מחקר קורונה: פחות 'דכאון לאחר לידה'

מחקר בסורוקה בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון עם תוצאות מפתיעות: יולדות בימי קורונה מדווחות פחות על דיכאון אחרי לידה

סורוקה
סורוקה
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

מחקר חדש ומפתיע שבוצע בבית החולים סורוקה בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון בחן שיעורי דיכאון אחרי לידה אצל יולדות שילדו לידות במועד במהלך תקופת הסגר עקב מחלת הקורונה. את ציוני הדיכאון החוקרים השוו לאוכלוסיית יולדות במועד שילדו טרם תקופת הקורונה.

התוצאות היו מפתיעות: יולדות בימי הקורונה דיווחו על פחות דיכאון שלאחר לידה באופן מובהק אל מול קבוצת הביקורת של נשים שילדו טרם תקופת הקורונה.

צוות החוקרים כלל את ד"ר גלי פריאנטה, ד"ר טליה לנקסנר, ד"ר אורית ויסוצקי, ד"ר שימרית יניב-סלם, ופרופ' אייל שיינר מהחטיבה למיילדות וגינקולוגיה בסורוקה, ד"ר תמר כוסף, מהמחלקה לפסיכיאטריה בסורוקה, וכן את ד"ר תמר וינשטוק, מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.

נשים לאחר לידה במועד שהשתתפו במחקר מילאו שאלונים שמאתרים דיכאון לאחר לידה. החוקרים השתמשו בשאלון אדינבורו המתוקף שידוע ככלי לסיקור לדיכאון לאחר לידה.

סה"כ נכללו במחקר 272 נשים שרואיינו בתקופת הסגר של נגיף הקורונה וציוני השאלונים שלהן השוו ל 123 יולדות שילדו טרם תקופת הקורונה. הסיכון לדיכאון שלאחר הלידה לפני תקופת הקורונה היה גדול פי 2 (16.7% בתקופת הקורונה קיבלו ציון שמעל 10 בשאלון איתור הסיכון לדיכאון, מול 31.3% טרם תקופת הקורונה). התוצאות נותרו מובהקות גם לאחר נטרול סיבוכי היריון, מאפיינים משפחתיים ומוצא.

פרופ' אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' בסורוקה שאחראי על המחקר: " הופתענו לגלות שתקופת הקורונה התגלתה כבעלת סיכון מופחת לדיכאון שלאחר הלידה. יש לכך לא מעט הסברים אפשריים: בהרבה משפחות בן הזוג נשאר אף הוא בבית, או עבד מהבית בשל הנחיות הסגר, מה שתרם לעזרה בבית ולתחושה שהיולדת לא לבד. השילוב של בן הזוג בבית אפשר ליולדת להתעסק בהתאוששות והחלמה, וכן לנוח בזמן הפנוי כיוון שחל גם איסור על מבקרים (אפשר להתאושש בזמן הפנוי ולא לעסוק ב"אירוח") ".

יש לציין כי שאלון האדינבורו (כלי המחקר) כולל משתנים כמו: " במשך השבוע האחרון, הרגשתי מפוחדת או מבוהלת ללא כל סיבה מוצדקת", או " במשך השבוע האחרון, הרגשתי חרדה או דאגה ללא כל סיבה". ברור שבתקופת הסגר בה בוצע המחקר הייתה בהחלט סיבה אורגנית מוצדקת לחרדה ולכן ייתכן שבתקופה זאת היולדת עסוקה בשאלות קיומיות מהותיות. כמו כן בתקופה זאת הוחלט על שחרור מוקדם ממחלקות היולדות. ייתכן והדבר תרם לבריאות הנפש של היולדות.

מוסיף פרופ' שיינר: " אין ספק שנדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון את השפעת תקופת הקורונה על בריאות הנפש של היולדות".

השארת תגובה