'סיקור אוהד' שעורר את המצביעים

אנשי אכיפת החוק מתחו את החבל בהגזמה, באופן שלא הותיר ברירה אפילו לאחרוני האזרחים שסמכו עליהם. וזה בלט יותר מכל בחקירות נתניהו והאישום התקדימי בעוון "סיקור אוהד" כלפי מנהיג מחנה הימין-חרדים

שניאור ובר
שניאור ובר
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

ביתן 2 במתחם אקספו תל-אביב לבש חג. פורים הוקדם בשבוע וצהלות השמחה נשמעו למרחקים. היה להם, לאלפי הפעילים שפרצו במחול, סיבה אמיתית לשמוח ולרקוד במוצאי הבחירות.

מרגע היוודע תוצאות המדגמים נהרו למתחם אלפי בני אדם נרגשים, חלקם דומעים, אחרים מפזזים ובלב כולם אושר מופגן ולא פחות מכך – אנחת רווחה.

ככל שפני העיתונאים על המרקע חפו, כך גברו שאגות השמחה בהיכל הליכודניקי. ברגע שאולפני הטלוויזיה התעטפו ביגון, פשט חיוך רחב יותר על פניהם של החוגגים באסקפו.

ברקע נשמעת מוזיקה חסידית ממיטב להיטי השמחה היהודית. הפלייליסט מגוון. החל מ'שבחי ירושלים' של אביהו מלכה ועד ל'אנחנו מאמינים בני מאמינים'. 'משנכנס אדר' ו'ביבי מלך ישראל' משמשים בערבוביה. הברק בעיניים והגרונות ניחרים.

זו היתה עבור החוגגים סגירת מעגל היסטורית. מבחינתם ההישג הכביר של גוש הימין, למרות כתבי האישום החמורים ואולי בגללם, הוא תשובה מוחצת לניסיון להשתיק את קולם מהמרחב הציבורי.

האווירה היתה מחשמלת. ניחוחות של מהפכה אפפו את המתחם, גם אם המנצח הגדול הוא מי שמנהיג את המדינה זה למעלה מעשור. המצביעים שמילאו את המקום חשו כי הצליחו להנחית מכה קשה על ההגמוניה הרודפת אותם ומצרה את צעדיהם.

הראשון שהופיע באולם הענק ונישא על כתפי ההמונים, היה שר המשפטים אמיר אוחנה שהפך לכוכב הבלתי מעורער של הליכוד מאז מונה לתפקידו. אחרי נתניהו ואולי לפניו, אוחנה כובש את לב הנוכחים.

ההערצה אליו היתה אדירה. ההתלהבות סביבו גילמה במידה רבה את הכמיהה של העם למנהיגות שיודעת לשלוט ולא להתרפס בפני מי שמבקשים לקחת את השלטון בדרכים אפלות.

מי שחש את השטח והיה קשוב לרחשי הלב של העם בישראל, לא הופתע מהתוצאות החד משמעיות. העם אמר את דברו בקול ברור והעביר מסרים שאינם משתמעים לשתי פנים.

בראש ובראשונה משקפים תוצאות הבחירות הבעת אי אמון מוחלטת מקרב רובו המכריע של עם ישראל באושיות "מערכת אכיפת החוק", זו שמתנהלת כבר תקופה ארוכה מתוך שכרון כוח ויהירות חסרת גבולות.

ההתנהגות השערורייתית שמאפיינת את אנשי הפרקליטות והמשטרה בתחומים רבים ובאו לידי ביטוי מובהק ביחס שלהם לפרשיות נתניהו, עוררו את הרוב בעם ישראל אשר איבד בהם את שאריות האימון ומשווע לרפורמה עמוקה במערכות הללו.

פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, בכירי המשטרה והיועמ"ש מנדלבליט שעושה דברם הרוויחו ביושר את המיאוס כלפיהם. בידיהם הביאו על עצמם את הכרעת הבוחר שקבע כי הוא אינו מאמין לו ומטיל ספק רב בכשירותם ובניקיון כפיהם.

אנשי אכיפת החוק מתחו את החבל בהגזמה, באופן שלא הותיר ברירה אפילו לאחרוני האזרחים שסמכו עליהם. וזה בלט יותר מכל בחקירות נתניהו והאישום התקדימי בעוון "סיקור אוהד" כלפי מנהיג מחנה הימין-חרדים.

כך למשל, השימוש בתרגילי חקירה מפוקפקים, הנסיעה התמוהה של בכירת הפרקליטות לאפריקה בעת השימוע שנעשה לרה"מ, החיפזון להגיש כתב אישום בשעה שנתניהו שוהה בשליחות היסטורית על אדמת וושינגטון, ההדלפות הבלתי פוסקות מחדר החקירות והתדרוכים המגמתיים לעיתונאים.

לא צריך להצביע מחל בכדי לזהות את מסע הציד שמופנה כלפי נתניהו. גם בלי להעריץ אותו, לא ניתן להתעלם מהמניע המשיחי שקיים בקרב חוגי השמאל לעשות הכל על מנת להורידו מכסאו, לאחר שהפנימו כי בקלפי זה כבר לא יקרה.

זו תהיה קונספירציה לקבוע כי נרקמה קנוניה בחשאי שנועדה להפיל את נתניהו מהשלטון, אך ברור כשמש בצהריים כי ישנו אינטרס מובהק שפשט בגופי התקשורת בישראל ומערכת המשפט על גווניה השונים לתקוע לו מקלות בגלגלים והכל כשר בדרך לסילוקו מהזירה הציבורית.

בהקשר הזה הציבור בא חשבון עם הפקידים והעיתונאים אשר קשרו לעצמם כתרים לא להם ובשילוב מכוער של התנשאות ובטחון עצמי מופרז ביקשו להחליט עבורם מי ינהל את המדינה.

שוב הוכח שלשחצנות יש מחיר. האזרח הפשוט לא ממהר לסלוח למי שמשדר עליונות כלפיו ומשוכנע בכך שרק דעתו היא שרלוונטית ועל פיו יישק דבר.

נתניהו אמנם היה לסמל, בהיותו ראש מחנה הימין הוא מייצג את העם שנדרס תחת גלגלי האליטות אשר רואות במי שלא כמוהם 'בוט', צ'חצ'ח ובבון. אבל בסוף, יש כאן קריאת כיוון לעתיד ותמרור אזהרה לכל מי שסיגל לעצמו דפוס התנהגות מסוג זה.

וכן, היתה פה גם אמירה ברורה לגזענות של מחנה השמאל ונספחיו. המחנה שמשדר פלורליזם מדומה, פתיחות כביכול וקבלת האחר הוא שמתקשה להכיל דעה מנוגדת לשלו. משכך, מי שאיננו נמנה על עדתו, עונה להגדרות נבזיות של מנשקי קמעות ומתופפי דרבוקות.

מכה לתקשורת

במחנה המפסיד לא חיכו עם הסימנים לאי קבלת הכרעת הבוחר. בל נשלה את עצמנו, בעיניהם של אנשי 'רק לא ביבי' תוצאות הבחירות הללו חסרות משמעות. עדות לתהליכים שצפויים לנו קיבלנו כבר בעיתוני הבוקר שלמחרת הבחירות.

"מעכשיו כל מי שירצה להצליח בבחירות ינהג כמו נתניהו. ההליכה על מה שמוצא חן בעיני הבייס, בלי קשר לאינטרס הלאומי ולאחריות הלאומית, תלווה את הממשלה גם לאחר הבחירות. משהו בסיסי, עמוק, במורשת הדמוקרטית שלנו אבד לנו", מירר אחד הפרשנים שאינו מחבב את נתניהו.

ובכן, זו בדיוק הסיבה לכך שבניגוד לרצונך, פרשן יקר, חשב הבוחר אחרת. בעיני האזרח שהצביע למחנה הימין, לא אתה זה שתקבע מהו "האינטרס הלאומי". הדמוקרטיה, מסתבר, אינה נחלת השמאל שגם את הנכס היקר הזה איבדה באובססיה המוזרה כלפי נתניהו. וכפי שאמר מי שאמר, "הפסקנו לקבל מכבודו הוראות".

בתנועה לאיכות השלטון, ארגון שמזוהה עם השמאל, לא הצליחו להסתיר את הזלזול הבוטה שלהם באינטליגנציה של אזרחי ישראל והגישו עם שחר עתירה לבג"ץ, כאשר הם טוענים כי אין לאפשר לנתניהו להרכיב ממשלה בשל "קופת שרצים בדמות שלושה כתבי אישום חמורים שיש כנגדו".

בטור אחר נכתב כי "תוצאות הבחירות הוכיחו שלפחות לחצי מהציבור הישראלי אין שום בעיה שבראשות הממשלה יעמוד אדם שמואשם בשלושה כתבי אישום, מהחמורים בספר החוקים". הרשו להציע בפניכם תזה שונה: לפחות לחצי מהציבור הישראלי יש בעיה שיתפרו תיקים לראש ממשלה רק כי הוא אינו לרוחם של גורמים שונים.

אם ביקשתם ליהנות עוד מהאבל בשמאל, קראו את מאמר המערכת של עיתון 'הארץ' בו נכתב כי "ניצחון הנאשם נתניהו הוא תבוסה לשלטון החוק ולכל אזרח ישראלי שרוצה לחיות במדינת חוק דמוקרטית. זהו יום שחור לכל מי שביקש לשים מאחור את סיוט שנות שלטונו של נתניהו, שהתאפיינו בהסתה, בפילוג ובגזענות".

אז גם לכם, אנשי 'הארץ' היקרים, יש לי חדשות. קודם כל, המקום ינחם אתכם ושלא תדעו עוד צער. מעבר לכך, אולי זה בדיוק הזמן להתעורר מהשינה העמוקה שלכם ולהסתכל מזווית אחרת על התמונה המורכבת הזו.

נסו להתפכח מהאשליה שאתם תכתיבו את דרכה של ישראל ותגדירו מהי הסתה פילוג וגזענות, בעוד החמאה מרוחה על הפנים שלכם. שלושת ההאשמות אותן מניתם, אלה היא בדיוק הרעה החולה שגורמת לעם ישראל לסלוד מכם.

ניצחון התורה

בבחירות הללו, רושמת התורה הקדושה ונושאי דגלה ניצחון מפואר על כל הקמים עליה. אלו שנשאו ראש והחציפו פניהם מול עקרונות היהדות נחלו מפלה צורבת וספגו מהלומה מהדהדת.

ההסתה שהשתוללה כלפי הציבור החרדי והחווירה מול האנטישמיות סטייל גרמניה הנאצית, איבדה כל בדל של לגיטימיות. העם היהודי בארץ ישראל דחה על הסף רעיון של החרמת מגזר שלם רק בשל אמונתו.

השנאה של ליברמן כלפי כל זיק יהדות התגלתה כמוצר לא מבוקש בישראל. למרבה המזל, אין לקוחות לשיסוי עם ישראל איש באחיו והטלת חרם על ציבור שומרי התורה והמצוות.

כל יהודי שחרד לדבר השם שכבוד התורה יקר לליבו, יכול למתוח חיוך רחב על פניו לאור התוצאות שמבהירות באופן חד משמעי כי הקול החרדי יהיה מכריע בממשלה הבאה שתקום בעזרת השם.

זאת ועוד, עם ישראל אמר לא לקמפיין "ההדתה" השקרי. המצביעים, ברובם המכריע, התנערו מהקולות המסוכנים של ליברמן ולפיד והביעו הזדהות עם ממשיכי המורשת היהודית.

בשנת 2020 למנינם, קידשו אזרחי ישראל שם שמים ובחרו בחיים. הבחילה מפני סממנים יהודיים שמצויה באזורים שונים בתל אביב וקונה שביתה במפלגות ממחנה השמאל, הפכה לחסרת משמעות.

רון חולדאי ומי שחשבו ללכת בדרכו, ייאלצו לחשב מסלול מחדש ביחס שלהם כלפי מנהגי ישראל והתורה הקדושה. המחנה שמייקר הנחת תפילין ושמירת שבת בפרהסיא הציבורית ניצח וראוי שדעתו תילקח בחשבון ביתר רצינות.

אם תרצו, משוררי 'שבחי ירושלים' רשמו נוק-אאוט על מי שהשתייכותם לעם היהודי היא רק בעדיפות שניה אם בכלל. וזה כל הסיפור.

השארת תגובה