אחרי 3 קדנציות: ליצמן מדבר

במכתבו טוען פרוש שהסעיף בהסכם הקואליציוני שעוסק בחוק הגיוס הוא 'פייק ניוז' ואחת דינו להיכשל במבחן בג"ץ ואף ספק אם יועלה על ידי היועמ"ש לישיבת הממשלה

נתניהו וליצמן צילום קובי גדעון לע''מ
נתניהו וליצמן צילום קובי גדעון לע''מ
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

לפעמים מופיע בעבודתו של הפרשן הפוליטי רגע קט של סיפוק, אחד כזה היה לי השבוע עם הודעתו של השר ליצמן על החלטתו לסיים עשור כמעט רציף במשרד הבריאות – לטובת משרד השיכון. הקוראים המסורים זוכרים לבטח את שנכתב בשורות הללו לפני חודש בדיוק ("נטולת חיות", על סדר היום – ז' ניסן) כי ליצמן, פוליטיקאי מנוסה, מודע לכך שזה הזמן לעשות 'אקזיט' על משרד הבריאות, אותו קיבל חסר ערך ודחוי, ולקחת במקומו את משרד השיכון פלוס סמכויות מורחבות.

"ההחלטה לעבור למשרד השיכון לא יכלה להתקבל לפני ההסכם הקואליציוני, כי כשר הבריאות לפני חודש לא ידענו לאיפה הקורונה תלך, היו תרחישים מאוד קשים", מסביר ליצמן – בריא ומאושש – ל'קו עיתונות' את הסיבה לעיכוב בקבלת ההחלטה. "לא היה מצב שאני עוזב בלי שליטה, לפחות חלקית, לא עוזבים ספינה מיטלטלת".

"ב"ה עבר חודש ואפשר לומר שאנחנו מתקרבים לאסטרטגיית יציאה, מדברים על הקלות, פותחים חנויות ובתי חינוך. הייתה לי הזכות לחזק ולגבש את מערכת הבריאות, לתת לה כוחות וחוזק ויציבות בזכות ההשקעה שעשינו בשנים האחרונות, שבלעדיה לא היינו מסוגלים להיערך כך יחסית לעולם. אני לא אומר שאין בעיות ואין מה לתקן עדיין, אבל המערכת שלנו התגלתה נכון לעכשיו כחזקה ואיתנה, ולכן אנחנו יכולים לדבר היום על הצלחה ואני יכול לומר היום שאני לא עוזב באמצע".

יש לך המלצה באשר לעתידו של תיק הבריאות?

"אני לא נכנס לעתיד התיק, אני סומך על ראש הממשלה ואשתף פעולה עם כל מי שייבחר לתפקיד, לקחנו את הבריאות כשזה היה החצר האחורית של משרדי הממשלה, אף אחד לא רצה לראות את זה… היום זה בראש סדר היום הציבורי ואני זוקף את זה לזכותנו. אחרי 3 קדנציות מדברים על קדנציה רביעית, אין דבר כזה בהיסטוריה של מדינת ישראל, השאלה הייתה צריכה להיות למה נשארת ולא למה אתה הולך…"

למה באמת?

"נשארתי כי היה חיבור גדול אחרי המון השקעה, הישגים, רפורמות ושינויים שעשינו. הצבנו יעדים ועמדתי בהם, הגדרנו רפורמות ומטרות ועשינו את זה, אבל הגיע הרגע שצריך להמשיך הלאה".

אתה לא חושש שמחליפך בתפקיד יתקשה להיכנס לעניינים בעיצומו של משבר הקורונה?

"את משבר הקורונה לא ניהל איש אחד, אני הובלתי מדיניות, אבל יש צוות מקצועי ומוערך ביותר של רופאים בכירים במשרד הבריאות. לקחנו החלטות מאוד קריטיות וחשובות על סגירת השמים מסין שהיינו ראשונים וכולם היו נגדי – משרד החוץ, השגרירויות, הקונסוליה, כולם עלו ללשכתי להתלונן שאני עושה משבר דיפלומטי עם סין ובהמשך עם מדינות המזרח, ואני אמרתי שאני לוקח את ההחלטה ורוצה לסגור את זה ומוכן להתמודד עם משבר דיפלומטי אבל לא עם משבר מדמם של אנשים שימותו. עצרתי את זה ואחרי תקופה קצרה כולם שיבחו… מי שיחליף אותי יקבל מערכת איתנה, למרות הקשיים והמורכבויות, ולכן אני סומך שימשיכו באותה מתכונת שקבענו יחד עם אנשי המקצוע".

כשאתה מבקש את תיק השיכון, מה יהיה כלול בו? רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), מטה הדיור, מנהל התכנון? (במאמר המוסגר, כרגע ההנחה הרווחת היא כי התיק יכלול את רמ"י ומטה הדיור, אך מנהל התכנון יישאר בידי השר דרעי, שיעבוד עם ליצמן בתיאום מלא).

"את תיק השיכון אנחנו רוצים בגלל האתגר הגדול שיש שם, אני לא קורא לזה מצוקה אלא גזירה, המצב היום בקרב כלל האזרחים שצריך פתרון אמיתי בנושא הדיור. אני רוצה לחשוף לך מה אמר לי אחד מגדולי ישראל, 'אתה עסקת בהצלת חיים ועזרה לציבור, אם תצליח להוביל מהלך גדול לדיור זה גם הצלת חיים'.

"אנשים לא מצליחים לחתן את הילדים וכל החיים רודפים אחרי הלוואות והשקעות לאיזו דירת גג. אם נוכל להביא איזו בשורה זה לא פחות מהצלת חיים וכך אני מתייחס לזה, נסתער על זה וניכנס לעניינים. עדיין לא קמה הממשלה ולא קיבלנו את התיק – אבל אלו הרצונות והתוכניות. התיק יכלול כל מה שאנחנו רוצים, את כל הכלים להביא שינוי חשוב ונדרש".

מה הדגש שיושם בתיק השיכון, אפשר להתחיל לחסוך לרכישת דירה במחיר נורמלי?

"אני לא יודע להגיד לך עכשיו מה יקרה, כאמור אנחנו עדיין מגבשים דברים ואני מקווה שחפץ השם בידינו יצליח. גדולי ישראל, אדמו"רים, ראשי קהילות והמון עסקני ואישי ציבור מדברים איתי כבר תקופה ארוכה על נושא הדיור וחושבים שאולי בכוחות משותפים נוכל למצוא איזה פתרון. אני שותף לתחושה, אני רואה את המצוקה ואני חושב שיש אפשרות להוביל מהלך.

"אני לא יכול להגיד לך שזה כבר מוכן, בשביל זה צריך לשבת עם אנשי המקצוע, לשקול את הדברים יחד כדי להביא לשינוי מבורך ודחוף. אין לנו זמן לחפש פתרונות לעוד עשור, אנחנו צריכים פתרונות היום. כל שנה נכנסים למחסור בדירות של אלפים במגזר בחרדי ורבבות במגזר הכללי. נפעל בשיתוף פעולה ובתפילה שנצליח".

שיכון חדש לסגן

החלטתו של ליצמן טרפה גם את הקלפים בצד הדגלאי. נכון לליל שישי, ידעו ב'דגל התורה' כי ח"כ אורי מקלב, המיועד לתפקיד סגן שר מטעם המפלגה, יכהן במשרד השיכון, כך גם נאמר וסוכם עם הליכוד במהלך המו"מ. אלא שחילופי המשרדים גרמו ל'דגל' לעשות חושבים.

"קודם כל", כך אחד מקודקודי 'דגל', "חשוב להדגיש שאנחנו מברכים על הצעד, אמנם לא התערבנו בהחלטתו של הרב ליצמן, אבל זו החלטה נכונה וטובה לציבור המצביעים שלנו. עם זאת, המטרה במינוי סגן שר מטעם 'דגל' אינה רק לשם הטייטל, אלא גם כדי להביא תועלת במשרד הרלוונטי, ומאחר והשיכון בלאו הכי יהיה בידיו של שר חרדי ובשיתוף פעולה מלא איתנו, אנחנו מעדיפים שסגן השר לעתיד הרב מקלב יכהן במשרד אחר ויביא ערך מוסף, כמו שהוא יודע".

נכון לשעת כתיבת השורות, טרם נפלה ההחלטה באיזה משרד לבחור. חשוב לציין כי מלכתחילה הבחירה מוגבלת למשרדים שבידי גוש הימין, כשברשימת השיקולים גם זהות השר המיועד, מתוך הבנה שיש שרים 'נוחים' יותר, המאפשרים לסגניהם טווח פעילות רחב וסמכויות של ממש, ויש שרים ריכוזיים שנוהגים לייבש את הסגנים. כך גם ההיבט הפקידותי נלקח בחשבון, מאחר ויש משרדים בהם הדרג הפוליטי כמעט ואינו יכול לפעול והוא מסונדל על כל צעד ושעל, לעומת אחרים בהם הפקידות מסבירה פנים.

היבט נוסף מתייחס למשרד עצמו, בחלק מהמשרדים יש נושאים ושטחים עם רלוונטיות למגזר החרדי שהוזנחו עד כה. לצורך המחשה, די לבחון את פעילותו של ח"כ מקלב בוועדת המדע בקדנציה האחרונה, במקום שהיה נראה כבלתי מועיל לציבור החרדי כלל, והפך במהלך הקדנציה לאבן שואבת של פעילות ענפה, כולל הקלת הביורוקרטיה הממשלתית, טיפול בסוגיות רבות שעמדו על סדר היום ועוד.

אך מלבד השיקול התועלתי בבחירת המשרד, מציינים ב'דגל' שני יתרונות מובהקים לעצם נטילת תפקיד סגן השר לכשעצמו. היתרון הראשון הוא ביכולתו של סגן שר להועיל לשולחיו, מטבע הדברים פניה לרשויות שונות ולפקידים זוכה ליחס מועדף כאשר החתום על המכתב הוא סגן שר ולא ח"כ בעלמא.

היתרון השני הוא שחרור התלות לקיום 'החוק הנורבגי' באגודת ישראל, ולא שיש מי שחושד חלילה ש'אגודה' לא תעמוד בהסכם ולא תבצע את חלקה לטובת מזכ"ל 'דגל' יצחק פינדרוס, אלא שבסוגיה רגישה שכזו "אין סומכין על הנס", מה גם שתיתכן בעיה חוקתית אם החוק הנורבגי יועבר בפורמט מדלג – בהתאם להסכם הקואליציוני (לפיו השר או סגן השר המתפטר יכניס את בן סיעתו ברשימה ולא את הבא בתור), כפי שהרחבנו כאן בשבוע שעבר. כך או כך, לעת עתה הנורבגי נדחה והופרד מחוק הממשלה המקורי.

פרוש מן הציבור

ועל רקע כל האידיליה, אי אפשר בלי עימות פנימי עסיסי, שתחילתו בחמישי האחרון, עת פנה סגן שר החינוך מאיר פרוש לאיש המו"מ של הליכוד, השר יריב לוין, והעביר לו באופן אישי מכתב נזעם במקצת בסוגיית הגיוס, ובו טענות חריפות.

במכתבו טוען פרוש שהסעיף בהסכם הקואליציוני שעוסק בחוק הגיוס הוא 'פייק ניוז' ואחת דינו להיכשל במבחן בג"ץ ואף ספק אם יועלה על ידי היועמ"ש לישיבת הממשלה. פרוש מציין כי בלי מכסות ובלי פסקת התגברות אין טעם בחקיקה, וכי על אף שכחול לבן הם אלו שמתנגדים לפסקת התגברות, היה מצופה מנציגי הליכוד לעדכן ולהתייעץ בנושא עם ח"כי יהדות התורה, לפני חיתום. את המכתב סיים פרוש בנימה מעט חריפה, בדרישה לתיקון הסוגיה ובאמירה כי כרגע זו הונאה שנעשתה על חשבונה של אגודת ישראל.

לוין, שלא נוהג להחצין רגשות בהתנהלות השוטפת, רתח מזעם והודיע לנציגי המפלגה כי הוא מקפיא את כל המו"מ על איוש התיקים עד למכתב הבהרה משאר חברי הסיעה. לפי בכירים במפלגה, לוין הטיח בהם דברים קשים וטען כי בליכוד רוצים את פסקת ההתגברות לא פחות מאשר יהדות התורה, וכי כל דרישות ה'מועצת' נענו בחקיקה שהוסכמה.

על רקע העימותים הפנימיים שנשמרו על אש נמוכה בשנה האחרונה, ובצירוף זעם הח"כים על המכתב שלא תואם איתם, יצאה בתחילת השבוע הבהרה בחתימת ששת הח"כים הנותרים של יהדות התורה, ולפיה: "מכתבו של ח"כ הרב מאיר פרוש שהופנה אל כבודו נשלח ללא התייעצות עימנו ושלא על דעתנו ואנו מסתייגים מאופי המכתב". מאופי המכתב ולא מתוכנו דייקא, שכן הח"כים ממשיכים: "מיותר לומר זאת אך יודגש, בכל מקרה, כל הסכם וכל סעיף בו, יובאו לאישורם של רבותינו מועצות גדולי התורה שליט"א".

לעת עתה, נדמה כי השר לוין התרצה, ומה יעלה בגורל חוק הגיוס? ימים יגידו.

הידד לאלדד

שביעי של פסח אמנם חלף זה מכבר, אבל דווקא השבוע היה מי שראה את מעשי ידיו טובעים בים ואמר שירה, הלא הוא שר המשפטים אמיר אוחנה, שצפוי להיפרד מכס המיניסטר עם השבעת הממשלה.

כשאוחנה מינה את דן אלדד כמ"מ פרקליט המדינה, הוא לא באמת תלה תקוות דרמטיות באשר להשפעתו על תיקי עבר – כמו כתב האישום שהוגש נגד נתניהו. המטרה הראשונה הייתה להרגיז את מנדלבליט, המטרה השנייה הייתה לשרטט את גבולות הגזרה המיטשטשים בין המערכת הפקידותית-משפטית למערכת הפוליטית, והמטרה השלישית, עליה אוחנה בקושי העז לחלום – כוללת ניקוי אורוות בפרקליטות.

מיום ליום אלדד מתגלה כבחירה אידיאלית, כך למשל בסוף השבוע האחרון, עת חולל מלחמת כל בכל בתוך המערכת ומריטת נוצות הדדית, ממנה למנדלבליט יש רק מה להפסיד.

ראשיתו של הסיפור, איך לא, בהסכם הקואליציוני שנחתם בתחילת השבוע. בין השיטין התחבא לו סעיף בעל השלכה משמעותית, סעיף 3ג הקובע כי חצי השנה הראשונה לאחר הקמת הממשלה תוגדר 'תקופת חירום' ובמהלכה לא יבוצעו מינויים בכירים בשירות הציבורי. בתרגום חופשי, הזמני הפך לקבוע, ואלדד עשוי להשלים קרוב לשנה כפרקליט המדינה, בכפוף לאישורי הארכת כהונה משר המשפטים.

במקביל, בימים אלו מסתיימת תקופת המינוי הראשונה של אלדד. מנדלבליט, שקצה נפשו בפרקליט מדינה שאינו בן ביתו ולא קוראים לו מומי למברגר, מיהר לשגר מכתב בוטה במיוחד לנציב שירות המדינה, "עמדתי המקורית שהוא איננו מתאים למלא תפקיד רק התחזקה לנוכח התנהלותו", מאשים היועמ"ש, "אלדד הסתיר ממני נושאים מקצועיים וארגוניים בהם עסק ופגישות שקיים עם שר המשפטים, וזאת על אף שהנחיתי אותו למסור לי עדכון מלא על נושאים אלה… למרות הנחיה זו, מסר לי עורך הדין אלדד דיווחים חלקיים, ולעיתים אף לא נכונים, כאשר נשאל מפורשות על נושאים שנדונו ביניהם".

אלדד לא נשאר חייב, "אמון הציבור במערכת המשפט חשוב מכבודי האישי. על כן, תגובתי בשלב זה מצומצמת. בהמשך אגיב לכל טענה, חסרת שחר ככל שתהיה, גם אם היא נכתבה לצערי על ידי היועץ המשפטי לממשלה", הוא מקדים ועוקץ, לפני שיפתח במתקפה חזיתית. "לפני החג הגיעה ללשכתי פנייה מעיתונאי, העוסקת בעניינו של אביחי מנדלבליט. כדי שאוכל להשיב לפנייה ביקשתי לבחון את החומר הקיים מהעבר בנושא זה בלשכת פרקליט המדינה. מהחומר עלתה לכאורה תמונה מדאיגה בכל הנוגע לטיפול בעניינו של מנדלבליט. בימים האחרונים עדכנתי את הגורמים הרלוונטיים בדבר כוונתי להעמיק חקר בנושא בטרם אשיב לפנייה".

אומר ועושה, ביום ראשון פנה מ"מ הפרקליט למבקר המדינה במכתב שתוכנו לא נחשף לאחר שהוגדר 'רגיש', ובו ככל הנראה שאלות קשות על סגירת התיק בעניינו של מנדלבליט באשר למעורבותו בפרשת הרפז המפורסמת, אז כיהן היועמ"ש חבוש הכיפה כפרקליט צבאי ראשי ונטען כלפיו ששיתף את הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, בפרטי החקירה נגדו ונגד אנשיו.

במחנה מנדלבליט לא שקטו על השמרים, ובמהלך סוף השבוע התפרסמו שתי 'עצומות' תמיכה ביועמ"ש, האחת בחתימת רוב בכירי הפרקליטות והשנייה ביוזמת קבוצת עורכי דין מהמגזר הפרטי, כאשר היוזם, עו"ד נדב ויסמן, מוכר לציבור מאז גויס על ידי יורשו וממשיכו של מנדלבליט בפרקליטות הצבאית – שרון אפק – לנהל את התביעה במשפטו של החייל אלאור אזריה.

מלבד החקירה נגד מנדלבליט, בסביבתו של אלדד כבר מסמנים את היעד הבא – המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד ליאת בן ארי, מראשי המורדות בסמכותו של מ"מ הפרקליט ומי שמובילה את התביעה בתיקי נתניהו. בעוד כחודש תסיים בן ארי תקופת ניסיון של חצי שנה בתפקיד ובסיומה ניתן לטעון כי היא זקוקה לבדיקת התאמה ולשלוח אותה למסלול מייסר. צפו פגיעה.

השארת תגובה