'אבי הבן' החלים וחזר הביתה

חייו של אברך שהוגדר כאחד מחולי הקורונה הקשים והיה מונשם ומורדם – ניצלו בהדסה • שוחרר לביתו לאחר שבועות שהמקרה המשפחתי העסיק את השיח הציבורי

בית חולים הדסה
בית חולים הדסה
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

אברך בן ה-37 תושב הישוב 'תל ציון', לא האמין כי חייו יתהפכו מיד לאחר לידת בנו ה-9. כמה ימים לאחר שערכו הוא ורעייתו את ברית המילה בהתרגשות ושמחה רבה, ירון החל להרגיש לא טוב.

תסמינים שונים החלו להצביע על וירוס הקורונה, ולבסוף, לאחר בדיקות התגלה כי האברך חולה קורונה.

"כשהתחלתי להרגיש לא טוב, עלה החום והתקשתי לנשום, אושפזתי בהדסה עין כרם במתחם המחלות לחולי קורונה", הוא מספר. המצב שלי התחיל להתדרדר והבינו שאני חייב חמצן אבל עם השעות גם זה לא הספיק לי.

התחושה הייתה כמו מישהו שצולל לתוך המים", הוא מתאר. מישהו שצולל עמוק ואין לו דרך לנשום. החזה לא מצליח לשאוף אויר והקושי נוראי". צוות היחידה לטיפול נמרץ קיבל את ירון לטיפולו ובמצבו הקשה הוחלט להנשימו ולהרדימו.

פרופ׳ סיגל סבירי, מנהלת היחידה לטיפול נמרץ נשימתי לחולי קורונה במצב קשה בהדסה עין כרם, מתארת כיצד נלחם הצוות על חייו של ירון: ״האברך בן ה- 37, הגיע לבית החולים עם קוצר נשימה וסימנים למעורבות ריאתית משמעותית משנית לווירוס הקורונה. בתחילה הסתדר עם קבלת חמצן אך בשל קוצר נשימה גובר כעבור יומיים לא נותרה ברירה אלא להנשים אותו. הוא טופל בפרוטוקול התרופתי המקובל ביחידה לטיפול נמרץ לחולי קורונה, והיה כל הימים מונשם ומורדם. לאחר כשבוע של טיפול אינטנסיבי, חל שיפור במצבו הנשימתי, הוא החל להתאושש לשמחת כל הצוות ביחידה. הוא שב להכרה ועבר גמילה מהנשמה והחל להתחזק. בהמשך העברנו אותו להמשך טיפול במחלקת הקורונה לחולים במצב קל, ומשם הדרך הביתה הייתה קצרה. זה בהחלט מקרה מעודד ומשמח, עכשיו ירון יפגוש את בני המשפחה ויאסוף את כולם לאט לאט חזרה הביתה״.

האברך השתחרר מבית החולים הדסה עין כרם לאחר שהודה בחום לצוות שטיפל בו – הן ביחידה לטיפול נמרץ בימים הקשים והן במתחם המחלות המתפרצות כשמצבו השתפר.

אנשי בית החולים, בהם אחיות וצוות הביטחון ליוו אותו אל מכונית "איחוד הצלה" שבאה לאסוף אותו אל ביתו. "תשעה ימים הייתי מונשם ומורדם, לא ידעתי מה קורה עם המשפחה ועם התינוק שרק נולד לי. לא הספקתי להכיר אותו ולהנות ממנו.

המשפחה מפוזרת בימים אלה אצל קרובי המשפחה המדהימים שטיפלו בהם כי חלק מהילדים נדבקו גם הם, ועכשיו לאט לאט נתאסף ונחזור כולנו.

אני עדיין חלש וקשה לי לעמוד הרבה זמן או ללכת, המחלה הזו לא נעלמת במהירות. אבל אני ב"ה בחיים, זה נס גלוי וזו גדולתם של הצוות של הרופאות, האחים והאחיות שטיפלו בי".

השארת תגובה