נבואות זעם: בישראל יקרסו כפול עסקים משאר העולם

"משבר הקורונה יביא לקריסה של כ- 25,000 עסקים בישראל עד סוף השנה – צפי לגידול של 50% בשיעור הכשלים העסקיים בישראל לעומת 25% בממוצע בעולם"

אייל ינאי מנכל משותף CofaceBDI - צילום עודד קרני
אייל ינאי מנכל משותף CofaceBDI - צילום עודד קרני
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

מהערכות שביצעו כלכלני חברת המידע העסקי CofaceBdi לגבי ההשפעות הצפויות של משבר הקורונה על הכלכלה בישראל עולה כי עד סוף השנה צפויה קריסתם של בין 20,000 ל-25,000 חברות ועסקים. מדובר בעסקים שנפגעו ישירות מהמשבר בניכוי החברות שגם ללא המשבר היו קורסות בשל מצב פיננסי בעייתי. על פי ההערכות, בשל המשבר יחול גידול של כ-50% בשיעור הכשלים העסקיים בישראל השנה, כך שאם במהלך השנים האחרונות נסגרו או קרסו בממוצע כל שנה בין 40,000 ל – 45,000 חברות ועסקים, השנה יסגרו עד כ- 70,000 חברות ועסקים.

אייל ינאי מנכ"ל משותף בחברת CofaceBdi   מציין כי: " בימים אלו אנו נמצאים בעיצומו, של המשבר החמור ביותר, בריאותי וכלכלי, אשר חווה העולם בוודאי מאז מלחמת העלם השנייה. קשה מאד להעריך את מגוון ההשפעות על המשקים בעולם, לכן בהערכות שביצענו נלקחו בחשבון שני תרחישים אפשריים: הראשון, הסגר באירופה ובארה"ב מסתיים במאי, והשווקים נפתחים בהדרגה ובזהירות – החל מהרבעון השני של 2020 ועד סוף הרבעון השלישי של השנה. ובתרחיש השני, דומה לתרחיש הראשון, אבל ברבעון השלישי והרביעי יש התפרצויות נוספות המובילות לסגרים נוספים מוגבלים בזמן ובמקום, וכך עד סוף 2020.

בגל הראשון, יפגעו כבר בשבועות הקרובים בעיקר הענפים אשר נפגעו מיידית במשבר. שירותי אוכל והסעדה, בתי מלון, תיירות, תעופה, תחבורה, אמנות בידור ופנאי , מסחר קמעונאי בענפים שאינם מזון, ושאינם מוכרים באופן מקוון. בנוסף יפגעו שירותים לעסקים וכן שירותים אישיים ומסחר סיטונאי. חברות מוטות יצוא בענפים שנסגרו ייפגעו אף הן.

בגל השני, הצפוי על פי ניסיון משברים קודמים, יפגעו גם עסקים מתחומים נוספים כולל פעילויות בנדל"ן, תחומי התעשייה השונים וכדומה. למעשה הגל השני מושפע הן מהנפילות של הגל הראשון והן מהירידה בכוח הקנייה של הציבור, כמות המובטלים, ממוסר תשלומים לקוי וכדומה.

עומקו של הגל השני והיקפו תלוי במידה רבה במשך הזמן של היציאה מהמשבר ומההיקף והאפקטיביות של כלי הסיוע שתעמיד המדינה, ככל שיבוצעו בהיקף ובמועד.

ניסיון של משברים קודמים מראה, כי לא כל כלי הסיוע שהמדינה מצהירה עליהם, ממומשים בסופו של דבר ולעיתים גם היעילות בהפעלתם בעייתית. לפיכך, חלק גדול מהנטל של יציאה מהמשב ייפול בסופו של דבר על המגזר הפרטי.

גידול של 50% בשיעור החברות שיקרסו בישראל לעומת 25% בעולם

בענפים שנפגעו ראשונים פועלים בישראל כ-220,000 עסקים. כ-25,000 בשרותי אירוח ואוכל, למעלה מ-20,000 בשירותי בידור ופנאי, כ- 18,000 שירותים לעסקים ועוד…

קרוב ל-60,000 עסקים בענפים הללו יפגעו באופן קשה בגל הראשון.

כ-35% מתוכם נכנסו למשבר עם יציבות נמוכה, בעיות נזילות או מינוף גבוה מאד והחברות הללו לא ישרדו בטווח של החודשים הקרובים (המדובר בכ-22,000 חברות ועסקים אשר חלק מהם לא היו שורדים גם ללא המשבר הנוכחי). עד סוף השנה צפוי גל נוסף, הכולל את הענפים הללו וכן ענפים נוספים בהיקף של כ-15,000 חברות ועסקם, אשר יקרסו בשל המשבר.

מהערכות שביצעו כלכלני חברת האם COFACE ( מחברות ביטוח האשראי המובילות בעולם) עולה כי בשנת 2020 יחול גידול של כ- 25% בשיעור הכשלים העסקים בכולם לעומת שנה שעברה. בארה"ב צפוי גידול של 39% בשיעור הכשלים העסקיים, מדינות כמו בריטניה, הולנד, והונג-קונג צפויות לחוות שיעור גידול של יותר מ-35%, איטליה וספרד סביב ה-25% ושיעורים גבוהים צפויים גם בברזיל ודנמרק (מעל 20%) פולין (כ-30%) וצרפת (כ-20%), בשבדיה צפוי גידול של פחות מ-10% ובגרמניה 15%.

אייל ינאי מתייחס לתחזיות השליליות יותר בישראל ומסביר כי : "כבר שנים רבות, שיעור הכישלונות העסקיים בישראל גבוה מהמקובל במדינות ה- OECD. וזאת בשל מספר סיבות. לחברות הישראליות באופן כללי מינוף ממוצע גבוה יותר מאשר לעסקים במדינת המובילות בעולם, ועליהן לממן ימי אשראי ארוכים ללקוחותיהם מהמקובל במרבית מדינות העולם.

שיעור פתיחת העסקים בישראל גבוה – דבר המעיד על יזמות גבוהה – אבל חלק גדול מהחברות נפתח ללא בסיס פיננסי יציב, ולכן לא שורד ולכן גם השנה שיעור הגידול בקשיים בעקבות הקורונה בישראל צפוי להיות גבוה מהממוצע בעולם .

68 ממדינות העולם יכנסו למיתון

לאחר שב- 2019 ירד התוצר המקומי של כלל המשקים בעולם מקצב גידול של 3.27%       ל-2.5%, השנה (2020) צפוי גידול שלילי שכרגע מוערך בכ-1.8%-

לראשונה, מזה שנים רבות – צפוי גידול שלילי בתוצר יש לזכור כי טרום משבר הקורונה התחזית לצמיחה עולמית הייתה קרוב ל- 3%. עוד עולה מהערכות החברה הבינ"ל כי בשל משבר הקורונה 68 מדינות יכנסו למיתון בשנה הקרובה לעומת 11 מדינות בלבד בשנה קודמת וכי הסחר הבינלאומי צפוי לרדת בכ- 4.3%

לגבי ההשפעות ארוכות הטווח על הכלכלות אשר ישפיעו על חברות ועסקים, ב – COFACE צופים שיווצר משבר חוב עולמי ומשברים פוליטיים בעיקר במדינות המתפתחות, תיווצר תופעה של "יפניזציה" של עולם הכלכלה – כלומר הגדלה משמעותית של החוב הציבורי. מבחינת הגלובליזציה של השוק העולמי, עדיין צפוייה התמקדות בהשקעות בשווקים מתעוררים, והעברת ייצור למקומות זולים, אך עם זאת צפויה שמירה על מגוון ספקים במדינות שונות, ומדיניות של הקטנת התלות בספק בודד או בשוק בודד. ההשפעה של המשבר תמשיך להשפיע גם בשנת 2021 שגם בה שיעור הכישלונות העסקיים ימשיך להיות גבוה ביחס לשנים טרום המשבר.

תגובה אחת
  1. כמעט 80 שנים אנו חיים תחת צל כבד של רואי שחורות, אשר הספידו את המדינה עשרות רבות של פעמים. הספדים שנמוגו כעשן ובשורה האחרונה המשק הישראלי מצח מכלכלה סוציאליסטית מוגזמת עד למעמד של אחת המעצמות המובילות בעולם. אין ספק כי משבר הקורונה הציף באופן ברור וחד את המשבר הכלכלי הקשה המבעבע כבר שנים רבות מתחת לשטיח. משבר זה יגרום לגרמניה הפסד במלחמת העולם השלישית, במסגרתה שאפה גרמניה להשתלט על אירופה באופן כלכלי, כלקח לכישלונות הצבאיים הקולוסאליים בשתי מלחמות העולם. שוב הפסד צורב וקשה במיוחד. כל אגרות החוב שבגינן הזרימה גרמניה טריליוני דולארים למדינות פושטות הרגל , לא תהינה שוות את הנייר עליו הודפסו. למרות זאת המשבר העמוק הזה אשר שטף את הטיח מעל הכלכלות הקורסות יוליד מציאות חדשה ונחשונית. עצירה אשר נתנה בידי העולם את היכולת להתמקד באסטרטגיות לזמן ארוך ולא טקטיקות של פתרון בעיות המחר. מדינות בעלות גמישות תגובה ויכולות התמודדות עם חדשנות, תצאנה חזקות יותר מכפי שהיו לפני המשבר. ישראל בהחלט היא אחת המדינות המבטיחות ביותר במישור זה. קשה להעריך כמה שנים זה ייקח, אבל ביחס למדינות אחרות אנו נזנק חזק יותר ורחוק יותר. וכותב המאמר שאיננו רואה מעבר לאופק (ואצלו האופק מאד קרוב) ימצא את עצמו בקרב אלפים שהספידו את ישראל לא פעם. תושבי ישראל והיזמים שבקרבם חייבים לחשוב על השוק בעוד שנים רבות ולא איך להפיק עוד אפליקציה של טלפון חכם נוסף. החגיגה האווילית של טלפון חכם בכל חצי שנה נגמרה. חייבים לחשוב יותר מתוחכם. אבטלה חיכוכית קשה יותר, בסופה ישראל תהיה במצב הרבה יותר טוב ומבטיח. לסיום יש להקפיד כי בראש המערכת המנהלת יעמדו אנשים צופי עתיד, בעלי כריזמה ויכולת להוביל את ישראל למחוזות עתידיים.

השארת תגובה