זהו יום עצוב, הנמיכו להבות

תמונות אלה, של ראש ממשלתנו הנבחר, כנאשם העומד בפתח משפטו אינן תמונות קלות לצפייה. תמונות אלה מוקרנות גם ברחבי העולם, מעסיקות את מהדורות החדשות העולמיות ומציבות את ישראל במקום מאד לא מחמיא כמדינה מושחתת

ששי גז
ששי גז

זהו יום עצוב מאד למדינת ישראל. מי פילל כי יבוא יום וייפתח משפט פלילי נגד ראש ממשלה מכהן בעבירות על טוהר המידות: שוחד והפרת אמונים.

זה תסריט שאיש לא יכול היה לדמיין. ראש הממשלה שאך זה הקים את ממשלתו, מסיים את ישיבת הממשלה וממהר להתייצב בבית המשפט כנאשם.

תמונות אלה, של ראש ממשלתנו הנבחר, כנאשם העומד בפתח משפטו אינן תמונות קלות לצפייה. תמונות אלה מוקרנות גם ברחבי העולם, מעסיקות את מהדורות החדשות העולמיות ומציבות את ישראל במקום מאד לא מחמיא כמדינה מושחתת.

יש הטוענים, כי זו דווקא תעודת כבוד למדינה, דמוקרטיה חזקה שיכולה למצות את הדין גם עם מי שעומד בראשה. כשלעצמי אינני מחזיק בדעה זו. עוד כבוד כזה ואבדנו.

מדינת ישראל היא מדינה שרבות הבעיות עמן היא מתמודדת. בעיות ביטחוניות רציניות, בעיות חברתיות, בעיות בריאותיות ובעיות כלכליות קשות. קשה עד בלתי אפשרי לנהל ברצינות את המדינה כשצריך לנהל הגנה במשפט מורכב, מסובך וממושך, כשברקע מרחפת סכנת פגיעה בשם הטוב ושלילת החופש.

נסיבות אלה מעוררות מחשבה, אולי הגיעה השעה לחוקק את "החוק הצרפתי" שמשמעותו היא כי אין מעמידים לדין ראש ממשלה מכהן אלא בשעה שחדל לכהן. ברור כי הסייג הראשון לכך הוא כי כהונתו של ראש ממשלה תוגבל לשתי קדנציות לכל היותר. סייגים נוספים יתייחסו לסוג העבירות בהן הוא מואשם. ברור לחלוטין כי בעבירות של טוהר המידות באופן קיצוני או אלימות חמורה, אין מקום להמתין עם מיצוי הדין. במסגרת הסייגים, לא תימנע האפשרות לחקור את ראש הממשלה אלא רק להעמידו למשפט.

כמי שעוקב מקרוב אחרי משפטו של ראש הממשלה, כאזרח ובמיוחד כסניגור ומומחה למשפט הפלילי שלו עניין מקצועי בהליך כולו, התקשיתי מאד להבין את התנהלותו של ראש הממשלה.

ראש הממשלה בא בשערי בית המשפט כאילו נכנס לזירה הפוליטית. כאילו הוא בעיצומו של מסע בחירות שלא בא לידי סיום. מה ההיגיון לתקוף דווקא היום את כל מערכת אכיפת החוק על כל שלוחותיה כמו גם את התקשורת, כאילו חברו כולם כאחד ליריביו הפוליטיים על מנת להחליף את שלטונו.

דומה כי ראש הממשלה לא הפנים כי כעת הוא בזירה אחרת. הזירה המשפטית. בזירה זו, המערכה היא על הראיות שעל בסיסן יוכרע דינו בבית המשפט. דווקא משום שלפחות בתיק 2000 ובתיק 4000 סיכויי הזיכוי גדולים מאד לעניות דעתי, מוטב היה לו מאמציו היו מרוכזים בזירה זו דווקא לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.

מה גם, שאל לנו לשכוח כי ראש הממשלה הוא ראש כל מערכות המדינה, כולל המערכת המשפטית וכשם שלא יעלה על הדעת כי יתקיף את הצבא או המערכת הביטחונית באופן אישי כך גם כאן.

אם כך ראש הממשלה,  מה יאמר אחרון הנאשמים בבית המשפט? אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? כיצד נשמור על חברה בטוחה אם לא נסמוך על מערכות האכיפה שלה? כיצד נבטיח ביטחון אישי אם לא ניתן אמון במלאכת עשיית הצדק והמשפט.

למערכת המשפט אין נשק. אין באמתחתה לא ארנק ולא חרב. אין לה אלא את אמון הציבור. מותר ואף רצוי לבקר אותה. מי כמוני יודע. כסניגור, אני ראש המבקרים. אך יש הבדל בין ביקורת עניינית ונקודתית לבין האשמת המערכת בשחיתות ולייחס לה שיקולים פוליטיים עד כדי הפיכה שלטונית.

היות שאני מעריך את ראש הממשלה כאדם חזק, חכם, אסטרטג מצויין שעד כה צבר באמתחתו ניצחונות מרשימים, עליו להבין כי זו הפעם הראשונה בה אין לו שליטה על החלטת בית המשפט אלא בדרך של קעקוע התשתית הראייתית שהובילה לכתב האישום בכלים משפטיים: חקירה נגדית משובחת של העדים, טענות משפטיות ועוד.

אני מאחל לראש הממשלה, וגם לנו אזרחי ישראל, כי יימצא זכאי בדינו. לא פיללתי שהיום הזה יגיע, אך משבא, אני מקווה כי כל הצדדים הנוגעים בדבר ינמיכו להבות שראש הממשלה יחדל מלהאשים את רשויות האכיפה בקנוניה ובהפיכה פוליטית-שיפוטית, ושרשויות המדינה, תאפשרנה לו לנהל את משפטו בצורה עניינית ומכובדת. אני מקווה כי ועדת ההיתרים תאשר לראש הממשלה ליטול את ההלוואות הנדרשות לצורך ניהול הגנתו  ואני ממליץ לכל הצדדים לנהוג בממלכתיות ובאחריות ללא הדלפות, ללא השמצות ולהתמקד בזירה המשפטית.

הכותב הינו מבכירי עורכי הדין בישראל

השארת תגובה