רמז לנרות חנוכת בית חשמונאי

הרב ראובן אלבז
הרב ראובן אלבז
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת (ח, ב)

וברש"י: "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות".

הראשונים מתקשים, שיש במשמע מתשובתו של הקב"ה לאהרון "שלך גדולה משלהם" שהזכות שלהם מוגבלת בזמן, והיא קיימת כל עוד בית המקדש קיים ומקריבים בו קרבנות, וְאִלּוּ זכותו של אהרן אינה מוגבלת בזמן, והיא נוהגת לעולם, והדבר טעון ביאור, שהרי סוף כל סוף, כשם שהזכויות על הקרבת הקרבנות בבית המקדש – שנזקפו לזכותם של הנשיאים שהקריבו ראשונים – פסקו עם חורבן בית המקדש וביטול הקרבת הקרבנות, כך גם הזכויות על ההמשכיות שבהדלקת המנורה פסקו עם חורבן בית המקדש וביטול הדלקת הנרות במנורה, ונמצא גם הדלקת המנורה היתה מוגבלת בזמן!

וכתב על כך הרמב"ן: "וראיתי עוד בילמדנו (תנחומא בהעלותך ה) וכן במדרש רבה (טו, ו): אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור לאהרן, אל תתיירא, לגדולה מזאת אתה מוכן. הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הם נוהגים, אבל הנרות אינם בטלים לעולם. והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים, והקרבנות בטלים מפני חורבנו, אף הנרות בטלות. אבל לא רמזו אלא לנרות חנוכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו".

מלכות בית חשמונאי, בניו של אהרן הכהן, שטיהרו את בית המקדש וחידשו את הדלקת המנורה, העניקו לנו הדלקת נרות לעולם, גם בזמן החורבן, בהיותנו בגלות. נרות החנוכה מפיצים את אור הקדושה האלוקי גם בעת חשיכה!

עם ישראל חי וקיים

אומות העולם רוצים לכבות את אור התורה הקדושה מעם ישראל, אך לא יעלה בידם. נשמות ישראל ימשיכו להאיר ולהתקדש – "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". ובאיזה אור? באור של התורה הקדושה! "כי נר מצוה, ותורה – אור" (משלי ו, כג).

האור של לימוד התורה לא ייכבה לעולם! וזהו סוד הקיום של עם ישראל. מובא בספר "ויוסף אברהם": לפני כמאתיים שנה נשאל אחד מגדולי הפילוסופים הגויים, עמנואל קאנט: "אתה מאמין באלוקים?" – "כן".

– "האם אתה יכול להוכיח את קיומו של בורא לעולם המנהל את עולמו?"

אמר להם: "יש הוכחה ברורה לכך: קיומו של העם היהודי. אין בהיסטוריה עם נרדף כמו עם ישראל. ואם אחרי כל הרדיפות והעינויים עם ישראל חי וקיים – זו הוכחה ברורה לקיומו של בורא עולם. הדבר היה יכול להתרחש רק בעזרתו ובהשגחתו האלוקית".

בכל דור ודור ניתכים על עם ישראל גזירות קשות, שמד, טבח, גירוש, עינויים, עלילות דם, מסעי צלב, שריפת כתבי קודש. כמה התנכלויות מתנכלים האומות כדי לנתק את עם ישראל מאלוקיו ומתורתו, כמה גזירות גזרו כדי להביא את היהודים להמיר את דתם. אלפים ורבבות נטבחו ועלו על המוקד על קדושת ה', מסרו את נפשם על מזבח האמונה, עמדו כצור חלמיש ונשארו נאמנים לה' ולתורתו.

ועם כל זאת, ודווקא בשל כך, עם ישראל חי וקיים!

"לא מאסתים ולא געלתים לכלותם"

היכן הם כל העמים הקדמונים? עמון, מואב, כנען, אשור, בבל, פרס, יוון רומי – מה נשאר מהם? כלום! כל האומות מימי קדם נעלמו בתהומות הנשיה. אימפריות עתיקות ששלטו בעולם ביד רמה, לא נשאר מהן זכר, מלבד כמה ממצאים ארכיאולוגיים… גם אם יש להם איזו מדינה, אין זכר לשליטה העצומה שהיתה להם בימי קדם. הם שלטו לא רק מבחינה מדינית ופוליטית אלא גם מבחינה כלכלית ותרבותית, השפה שלהם שלטה בעולם. ומה נשאר מכל זה? כלום!

האומה הגדולה בימינו – אמריקה, היא בסך הכל אוסף של כמה שבטים פרימיטיביים שהתיישבו שם לפני כמה מאות שנים. אנגליה ותרבותה – פחות מאלף שנים.

לעומת זאת, עם ישראל הוא בן אלפי שנים. הקב"ה בחר בנו להיות לו עם סגולה מכל העמים. זכינו לקבל את התורה בהר סיני ולשמוע את קול ה' מדבר מתוך ההר. מאז, עם ישראל עבר נדודים וגלויות, הוא נשלט בידי אומות גדולות ואכזריות, ולמרות כל הגזירות שרד, ויחד איתו שרדו גם צביונו, תרבותו ושפתו. עד היום אנו ממשיכים להתפלל ולדבר באותה שפה של התורה הקדושה.

אי אפשר להכחיד את עם ישראל, אי אפשר לכופף אותו! הקב"ה מבטיח לנו (ויקרא כו, מד): "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם".

לפני כמה עשרות שנים דורות קם בגרמניה הצורר הארור ימח שמו, והכריז על "פתרון סופי" לעם היהודי. הנאצים ימח שמם חוללו שמות בעם ישראל. הם הוציאו לפועל, בצורה שיטתית ומסודרת, את התוכנית של "הפתרון הסופי". מיליוני יהודים נשלחו למחנות ריכוז, למחנות עבודה, ומשם למשרפות. השואה הנוראה השמידה ששה מיליונים מעם ישראל, ביניהם רבנים גדולי תורה וענקי רוח, תלמידי חכמים, בחורי ישיבות, ומאות אלפי תינוקות של בית רבן שלא טעמו טעם חטא. עולם התורה באירופה חרב עד היסוד.

אבל הצוררים הארורים לא השיגו את מבוקשם. עם ישראל חי וקיים! הרי הקב"ה הבטיח "לא מאסתים ולא געלתים לכלותם".

עם ישראל התנער מעפר וקם מתוך ההפיכה. הוא כונן מחדש את עולם התורה והעמיד דור חדש ומופלא של לומדי תורה, השוקדים על התורה ועל העבודה.

כך התקיים בנו "בהעלותך את הנרות – יאירו שבעת הנרות".

אין ישראל נגאלים אלא בתשובה

אמנם, במקביל, בגלל נסיבות התקופה, חל אצל חלקים בעם ישראל ריחוק מתורת ה'. לפני מאתיים שנה החלו לנשוב רוחות ההשכלה והחדירו לתוככי עם ישראל רוחות זרות וערכים פסולים אשר לא שערום אבותינו.

ראשי המדינה היו שייכים לקבוצה שהשילה מעליה את הטלית והתפילין של בית אבא. הם רצו להקים דור חדש של חלוצים, בלי אלוקים, בלי תורה ומצוות, היוֹ לא תהיה.

לאחר קום המדינה החלו עליות המוניות לארץ ישראל, ממזרח וממערב. במקום לבסס את השלטון בארץ על היסודות היהודיים ברוח ישראל סבא, אימצו ראשי השלטון את הערכים הזרים של תרבות העולם. הדבר חולל שמות מבחינה רוחנית. קם בארץ דור שלם שאינו יודע מה זה 'שמע ישראל'. דור האבות שרצה להקים דור של אפיקורסים, הקים דור של עמי ארצות, תינוקות שנשבו.

ואז החלה תופעה חדשה ומופלאה של "בהעלותך את הנרות" – עולם התשובה!

עם ישראל חוזר למקורות. בנים אובדים חוזרים לחיק האמונה, שבים אל התורה הקדושה. מאות אלפים נוטשים את אורח חייהם הקודם ובוחרים בחיי תורה ומצוות, עוזבים את הבלי העולם הזה ומקדישים את כל עתותיהם לעבודת ה'. מקימים בתים של תורה ומגדלים בנים ובני בנים המאירים את העולם באור של תורה ויראת שמים.

אי אפשר שלא להתפעם מהתופעה המופלאה הזו, אי אפשר שלא להשתאות מהצימאון האדיר לשמוע את דבר ה'. לנגד עינינו מתגשם חזון הנביאים (עמוס ח, יא): "הנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'".

אין ספק שזהו אחד מסממני הגאולה של אחרית הימים. אומרת התורה: "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו". ואמרו חז"ל כי אין ישראל נגאלים אלא בתשובה – "כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים"  (סנהדרין צז ע"ב).

וכל זה מהווה עוד ביטוי מופלא של "בהעלותך את הנרות".

(מתוך משכני אחריך במדבר ח"א).

השארת תגובה