פטור מחיוב כתובה עקב תלונת שווא

אישה שמגישה תלונת שווא כנגד בעלה, האם היא מפסידה משהו מחמת זה? האם בית דין יכול לגרום לאישה לא להגיש תלונת שווא? מה הכח שבית דין יכול להפעיל על אישה כדי שלא תגיש תלונת שווא?

כתובה -אילוסטרציה
כתובה -אילוסטרציה
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

הקדמה:

מאמר זה אינו עוסק בכח הרב שיש לנשים להגיש תלונה כנגד גברים, האם זה צודק או לא צודק. מאמר זה אינו עוסק במה יש למשטרה לעשות כנגד תלונות שווא. מאמר זה עוסק אך ורק בפן ההלכתי, מה ההלכה ובית הדין יכולים לעשות כנגד תלונות שווא.

לצערי נשים שמגישות תלונת שווא כנגד הבעלים שלהן זה דבר די שכיח, ואדרבה יש עורכי דין וטוענים רבניים שממליצים לנשים לעשות זאת, כמנוף כח כנגד הבעל.

תלונת שווא באשר היא תלונת שווא, איננה מוצדקת. אך במציאות שבה אנו חיים כיום, תלונות שווא אלו דברים שקורים בידי יום ביומו.

האם לבית הדין יש כח לעשות משהו כנגד אישה שהגישה תלונת שווא?

האם לנשים יש ממה לחשוש לפני שהן מגישות תלונת שווא?

עוברת על דת משה ויהודית

ישנן ב' סיבות לכך שאישה תפסיד את כתובתה, א' אישה שעוברת על דת משה, ב' אישה שעוברת על דת יהודית.

עוברת על דת משה

אישה שמכשילה את בעלה באיסור, כגון שנתנה לו לאכול פירות לא מעושרים, היא נחשבתלאישה שעוברת על דת משה, ודינה לצאת (לקבל גט), והיא מפסידה את הכתובה, כשהיא מתגרשת בעלה לא משלם לה את כתובתה.

עוברת על דת יהודית

אישה שלא עוברת על איסור שכתוב בתורה, אך עוברת על מנהג צניעות שנהגו בנות ישראל כגון שמקללת את אבי בעלה, בפני בעלה, היא נחשבת לעוברת על דת יהודית.

השו"ע והרמ"א מביאים דוגמאות לאישה שעוברת על דת יהודית.

  1. השו"ע (יורה דעה סימן רל"ה ה') מביא דוגמא, אישה שמוציאה שם רע על בעלה נחשבת לעוברת על דת יהודית, בזמנם הנשים היו נוהגות לארוג בגדים יפים לבנים שלהן, ואישה שלא הייתה עושה זאת, היה יוצא שם רע על בעלה שהוא קמצן, והאישה הזאת נדרה שלא לארוג בגדים יפים לבנה, ובכך גורמת שיצא שם רע על בעלה שהוא קמצן, האישה הזאת עוברת על דת יהודית ומפסידה את כתובתה. (וז"ל אָסְרָה כְּלֵי שְׁכֵנֶיהָ עָלֶיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁאַל מֵהֶם, אוֹ שֶׁנָּדְרָה שֶׁלֹּא לֶאֱרֹג בְּגָדִים נָאִים לִבְנָהּ, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר וַאֲסוּרָה לִשְׁאֹל מִשְּׁכֵנֶיהָ וְלֶאֱרֹג בְּגָדִים, הִלְכָּךְ תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, שֶׁמַּשִּׂיאוֹ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵנָיו).
  2. הרמ"א (אבן העזר סימן קט"ו ד') מביא דוגמא אחרת, אישה שמאיימת על בעלה שתשכיר גוי שבמידה ובעלה יעשה לה איזה דבר מסויים, הגוי יהרוג אותו, האישה הזאת עוברת על דת יהודית, ומפסידה את כתובתה. (וז"ל וְאִשָּׁה שֶׁגָּזְמָה לְבַעֲלָהּ שֶׁרְצוֹנָהּ לְהַשְׂכִּיר עָלָיו כּוּתִים לְהָרְגוֹ אִם יַעֲשֶׂה לָהּ דָּבָר, מִקְּרֵי עוֹבֶרֶת עַל דָּת).

(מקורו של הרמ"א הוא ההגהות מיימוני (בהלכות אישות פרק כ"ד) אמנם, ההגהות מיימוני מדבר על מקרה שהאישה לא רק שאיימה על בעלה, אלא כבר שכרה גוי שאם בעלה יעשה דבר מסויים הוא יהרוג אותו).

ב. תלונת שווא

האם אפשר ללמוד מהפסק של השולחן ערוך והרמ"א למקרה שאישה שמגישה תלונת שווא כנגד בעלה תפסיד את כתובתה?

לכאורה, מהמקרה שהשולחן ערוך פסק שהאישה שמוציאה שם רע על בעלה שהוא קמצן, מפסידה את כתובתה, ניתן ללמוד שאישה שמגישה תלונת שווא כנגד בעלה, ומוציאה שם רע על בעלה, תפסיד את כתובתה.

ומהמקרה שהרמ"א פסק שאישה שמאיימת על בעלה להורגו, מפסידה את כתובתה, יש לדון האם הסיבה שהיא מפסידה את כתובתה זה עצם זה שהיא מאיימת על בעלה להעליל עליו שקרים, ולא משנה מה להעליל עליו, ולכן גם במקרה של תלונת שווא האישה תפסיד את כתובתה, כי היא מעלילה עליו שקרים, או שבמקרה של הרמ"א האישה מפסידה את כתובתה בגלל האיום החמור שהיא מאיימת על בעלה, שיהרגו אתו, אבל במקרה שאישה מגישה תלונת שווא במשטרת ישראל, בוודאי שלא יהרגו אותו, ולכן היא לא תפסיד את כתובתה.

ג. הגבלה בדין של הוצאות שם רע

הנודע ביהודה (אבן העזר תניינא סימן פ"ט) דן במקרה שאישה מוציאה שם רע על בעלה, שם רע כזה שאם השלטונות ישמעו את העלילה הזו הם יהרגו אותו, האם מחמת זה האישה תפסיד את כתובתה?

לכאורה זה בדיוק המקרה שכתב הרמ"א, ולכן האישה תפסיד את כתובתה, אך אומר הנודע ביהודה שיש הבדל בין המקרים, שבמקרה של הרמ"א האישה רוצה להלשין על בעלה בפני הגוי, ובמקרה של הנודע ביהודה האישה רק מוציאה שם רע על בעלה בפני השכנים והחברים שלו, והיא לא מאיימת עליו שהיא בעצמה תלך לשלטון ותעליל עליו שקרים.

ומדברי הנודע ביהודה אנחנו לומדים שרק במקרה שהאישה מאיימת על בעלה שהיא בעצמה תלך לשלטון ותעליל עליו שקרים, רק במקרה כזה היא מפסידה את כתובתה, אבל במקרה שהיא רק מוציאה שם רע בלי ללכת ולהעליל עליו בפני השלטון או בפני הגוי, היא לא תפסיד את כתובתה.

וההבדל בין הפסק הזה של הנודע ביהודה לפסק של השולחן ערוך הוא, שבפסק של השולחן ערוך שאישה מוציאה שם רע על בעלה שהוא קמצן, אחרי שהיא נדרה שלא לארוג בגדים יפים לבנה היא כבר לא יכולה לתקן את הנזק שהיא עשתה לבעלה, ולכן היא מפסידה את כתובתה, מה שאין כן בפסק של הנודע ביהודה היא יכולה לתקן את הנזק שהיא עשתה.

אם כן כאשר אישה מוציאה שם רע על בעלה, היא מפסידה את כתובתה רק במקרה שהיא לא יכולה לתקן את הנזק שהיא גרמה לו.

ד. הגבלה בדין של תלונת שווא

הרשב"א (שו"ת הרשב"א סימן תקע"א) דן על אישה שעלילה על בעלה שהוא עושה מעשים מגונים, ואף שכרה גוי שיתלונן בפני השילטון על מעשיו המגונים ושהשלטון ישרוף אותו, האם היא מפסידה את כתובתה? פוסק הרשב"א שהיא לא מפסידה את כתובתה.

ויש הבדל בין הפסק הזה של הרשב"א לפסק של הרמ"א, שבפסק של הרמ"א שאישה מאיימת על בעלה לשכור גוי כדי להורגו המשך החיים המשותפים ביניהם נעקרים מחמת האיום, מה שאין כן במקרה של הרשב"א, שהמשך החיים המשותפים ביניהם אינם נעקרים.

אם כן כאשר אישה מעלילה על בעלה שקרים היא מפסידה את כתובתה, רק במקרה שהעלילה הזו גורמת לכך שהחיים המשותפים ביניהם נעקרים.

ה. סיכום

א'. אישה שמגישה על בעלה תלונת שווא במשטרה מפסידה את כתובתה, מכיוון שהיא לא יכולה לתקן את הנזק שהיא גרמה לו.

ב'. במידה והתלונה הזו גרמה לכך שהחיים המשותפים ביניהם נעקרו זה עוד סיבה לכך שהיא תפסיד את כתובתה.

נ.ב. אין לפסוק הלכה למעשה, ע"פ מאמר זה.

עזרא לוי – טוען רבני

Ezralevi1500@gmail.com

053-520-7229

2 תגובות
  1. ישר כח עצום
    הרב עזרא

  2. תודה רבה עזרתה לי מאוד

השארת תגובה