קורונה: האדמו"ר מצאנז במשא חיזוק

תוכן דברות קדשו של האדמו"ר מצאנז – המאירים את הדרך נלך בה והמעשה אשר נעשה לנוכח המצב שהשתרר בעולם כולו – שנשאם במשכן קדשו לפני רבני ודייני קרית צאנז, והועברו לכל ריכוזי החסידים ברחבי תבל

האדמור מצאנז
האדמור מצאנז
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

לא איש דברים אנוכי, ובפרט שעל עת כזאת כבר אמר הנביא (עמוס ה, יג) לכן המשכיל בעת ההיא ידום. אולם ההכרח לא יגונה וחזקה עלי הבקשה לומר כמה דברים בעת הזאת, מאחר שיהודים בכל העולם מבולבלים מן המצב שנוצר ואומרים להיכן נלך ולהיכן נבוא.

הנה נודע מפי סופרים ומפי ספרים כי כל אשר אירע ויארע בעולם מאז ועד אחרית הימים הכל חקוק בתורה ובדברי הנביאים, ובכן הבה ונתבונן בדברי הנביא ישעיה (פרקים כה-כו) אודות סדר הגאולה העתידה, שם נאמר: ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו וגו', ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחל וגו', ומסיים: לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם, כי הנה ה' יוצא ממקומו לפקוד עון יושב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה.

ופירש רש"י שם, לך עמי בא בחדריך וכו', ורבי תנחומא דרש סגור דלתי פיך שלא תהרהר אחר מדת הדין. חבי, התחבאי מעט עד יעבור זעם כי אמת אפקוד על שונאיך. כי הנה ה' יוצא וגו', ממדת הרחמים למדת הדין. יושב הארץ, הוא הר שעיר. על הרוגיה שהרגו בישראל. ע"כ. היינו שכל הזעם הוא רק כלפי הגוים שעינו את ישראל כל השנים, ולעת כזאת שנראה כמדת הדין יידעו בני ישראל שאין הכוונה אליהם ח"ו, אלא אדרבה הוא לטובתם, ויקיימו לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם.

מרגלא בפומיה דכ"ק אאדמו"ר זי"ע לחזור על דברי הזוהר הקדוש (ח"ב סב, א בתוספתא) ווי לעיינין דחמאן ולא ידעין מה דחמאן מנפלאות יוצר בראשית, על כן לעת כזאת אשר כמעט מוט התמוטטה כל יושבי תבל, עלינו להתבונן ולחשוב עד כמה שידינו מגעת, להבין את הקורה בעולם.

להתחזק באמונה תמה ושלימה

ידוע מה שאמרו בגמרא (גיטין נו, ב) כי בעת חורבן בית המקדש חירף וגידף טיטוס הרשע כלפי מעלה, ואמר אם גבור הוא יעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה, יצתה בת קול ואמרה לו, רשע בן רשע בן בנו של עשו הרשע, בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה וכו', עלה ליבשה ותעשה עמה מלחמה, עלה ליבשה, בא יתוש ונכנס בחוטמו ונקר במוחו שבע שנים וכו', עיי"ש.

גם כיום כשנעמיק ונתבונן על זמננו, בעמדינו כבר כמעט כאלפיים שנה אחר החורבן, כשהעולם מלא קידמה בכל התחומים, יכולים להעפיל עד הלבנה, יכולים לעשות פעולה בקצה העולם האחד והשלכותיה בקצה השני, והמדע והחכמה הוא לאין שיעור בכל השטחים, נוכחים לראות כי נגד הבורא כל עולמים אינם יכולים מאומה. כי הנה הקב"ה שולח בריה קלה אשר אין רואים אותה בעין בשר, והיא יכולה להפוך בזמן קצר את כל סדרי העולם כולו מקצה העולם ועד קצהו. לא זו בלבד שעל ידי כך באה סכנת חיים ומחלות רח"ל, אלא אפילו עסקי כל יושבי תבל וכלכלת כל העולם התהפכו ונעצרו בימים אחדים.

כל המתבונן יראה את יד ה' בכל זה, אשר כל המאורעות מקורם רק מכח החכמה העליונה של הבורא כל עולמים המהווה כל ההוויות. את זאת רצו משמים להשכילנו, כשם שאין רואים את אותה בריה קלה המשוטטת עתה בעולם, כך יידעו הכל שיש בורא עולם אשר הוא לבדו עשה ועושה ויעשה כל המעשים, אף שאין עינינו רואות אותו ולא אתנו יודע עד מה. כל זאת כדי לחזק את בני ישראל באמונה תמה ושלימה כי יש מנהיג לבירה.

כמו שאותו חיידק קטן אינו ניכר לעין אבל אפשר לראותו על ידי מיקרוסקופ וכדומה, כך הוא גם בענין האמונה בבורא כל עולמים, אמנם האדם בעצמו איש בער ולא ידע כי גבוה מעל גבוה שומר, אבל כאשר האדם זוכה להשתמש בכלים הנכונים יראה באר היטב ויבחין לדעת כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד.

אמת שהבורא כל עולמים הוא א-ל מסתתר, אך כבר כתב זקה"ק מוהרצ"א מדינוב זי"ע בספריו הקדושים בכמה מקומות (ראה בני יששכר, מאמרי חדש סיון, מאמר ה; מעין גנים – פרק ה; ועוד) כי קוב"ה ואורייתא וישראל חד הוא, ואפשר לבוא להכרת הבורא כל עולמים ולאמונה על ידי דביקות בתורה הקדושה, ומאריך שם שאכן אברהם אבינו שבא לעולם בעולם התוהו חקר ומצא והודיע לבאי עולם על ידי חקירתו את מציאותו ית"ש, אבל מאז מתן תורה כל עבודת איש ישראלי שעמדו רגליו ורגלי אבותיו על הר סיני להאמין באמונת אומן מבלי חקירה, עיי"ש, וביאור הדברים כי במתן תורה נתגלה קוב"ה לבני ישראל ללמדנו כי באמצעות התורה נוכל לראות עין בעין כי ה' הוא האלקים.

ואפשר שלכן מסיימת התורה בפסוק (דברים לד, יב) ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל, ואיתא בספרים הקדושים (ראה זוהר חי על בראשית דף טו, א ד"ה ואתה ידעת) ל'עיני כ'ל י'שראל ראשי תיבות כל"י, להורות שהתורה הוא הכלי הנכון לדעת ולראות באמצעותה כי בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ (ועיין שפת אמת לסוכות, שנת תרס"ב).

להתבונן ולהעמיק על מה עשה ה' ככה

אנו בני ישראל מאמינים בני מאמינים בבורא כל עולמים וכי הכל כאשר לכל נתון תחת ההשגחה העליונה, לא כדרך הגוים שאינם בני דעת ומדמים שהכל הוא מקרה, כי בנו בחר הקב"ה מכל העמים ונתן לנו את תורתו, זאת התורה הוא הכלי שעל ידי הדביקות בה ממילא רואים בחוש כי שויתי ה' לנגדי תמיד ויש בורא ומנהיג לעולם.

אמרו חז"ל (יבמות סג, א) אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל וכו', ואין הכוונה שתבוא ח"ו פורענות על בני ישראל, אלא על הגויים ועל כל הרוצחים הרשעים, וזאת כדי לרומם את בני ישראל, ובוודאי שעלינו להכריז הודו לה' כי טוב על כל מה שעבר ועובר עד הלום, אשר כל המתבונן במצב הנוכחי רואה כאן בארץ ישראל רק ניסים ונפלאות אשר השי"ת לא עזב חסדו ואמתו מאתנו, והוא ית"ש יעזרנו כן הלאה יותר כהנה וכהנה.

בוודאי אסור לומר על שום דבר שהוא מקרה, אלא צריך להתבונן ולהעמיק בכל דבר על מה עשה ה' ככה. יש אכן שאומרים ותולים הדבר בסיבות שונות, אך יהודים יקרים, את אחי אנכי מבקש, אנו למדנו מכ"ק אאדמו"ר זי"ע אשר אחד מעיקרי דרכם של תלמידי הבעש"ט הק' זי"ע הוא, לא לחפש מומים אצל אחרים, לא לומר שהאשמה היא בגין חילולי שבת או שאר עבירות שאחרים חטאו, ובוודאי שאין לומר כן בזמן כזה שצריך לעורר רחמים ויש להרבות במליצי יושר בשמים על כללות בני ישראל. אלא על כל אחד מוטל לחפש בעצמו, שכל אחד יעמיק בתוכיות לבו ובמעשיו מה יכול הוא לתקן ואיך יכול הוא להוסיף זכויות לו ולכלל ישראל. אין זה זמן של לומר מוסר, רק שכל אחד לעצמו יהרהר מה עליו לתקן בעצמו, ויקבל על עצמו קבלות טובות אם להוסיף בתורה וכן להתחזק בתפילה כראוי, ובוודאי בכל עניני הקדושה, וביותר בענינים שבין אדם לחבירו.

לא לתת לבהלה להעכיר את הרוח

הזמנים עתה אינם זמנים קלים, אנשים מבוהלים ומפוחדים, ומטבע הדברים שמצב זה מביא לאיבוד הסבלנות, הן בבית והן בחוץ. אך חובה לדעת כי אנו יהודים מאמינים היודעים כי הכל הוא במכוון ובהשגחה, בעת הזאת מוטל עלינו ביותר לשמור על השלוה ואורך הרוח. אדרבה, דווקא עתה שבעווה"ר נגרם שתלמודי התורה נסגרו והילדים שוהים בבית, וכן האברכים והבחורים אינם מסודרים בסדרי הכוללים והישיבות כרגיל, אשר מכך רבה ההמולה בבתים, ועל אחת כמה וכמה באלו השבועות שלפני חג הפסח, דווקא עתה יש לדעת כי עול ואחריות גדולה מוטלת על כל אחד שלא ליתן לבהלה להעכיר את הרוח.

יש לדעת כי הדבר הראשון שיש להשריש בקרבנו בזמן כזה הוא, לקבל על עצמו להיות בשמחה, להיות רגועים עם הבנים והבנות ולהיות רגועים בבית. כן להפריש יותר מהזמן דבר יום ביומו עבור הילדים, וכמה שאפשר ללמוד עמם ולחנכם, הבנים בלימוד התורה, והבנות בדברים אחרים השייכים להן.

לשמור על השלוה והרוגע בתוך בתינו פנימה

אנו אומרים בוידוי הגדול של רבינו ניסים "את אשר הקלת החמרתי, ואת אשר החמרת הקלתי", והנה בוודאי מבורכים הם בני ישראל, ובפרט נשים צדקניות, אשר לפני פסח עובדים קשה ומוסרים כל כוחותם ממש במסירות נפש כדי להכין את חג הפסח בבית כראוי, אך יש לזכור את אשר אמר כ"ק אאדמו"ר זי"ע כמה פעמים, כי מועד חג הפסח אינו זמן שנקבע לחדש פני הבית, ולהוציא הפסולת והאבק מן החורים והסדקים, כי אכן בוודאי אסור שיהיה חמץ כלשהו בבית, אך מצד עיקר הדין מדאורייתא בביטול בעלמא סגי, והאמנם שצריך לבדוק ולהוציא החמץ מן הבית, אבל אין הכרח כלל לסדר כלליות הבית והכלים וכו' בענינים שאין להם שייכות לפסח. ורגיל היה כ"ק אאדמו"ר זי"ע לספר שאצל זקה"ק בעל בני יששכר זי"ע היו מטאטאים את חדרו רק ביום בדיקת חמץ. וכן ציוה כ"ק אאדמו"ר זי"ע כמה פעמים והזהיר לבנותיו שהיו מטופלים בילדים קטנים שלא יעמלו קשה בהכנה לפסח, כי אין ענין כלל להפוך הבית, לסדר הכל על מכונו.

היצר הרע חפץ להביא בבתי ישראל כעס ורוגז, שיהיו ההורים קצרי רוח על הילדים, וכן שהילדים יהיו מפוזרים ברחובות וכו', ושהכל יהיה מחמת המתח הגדול שהרי צריך להכין את הבית לפסח, וכל זה בכלל 'אשר הקלת החמרתי', ומאידך לשמור על הילדים הבנים והבנות גדולים וקטנים, הן בענינים הרוחניים והן בענינים הגשמיים שזה עיקר החובה של ההורים בכל השנה ועל אחת כמה וכמה לעת כזאת שמוסדות החינוך אינם פועלים, על כך ניתן לומר 'את אשר החמרת הקלתי'.

החוב המוטל כעת על ההורים ובמיוחד על נשים צדקניות, להכניס רוגע לבית ולעשות ככל שיכולים מתוך רגיעה, וכך יהיה אי"ה הפסח כשר ושמח. כי זאת יש לדעת שמעיקרי מצות החג הוא "והגדת לבנך", שבזה נכלל הצורך להכין אותם כדבעי ולשמור עליהם ברוחניות ובגשמיות, לעשות הכל כדי שלא ינזקו בשבועות הללו, כי ח"ו אפשר להינזק בזמן כזה ברוחניות ובגשמיות שיכולים להשפיע לזמן הרבה. דורנו הוא דור חלש, וקוצר הרוח ואיבוד הסבלנות יכולים להביא לתוצאות שאינן רצויות. כשהאדם במתח ושרוי בפחד עלול זאת להביאו למצב יותר גרוע, ואין כאן המקום להאריך.

רצוננו הוא רק לעשות את רצון ה', ובוודאי מה שדורשים מאתנו כעת מן השמים שישרור בתוך בתינו פנימה רוגע ושמחה ושלוה, לדעת שאם כך הקב"ה מנהל את העולם אני מרוצה מכך ומקבל זאת עלי בשמחה ובטוב לב. לכן יש להשגיח מאד שלא ליתן למשחית לבוא אל תוך בתיכם, והמשחית הוא הכעס והרוגז, הריב והצעקות. צריך לדעת כי רגע אחת של כעס ושעה קטנה של רוגז הוא הרבה יותר גרוע מחמץ בבית. בזכות זה שיתחזקו ויהיו רגועים, יעשו כנכון וכראוי שלא להחמיר במה שאין צריך ולא להקל במה שאסור.

להתחזק ולהתאמץ שלא לבטל מעסק התורה

באופן כללי מילתי אמורה אל כל ציבור אנשי שלומינו יחיו, אבל במיוחד לבני תורה, הבחורים והאברכים, עליהם להתחזק ולהתאמץ שלא לבטל מעסק התורה, והרבה דרכים יש איך להמשיך וללמוד. גם יש לדעת כי עיקר התורה היא מצות "ושננתם לבניך", ללמוד עם הילדים בזמן זה שאין לימודים כסדרן בתתי"ם ולהפריש לשם כך כמה שעות בכל יום, וכן הבחורים ילמדו עם אחיהם הקטנים יותר, ללמוד ולחזור עמהם, והכל מתוך הרגשה טובה ונפלאה.

גם מה טוב שילמדו עתה הלכות פסח, בתוך כך גם סדרי הקרבת קרבן פסח. זו תהיה ההכנה הרצויה לחג הפסח הקרב ובא, מתוך תפלה ותקוה שבפסח הבא עלינו לטובה נקריב את קרבן הפסח במועדו ובזמנו כהלכתו.

להרבות בגמילות חסדים איש עם רעהו

גם לרבות חשוב להרבות בתורת החסד, לגמול חסד איש את רעהו. נודע מה דאיתא בתנא דבי אליהו (פרק כד) שכשיצאו בני ישראל מארץ מצרים עשו כל ישראל אגודה וכרתו ברית להיות גומלי חסדים אלו עם אלו.

על כן לעת כזאת ביותר יש לזכור כי יש משפחות שהמצב מקשה עליהם ביותר ומצוה גדולה לעזור להם כמה שאפשר, כגון שהבנות הגדולות יושיטו להם יד עזרה וכיוצ"ב, כן ישנם אנשים מבוגרים שאין בכוחם להתכונן לבדם ויש לסייעם ככל שאפשר, ובכלל לנצל את הזמן בשבועות הללו שאיש את רעהו יעזורו ולהרבות בחסדים, ומה גם דבני ישראל נוהגים בשבועות הללו לתמוך ולסייע בקמחא דפסחא לנצרכים, לאור המצב יש לטכס עצה שלא יתמעטו ח"ו התמיכות, ואדרבה להגדיל ולהרבות בזה כהנה וכהנה, כי בזכות זה שבני ישראל גומלים חסדים האחד עם השני, אף הקב"ה יעשה כן עמנו ויתן לנו חסד ורחמים.

עוד זאת אך למותר מלהזהיר שיהיו הבחורים והילדים נזהרים ביותר בכיבוד אב ואם. הללו נמצאים כעת כל הזמן בבית ומטבע הדברים עלולים לבוא דברים מחוסר הבנה וכיוצ"ב, על כן יש לדעת כי מעיקרי הדת של תורה כנאמר בעשרת הדברות הוא, כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך וגו'.

חובה על פי תורה לציית לכל הוראות השעה

מיותר לומר שברור שעל פי תורה חובה לציית לכל הוראות השעה שמבקשים ומודיעים בזמן זה. ידוע שהשטן מקטרג בשעת הסכנה, והמציאות היא שיש הרבה אנשים חלשים ומבוגרים שבקל יוכל להיות אצלם גדר של פיקוח נפש ממש, ובעווה"ר הסכנה גדולה, לכן כאשר אפשר להיזהר ולהתרחק מן הסכנה צריך להשתדל ולעשות עד כמה שאפשר, וזאת על ידי שישמרו על כל ההוראות של המומחים, ועל כן אסור לזלזל בכך ח"ו.

מצות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" אין לה גבול, וכנודע מחללים שבת ויוכ"פ אפילו על ספק ספיקא של פיקוח נפש שיכולים לבוא למשהו, וידוע מה שכתבו בתוס' (בבא קמא כג, א ד"ה וליחייב) דיותר יש לאדם ליזהר עצמו שלא יזיק אחרים משלא יוזק עיי"ש, ואף ששם בדיני ממונות עסקינן, שאפשר לפצות הנזק בתשלום ממון, על אחת כמה וכמה הדברים אמורים בדיני נפשות שאי אפשר לפצות עליהם כלל, ולזה אפילו אם יש צעיר שאינו מפחד כל כך והסכנה רחוקה עבורו, מ"מ אינו יכול לדעת מה עלול הוא לגרום, ואם ייגרם על ידו שאחר יידבק וממנו עוד אחרים, הרי זה דיני נפשות שהוא היה הגורם לכך ובשמים גלוי וידוע כי זה גירא דיליה.

כבר הורו גדולים וטובים בדורות עברו איך יש להתנהג ולהישמר בזמנים שכאלו, וב"ה בדורות הללו לא ידענו על כאלו דברים של מחלות ומגיפות שעברו ממקום למקום, אך עתה כשהגיענו מצב כזה צריך לציית לכל מה שאומרים, ולקיים בעצמינו 'לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם', זה הדבר שהתורה דורשת מאתנו וזה שהקב"ה מצווה אותנו. וברור שעל כל ספק ושאלה צריך לשאול דיין ומו"צ כדת מה לעשות.

לבקש ולהתחנן מנע מגיפה מנחלתך וה' שומע תפלת כל פה

בוודאי שכל אחד יוסיף באמירת כמה פרקי תהלים בכל יום, לבקש מהקב"ה "מנע מגיפה מנחלתך", ואפשר שלכך תקנו קדמוננו לומר "מנחלתך" ולא בעולם, משום שלפני ביאת המשיח צריך להיות מגיפה כדברי הנביא, וזה מחשבונות שמים שאין נגלים לנו, אך מבקשים אנו שבני ישראל לא ינזקו מכך בשום מקום בעולם.

הבורא כל עולמים שומע תפילת כל פה, בכך אמונתנו ובטחוננו איתנה, וזאת יש להשריש בקרב בנינו ובנותינו, לידע כי שומר ישראל ישמור שארית ישראל, שלא יזיק להם מאומה, ולחזק הבנים והבנות, להחדיר בהם רוממות ועשיית חסד עם זולתו.

בזכות זה אשר איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, ובכך שיגמלו חסד כל אחד עם זולתו ויוסיפו להיטיב זה עם זה ברוחניות ובגשמיות, נזכה לראות בישועת ה' כדאמרו חז"ל (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תקז) שבזכות צדקה שעושים אלו עם אלו אני מושיעם, שנאמר אני מדבר בצדקה רב להושיע. אכן ב"ה רואים בימים אלה ביותר את מידת החסד שיש בין בני ישראל, כמו שבימים האחרונים ראו כאן בקרית צאנז ובכל אתר ואתר את החסד הגדול, ובוודאי שבזכות חסדים אלו יעזור השי"ת וישמור על כל בני ישראל מכל מיני מכשולות ומרעין בישין, ונזכה תיכף ומיד לישועת ה' כהרף עין, שכבר יתקיים הכתוב (עובדיה א, כא) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והיתה לה' המלוכה, וכן (ישעיה נה, יב) כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון וגו', בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.

השארת תגובה