ניגון חדש: מוזיקה בתקופת הקורונה

לא רק שירת מרפסות והופעות בזום: תקופת הקורונה הצמיחה והעצימה מגמות מוזיקליות חדשות, וגם חידדה את ההבנה בדבר החשיבות והנחיצות של המוזיקה לנפש

קונצרט נשים חרדיות
קונצרט נשים חרדיות
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

תקופת הקורונה הובילה לשינויים רבים, לצד מגמות חדשות שהיא יצרה ו/או העצימה. מאחר וה"אירוע" עדיין לא לחלוטין מאחורינו, הרי שמוקדם עוד לסכם מה השתנה ובאיזה אופן. למרות זאת, ישנן מגמות מורגשות דין כדי שנוכל להרחיב אודותיהן כבר בשלב זה.

המוזיקה – מצרך פופולרי בפני עצמו בימים כתיקונם – התבררה בימים אלו כהצלה וריפוי לנפש, במובן הפשוט של המילה. שירת מרפסות, הופעות בזום ושירים שנכתבו, הולחנו וחדשו ברוח התקופה – הם רק רשימה חלקית של "מוזיקת הקורונה".

אם להגדיר באופן מתומצת את יחסי המוזיקה ותקופת הקורונה, הרי שניתן לומר כי במהלך חודשים אלו החיבור העמוק למוזיקה, הפך לנחלת הכלל הן ברמה הפרקטית והן בהבנה בדבר חשיבותה וחיוניותה של המוזיקה.

הסבר מענין לכך אנו מוצאים במאמר שפרסמה פרופ' רוני גרנות, חברה בחוג למוסיקולוגיה של האוניברסיטה העברית, ב'ישראל היום'. "כשאנחנו שרים יחד אנו מסתנכרנים גם לקצב וגם זה אל זה. לא רק ברמת התנועה אלא גם ברמה הרגשית. כולנו חווים יחד את נקודות השיא במוזיקה, אנו נושמים יחד עם כל סיום משפט, ואנחנו חווים יחד את העולם הרגשי שעולה מתוך המוזיקה והטקסט".

לדבריה, "מחקרים מצאו כי שירה במקהלה משפרת את מצב הרוח, מפחיתה רגשות שליליים ותחושת דחק, ומגבירה את האמון והגיבוש החברתי בקרב המשתתפים".

פרופ' גרנות מציגה תאוריה מרתקת באשר לשורשי המוזיקה, שמצויים לטענתה בקשר שבין האם לתינוק. "עד היום הדיבור המכוון לתינוק קרוב מאוד למוזיקה במאפייניו – גובה צליל גבוה, דיבור מתנגן בקצב איטי עם חזרות רבות היוצרות תחושת קצב. במובן זה שורשי המוזיקה נמצאים בצורך שלנו במגע אנושי ובקרבה, והיא משדרת תחושה של נוכחות אנושית אליה אנו יכולים להתחבר".

היא מדגישה כי "מוזיקה עם זאת אינה רק תקשורת קולית עם שינויים בהנגנה. יש לה פן חיוני נוסף – זה של הקצב. מחקרי מוח מראים כי יילודים (בני יומיים) יכולים לזהות את הפעמה (הביט) המוזיקלית (יחידת זמן חוזרת במוזיקה שאליה אנו מגיבים לעיתים קרובות באופן מוטורי, כמו להנהן בראשנו, להקיש בכף רגלנו או למחוא כפיים). פעוטות נעים לעיתים קרובות לקצב המוזיקה. היכולת הזו לזהות את הקצב ולהסתנכרן אליו באופן מוטורי, נעדרת בקרב מרבית בעלי החיים האחרים, ובאלה שהיא נמצאת (בעלי חיים שלומדים את המבעים הקוליים שלהם מבני מינם כמו למשל ציפורי שיר), היא הרבה פחות מפותחת מאשר בבני אדם".

"לא מפליא שבעת המצוקה החברתית והנפשית שאנו חווים בימים אלה, מוצאים בני אדם מזור בעשיית מוזיקה בצוותא גם במצב של ריחוק פיזי", היא מסכמת.

ואיך הדברים נראים בשטח? "הקורונה אילצה אותנו לעבור לתרגול ולמידה מרחוק", מספר בן ציון חסיד, מנכ"ל רון שולמית, "למרות זאת אנחנו עדים דווקא לעליה בביקושים ובהתעניינות בלימודי מוזיקה".

ההסבר לכך נעוץ, לדבריו, בהבנה בדבר חשיבותה של המוזיקה כפי שהיא באה לידי ביטוי בימים אלו. "כל מי שקשור באופן כלשהו למוזיקה ועשיה מוזיקלית הפך למוקד ענין בתקופת הסגר. הוא גם הנעים לסובבים אותו את השהיה וגם ניצל את הזמן להתמקצעות וחיבור לעולם הפנימי העשיר שמציעה המוזיקה…זה גרם לאנשים להתענין יותר ובעיקר להבין שמוזיקה היא לא רק מקצוע ולא רק אמצעי פרנסה, אלא בראש ובראשונה מרפא ושחרור לנפש".

"אנחנו עדים בעקבות התקופה הזו גם לביקושים מסוג חדש", מציין חסיד. "אם בעבר הורים היו מתעניינים בלימודי מוזיקה מקצועיים ופרטניים בלבד, הרי שכעת, בעקבות הקורונה, גדלה התשוקה ללמוד ולהתחבר לנגינה, גם אם קלה יותר. במקביל, בעקבות הקושי הכלכלי שגרמה הקורונה נדרשנו למצוא דרך להוזיל עלויות למידה".

מהסיבה הזו הוא אומר כי "בתקופה הקרובה ישיק הקונסרבטוריון קורסים של למידה בקבוצות – שהם גם זולים יותר – במטרה להנגיש את לימודי המוזיקה גם לכאלה שמעוניינים בגירסה ה"קלה" יותר שלה".

הנהלת הקונסרבטוריון עסןקה בימים אלו בגיבוש הפרטים האחרונים לקראת פתיחת הקורסים הללו, בירושלים ובאזורים נוספים, וחסיד ממליץ לעקוב אחר הפרסומים שיצאו בנושא בתקופה הקרובה.

השארת תגובה