שכר לימוד בזמן הקורונה

האם הורים מחוייבים להמשיך לשלם לתלמוד תורה את השכר לימוד? האם יש הבדל בין תלמודי תורה לבתי ספר? ומה הדין לגבי ישיבות?

אילוסטרציה: בית הדין הרבני באילת
אילוסטרציה: בית הדין הרבני באילת

ביום חמישי ט"ז באדר (12.03.2020) ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי בשל מגפת הקורונה, יושבתו הלימודים במסגרות החינוך עד לאחר חופשת הפסח.

וכך גם הורו גדולי הדור, השבתת תלמודי התורה בתי ספר והישיבות, עד ההודעה החדשה.

למעשה, מספר חודשים מערכת החינוך לא פעלה, תלמודי תורה, בתי ספר, ישיבות, הכל היה סגור.

רובם של ההורים מצאו את עצמם ללא מקור פרנסה, היות שגם העסקים נסגרו בימי הקורונה, ועם הוצאות לא מבוטלות של שכר לימוד.

השאלה היא האם באמת הורים לילדים בתלמודי תורה צריכים לשלם את השכר לימוד בזמן שלא היה לימודים עקב נגיף הקורונה?

האם יש ההבדל בין בנים שלומדים בתלמודי תורה לבין בנות שלומדות בבתי ספר?

ומה הדין לגבי ישיבות האם ההורים לבחורי ישיבה עליהם לשלם את השכר לימוד בזמן שהישיבות היו סגורות עקב נגיף הקורונה?

לפני שנענה על השאלות הללו עלינו לברר מה הדין בעובד ומעביד שהעובד לא יכול לעבוד מחמת אונס, או מחמת מכת מדינה, האם המעביד מחוייב לשלם לעובד?

א' עובד שאינו יכול לעבוד מחמת אונס

במקרה שאדם מעסיק עובד, ומחמת אונס העובד לא יכול לעבוד, לדוגמא: אדם שכר פועל בניין ליום אחד, וביום הזה העבודה של הפועל היתה לרצף את הבית, המשאית עם הרצפות שהייתה צריכה להגיעה עברה תאונה, כך שהמשאית עם הרצפות לא הגיעה, ולעובד לא נשאר מה לעשות אלא לחזור הביתה.

האם המעסיק צריך לשלם לפועל על היום הזה שהוא שכר אותו? לא.

והסיבה לכך היא היות ויש ספק מי צריך להפסיד בחמת האונס, האם הפועל או המעסיק, במקרה כזה אומרים המוציא מחברו עליו הראיה.

אם העובד רוצה להוציא כסף מהמעסיק שלו עליו להביא ראיה שהמעסיק חייב לו על היום הזה, והיות שאין לעובד ראיה שהמעסיק חייב, המעסיק פטור.

ומהטעם הזה במקרה שהמעסיק כבר שילם לפועל בתחילת היום, ואז קרה האונס, שהמשאית לא הגיעה, הפועל לא חייב להחזיר למעסיק את הכסף, מאותה סיבה שאם המעסיק עדיין לא שילם הוא פטור, שהמוציא מחברו עליו הראיה, במקרה הזה המעסיק הוא זה שרוצה להוציא את הכסף בחזרה מהעובד, ולכן העובד אינו מחוייב להחזיר את הכסף.

(וכך למד החזון איש (ב"ק סימן כג בס"ק יג) מדברי ריב"ם שאם העבודה הופסקה באמצע, והעובד קיבל שכרו – העובד לא חייב להחזיר את הכסף שכבר קיבל.)

ב' עובד שאינו יכול לעבוד מחמת מכת מדינה

במקרה שהיה אונס לא רגיל אלא אונס שהוא גורם נזק לכל האזור, ולא רק לאדם מסויים, במקרה כזה יש דין של "מכת מדינה", ובמכת מדינה הדין שונה מאונס רגיל.

ישנם ב' נושאים במכת מדינה, א'. שוכר ומשכיר. ב'. עובד ומעביד.

 א'. שוכר ומשכיר.

השולחן ערוך והרמ"א פוסקים (חושן משפט סימן שכ"ב סעיף א') אם הייתה מכת מדינה השוכר יכול לנכות מדמי השכירות, (החוכר או השוכר שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה אם אירע דבר זה לרוב השדות של אותה העיר מנכה לו מחכירו הכל לפי ההפסד שאירעו ואם לא פשטה המכה ברוב השדות אינו מנכה לו מחכירו אע"פ שנשתדפו כל השדות של בעל הקרקע נשתדפו כל השדות של השוכר או החוכר אע"פ שפשטה המכה ברוב השדות אינו מנכה לו מחכירו שאין זה ההפסד תלוי אלא בשוכר).

ב'. עובד ומעביד.

הרמ"א (חו"מ סימן רכ"א סעיף א') פוסק שעובד שאינו יכול לעבוד מחמת מכת מדינה המעסיק מחוייב לשלם לעובד.

ונשאלת השאלה למה לגבי עובד ומעביד המעביד חייב לשלם, ואילו לגבי שוכר ומשכיר השוכר אינו חייב לשלם? (כך מקשה הגר"א בסימן שכ"א סק"ז)

וההסבר לכך הוא פשוט, עלינו לחשוב במי פגעה מכת המדינה, בהסכם שעשו השוכר והמשכיר או העובד והמעביד, באיזה צד בהסכם מכת המדינה פגעה?

בשוכר ומשכיר, המכת מדינה פגעה בצד של המשכיר, היות והמשכיר הוא זה שאינו יכול לתת את החפץ המושכר, מחמת מכת המדינה ולכן הוא זה שמפסיד, והשוכר אינו חייב לשלם את דמי השכירות.

אבל בעובד ומעביד, המכת מדינה פגעה במעביד, מכיוון שהעובד הוא רוצה ויכול לעבוד, והמעביד הוא זה שאינו יכול להעביד את העובד, ולכן המעביד הוא זה שמפסיד מהמכת מדינה, ועליו לשלם לעובד.

(הדרכי משה מבאר הסבר אחר מה ההבדל בין שוכר ומשכיר לעובד ומעביד, ההבדל הוא שבשוכר ומשכיר הקרקע או הדירה שהמשכיר השכיר נשארת בבעלותו של המשכיר, ולכן הוא חייב באחריות לכל מה שיקרה בקרקע או בדירה הזאת, ולכן המשכיר נושא בהפסדים של המכת מדינה,  מה שאין כן בעובד ומעביד שהאחריות היא לא על המעביד, המעביד אינו מחוייב לשלם).

ג. תשלום למורים בזמן מגיפה

המהר"ם פדואה (סימן פ"ו) דן בתלמידים שברחו מהעיר ונציה בגלל מגיפה, (ממש כמו בקורונה…) והמלמד תובע שהם ישלמו לו את שכרו למרות שהוא לא לימד אותם.

מהר"ם פתח, שבדרך כלל בדיני אונס אנו פוסקים, שהעובד מפסיד את שכרו, (מדין המוציא מחברו שעליו הראיה),

אבל אם מדובר על מכת מדינה – יש לשלם למלמד את כל שכרו.

(אמנם במקרה שעליו מדבר המהר"ם פדואה, רק מעט מתושבי ונציה ברחו מהעיר, לכן אין להגדיר זאת כמכת מדינה).

(וכך פסק המרדכי (מסכת בבא מציעא סימן שמג) ואם הביטול של המלמד מחמת גזירת המושל שבעיר, ואי אפשר למלמד ללמוד – הוי מכת מדינה, ויהא ההפסד של בעל הבית)

למעשה, הרמ"א פסק (חו"מ סימן שכ"א סעיף א') שמלמד שהשילטון החליט שאסור ללמד ההורה חייב לשלם למלמד את המשכורת, (וז"ל מלמד שגזר המושל שלא ילמוד, דהוי מכת מדינה, וכל ההפסד על בעל הבית).

ד. סיכום

תלמודי תורה ובתי ספר- ההורים מחוייבים לשלם את השכר שמגיע למורים ולמורות.

ישיבות- שכר הלימוד בישיבות מתחלק למספר חלקים: 1)- תשלום על מזון, 2)- תשלום על שכירות מקום לתלמידים השוהים בפנימייה. 3)- השתתפות בתשלום המשכורת לרמי"ם.

1)- תשלום על מזון- ההורים אינם מחוייבים לשלם על המזון במכת מדינה והסיבה היא פשוטה,  הישיבה לא סיפקה לבחורים מזון.

2)- תשלום על שכירות מקום לתלמידים השוהים בפנימייה- ההורים אינם מחוייבים לשלם על השכירות של הפנימיה במכת מדינה והסיבה היא פשוטה,  הישיבה לא סיפקה לבחורים פנימיה,.

אבל במקרה שהישיבה אינה שוכרת פנמיה, אלא דירות, ואפשר להמשיך להשתמש בדירות גם אחרי החלטת הממשלה, ההורים מחוייבים לשלם למשכירים.

3)- השתתפות בתשלום המשכורת לרמי"ם- ההורים מחוייבים לשלם את השכר שמגיע לרמי"ם.

נ.ב. אין לפסוק הלכה למעשה, ע"פ מאמר זה.

עזרא לוי – טוען רבני

[email protected]

053-520-7229

4 תגובות
  1. חשוב המאמר הראשי ישיבות פתחו באיומים

  2. וואו ערוך מאוד יפה בצורה מקיפה ולמדנית
    חשוב מאוד!!!!!

  3. ישר כח

  4. סגירת הישיבות נעשתה על ידי הרבנים וגדולי הדור ולא על ידי ביבי…

השארת תגובה