ההבדל בין הגל הראשון לגל השני

בני זוג שביטלו את חתונתם בגלל הקורונה, האם הם מחוייבים לשלם לבעל האולם את הנזק שנגרם לו? במידה ויהיה גל שני של קורונה, ושוב בני הזוג יבטלו את החתונה האם הדין כמו בגל הראשון? האם יש הבדל בין הגל הראשון לגל השני?

חופה (אילוסטרציה)
חופה (אילוסטרציה)
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

מזל טוב… שלום ומיכל באו בברית האירוסין.

מיד לאחר ה"וורט" הם חתמו חוזה עם בעל אולם מפורסם בבני ברק, בחוזה נחתם שהחתונה תערך באולם בתאריך יא' בניסן (05/04/2020).

כידוע בתאריך יא' בניסן הייתה החלטת ממשלה שלא לאפשר לערוך חתונות באולמות אירועים, ואיסור של התקהלות יותר מעשרה אנשים בגלל נגיף הקורונה.

זה מקרה שקרה לעשרות זוגות (בתאריכים שונים מאלו..) השאלה היא, האם בני הזוג צריכים לשלם לבעל האולם את הנזק שנגרם לו עקב כך שהחתונה בוטלה?

שלום ומיכל קיבלו החלטה לדחות את החתונה לתאריך י' בתמוז (02/07/2020).

בני הזוג שלום ומיכל שואלים במידה וח"ו יהיה גל שני של נגיף הקורונה, ושוב הממשלה תקבל החלטה לא לערוך חתונות באולמות אירועים, וכן על איסור של התקהלות יותר מעשרה אנשים, האם הם יצטרכו לשלם לבעל האולם את הנזק שנגרם לו עקב כך שהחתונה תתבטל?

האם יש הבדל בין הגל הראשון לגל השני?

האם הקורונה היא מכת מדינה?

א.

המקור של "מכת מדינה"

הגמרא (ב"מ דף קג:) מספרת על חוכר או אריס שעבדו בשדה, ויבש הנהר שממנו היו משקים את הנהר, ועכשיו שיבש הנהר והאדמה לא מוציאה פירות, החוכר או האריס רוצים לנכות מהסכום שהם התחייבו לשלם עבור החכירות או האריסות,

והגמרא אומרת שכל זמן שהנהר יבש, החוכר או האריס לא חייבים לשלם על החכירות או האריסות.

הגמרא מסבירה מה הסיבה לכך שהם יכולים לנכות מהתחייבותם, מכיוון שנהר שיבש זה מכת מדינה, ובמכת מדינה החוכר או האריס פטורים.

ואין הבדל בין חוכר ואריס לשוכר, גם שוכר ששכר קרקע, והייתה מכת מדינה השוכר פטור מלשלם על הזמן שהיה מכת מדינה.

וכך פוסק השולחן ערוך (חושן משפט סימן שכ"ב סעיף א') אם הייתה מכת מדינה השוכר יכול לנכות מדמי השכירות, (החוכר או השוכר שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה אם אירע דבר זה לרוב השדות של אותה העיר מנכה לו מחכירו הכל לפי ההפסד שאירעו ואם לא פשטה המכה ברוב השדות אינו מנכה לו מחכירו אע"פ שנשתדפו כל השדות של בעל הקרקע נשתדפו כל השדות של השוכר או החוכר אע"פ שפשטה המכה ברוב השדות אינו מנכה לו מחכירו שאין זה ההפסד תלוי אלא בשוכר).

אם כן, למדנו ששוכר שלא יכול להשתמש בחפץ המושכר בגלל מכת מדינה אינו חייב לשלם למשכיר את ימי השכירות, כמובן השוכר אינו משלם אלא הימים שבהם הייתה מכת מדינה.

ב.

הגל הראשון

האם הקורנה נחשבת למכת מדינה?

כמה שדות או מקומות צריכות להינזק כדי שהנזק הזה יחשב למכת מדינה, ולא רק לנזק מקומי (בנזק מקומי השוכר צריך לשלם)?

יש מספר שיטות בפוסקים, על השאלה כמה שדות צריכות להינזק כדי שיחשב מכת מדינה, האם רק במקרה שכל השדות ניזוקו, או אפילו אם רק רוב השדות ניזוקו. וכן איזה שדות לוקחים בחשבון שמדברים על מכת מדינה, האם מחשבים רק את האזור המקומי, או שמחשבים את כל המדינה.

במקרה שלנו בנגיף הקורונה שכל האולומת נסגרו, בוודאי שזה נחשב כמכת מדינה.

ולכן שלום ומיכל לא חייבים לשלם לבעל האולם את הנזק שנגרם לו, היות וכל האולמות נסגרו בזמן הקורונה, ובוודאי שזו מכת מדינה.

ג.

הגל השני

כדי לענות על השאלה האם בני הזוג חייבים לשלם במקרה שיהיה גל שני, צריך להבין מה הסיבה לכך שבמכת מדינה פטור.

החזון איש (ב"ק סימן כ"ג סק"י) מסתפק מה הטעם שבמכת מדינה המשכיר פטור מלשלם לשוכר.

האם הסיבה היא שזה נחשב שהשוכר והמשכיר עשו תנאי שאם תהיה מכת מדינה, השוכר לא משלם למשכיר על הזמן הזה, או שהסיבה לכך היא שבפועל המשכיר לא נתן לשוכר את החפץ המושכר, ולכן הוא לא משלם.

יוצא לפי דברי החזון איש, אם הסיבה היא שזה נחשב שהשוכר והמשכיר עשו תנאי שאם תהיה מכת מדינה, השוכר לא משלם למשכיר על הזמן הזה, הרי במקרה שלנו שהזוג ידע שישנה אפשרות שיהיה גל שני והממשלה תקבל החלטה לא לערוך חתונות באולמות אירועים, ואיסור של התקהלות יותר מעשרה אנשים והזוג לא יוכלו להשתמש באולם ובכל זאת הזוג שכר את האולם, בוודאי שהזוג יהיו חייבים לשלם.

אך אם הסיבה ששוכר פטור במקרה של מכת מדינה היא שפשוט השוכר לא קיבל את הנכס, א"כ לא משנה אם הזוג או בעל האולם ידעו שתהיה מכת מדינה, בכל מקרה הזוג לא קיבל את האולם.

ד.

סיכום

בקביעת התאריך הראשון יא' בניסן (05/04/2020), שהזוג קבע את חתונתם ולא היה ידוע לא לזוג ולא לבעל האולם שתגיע מכת הקרונה בודאי שזאת היתה בגדר מכת מדינה ולכן שלום ומיכל אינם צריכים לשלם לבעל האולם.

אולם בתאריך השני י' בתמוז (02/07/2020), היות וידוע לבני הזוג שיתכן ותיהיה גל שני של קרונה ויש חשש גדול שהממשלה תקבל החלטה לאסור חתונות באולמות אירועים וכן תאסור התקהלות של יותר מעשרה אנשים אנו נכנסים לספק שהחזון איש הסתפק האם שלום ומיכל צריכים לשלם (מכיוון שידעו שיש אפשרות שהם לא יקבלו את האולם), או ששלום ומיכל פטורים מלשלם (מכיוון שהם לא קיבלו דבר וחצי דבר מבעל האולם).

ולכן מספק שלום ומיכל ישלמו לבעל האולם חצי מהסכום של הנזק שנגרם, עקב ביטול האירוע.

נ.ב. אין לפסוק הלכה למעשה, ע"פ מאמר זה.

עזרא לוי – טוען רבני

Ezralevi1500@gmail.com

053-520-7229

7 תגובות
  1. מאוד יפה וחמוד שיש כזה דבר, הכותב זהטוען רבני? אם כן טיך ניתן להשגה?

  2. כתוב לך בסוף המאמר

  3. מאוד מעניין! השאלה האם מה הפסק בפועל..

  4. חשוב מאוד…

  5. הרב עזרא לוי.
    מחכים ומהנה מאד הקריאה.
    תמשיך לפרסם עוד.
    תודה

  6. ואההה שלא יהיה גל שני בעזרת השם ..
    ובאמת היה המון שאלות על הנושא הזה

  7. מאוד חשוב שיש דיון בנושאים כל כך רלוונטיים וניתוח עינייני. ישר כח !!

השארת תגובה