הירדנים הרסו – ישראל מחדשת: תפארת ישראל

הדמיה: תפארת ישראל ברובע היהודי
הדמיה: תפארת ישראל ברובע היהודי
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

70 שנה לאחר שהלגיון הירדני החריב את בית הכנסת תפארת ישראל, שהיה המבנה הגבוה ביותר בעיר העתיקה, יצקו היום את רצפת בית הכנסת, ההולך ומשוחזר בדיוק על פי המודל המקורי שלו. בית הכנסת, שכונה בשם "גבוה מעל גבוה", יתנשא לגובה של 25 מטרים, כפי שהיה בימי תפארתו. צפיפות סמטאות העיר העתיקה שאינה אפשרת כניסת משאיות בטון, כמקובל בכל פרוייקט בנייה, הפכו את יציקת רצפת בית הכנסת למבצע לוגיסטי מורכב. משאיות תוק תוק קטנות הובילו עשרות קוב של בטון במנות קטנות אל שער בית הכנסת שנותר על תילו, למרות החורבן, ומשם בתעלת עץ אל משטח רצפת בית הכנסת במפלס רחובות העיר העתיקה.

מנכ"ל החברה לשיקום ופיתוח הרבוע היהודי, הרצל בן ארי, אומר כי מדובר בפרוייקט היסטורי בעלות של כ 50 מלין ₪ ובעל חשיבות הסטורית מן המדרגה הראשונה. "מפקד הלגיון הירדני הורה בשעתו להפגיז את מבנה בית הכנסת שנחנך ב 1872 גם בזכות תרומה נכבדת של הקיסר האוסטרי הראשון פרנץ יוזף, ואנו היום סוגרים מעגל ואומרים : "נצח ישראל לא שיקר ולא ישקר. אנחנו כאן בירושלים הבנויה ונבנית לנצח!".

הרצל בן ארי ציין כי קדמו כי לעבודות הבניה המחודשת של בית הכנסת, עבודות חפירה ארכיאולוגיות, במהלכן התגלו במקום ממצאים ארכיאולוגיים. בין היתר , משקולת מימי בית שני שהייתה שייכת, ככל הנראה, למשפחת הכהן הגדול המוזכרת בתלמוד קתרוס – ועליה חרוט שם המשפחה בכתב עברי "ברי קתרוס". במסגרת עבודת הבנייה וחפירות ההצלה הארכאולוגיות הוצאו מהמקום כ- 3,500 טון חומר ואבן באופן ידני.

מתחת לרצפת בית הכנסת ישנן שלוש קומות תת קרקעיות. על התכנון המפלס התחתון ישמש לתצוגת העתיקות והמקוואות שהתגלו במקום, המפלס השני לחללים טכניים והשלישי לאולם כינוס. מעל 3 המפלסים ישוחזר בית הכנסת תפארת ישראל שיתנשא, כאמור, לגובה של 25 מטר. העלות הכוללת של הפרויקט נאמדות בכ-50 מיליון ש"ח.

רקע

בית הכנסת "תפארת ישראל", בית הכנסת הראשי של קהילת החסידים בעיר העתיקה, או בית הכנסת ניסן ב"ק, או כפי שכונה ביידיש ניסנ'ס שול, על שם האדם שהיה הפעיל ביותר בפרויקט הקמת בית הכנסת. על רקע קו הרקיע של הרובע היהודי עומד ומתנוסס לו בגאון בית הכנסת. מיקומו בתחילת המדרון המזרחי של הר ציון לכיוון הר הבית, מוסיף להדרתו.

השם "תפארת ישראל" הוא לזכרו של הרב ישראל פרידמן, שייסד את שושלת חסידות רוז'ין. רבי ישראל היה זה שיזם את הקמת בית הכנסת ואף נתן את התרומה הראשונה לקניית המגרש שעליו הוקם.

היסטוריה

בתחילת המאה ה – 19 אנו פוגשים את ראשוני החסידים שמגיעים לעיר העתיקה. הם היו מיעוט בקהילה האשכנזית ואכן מעמדם הושפע מכך מאוד. ישראל ב"ק היה מחסידיו של רבי ישראל פרידמן, עלה לצפת ולאחר כעשר שנים הגיע לירושלים, שם פגש בקהילה חסידית קטנה שנבלעה בקהילה הפרושית. עם השנים גדלה האוכלוסייה החסידית. בנו ניסן ב"ק הבחין בגידול של הקהילה. יחד עם רבי ישראל פרידמן הבינו את הצורך בהקמת מרכז חסידי ראוי וחיפשו שטח עליו יוכל להיבנות המבנה. לאחר איתור הקרקע, איתרו את בעל הקרקע וקנו את השטח לפני שגורמים זרים ישימו ידם על הקרקע.

כוונתו של ר' פרידמן הייתה להקים בית כנסת לעדה החסידית בירושלים, שראשוני אנשיה הגיעו מצפת לירושלים שנים אחדות קודם לכן, והוא נבנה כשמונה שנים לאחר בניין בית הכנסת ה"חורבה" של "הפרושים". הבניה נמשכה כשמונה שנים. במהלך הבניה הגיע לארץ פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ומספרים, שבזמן הביקור הוא שאל: "מדוע חסרה כיפתו של בית הכנסת" ענה לו ניסן ב"ק: "בית הכנסת הסיר את כובעו לכבודך אדוני". "כמה יעלה לי שבית הכנסת יחזיר את כיפתו" שאל הקיסר שהבין את הרמז, ותרם סכום נכבד להשלמת הכיפה. בית הכנסת נחנך בשנת 1872.

בית הכנסת היה מפואר, הבניין התנשא לגובה של כ – 20 מטר. כיפתו המעוגלת הייתה מן המקומות הגבוהים ביותר שבעיר העתיקה והשקיפה על כל סביבותיה. הוא היה למרכזם של רבים מהחסידים שהתגוררו בין החומות. ובמרתפיו היה מקווה מיוחד באותם הימים- מקווה טהרה מחומם.

בית הכנסת תפארת ישראל היה מרכז החיים החסידי בעיר העתיקה. שנים אלו תרמו רבות לביסוס מעמד הקהילה החסידית בירושלים, בזמן בו החלה הנהירה הגדולה אל מחוץ לחומות.

במלחמת העצמאות נקבעה על גגו עמדה חשובה ונקודת תצפית, בשל כך התנהלו בו ובסביבתו קרבות פנים אל פנים עם הלגיון הערבי, בסיומם נכבש בית הכנסת בידי הלגיון ונהרס על ידו. כיפתו הגבוהה וקירותיו התמוטטו וכיסו את יסודותיו.

לאחר איחוד ירושלים , נוקו אבני המפולת ונוקתה הזוהמה, נחשפה הכניסה לאולם של הקומה הראשונה. החזית שפונה לכיוון מערב הייתה מפוארת מאד ומזכירה במידה רבה את חזית "בית הכנסת ברעם", בית כנסת בגליל.

בימים אלה הסתיימה החפירה הארכאולוגית והחלו עבודות בנין בית הכנסת. בית הכנסת ייבנה כהעתק מדויק לבית הכנסת שחרב בשנת 1948. בית הכנסת יפעל במתכונת מיוחדת שתשלב חיי קהילה וסיורים של קבוצות מבקרים.

השארת תגובה