ליברמן חדור מוטיבציה ובועט ביהודים

הסוגיה הפרסונלית ששמה בנימין נתניהו הצליחה להקים מפלגה בישראל, שבבחירות האחרונות הפכה לשנייה בגודלה ומתיימרת להרכיב ממשלת כלאיים עם תומכי טרור, והכל בחסות השנאה העיוורת

כחול לבן עם המשותפת
כחול לבן עם המשותפת
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

בספר דברי הימים של בנימין נתניהו, יוקדש פרק מיוחד לגורמים שונים, במחנה הימין ובמפלגות השמאל, אשר הציבו את אישיותו מעל לקווי האידיאולוגיה והביעו נכונות להתפשר על תפיסת עולמם רק בגלל אהבתם או איבתם לנתניהו האיש.

מהזווית הימנית ניתן למצוא לא מעטים שדוגלים בהשקפת הימין על כל המשתמע מכך, כאלו שיזדעקו על כל שעל שיועבר לידי הפלסטינים וירעישו  עולמות כשיתפתח תהליך מדיני, אך במקרה ומי שישא באחריות הוא מושא הערצתם – נתניהו, או אז הכל מתגמד וקדוש יאמרו כל פעולה שיבצע.

אלה צועדים אחר המנהיג הפוליטי, אשר זכה לקולות הבורחים בכדי לקדם אג'נדות מסוימות שבבסיס האידיאולוגיה השמרנית עד כי ברבות השנים הפך למטרה בפני עצמה ובאפשרותו לפעולה כאוות נפשו ומבלי להתחשב בדעת הקהל של מצביעיו. למזלנו, נתניהו נותר נאמן לדרכו ולפחות בחודשים האחרונים נצמד למדיניות מחנה הימין, כך שנושא הנאמנות לאדם על חשבון הקו האידיאולוגי טרם עמד למבחן.

בצד השני של המתרס המצב חמור בהרבה. ערכי השמאל הישראלי כבר פינו את מקומם זה מכבר לטובת ערך אחד ויחיד. כזה שעליו יקום ויפול כל דבר. משימה שלשמה יזנחו כל דבר שהיה מבחינתם לסדין אדום ולמענה יסכימו לשלב זרועות עם הגרועים שבאויביהם.

ניחשתם נכון: "רק לא ביבי", זו הסיסמא היחידה שמחברת למרבה האירוניה בין חלקיה השונים, המנוגדים והקוטביים של "המחנה הנאור" שמאכלס תחת קורת גג אחת את אביגדור "עונש מוות למחבלים" ליברמן ואחמד "השהיד הוא שיא התפארת" טיבי.

היבא יזבק ממפלגת בל"ד הקיצונית שמהללת רוצחי יהודים, מוצאת שפה משותפת עם יוצאי צבא, ולא מדובר באנשי ארגון 'שוברים שתיקה' שהפנו עורף לצור מחצבתם ומכרו נשמתם לאחרוני האנטישמים הבזויים, אלא בראשי המטה הכללי לשעבר, גנרלים עטורי תהילה בצה"ל עד לפני תקופה קצרה, שלנגד עיניהם עומדת המטרה להוריד את נתניהו מכיסאו ובדרך לשם מקריבים את הערכים המקודשים ביותר בעיניהם.

הסוגיה הפרסונלית ששמה בנימין נתניהו הצליחה להקים מפלגה בישראל, שבבחירות האחרונות הפכה לשנייה בגודלה ובשעת כתיבת השורות מתיימרת להרכיב ממשלת כלאיים עם תומכי טרור, והכל בחסות השנאה העיוורת לבנימין נתניהו והאמונה היוקדת כי הוא הצרה הגדולה של מדינת ישראל וכל רעה חולה בארץ מתרחשת רק בגללו.

כשבוחנים את צעדיהם של אנשי מחנה "רק לא ביבי" קשה שלא להשתומם מהמחיר העצום שהללו מוכנים לשלם תמורת המאמץ הבלתי נלאה להדיח את שנוא נפשם. אולם בעוד בקרב אנשי 'כחול לבן' זו אינה אלא שנאת חינם, עבור אביגדור ליברמן מדובר ברגש נקמה בוער לשלם לרה"מ על מעלליו כביכול.

ליברמן חדור מוטיבציה לרסק את נתניהו ולשם כך בועט ביהודים רבים שהלכו עמו כברת דרך ארוכה בפוליטיקה ובחיים האישיים. איווט סבור בביטחון מלא שנתניהו שאף להושיב אותו מאחורי סורג ובריח ומרגע שהשתכנע בזה הוא דוהר כמו חיה פצועה לתהום.

"נתניהו חצה כל קו אדום. ב-2019 הוגשו 7 תלונות נגדי ונגד ילדיי במשטרה בפרקליטות וברשויות המס. 5 אנונימיות ו-2 על ידי העיתונאי יואב יצחק. ברור לי שמאחורי כל המהלך הזה עומד נתניהו ומקורבו עו"ד עמית חדד באמצעות החוקר הפרטי רפי ויצמן", אמר ליברמן ל"מקורביו", שם קוד לסוד גלוי שנשמר בחשאיות ודלף החוצה במקרה.

על מנת להצדיק את מהלכיו ההזויים, טען ליברמן באותן "שיחות סגורות" שהגיעו אך במקרה לידיהם של עיתונאים, כי "בקודים שלי מדובר בחטא שאין עליו סליחה ומחילה גם לא ביום כיפור. כדאי להפסיק לשלוח לי שליחים מטעם הליכוד – המחשבה שאשב עם נתניהו היא אשליה חסרת סיכוי".

ליברמן כבר איננו מבחין בין טוב לרע, בין נכון לשגוי ובין אמת לשקר. כל דבר שעשוי בצורה כזו או אחרת לגרום לנתניהו להיפלט מחוץ לשדה הפוליטי, ראוי בעיניו. על המזבח יקריב את כל מי שנקרה בדרכו. מסורת ישראל, התורה הקדושה והמגזר החרדי "המשיחי", הוא רק חלק במשחק המכוער של איווט.

וכעת, הסכיתו ושמעו את הדברים הבאים:

"ממשלת מיעוט עם הרשימה המשותפת – לא היתה ולא תהיה. נקים ממשלה רק עם מפלגות שמכירות בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לא נשתף פעולה עם מפלגות שתומכות בטרור או נמנעות מגינוי טרור. נקיים שוויון זכויות פרט ליהודים וערבים כאחד. נפעל לרווחתם ובטחונם של כולם ללא כל הבדל בין איש לרעהו".

מילים אלו לא נכתבו בידי בצלאל סמוטריץ'. גם איתמר בן-גביר אינו חתום על שורות אלו. הם גם לא פורסמו לפני שנים רבות, חודש ימים בסך הכל. מי שהוציא תחת ידו את ההצהרה הזו הוא צבי האוזר, איש מפלגת 'כחול לבן' ומזכיר הממשלה לשעבר, שמתיימר להיות איש ארץ ישראל השלימה ובעל השקפת עולם ימנית מובהקת.

מרגע שהתברר כי פניהם של מנהיגי 'כחול לבן' לממשלת מיעוט בתמיכת או הימנעות הרשימה המשותפת שנגדה הטיף שנים רבות, ומאז נשמעו הצהרות בנושא מפיהם של בכירים במפלגתו, הוא ממלא פיו מים. זה לא אומר שברגע האמת הוא יתעשת וימנע הקמת ממשלה נוראית שכזו, אך החרדה מפני אופציה כזו כבר לא ניכרת אצלו.

הצביעות הזו, צריך לומר, לא היתה בא לעולם, אילולא הגב התקשורתי שנותן דרור לעולם ערכים מעוות, רק כשזה משרת את האינטרסים הנכונים. שיקרת, רימית, הונאת, כל זמן שהתוצאה מתאימה לחשיבה הברנז'אית – אהלן וסהלן.

אותה תקשורת ששידרה אחת לשעה את הראיון של נתניהו עם קרן מרציאנו בחדשות 12 טרום הבחירות מועד ב', במהלכה הגיב "מה? מה פתאום!" לשאלה האם יקדם חוק חסינות, היא זו שמתעלמת במופגן מהעובדה שבני גנץ התחייב עשרות פעמים שבשום אופן לא יישען על הרשימה המשותפת ועכשיו מתברר ש"גמלה בליבו החלטה" והוא דווקא מקדם במרץ ממשלה כזו.

באותה נשימה הם קובלים על קץ הדמוקרטיה, נחרדים מהביקורת כלפי מערכת אכיפת החוק ומתקשים להבין את השפל באימון הציבור בהם ובדומיהם. בקריצת עין מכשירים הללו הקמת ממשלה על ידי מי שהבטיח לציבור בוחריו כי לא יעשה זאת בשיתוף פעולה עם תומכי טרור ויום למחרת הבחירות מצפצף עליהם.

נוכח הפער הגדול בין התחייבותו לבוחר למעשיו בפועל, לא מפתיע שבני גנץ נענה על אתר לדרישותיו הבזויות של איווט ליברמן להפוך את עם ישראל לאומה ככל העמים ולהנחית גזירות איומות על ציבור שומרי התורה והמצוות, אשר מצדיקים את הגדרת ארץ ישראל כמדינת היהודים.

אחת הדוגמאות המובהקות לעיוורון החמור בה לוקה גנץ, בשל תיעובו העמוק לנתניהו, הביטו על האירוע הבא: שלושים דקות אחרי שליברמן מפרסם את שורת התנאים שלו לכניסה לממשלה, שנועדו רק במטרה לסנדל כל אופציה לממשלה עם המפלגות הדתיות והחרדיות, גנץ נותן הסכמתו.

חצי שעה בלבד לקח לו. מבלי שבחן השלכות להסכמתו בהיבט הכלכלי, קואליציוני, פוליטי, הלכתי וחברתי. הוא לא באמת הספיק להתייעץ עם גורמי מקצוע או לשמוע דעה מנוגדת. הוא לא טרח להסתייג מפרטים מסוימים או להגביל תנאי כלשהו. ככתבו וכלשונו, שלושים דקות בודדות מרגע פרסומם.

למען המטרה העליונה, סילוק נתניהו מהשלטון, מתגלים גנץ וחבורתו כחסרי עמוד שדרה ונעדרי אחריות מינימלית, שימכרו הכל בכדי להשיג את מבוקשם. אין גבולות, אין קו אדום, הכל כשר.

זהו אותו גנץ ששוזר בין מילותיו סיסמאות חלולות של "שלום", "פיוס", "אחדות" ובעצם כל מושג שנתון בידיו למרמס. ההגיון האנושי נעלם ממנו בשעה שתכלית הכוונה לשמה נכנס לעולם הפוליטי עלולה להתגשם.

השארת תגובה