הטלטלה שעוברת סיעת שס בכנסת

בראש חודש תמוז התש"פ נרשם ציון דרך: לראשונה החזיקה 'דגל' ברוב חברי הכנסת של המפלגה המאוחדת. אמנם לא מדובר בשש-שלוש הירושלמי, אבל גם ארבע-שלוש אינו הישג של מה בכך

חבר הכנסת בוסו
חבר הכנסת בוסו
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

בשעות אחר הצהריים של יום שני, התכנסה סיעת יהדות התורה המאוחדת והמורחבת לישיבתה השבועית בחדר הסיעה – שהפך צפוף במיוחד. מנהלת הסיעה המסורה, ששמה נודע לתהילה כמומחית בהכנת ארבעס, כיבדה את המשתתפים במנה גדושה של גרגרים. אחד הח"כים הותיקים, לאחר שמילא פיו בארבעס, לא התאפק והפטיר ש"הכיבוד מוגש במסגרת ה'שולעם זוכר' לח"כים החדשים"…

גם מנקודת מבט רצינית יותר, מדובר בהישג כמעט בלתי נתפס ליהדות התורה. המפלגה שלפני שנים לא רבות עוד התקשתה לפרוץ את מחסום ששת המנדטים ונתפסה כמפלגת נישה סקטוריאלית וחסרת עוצמה במישור הארצי – מכניסה לכנסת את הנציג מהמקום העשירי, תוך שהיא אוחזת בשורה ארוכה של תפקידי מפתח (שר ושני סגני שר, ראשות בשלוש ועדות וסגנות יו"ר הכנסת).

כעת אפשר לחשוף שכבר בשלבי ניהול המו"מ הקואליציוני התקיים מאבק חריף על היקף החוק הנורבגי – באופן שהשליך ישירות על יהדות התורה. בעוד בכחול לבן לחצו להגביר עוצמה ולהחיל את החוק על כמה שיותר שרים, בליכוד התנגדו נחרצות וביקשו לצמצם את ההשפעה. שרי הליכוד, מרביתם פרלמנטרים מנוסים (בניגוד לקולגות הירוקים שתפסו טרמפ על גנץ כל הדרך למושבי עור הצבי במליאה) – לא יוותרו בנקל על האצבע הגורלית בכנסת. משכך, השיקול המרכזי שעמד לנגד עיני צוות המו"מ הליכודי, היה צמצום הסעיף העוסק בחוק הנורבגי – כדי לרכך פגיעה אפשרית בהסכם מצד בג"ץ.

ההצעה המקורית שהתגבשה בין שתי הסיעות, קבעה כי עד שליש מחברי הסיעה יוכלו להתפטר (ורק שניים במפלגה של יותר מעשרים מנדטים. כך, תחת הנימוק ההגיוני שבליכוד לא חסרים חברי כנסת לעבודה הפרלמנטרית השחורה, מנעו שרי הליכוד את הלחץ שהיו עשויים להפעיל עליהם חברי העשירייה החמישית לפרוש לטובתם). לפי הצעה זו, רק שני נציגים ביהדות התורה היו יכולים לממש את החוק. קל לנחש כי במקרה כזה היינו נותרים בפועל עם מימוש אחד בלבד ואכמ"ל.

בליל חתימת ההסכם הקואליציוני, עוד נשמעו חילופי דברים קשים בין הצדדים. נציגי הליכוד זעמו על עמיתיהם מ'כחול לבן' וטענו שהתנהלותם תגרום לאיבוד מנדטים לקואליציה, אם הגרסה המדלגת תיפסל בבג"ץ (כפי שאכן קרה לבסוף). מנגד, ביהדות התורה הפעילו לחץ מירבי על הליכוד כדי לאפשר גם לסיעה בת שבעה מנדטים לבצע שלושה חילופים. רק בשעה 1 בלילה, בין השאר לאחר שיחה שערך סגן שר התחבורה אורי מקלב עם היועמ"ש לכנסת, הביע האחרון את חוות דעתו המקצועית כי השינוי הקל הזה לא יוביל לפסילת החוק – וההסכם יצא לדרך.

ודגלו עלי

בכ"א חשוון התשע"ט רשמה 'דגל התורה' ציון דרך היסטורי. לראשונה הפכה הסיעה הליטאית דה פקטו לגוף הגדול והחזק ביותר ביהדות התורה. בראש חודש תמוז התש"פ נרשם ציון דרך שני, כאשר לראשונה החזיקה 'דגל' ברוב חברי הכנסת של המפלגה המאוחדת. אמנם לא מדובר בשש-שלוש הירושלמי, אבל גם ארבע-שלוש אינו הישג של מה בכך. למעשה, מסיעה שלפני שנים אחדות החזיקה בשני נציגים בלבד במישור הארצי, הלא הם גפני ומקלב המנוסים, צמחה 'דגל' למעצמה עם חמישה נציגים, כולל סגנות שר בעלת סמכויות וראשות שתיים מהועדות היותר נחשקות בכנסת.

המשקל המיוחד שניתן לחוק הנורבגי ביהדות התורה, ובפרט בדגל התורה, מוסבר בכך שאין מדובר בחילופי גברי או פיצול תפקידים גרידא. המשמעות האמיתית היא שניים במחיר אחד, שני נציגים בעלי תפקיד ומעמד ציבורי, כולל לשכות ועוזרים, שעסוקים סביב השעון בטיפול בפניות הציבור. כשמצרפים זאת להרחבת משקלם הסגולי של הנציגים באמצעות התפקידים שקיבלו, מקבלים מכפלת כוח שמציבה את הסיעה הליטאית בעמדה חזקה – כמותה לא הייתה לה מעולם.

עם זאת, למרות ההבנה על התועלת העצומה הכרוכה בכך, טעות היא לחשוב שהתפטרותם של השר ליצמן והסגנים פרוש ומקלב מובנת מאליה. שלושתם יכלו להיאחז ב'מסורת' עתיקת יומין של הפרת הסכמים, גרירת רגליים ומשחקי כוח. שלושתם בחרו שלא לעשות זאת, אלא לנהוג באצילות הראויה ולפנות את מקומם בזריזות מקסימלית לטובת מחליפיהם.

הראשון לנקוט בצעד היה סגן שר החינוך מאיר פרוש, שעות אחדות לאחר כניסתו של החוק הנורבגי לרשומות, ביום רביעי שעבר, כבר הגיש פרוש את התפטרותו ליו"ר הכנסת יריב לוין, לטובת כניסתו של ח"כ יצחק פינדרוס. אין זה סוד שבזירה המקומית עבר בין השניים לא מעט דם רע, תעתועי הגורל הפגישו אותם מאז שוב ושוב, כשהפעם הם ניצבים זה לצד זה.

הקשר המיוחד החל כבר במערכות הבחירות הארציות, העובדה שפרוש הוא הסמן הימני של אגודת ישראל ופינדרוס מחזיק באותה עמדה בדגל התורה – חיזקה את שיתוף הפעולה, בניסיון להביא מגזרים נוספים לקלפי. פינדרוס הושיט יד בכל הקשור לגיוס קולות החב"דניקים ואילו פרוש תמך במאמץ בציבור החרד"לי. התוצאות היו בהתאם ויהדות התורה רשמה גידול בכוחה האלקטורלי מסיבוב למשנהו.

בבוקר רביעי שעבר, נועדו פרוש ופינדרוס בכנסת, בניסיון לאתר מוצא לפלונטר האגודאי בסוגיית אייכלר. גם בהמשך היום, כשכבר היה בדרכו ליריב לוין, שוחח פרוש עם פינדרוס, עדכן אותו על הגשת מכתב ההתפטרות וביקשו בד בבד להמשיך לסייע לייצר פתרון בסוגייה הרגישה. מיותר לציין שפינדרוס נענה בשמחה לאתגר.

גם ברוכי יהיה

בשלב השני התעורר חשש לקיפאון, בלשכת ליצמן הסבירו כי הוא לא מממש את הנורבגי בשל סירובו של הנציג הגוראי השני ברשימה, אליהו חסיד, לעזוב את תפקידו הרוחני ולעבור לתחום הפוליטי. מנגד, סירב חסיד להגיש מכתב התפטרות שיאפשר לדלג עליו בקלילות. בדגל הפעילו לחץ פיזי בלתי מתון כדי לאפשר את כניסתו של הנציג הבא ברשימה, אליהו ברוכי, ואף נשקלו צעדים חד צדדיים של מימוש החוק רק על ידי מקלב והגעה להבנות מול אגודת ישראל על חלוקת הקדנציה.

ביום ראשון בערב, בהפתעה מוחלטת, הודיע השר ליצמן על התפטרותו לטובת עמיתו מהסיעה המרכזית, לאחר שהתייעץ בקודש פנימה, ומאחר והצעד מחזק דרסטית את הסיעה המרכזית, שתחזיק בבעלותה שתי לשכות (ויש אומרים שלוש) – יותר מכל סיעה אחרת באגודת ישראל. לא למותר לציין את האתגר שהציבה 'מועצת הקהילות' המזוהה עם שלומי אמונים, שקראה לליצמן להכניס נציג אגודאי נוסף לכנסת. מיד לאחר מכן, השלים גם מקלב את הסט ופינה את המשבצת בכנסת לטובת ברוכי.

"לקחת מאורי מקלב את המקום בכנסת, זה מרגיש לי כאילו לקחתי ממך כליה", ציין הח"כ הטרי והנרגש באוזני סגן שר התחבורה, שהשיב בהומור כי "אם אכן זו ההרגשה, אני הולך לתרום כליה…" אבל גם ברוכי וגם ותיקים ממנו בכנסת יודעים היטב שמקלב לא צפוי לזנוח את הפרלמנט הישראלי. תפקידו מחייב נוכחות כמעט על בסיס יומי, בישיבת הסיעה, בתשובה לשאילתות, בועדת שרים או בהקשרים אחרים.

צריך לומר שלמרות האוטופיה והאווירה הטובה, עדיין קיימים משקעים וחששות בשני הצדדים. ב'אגודת ישראל' מצאו את עצמם במצב לא מוכר, כשהם מהווים לראשונה מיעוט סיעתי ו'דגל' מחזיקה ברוב בהצבעות הפנימיות. מנגד, ב'דגל' חוששים ממצב בו ייאלץ השר ליצמן לשוב בחזרה לכנסת, במה שעשוי לפגוע במעמדו של ברוכי ולייצר תגובת שרשרת לא ידועה.

עם זאת, בוחרים במפלגה לשכוח את צרות המחר ולהתמקד בהישגי ההווה. שילוב של ותיקים וצעירים, בעלי ניסיון וטירונים, הכשרת הדור הבא של הנציגות הפרלמנטרית לצד הרחבת הקשר עם הבוחר – אלו היעדים שהשיגה יהדות התורה השבוע.

פתח לתקווה

בעוד יהדות התורה מגיעה אל המנוחה ואל הנחלה, דווקא האחות הספרדית ששמרה על גזרה שקטה מאז הבחירות – ספגה בשבוע האחרון טלטלה לא נעימה בעליל. עיקרה בדברי כיבושין שמסר בעבר הרב ברוך גזהיי, הנציג האחד עשר ברשימה, ובהם אמירות עם פוטנציאל נפיץ במיוחד. כבמטה קסם, נחשפה התקשורת הכללית לדמותו המסקרנת של המרצה – בדיוק בבוקר בו היה אמור להתבשר על הצטרפותו לכנסת.

בש"ס הבינו את הנזק התדמיתי שעשוי להיגרם למפלגה ומיהרו לטפל בבעיה. הרב גזהיי יוכל להמשיך להנחות את צאן מרעיתו, עדת יוצאי אתיופיה, מבלי להיטרד בעבודת הועדות והחקיקה, ומי שיצא נשכר הוא המקום השלושה עשר ברשימה, הנציג הבני ברקי היעיל של המפלגה, יעקב זכריהו.

עם זאת, בניגוד לאחות האשכנזית, לא מיהרו הש"סניקים לבצע את שלושת החילופים האפשריים, והם מסתפקים לעת עתה בכניסתו המרשימה של מ"מ ראה"ע פתח תקווה, אוריאל בוסו הנמרץ. הסיבה לעיכוב נעוצה – בין השאר – גם בשאלה הפנימית מי מבין שלושת סגני השרים של המפלגה ישמור על מקומו בכנסת.

באופן משעשע במקצת, אחראים בש"ס בעקיפין גם לכניסתו של ח"כ אליהו ברוכי. כזכור, בבחירות המקומיות תמכה ש"ס בפתח תקווה במועמד רמי גרינברג לראשות העיר. עם נצחונו, מיהר האחרון לדחוק את רגליה של יהדות התורה ונציגה ברוכי, ויצר קרע שמסרב להתאחות בין שתי המפלגות החרדיות בעיר. בשעת הרכבת הרשימות הארציות, התקבלה החלטה אסטרטגית ב'דגל' שלא להפקיר פצועים בשטח, ולתגמל את ברוכי על ההתעללות שספג בזירה המקומית – באמצעות הצבתו במקום החמישי מטעם הסיעה לכנסת.

כעת, צפויים שני הניצים הפתח תקוואיים הבכירים, בוסו וברוכי (שניהם נציגי ציבור ראויים לשבח), לשבת זה לצד זה בכנסת ולשתף פעולה, בתקווה שלא יביאו עמם את הסימפטומים המקומיים ולא יידרשו להצבת בידוד ביניהם.

העוגן החרדי

מלבד יהדות התורה, רק כחול לבן מימשה לעת עתה את החוק הנורבגי במלואו, כשהיא מפנה חמישה מקומות לחברים חדשים. אחד מהם – יוראי להב הרצנו – לא התבייש 'לגנוב את המנדט' ולהצטרף לשורות 'יש עתיד'.

נזכיר, לפני זמן לא רב, התגייס גוש השמאל בסיוע תזמורת תקשורתית כמקשה אחת לגדף ולתקוף את חברת הכנסת אורלי לוי על בחירתה לפרק את השותפות הכפויה עם מרצ ולחבור לגוש הימין. שום הסבר רציונלי לא התקבל ולוי הואשמה ב'גניבת מנדט', בצעקות ובאיומים שאפילו עופר שלח באולפן ערוץ הכנסת לא היה מתבייש בהם. כתוצאה בלתי נמנעת כמעט, ניסה אלמוני לאחרונה גם לפגוע בלוי וחתך לה את צמיגי הרכב.

איש מאותם אבירי הצדק לא גינה את גניבת המנדט של לפיד, עם קצת סיוע מבג"ץ, שמנע את חקיקת הנורבגי המדלג והכריח במישרין את שרי 'כחול לבן' לתרום אצבע בכנסת לאופוזיציה, כדי לאפשר שילוב ח"כים נוספים מטעם המפלגה שיוכלו לייצג אותה בועדות ולקדם חקיקה. דין אחד לגונב מימין ודין אחר לגונב משמאל.

בינתיים, למרות המתיחויות המאיימות כמעט מדי יום לפרק את הקואליציה השברירית, מסתמנות המפלגות החרדיות כלשון מאזניים חיונית, עוגן של יציבות בין שתי המפלגות הגדולות. בכחול לבן הבינו שהחרדים נאמנים להתחייבויותיהם, ולמרות החיבור הטבעי לליכוד – יעמדו על קיום ההסכמים הקואליציוניים במלואם. בנוסף, הסיעות החרדיות מסרבות להשתתף במשחקי האגו והעימותים הפנימיים בין נתניהו וגנץ והן מקפידות לשמור על נייטרליות מבורכת.

את התגמול מקבלים במזומן, ביום רביעי האחרון הגיעה למליאת הכנסת הצעת החוק הפרטית הראשונה מבית תמר זנדברג – שדרשה להתיר תחבורה ציבורית בשבת. סגן השר מקלב התייצב בחשש מה בפני ועדת השרים לענייני חקיקה, ביודעו כי חלק מנציגי כחול לבן תמכו בעבר ביוזמות דומות ולא מן הנמנע שיופעל עליהם לחץ מאסיבי לסייע לחקיקה שכזו. למותר לציין שהחששות התבדו, וחברי הקואליציה מקיר לקיר הצביעו נגד החוק.

אפרופו נאמנות ומחויבויות לשותפים, גורם בכיר ב'יהדות התורה' משיב לטענות שמשמיעים נציגי ימינה בשבועות האחרונים, ולפיהן נבגדו על ידי הנציגות החרדית. "נראה שבכירי ימינה עישנו משהו חזק עוד לפני השלמת תהליך הלגליזציה… עשינו הכל כדי שהם ישתלבו בקואליציה, אבל הם השתגעו לגמרי. מה פתאום אנחנו צריכים לשכב על הגדר בשביל לארגן להם שלושה תפקידי שרים לשישה ח"כים, כשיהדות התורה וש"ס עצמן, עם שבעה ותשעה ח"כים בהתאמה, לא מקבלות שלל כזה? כדאי שיתאפסו על עצמם ויעשו חשבון נפש על ההתנהלות הבלתי אחראית שהובילה אותם לאופוזיציה", הוא מסכם.

השארת תגובה