"הציבור החרדי נפגע יותר מכולם"

בסביבת רtה"מ יש מי שרואה בחיוב דווקא את אופציית ממשלת המיעוט, "גנץ וצוות הטירונים שלו ייקלעו למשבר בריאותי וכלכלי, עם אפס ניסיון וטווח זמן – נלך שוב לבחירות, והפעם הם יתפוררו לרסיסים והימין ינצח בקלות"

לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

"אנחנו נתגבר על הדמוקרטיה", הכריז ח"כ בני גנץ בנאומו במליאת הכנסת ביום שני, בטעות פרוידיאנית שבאה לידי ביטוי מלא רק בשעות הערב, כשבפעם המי יודע כמה לא הצליח בג"ץ להתאפק, חרג מתפקידו והתערב בעבודת הכנסת, בפסיקה שחייבה את היו"ר, חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, להעמיד את תפקידו לבחירה עד ליום רביעי.

גם ותיקי הפרלמנט הישראלי לא זוכרים מתי היה מינויו של יו"ר הכנסת נושא לוהט כל כך, עליו נאבקו בראש חוצות שני צדדי המפה הפוליטית. ברגיל, נופל התפקיד בחיק המפלגה השלטת כחלק מחלוקת השלל הקואליציוני, אבל בכנסת שלישית ברצף ללא ממשלה באופק – הכיסא עם הפטיש נחשק מתמיד.

בכיר בקואליציה ניסה להסביר השבוע את הרציונל שעומד מאחורי מהלכי כחול לבן, תוך שהוא מצביע על חברי הכנסת יאיר לפיד ועופר שלח כאסטרטגים של תוכנית 'שלוש הפעימות'. בפעימה הראשונה, שהושלמה אף היא השבוע, השתלטו נציגי גוש השמאל-מרכז על הועדות, בפעימה השנייה, שאמורה להתבצע בשעת קריאת השורות – אלא אם אדלשטיין שאב אומץ בלתי צפוי מתמיכת חבריו בימין וסירב להיענות להוראת בג"ץ – יוכתר ח"כ מאיר כהן משלוחת 'יש עתיד' כמחליפו.

בפעימה השלישית, מקווה לפיד להציב עובדה בשטח ולהביא להצבעה את ממשלת מיעוט של כחול לבן והעבודה-מרצ נטולי אורלי לוי בלבד, בתמיכה חיצונית של הרשימה המשותפת וישראל ביתנו, מתוך תקווה או הנחה שלפחות אחד משני המורדים, קרי יועז הנדל וצבי האוזר, יבחר לתמוך במהלך באופן אקטיבי ולמצער, להתפטר מהכנסת ולפנות את מקומו לאצבע שאינה סוררת.

לדברי אותו בכיר, הצמד לפיד-שלח מבין היטב שממשלה כזו לא תוציא את ימיה, וספק אם את שעותיה, בהינתן צפי שהימין יציף מיד הצעות חקיקה בנושא עונש מוות למחבלים, סיפוח בקעת הירדן ואישור תוכנית המאה, ויגרום לפיצוץ פנים קואליציוני בין ישראל ביתנו והמשותפת, משכך, הם נערכים ליום שאחרי השבעת הממשלה, לנסות ולצרף אליה חלקים מגוש הימין. מאחר והחרדים 'מחוץ למשחק', הן בשל נאמנותם הבלתי מסויגת ל'גוש' והן בשל שותפותו של צורר החרדים המולדבי – יתמקדו ב'כחול לבן' בניסיון לחזק את הקואליציה השברירית בשברי 'ימינה' ובחלקיקי ליכוד.

בתיאוריה, מדובר באסטרטגיה לא רעה בכלל, במציאות, זהו בניין רעוע שספק אם יגיע לקומתו העליונה. כמה בעיות שורשיות צפויות לטרפד את התהליך: בראש ובראשונה התנגדותם הנחרצת של הצמד האוזר-הנדל, שנכון לשעת כתיבת השורות עומדים איתנים בעד ממשלת אחדות-חירום לאומית, שנית, נציגי הרשימה המשותפת בהובלת טיבי ועודה הם פרלמנטרים משופשפים ומנוסים, אין להם שום כוונה להיות חלקי חילוף בממשלת גנץ, ואחרי שפירקו את הברית הלא רשמית עם הנציגות החרדית תמורת תופינים עלובים בדמות שתי ועדות לא רלוונטיות, היו בטוחים וסמוכים שהם ידרשו נכסים של ממש וערבויות משמעותיות לכך שהשפעתם תימשך גם בשלב ב' של שלטון הקוקפיט. בנוסף, הסיכוי שחלקים בגוש הימין יחברו לממשלה כזו הוא בגדר חלומות באספמיא, בקושי.

אבל בעיה רביעית מאפילה על שלוש הראשונות, נגיף הקורונה שאינו מבדיל בין ימין ושמאל, ואחרי שהשבית בשבוע האחרון שבעה חברי כנסת שנשלחו לבידוד, בחלוקה בלתי הוגנת של חמישה מגוש הימין ושניים בלבד משמאל, עשוי להפתיע ולהכות בצד השני. מאחר וכל הליך שתוביל 'כחול לבן' עשוי ליפול על חודו של מבודד – ספק אם יוכלו לבנות שם על ניהול והרכבת ממשלה יציבה. מה גם שבקצב הבלתי נדלה של גזירות ההרחקה תוצרת משרד הבריאות, לא מן הנמנע שהכנסת עצמה לא תוכל להתכנס בתקופה הקרובה.

"הדברים שמפניהם הזהרנו וחששנו במערכת הבחירות מתחילים להתממש", מציין ח"כ אורי מקלב, מאוכזב מהתנהלות הח"כים הערבים שתמכו בהדחת יו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני מראשות ועדת הכספים לטובת יריבם המושבע עודד פורר מ'ישראל ביתנו', "ועדיין יש לקוות שמדובר בהליך זמני שלא יושלם, אם נזכור שהכל תלוי על חודו של מנדט".

בלאו הכי, המפלגות החרדיות מותירות את הזירה הפוליטית בימים טרופים אלו לאנשי הליכוד, שלוחי דרבנן עסוקים בטיפול במגוון הבעיות הקהילתיות, חלקן ייחודיות, שמציבה המגיפה בפני ציבור בוחריהן. "הציבור החרדי נפגע יותר מכולם", מסביר מקלב, "חיי הקהילה, תעסוקת המורות והגננות שעובדות דרך הרשתות, חלוקת הקמחא דפסחא, ההסתה נגדנו בתקשורת, בעיית ההסברה בציבור שלנו, חתונות נדחות, דירות צפופות, כמעט בכל חזית – הציבור החרדי נפגע יותר, שלא לדבר על משפחות רבות, בחורים ואברכים שאינם אזרחי ישראל אך מתגוררים בה, ורבים מהם מתקשים לשוב אליה בעקבות התקנות האחרונות", ועם כל זה צריכים הח"כים החרדים להתמודד בשליש יכולת – לאחר שהכנסת אישרה רק לעוזר אחד מתוך שלושה להישאר ולעבוד בצמוד לחבר הכנסת שלו. אכן, אתגר לא פשוט.

בג"צוקרטיה

בחזרה לסוגיה המשפטית שהשלכותיה העתידיות רחוקות מלהסתיים. תחילתה בחמש עתירות שונות שהוגשו לבג"ץ נגד יו"ר הכנסת, בדרישה שיעלה להצבעה מינוי יו"ר כנסת קבוע, מאחר ואדלשטיין עצמו מכהן כמינוי זמני ומתמשך מאז הכנסת ה-21. בזריזות בלתי רגילה קבע בג"ץ דיון לצהרי יום שני, כשבמקביל מוגשת חוות דעתו ה'מפתיעה' של היועמ"ש אביחי מנדלבליט בעד התערבות בג"ץ וכפיית אדלשטיין להעלאת הנושא בכנסת, וחוות דעת עמומה יותר של היועמ"ש לכנסת, בה נטען כי אמנם יש להגביל את חופש הפעולה של אדלשטיין בדחיית ההצבעה, אך יש לשקול סוגיות והיבטים נוספים.

על פי חוק, חשוב לציין, אין כל מועד מוגדר המחייב הצבעה בשלב כזה על התפקיד, בחוק נאמר רק כי לכל המאוחר ייבחר יו"ר קבוע לכנסת במקביל להשבעת הממשלה – שאינה נראית באופק. בג"ץ, שהחוק חשוב עבורו כקליפת השום, הוציא החלטה תקדימית כבר בצהרי שני ובה רמיזה עבה כהתפשטות הקורונה להלוך רוחם של השופטים. אדלשטיין קיבל נזיפה מעודנת ודרישה להבהיר את עמדתו תוך שעות אחדות, כשבין השורות ניתן להבין שאם יודיע כי בכוונתו להעלות את הנושא להצבעה עד ליום רביעי – יסתפקו כבודם בהודעה זו.

מיד עם פרסום ההחלטה פרצה סערה בשדה הפוליטי, ראשון להגיב היה השר יריב לוין שקרא לאדלשטיין להתנגד לסמכותו של בג"ץ להתערב בעבודת הכנסת, אחריו החרו החזיקו שר המשפטים אמיר אוחנה וקודמתו בתפקיד איילת שקד, שר החוץ ישראל כץ, שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' וחברי כנסת רבים בגוש הימין שהוציאו 'קריאת סירוב'. גם המתונים יותר, כמו סער וארדן, קראו לאדלשטיין לכבד את פסיקת בג"ץ אם וכאשר תינתן, אך ביקשו ממנו גם להתנגד בתשובתו למעורבות בג"ץ ולנסות למנוע מעורבות משפטית בניהול הרשות המחוקקת.

מאחר והכנסת התנהלה בינתיים, קיבל אדלשטיין 'ארכה' עד לשעה 21:00 בערב, או אז הגיש תגובה מנומקת היטב, תוך ציון שלל תקדימי עבר – כולל בחירתו של אדלשטיין עצמו – בהם נבחר יו"ר הכנסת מספר שבועות לאחר כינונה, ואין פוצה פה ומצפצף. אדלשטיין רמז בתגובתו כי קידום ההליך עשוי לטרפד ממשלת אחדות, מאחר והמועמד להחליפו מגיע משורות 'יש עתיד' שאינה צפויה לחבור לממשלה כזו, והכנסת עשויה להיתקל ביו"ר לעומתי משורות האופוזיציה (הדחה אינה אופציה, מאחר והיא דורשת 90 חברי כנסת, רוב שלא יהיה גם בממשלת אחדות שכזו).

לסיום, כתב היו"ר במתקפה חריגה בסגנונה על בג"ץ: "התערבות כאמור תהווה חריגה מהוראות החוק… ובעיקר תהווה פגיעה קשה בעצמאות הכנסת, מעמדה וכבודה. אני סבור שהתערבות בית המשפט בשיקול דעתו של יו"ר הכנסת לקבוע את סדר יומה של המליאה ולהעלות להצבעה את נושא בחירתו הינה התערבות תקדימית בסדר היום הפוליטי ואיננה נכונה בימים אלה".

יתכן ושופטי בג"ץ היו עשויים להשתכנע בנכונות טענותיו של היו"ר, אילו היו טורחים להעיף בהן מבט, אך כשעה בלבד לאחר הגשת תגובתו, קיבל אדלשטיין החלטה ארוכה ופרושה על פני תשעה עשר עמודים, בסיומה נדרש לאלתר להעלות את תפקיד יו"ר הכנסת להצבעה עד ליום רביעי, תוך רמיסת הדמוקרטיה והתערבות חריגה ובוטה של בג"ץ בהתנהלות הפרלמנטרית שהייתה מקובלת עד כה.

ניתן רק להתנחם ולקוות שכאשר יזכה הימין בשלטון, בקרוב או ברחוק, תהיה הפעם הסכמה מקיר לקיר על הצורך לכווץ את מעמדו, סמכויותיו ותחומי עיסוקיו של בית המשפט העליון, שכבר העמיד עצמו מזמן מעל החוק ורצון העם.

אפכא מסתברא

בליכוד, הבהירו היטב את 'תג המחיר' להדחת אדלשטיין, אם וכאשר תצא לפועל – הפסקה מוחלטת של המשא ומתן הקואליציוני וקבורת חמור ליוזמת ממשלת האחדות. מה שיותיר בפני כחול לבן שתי אפשרויות בלבד: הכנעת האוזר והנדל והליכה לממשלת מיעוט או החזרת המנדט לנשיא, כשהיוזמה תחזור לנתניהו, שינסה בתורו לשבור חלקים מגוש השמאל, ולמצער, ייאלץ ללכת לבחירות רביעיות, עם סיום המגיפה. כרמז לאופציה האחרונה, כבר פתחו בליכוד בקמפיין ויראלי המדגיש את החיבור של שלושת הרמטכ"לים עם תומכי הטרור בקרב חברי הרשימה המשותפת.

בסביבת רוה"מ יש מי שרואה בחיוב דווקא את אופציית ממשלת המיעוט, "גנץ וצוות הטירונים שלו ייקלעו למשבר בריאותי וכלכלי שאין להם מושג כרגע מה היקפו, עם אפס ניסיון וטווח זמן ממושך, קופת אוצר שמתרוקנת וצורך להתגבר במקביל גם על משוכות שיציבו להם הערבים מכאן והליברמנים מכאן. במצב כזה, מיד כשהקורונה תירגע נלך שוב לבחירות, והפעם הם יתפוררו לרסיסים והימין ינצח בקלות".

קשה להימנע מההיגיון שבטיעון, בפרט לאור ניהולו המרשים של רוה"מ את המשבר, כאשר מדינות רבות בעולם מאמצות את המודל הישראלי כדוגמה ראויה. גם בשני סקרים שנערכו בשבוע האחרון ניכר הד לכך, כאשר הליכוד התחזק לסביבות ה-40 מנדטים, וגוש הימין חרדים כולו לכ-62 מנדטים.

מצד שני, תמיד עשויות לצוץ תקלות בלתי צפויות, החל מחקיקה אישית שתפסול את נתניהו מהתמודדות עתידית, עבור בועדות חקירה או מחדלים שיצמחו כפטריות אחרי הגשם לאחר המגיפה תוך הפניית אצבע מאשימה לממשלת נתניהו וכלה בבעיה הפשוטה מכל – לאף אחד אין מושג מתי הסיוט ייגמר.

ובטרם נספיד את ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדאי לצטט את העיתונאי ומומחה התקשורת קוה שפרן בספרו 'סודות נתניהו', שם הוא מסכם: "מהחקירות ועד העייפות, נופל וקם, מתרסק ומזנק, כושל ומתרומם. כך פועל האיש שלא ידע מנוח, שעבורו כל סוף הוא התחלה וכל משבר הזדמנות. לא קוסם, עובד קשה, לא מוכן לעצור".

רצח בכוונה תחילה

אי אפשר שלא לעסוק מעט במחלת הקורונה, שעושה שמות בציבור החרדי. אמנם בשבוע האחרון ניכרה הפנמה משמעותית של סכנות ההדבקה בהתכנסויות ציבוריות, וגם פורסמו דבריו של אחד מראשי הישיבות ש"פתאום יש לכולם יצר הרע להתפלל בציבור גדול"… ועדיין, יש מקום לשיפור, ופיקוח נפש דוחה הכל.

לצערנו, חלחלה למחננו תרבות ה'סמוך' הישראלית, כי הרי מה יקרה אם נשב רגע עם חבר לשיחת חולין, ניפגש בחדר המדרגות עם השכן כדי להחליף המלצות על מחירי נייר טואלט או נזמין את המשפחה לסעודת שבת מורחבת.

אז זהו שיקרה, בישראל מסתובבים עדיין מאות ואולי אלפי חולים שטרם זוהו, נשאים של נגיף הקורונה. בסבירות גבוהה למדי אתם עשויים להידבק מהם, וגם אם אתם צעירים, חסונים ומוגנים – תשמשו כנשאים עבור הנגיף ותדביקו בן משפחה, חבר או יהודי מבוגר, תסכנו את חייו וחלילה, אולי תובילו למותו. האם רגע של זלזול שווה את חייו של יהודי? האם רשלנות פוחזת או עודף צדקנות עולים בערכם על שפיכות דמים?

ואל תשגו באשליות, המספר הנמוך של אבדות בנפש עד כה (בשעת כתיבת השורות מדובר על נפטר אחד בוודאות ועוד אחד שקיים חשש כי נפטר בשל הקורונה) מוליך שולל. במדינות מערביות מפותחות עם מערכת רפואית מתקדמת ותקנות בידוד מחמירות לא פחות – סופרים אלפי מקרי מוות. בחלקן נאלצים לשרוף את הגופות ובאחרות הרופאים מתמודדים עם החלטות יומיות של 'מי יחיה ומי ימות'.

אינני רוצה חלילה לספק תחזית שחורה, אך המספרים אינם מבשרים טובות, ואם חס ושלום נמשיך בקצב ההדבקה הנוכחי, ייערמו הגופות גם בישראל. בידכם למנוע זאת.

 

 

השארת תגובה