שרשרת של טעויות: נתניהו וגנץ

אם נתניהו היה זוכה לאחוזי תמיכה גבוהים באופן משמעותי, הוא לא היה רואה צורך ללכת לאחדות ולפרוש לאחר שנה וחצי אלא היה מעדיף ללכת לבחירות ולקבל את ראשות הממשלה לארבע שנים

גנץ ונתניהו חתמו
גנץ ונתניהו חתמו

רחמנות. פשוט רחמנות. אין שום מילה אחרת שיכולה להגדיר את התחושה כלפי יו"ר 'כחול לבן' בני גנץ. מהרגע בו הוא החליט לפתוח את הפה, רגע שהגיע הרבה אחרי שנכנס למדמנה הפוליטית, הוא ספג השפלה אחר השפלה. כל השפלה היתה גדולה מקודמתה, כל השפלה נבעה מאי למידת הלקח ומאי ההפנמה של יכולותיו האמיתיות.

אם עד לסבב הבחירות השלישי עיקר המבוכות אירעו כתוצאה מגמגומים ומטעויות מביכות במהלך נאומים וראיונות, מאז הסבב השלישי זה כבר עבר למבוכות שנבעו מהיכולות הפוליטיות הנמוכות שלו. את מסכת הכישלונות שלו החל גנץ בחוסר היכולת שלו לשלוט על שותפיו מבית. לפיד, אשכנזי ויעלון ראו בו את האיש שאמור להביא אותם עד לשפת הבאר, לשתות הם כבר ישתו לבד ועם אפשרות לזרוק אותו פנימה ולהמשיך הלאה.

"בכחול לבן יש מגוון דעות וכל אחד יכול לומר את דעתו, אבל את ההחלטות אני מקבל", יאמר בני גנץ במספר הזדמנויות ובכמה אופנים. בשורה התחתונה, כאשר ראש מפלגה צריך להצהיר הצהרה מעין זו, סביר להניח שלא כך הם פני הדברים. ואכן, המציאות היתה שגנץ לא הצליח להוביל שום מהלך ללא הסכמת חברי הקוקפיט. הפעם הראשונה בה גנץ קיבל החלטה באופן עצמוני, היתה הפעם בה פירק את 'כחול לבן' וכשהוא חמוש בגבי אשכנזי צעדו השניים אל תוך ממשלתו של נתניהו, למרות התחייבויות חוזרות ונשנות שהוא לא ישב תחתיו עד לאחר סיום ההליך המשפטי בעניינו ובמידה וזה לא יסתיים בכלא.

חוסר ניסיונו המובהק של גנץ בניהול מהלכים פוליטיים נתגלה כבר באותו ערב בו הודיע שהוא חובר לנתניהו. אם רק היה לומד מעט מההיסטוריה הוא היה מגלה שהצהרה שכזו צריכה להיות כשהכל כבר נעול וחתום וכשכל הצדדים יודעים שבבוקר שלמחרת הם צועדים לנשיא המדינה כדי לבשר על הקמת הממשלה. אם רק היה מדבר עם שאול מופז, ציפי לבני ובוז'י הרצוג הוא היה מקבל מהם עצות שהיו מונעות ממנו את ההתבזות אותה עבר. משלא נהג כך, הוא למעשה איפשר לנתניהו למרוח אותו בזפת ובנוצות ולגלגל אותו בעפר כל הדרך אל הקואליציה כשהוא חבוט מכל הכיוונים, וזו רק טעות אחת.

את מצעד הטעויות החל גנץ בזה שהוא ויתר לעצמו ולא למד את נתניהו. כל בר בי רב יודע שנתניהו מתעניין רק בנתניהו, הא ותו לא. אם נתניהו מזמין לממשלת אחדות יש לו סיבה טובה וגנץ היה חייב לדעת אותה. מאז הגשת כתב האישות בעניינו של ראש הממשלה, הבין הוא והבינה משפחתו ששעון החול הולך ואוזל וכי הוא חי על זמן שאול. הנתניהוז נשבעו שלדיון הראשון בבית המשפט יגיע ביבי מבלפור ולא מהאופוזיציה, גם אם לשם כך צריך ללכת למערכת בחירות רביעית, חמישית ושישית. את המצוקה הזו פיספס גנץ, על הפיספוס הזה עלה נתניהו והרשה לעצמו לשחק איתו בלך ושוב.

אם יועצו לשעבר ישראל בכר היה עדיין בסביבתו המצומצמת, סביר להניח שהיה מייעץ לו לערוך מחקר עומק שיתן תמונה ברורה לגבי מצבו הפוליטי של נתניהו והסיבה לכך היא פשוטה, גם נתניהו עושה בדיוק את אותו הדבר ותוצאת המחקר תהיה המניע לפעולה שלו. מחקר שכזה היה חייב לעמוד על שתי נקודות עיקריות. האחת, מידת שביעות רצון מההתנהלות של נתניהו במשבר הקורונה. השניה, מידת הביטחון שיש לאזרחי ישראל ביכולת של נתניהו לשקם את הכלכלה. אם בשתי הנקודות הללו נתניהו היה זוכה לאחוזי תמיכה גבוהים באופן משמעותי, הוא לא היה רואה צורך ללכת לאחדות ולפרוש לאחר שנה וחצי אלא היה מעדיף ללכת לבחירות ולקבל את ראשות הממשלה לארבע שנים. מטרידה המחשבה שרמטכ"ל לשעבר שכח את המושג 'דע את האויב'.

טעות נוספת עליה לא ויתר בני גנץ היתה מספר התיקים אותו דרש בתמורה לבגידה שלו בבוחריו ובשותפיו. השוואת מספר השרים לזו של הליכוד נחשבת לחזירות אבל יותר מכך לטיפשות כפולה. כשנתניהו ייאלץ לבגוד בחברי מפלגתו או בחלק מחברי גוש הימין, יהיה לזה מחיר. אורך חייה של ממשלה טמון בראש ובראשונה בשקט התעשייתי שקיים בה, במקרה דנן זה לא יקרה, חיות פצועות לא נוטות לרגיעה. נקודה נוספת עליה לא נתן גנץ את הדעת היא הנראות הציבורית. גם אם הוא יחזור פעם אחר פעם על המושגים "ממשלת חירום" ו"טובת המדינה", תמיד יזכרו לו שהוא בגד בבוחריו כדי להקים את אחת הממשלות המנופחות והיקרות שהיו כאן תוך שהוא ממנה את מרבית חברי מפלגתו לשרים בו בזמן שהמשק הישראלי נמצא באחת מתקופות השפל שלו וכשרבים מאזרחי ישראל נמצאים בחל"ת ועדיין אין אור בקצה המנהרה.

"הדבר היחיד שמעניין את נתניהו בנקודת הזמן הזו זה להעביר תקציב קשה, בשביל זה הוא צריך את גנץ ולאחר מכן אחריי המבול", אומר לי בכיר במערכת הפוליטית ואף מוסיף: "גנץ חייב להתפלל שהוא יגיע לנקודת הזמן בה הוא אמור להתמנות לראשות הממשלה כי אז יש לו ערבויות מצד יו"ר ש"ס אריה דרעי, כל מהפכה שתקרה קודם לנקודת הזמן הזו תגרום לו לראות את הבית בבלפור רק בתמונות".

ימין חלש

בכל דרמה פוליטית יש את החוליה החלשה, איכשהו תמיד מפלגת 'ימינה' היא זו שזוכה בתפקיד. לאחר מערכת הבחירות בשנת 2013 היה נראה שמפלגת 'הבית היהודי' תהיה המפלגה השניה בחשיבותה בממשלת נתניהו ובפרט לאור ההצלחה אליה הובילו נפתלי בנט ואיילת שקד שרק תקופה קצרה קודם לכן נכנסו לחיים הפוליטיים. תקוות לחוד ומציאות לחוד, ובו בזמן שנציגי הצינות הדתית התהלכו עם ראש מורם והרשו לעצמם להתבטא כפי שרצו, לנתניהו היו תכניות אחרות לגמרי. הצמד שקד ובנט נמנו על אנשי לשכתו שסיימו לא טוב והדבר האחרון שרצו בסביבת נתניהו זה שהם יהיו בעמדות מפתח. בנט שקלט מהר מאוד לאן נושבת הרוח כרת ברית אחים עם יאיר לפיד שגם הוא היה חדש במערכת הפוליטית והחל מאותו רגע מרטו השניים לנתניהו שערה אחר שערה עד שאמר רוצה אני, וצירף אותם לממשלה בראשותו שהיתה מהקשות שידע הציבור החרדי.

מפלגת 'ימינה' בגלגולה הנוכחי היא פלטפורמה פוליטית חלשה ושסועה המורכבת ממספר סיעות שונות והצד השווה שבהן שנתניהו לא מעוניין באף אחת מהן. הוא גם לא צריך. לזכותו של בנט ייאמר שחושיו הפוליטיים לא הטעו אותו ויותר מפעם אחת הוא אמר הן בראיונות והן למקורביו שנתניהו הולך להפנות את הגב לציונות הדתית שהיתה חלק מגוש הימין וששמרה על נתניהו לכל אורך הדרך.

כבר בשבוע שעבר וכשהמגעים בין נתניהו לגנץ החלו שוב להתחמם, במפלגת 'ימינה' הוציאו הודעה לתקשורת המדגישה את מורת רוחם מהדרתם מהמו"מ הקואליציוני. "אנחנו לא חלק ממשחק הכיסאות של נתניהו וגנץ. כבר שבוע שנתניהו מנהל את המו"מ לבד, בלי לשתף את שותפיו בשנה האחרונה. אם נתניהו מכר את כל מה שחשוב לימין, אין לנו שום כוונה להיות עלה תאנה בממשלת שמאל בראשותו שמוכרת את תיק המשפטים, מחסלת את הריבונות, מבטלת את חוק קמיניץ להחמרת הענישה על בניה בלתי חוקית ועוד".

"ימינה תקדם את ערכיה בממשלה או בכנסת. ארץ ישראל, תיקון מערכת המשפט, זהותה היהודית של המדינה, שוק חופשי, מלחמה בשחיתות, ומי שיהיה חתום על פירוק הבלוק הוא נתניהו", הוסיפו בלשון ההודעה ובכך למעשה הם מחדדים את המסר למצביעי הימין שמנדט או שניים נוספים לליכוד הם לא ערובה למימוש סדר יום ימני.

נכון לעת כתיבת השורות לא ברור כיצד תסתיים הסאגה הנוכחית, אך בליכוד בפרט ובגוש הימין בכלל יש כבר מי שממתינים ליום שאחרי נתניהו, והפרחים לבני גנץ.

השארת תגובה