כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים

ההיסטוריה מוכיחה כי כוחו של כלל ישראל להינצל היא דווקא באחדותו, בזכותה זכו לקבל את התורה בהר סיני "כאיש אחד בלב אחד", ומכח זה זכו להינצל מגזירת המן הרשע

בן ציון נורדמן
בן ציון נורדמן
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

פרשת השבוע "ואתה תצווה", מהווה המשך ישיר לפרשת הקודמת פרשת תרומה בענין בניית המשכן. הפרשה שלנו עוסקת בהדלקת מנורת המקדש, בגדי הכהונה ונושאים נוספים הנוגעים למשכן.

הפרשה פותחת במילים: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד". התורה כותבת "ואתה", אך לא מפרטת למי כוונתה. הכוונה היא כמובן למשה רבינו, אך שמו לא נאמר במפורש. יתירה מכך, נשים לב כי בכל פרשיות התורה בחיי משה, מאז לידתו עד פטירתו, מוזכר שמו שלמשה, למעט פרשה זו. מדוע אם כן בפרשת השבוע לא מופיע שמו של משה רבינו?

הסיבה לכך היא בקשתו של משה רבינו עצמו מאת הקב"ה לאחר חטא העגל. כידוע, משה רבינו –  המנהיג המסור והנאמן לצאן מרעיתו, השליך נפשו מנגד, לאחר חטא העגל אמר להקב"ה: אם אין אתה סולח להם על מעשה העגל "מחני נא מספרך אשר כתבת", ובמילים אחרות: אל תזכיר את שמי בתורתך! משה רבינו יצא להגנת כלל ישראל – עדת מרעיתו, בהתמסרות מופלאה שכזו, עד כדי שלא ייזכר שמו כלל בתורה. בעקבות אותו דיבור, למרות שה' סלח לבני ישראל, אבל הדיבור של משה רבינו לא יצא לחינם, הוא בא לידי ביטוי בכך ששמו לא נזכר בפרשתנו.

הבה נלמד מכך לפי השגתנו ולו שמץ של מושג כלשהוא במשמעות העמוקה של "מנהיג" אמיתי!

בוודאי לא אלו שרותמים את כל המשאבים שהועמדו לרשותם כדי לשסות ולפלג את חלקי העם זה בזה כדי לזכות לפרומיל פרסום וכבוד מדומה… גם לא אלו שמשתדלים לנצל כל ערוץ השפעה שניתן בידם כדי להפיק רווחים אישיים צרים.

מנהיג אמיתי הוא זה שמוכן להשקיע ולהקריב את היקר בעיניו, כדי להיטיב לציבור אשר הופקד בידיו לטובתם ואושרם הנצחי!

***

בסיומה של מערכת הבחירות הנוכחית יצא כבוד הרב הראשי לישראל רבי דוד לאו שליט"א, במכתב נרגש, הרב פותח בתפילת רבי אלימלך מליזענסק: "אדרבה תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם".

"אין זה אומר שאין חסרונות לשני, כי אין מציאות של אדם בעולם שאין לו חיסרון מסויים. עם זאת מוטלת עלינו החובה להתייחס לזולתנו באופן שלא להבליט רק את חסרונותיו, אלא לראות בעיקר את הצדדים החיוביים שבו".

"עומדים אנו היום לאחר תקופה קשה, בה רבים ניסו להבליט את חסרונותיהם של זולתם ולא את מעלותיהם. תקופה בה מחלוקת קשה חצתה את העם בישראל, וגרמה לניכור בין חלקיו. דווקא ימים אלו הם הזדמנות לשנות מהותית את גישתנו בינינו לבין עצמינו. מוטלת עלינו החובה להתייחס לזולתינו באופן שלא להבליט רק את חסרונותיו, אלא לראות בעיקר את הצדדים החיוביים שבו. כמה חשובה האחדות בין כולנו גם כאשר ישנה שונות, גם אז חייבת להיות אחדות מלאה. מוטלת עלינו בימים אלו המשימה הקריטית, לאחות בין כל חלקי עם ישראל, לשים את כל המחלוקות והמילים הקשות אשר נאמרו מאחורינו".

***

השבת נקראת 'שבת זכור', על שם מצוות זכירת מעשה עמלק ומחייתו. פרשת זכור ופורים שלאחריה מסמלים את המחאה והמחייה שלנו את עמלק וזכרו. בשבת זו אנו קוראים על מלחמת עמלק, ובפורים אנו מוחים את המן האגגי מזרעו של עמלק.

המן כמו עמלק ביקשו לגזול וליטול מעם ישראל את מעלתם הערכית. המן הרשע ידע את הסוד… הוא היטיב לזהות כי כוחו של עם ישראל הוא באחדותו, וכנגד זה הוא נלחם. הגמרא מספרת כי המן הרשע היה "אלוף העולם" בלשון הרע!… וכך נשמע בפאתוס נאומו בפני המלך אחשורוש: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים". זריעת פילוג, רכילות זולה, השמצות חסרות שחר, ארס זה היה 'כלי הנשק' שלו לפגוע בעם ישראל.

ואכן ההיסטוריה מוכיחה כי כוחו של כלל ישראל להינצל היא דווקא באחדותו, בזכותה זכו לקבל את התורה בהר סיני "כאיש אחד בלב אחד", ומכח זה זכו להינצל מגזירת המן הרשע, את הכח הזה מלמדת אותנו אסתר המלכה בקריאתה הנצחית: "לך כנוס את כל היהודים". כולם התאחדו בתפילה ובתחינה לבורא העולם, וכך, כשהם כנוסים ומאוחדים זכו לישועה מופלאה, וקיבלו את התורה מחדש, באהבה.

ולכן כאשר זכו לישועה קבעו חז"ל לכל הדורות את מצוות היום במשתה ושמחה משלוח מנות ומתנות לאביונים – להרבות אחדות, אהבה ואחווה.

***

ונחתום בקריאתו הנרגשת של הרב הראשי בסיום מכתבו:

"אני קורא לכל מי שרואה את עצמו כמנהיג וכראוי לכך לשים על לוח ליבו את המשימה החשובה הזו, כי בנפשנו הדבר"!

יחד שבטי ישראל!

שבוע טוב ופורים שמח

השארת תגובה