מהמרפסת זעק הרב: תלמדו בבית

אמש מסר הגר"מ שטרנבוך "שיעור כללי" ממרפסת ביתו ממעונו בשכונת הר נוף בירושלים למאות תלמידי ישיבתו. בסוף ה"שיעור כללי" התייחס למצב השורר ברחבי העולם

הגר"מ שטרנבוך במרפסת ביתו
הגר"מ שטרנבוך במרפסת ביתו
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

עם פתיחת זמן קיץ בהיכלי הישיבות, הוקם בישיבתו של הגר"מ שטרנבוך, מערך טלפון קווי באמצעותו נמסרים שיעורי ראש הישיבה הגר"מ שטרנבוך ושאר צוות רבני הישיבה, כאשר במקביל נערכים מסגרות מצומצמות בהם צוות רבני הישיבה מוסרים שיעורים במספר מוקדים ברחבי הארץ לקבוצות קטנות תוך שמירת הכללים.

אמש לקראת שיעור הפתיחה מראש הישיבה, הגיעו קבוצת תלמידים לפתח מעונו של הגר"מ שטרנבוך וביקשו להשתתף ולהיות נוכחים בשיעור, והציעו רעיון "שיעור כללי מהמרפסת" כדי שיוכלו להשתתף פיזית במסירת ה"שיעור כללי" גם בתקופה זו.

ראש הישיבה נענה לבקשתם, והשיעור נמסר ממרפסת ביתו, כשרוב תלמידי הישיבה שומעים את השיעור דרך שידור חי לטלפון וחלק זכו לשמוע את השיעור כללי מהחצרות והרחוב שמאחורי ביתו.

השיעור נמסר על הסוגיא הנלמדת בישיבה בסוגיית מכירי כהונה פרק יש נוחלין בבבא בתרא, כאשר במהלך השיעור שאל ראש הישיבה קושיא עצומה מהסוגיא הידועה בפרק הכונס בדין "חייב בדיני שמים ופטור בדיני אדם".

בסוף ה"שיעור כללי" קישר ראש הישיבה את הסוגיא של "חייב בדיני שמים ופטור בדיני אדם" למצב הנוכחי השורר בעולם הישיבות, ואמר כי גם עכשיו כאשר אין מסגרות לימוד קבועים בתוך היכלי הישיבות, יש לזכור כי אף אם הבחורים "פטורים בדיני אדם" ואין עליהם פיקוח של צוות הישיבה, אבל הם "חייבים בדיני שמים" לנצל את הזמן ללימוד התורה.

"עכשיו אין פיקוח על הבחורים, כל אחד יכול לכאורה לעשות מה שהוא רוצה, אבל הפיקוח נשאר בדיני שמים ולא בדיני אדם. אי אפשר עכשיו לפקח על כל בחור, אבל למעשה יש פיקוח, אבל הפיקוח הזה לא רואים ולא יודעים וממילא לא כל כך חוששים לזה.

באמת הזמן כבר התחיל, וכל בחור צריך להתנהג כמו בזמן ממש, וה"נפקא מינה" היא רק בדבר אחד, שאין פיקוח על הבחורים מטעם הישיבה.

בזמן כזה יש ניסיונות לבחורים, ולומדים תורה בצער. אמנם כבר אמרו חז"ל (אבות ה' כ"ג) "לפום צערא אגרא", וכן אמרו חז"ל (ילקוט שמעוני קהלת תתקס"ח) "תורה שלמדתי באף נתקיימה לי", ומבואר שדווקא לימוד התורה שלומדים מתוך מסירות נפש, היא עומדת לאדם ונשארת בקרבו תמיד.

אנחנו מקווים בעז"ה שלא יהיה כך זמן רב, ובקרוב ממש נזכה שהבחורים יוכלו לחזור לישיבה, ולבנתיים כל יום חשוב, וכל אחד ואחד צריך לנצל את הזמן במילואו, בלא רפיון.

לא ללמוד כמו סטודנטים לתורה, דיברנו כמה פעמים ש"בן תורה" הוא מי שלא לומד כמו סטודנט שלומד באוניברסיטה, אלא "בן תורה" הוא פשוטו כמשמעו, כמו "בן" שקשור תמיד לאבא שלו, כך גם "בן תורה" קשור תמיד בתורה במשך כל שעות היום.

מי שעוזב עכשיו את התורה ליום אחד, יהיה לו קשה אחר כך לחזור ללימודים, וכמו שאמרו חז"ל (ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה) "אם תעזבני יום, יומיים אעזבך", ועלול להישאר הפגם גם אח"כ כשיחזרו לישיבה ויביא ח"ו נזק רב.

הרמב"ם (פ"ג מהלכות ת"ת ה"ג) כתב "מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה' עכ"ל, כי לימוד התורה הוא "שרשרת" וצריך להיות מחובר כל יום ליום הקודם, וברגע שיש רפיון קשה אחר כך לחזור.

עכשיו ממשיכים הלאה את הפרק יש נוחלין, ובשבוע הבא יהיה עוד שיעור בע"ה, וכבר אמרו חז"ל (אבות ג' ה') "כל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ", ובע"ה בזכות זה שכל אחד יקבל על עצמו עול תורה, נזכה במהרה לישועת ה' ולכל טוב, ונזכה במהרה לגאולה הקרובה בב"א".

השארת תגובה