בחירות וקורונה: אלו התוצאות הכלכליות

בטווח הזמן הקצר, המשקיעים המוסדיים יתאימו את תיק הנכסים שלהם לירידה בשערי המניות בעולם, והם יצמצמו את גידורי המטבע. צמצום הגידורים שקול לרכישת מט"ח, ויתכן לכן שנראה המשך זחילה מעלה של שער החליפין בשבועות הקרובים

בנק הפועלים. (אילוסטרציה)
בנק הפועלים. (אילוסטרציה)
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

גלובלי

ההתפתחויות בשווקים השבוע הזכירו לרבים את המשבר ב-2008, מבחינת ירידות השערים ועלייה בתנודתיות, אבל הנסיבות הן שונות: במשבר הגדול המגיפה הייתה בדמות קריסה של מוסדות פיננסיים, והפעם זה וירוס אמיתי. גם הפרוגנוזה שונה: ההחלמה ממשבר פיננסי היא ארוכה, בעוד שממגיפה, תיתכן החלמה בעוד רבעון או שניים אם יצליחו לבלום אותה. ככל שהמגיפה תתפשט ותתארך קווי הדמיון בין השניים מתרבים. גם אם הנגיף ימוגר בעוד חודש-חודשיים, כשמזג האוויר יתחמם (אם כי אין כרגע מחקר התומך בכך), הנזקים הכלכליים הם גדולים, וצפויים לבוא לידי ביטוי בתוצאות החברות. ענפי התעופה והתיירות הם כנראה הנפגעים העיקריים, אך יתווספו אליהם גם ענף התעשייה בשל הפגיעה בשרשרת הייצור. הצריכה הפרטית צפויה להיפגע בשל ירידות השערים בשווקים הפיננסים ואולי גם בשל החשש מהשהייה במקומות ציבוריים. חצי הכוס המלאה היא שבלימת המגיפה תעצור מהר מאוד את כדור השלג המתגלגל, ומבחינה זו זה לא דומה למשבר פיננסי. חצי הכוס הריקה היא שאנו לא באמת יודעים מתי זה יקרה.

וירוס הקורונה התפשט למדינות רבות בעולם. עד כה (29 בפברואר) דווח בעולם על כ-86,923 נדבקים ועל כ-2,978 מקרי מוות. מוקדי ההתפרצות החמורים ביותר מחוץ לסין הם: דרום קוריאה עם 3,526 נדבקים ו-17 נפטרים, ואיטליה עם כ-1,128 נדבקים ו-29 נפטרים. מדינות נוספות שנפגעו באופן משמעותי מהנגיף הן איראן, ויפן. הנגיף הגיע גם לגרמניה, שוויץ, ברזיל, ארה"ב, וישראל, ובסך הכול לכמעט 60 מדינות מעבר לסין.

תגובה חריפה של השווקים הפיננסים. מדדי המניות בארה"ב ובאירופה ירדו בשבוע האחרון בשיעורים של כ-12% בממוצע ובמקביל נמשכה הירידה בתשואות לפדיון על אג"ח ממשלתיות. תשואת איגרת החוב הממשלתית בארה"ב לעשר שנים הגיעה לרמת שפל של 1.15%. מחירי הסחורות ירדו בחדות ובלטה במיוחד הירידה במחירי הנפט בעולם. מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד מתחילת השנה ב-27% לרמה של 49 דולר לחבית. "מדד הפחד" (ה-VIX) עלה במהלך המסחר ביום שישי לרמה של 49 נקודות וסיים את השבוע ברמה גבוהה של 40 נקודות. כבר עתה מספר חברות בינלאומיות פרסמו אזהרות לגבי ההכנסות והרווחים בהמשך השנה. חברות כמו Apple, Microsoft, Paypal, Mastercard, ו- United Airlines הודיעו כי צפויה ירידה בהכנסות וברווחים במהלך השנה יחסית לתחזיות מתחילת השנה.

התגובה של שוק האג"ח הממשלתיות חריפה מזו של שוקי המניות. ירידת התשואות לשפל היסטורי משקפת צפי למדיניות מאוד אגרסיבית של הפד. בהינתן שהמשבר הוא לא פיננסי או מוניטרי, זה אומר ששוק האג"ח סבור שההשפעה על הפעילות הכלכלית היא מתמשכת. תחת הנחה זו נראה שירידת מחירי המניות עד כה היא מאוד מתונה. ספק את רמת התשואות הנמוכות אליה הגענו תחזיק מים אם יתברר שהשפעות וירוס הקורונה הן זמניות. ירידות השערים בשוקי המניות הגיעו בתזמון גרוע מאוד מבחינת הממשל האמריקני שמתכונן לבחירות בנובמבר. יתכן שזה היה גם גורם בעל השפעה, שכן הלחץ על הפד לפעול צפוי להיות גדול.

לקראת הרחבות פיסקליות וצעדי תמיכה במגזר העסקי. בסין כבר הופחתו ונדחו תשלומי הביטוח הלאומי של המגזר העסקי, ובהונג קונג הוגדלו ההוצאות הממשלתיות התומכות בבתי חולים ובענפים שנפגעו במיוחד מהמצב. נשיאי הבנקים המרכזיים באיטליה ובצרפת קראו לממשלותיהם לנקוט מדיניות יותר מרחיבה על מנת למנוע האטה בצמיחה.

מדדי מנהלי הרכש לחודש פברואר בסין, שפורסמו בסוף השבוע, מצביעים על פגיעה חדה בפעילות ענפי התעשייה והשירותים. המדד לפעילות התעשייתית ירד לרמה של 35.7 נקודות והמדד לפעילות הלא תעשייתית ירד לרמה של 29.6 נקודות. שני המדדים נמוכים בהרבה מרמת ה-50 נקודות המצביעה על הגבול שבין התרחבות להתכווצות של הפעילות. עם זאת ישנם דיווחים על חזרה לפעילות רגילה של חברות ומפעלים רבים. לפי נתונים רשמיים בסין כ-80% מהחברות הבינוניות – גדולות במדינה חזרו לפעילות, אך עדיין לא ידוע אם זו פעילות במתכונת מלאה.

לחץ גובר להפחתת ריבית בארה"ב. הלחץ להפחית את ריבית הפד גבר בסוף השבוע האחרון וביום שישי פרסם יו"ר הפד פאואל הודעה חריגה. בהודעה נאמר ש "הכלכלה האמריקנית עדיין איתנה, אולם וירוס קורונה מעמיד סיכונים מתפתחים בפני הפעילות הכלכלית, ולכן הבנק הפדרלי בוחן מקרוב את ההתפתחויות והשפעותיהן על התחזית הכלכלית. הבנק המרכזי של ארה"ב ישתמש בכלים שלו כדי לפעול בצורה המתאימה לתמיכה בכלכלה". ההודעה החריגה מצד יו"ר הפד מעלה את האפשרות לפעולה מתואמת של הבנקים המרכזיים בעולם. שוק האג"ח מגלם כעת ארבע הפחתות ריבית ב-12 החודשים הקרובים, כשהראשונה שבהן צפויה בהסתברות גבוהה כבר בסוף החודש הזה.

טרם התפשטות הווירוס, נתוני מקרו חיוביים בארה"ב. מדדי אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד ואוניברסיטת מישיגן לחודש פברואר, נותרו בקירוב ללא שינוי, ברמה הקרובה לרמת השיא שלהם. הנתונים משוק הנדל"ן מוסיפים להצביע על התרחבות בפעילות. עליה של כ-8.0% במכירות בתים חדשים בינואר ושל כ- 5.0% בחתימה על חוזים חדשים. מחירי הבתים בארה"ב, על פי מדד קייס שילר, עלו ב-12 החודשים האחרונים ב-3.75%. שיעור האינפלציה, מדד ה- Core PCE, עלה בינואר בשיעור של 0.1%, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב- 1.6%, שיעור שעדיין נמוך מרמה של 2%, כך שהאינפלציה לא תהיה זו שתמנע מהפד להפחית את הריבית.

ישראל

הסבב השלישי של הבחירות לכנסת, ואלו לא עומדות בראש החדשות הכלכליות. בישראל נמצאים כרגע שנים עשר אנשים שידוע שנדבקו בווירוס, וכמה אלפים שנמצאים בבידוד מחשש שנחשפו לווירוס. הנזק הכלכלי הוא בעיקר מאמצעי ההגנה שננקטים. סביר להניח שכל אחד מכיר מישהו שכבר נמנע מלהגיע לאירועים עם התקהלות, סוכנויות הנסיעות מדווחות על גל של ביטולים, ואפילו הרכישות המקוונות פחתו. היצוא השנתי של ישראל למדינות בהם הווירוס התפשט (סין, הונג-קונג, קוריאה יפן ואיטליה) עומד על 7.5 מיליארד דולר, שמהווים 16% מכלל יצוא הסחורות של ישראל. אבל הנזק הוא גדול בהרבה, כיוון שכל שרשרת הייצור העולמית נפגעה. אנו מעריכים כי גם בתרחיש בו הווירוס ימוגר בפרק זמן של חודש-חודשיים אנו צפויים לראות ברבעונים הקרובים ירידה חדה בצמיחה, לשיעורים שנמוכים מהגידול באוכלוסייה. בניגוד למשברים פיננסיים בהם כושר הייצור נפגע, הנזקים הם בני-תיקון אם הווירוס ימוגר במהירה. הצמיחה נוטה להיות גבוהה לאחר סיום משברים מעין אלו, אבל היא לא מפצה על ההפסדים שנוצרים בתקופת המשבר. קיים גם תרחיש פחות אופטימי, בו הנגיף מוסיף להתפשט בעולם בקצב מהיר, וההשפעות במקרה זה הן חמורות בהרבה מאלו שתיארנו בטווח הקצר.

גורם סיכון נוסף הוא שתוצאות הבחירות לא יאפשרו הקמת ממשלה ולא ניתן יהיה לאשר תקציב. בתרחיש זה קיים סיכון שדירוג החוב של המדינה יפחת. ההאטה בצמיחה היא כנראה כמעט בלתי נמנעת, וסביר להניח שיהיה לה ביטוי גם בהכנסות המדינה ממסים בחודשים הקרובים. הגירעון התקציבי צפוי לכן לשוב ולגדול. עם זאת, הצלחה להרכיב ממשלה יכולה להוות איתות חיובי לשווקים. אנו מעריכים כי גם לאחר הקמת הממשלה לא יועלו מסים עד שתתבהר תמונת הקורונה והשפעותיה על הצמיחה.

ככל שחולף הזמן גוברים הסיכויים שנראה עליות מחירים בשל הפגיעה בשרשרת הייצור. בטווח הזמן של החודשים הקרובים צפויה השפעה ממתנת על האינפלציה בשל ירידה חדה במחירי הנפט לרמה של 50 דולר לחבית, והוזלה במחירי הנסיעות לחו"ל. בעולם מדווחים על ירידה חדה בתנועת המטענים ובעיקר של אלו מסין. המשמעות היא שבשלב מסוים המלאים יצטמצמו ונראה לחצים לעליות מחירים של מוצרי תעשייה. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.9% ל-12 החודשים הקרובים, ואם משבר הקורונה ימשך בשבועות הקרובים, סביר שהתחזית תתעדכן כלפי מעלה.

ירידות השערים בשוקי המניות שינו את המגמה בשוק המט"ח והשקל נחלש בשבוע החולף בשיעור של 1.6% מול סל המטבעות. אנו מעריכים כי בטווח הזמן הקצר, המשקיעים המוסדיים יתאימו את תיק הנכסים שלהם לירידה בשערי המניות בעולם, והם יצמצמו את גידורי המטבע. ניתן לראות שגם בתקופת המשבר ב- 2008-2009 חשיפת המטבע של המשקיעים המוסדיים לא השתנתה הרבה. צמצום הגידורים שקול לרכישת מט"ח, ויתכן לכן שנראה המשך זחילה מעלה של שער החליפין בשבועות הקרובים.

הכלים המוניטריים הקיימים לאו דווקא בנויים להתמודד עם אירועים כאלו. הפחתת ריבית לא תשכנע את הצרכנים שחוששים מהידבקות לצאת מהבית ולהגדיל את הצריכה. ברמת הריביות הנוכחית זה גם לא מסייע במיוחד לעסקים. בכל זאת, השווקים מצפים מהבנקים המרכזיים לפעול, ועיקר הציפייה היא מהפד האמריקני, שעדיין יש לו מרחב תמרון. באופן פרדוקסלי, הלחץ להפחית ריבית בישראל דווקא ירד, שכן המשבר בלם את הייסוף, ואם הוא יתמשך הוא אולי גם יעלה מעט את האינפלציה. רמת הריבית בישראל עומדת על רמה נמוכה של 0.25%, לא בגלל שהפעילות הכלכלית אינה תואמת את הפוטנציאל, אלא בגלל האינפלציה הנמוכה והתחזקות השקל. אנו סבורים שבנק ישראל לא יקדים את הפד האמריקני בהפחתת ריבית, אך מאוד יתכן שילך בעקבותיו. אנו לא בטוחים מה כיוון ההשפעה של המשבר הזה על רמת הריבית בטווח הבינוני – הירידה החדה בתשואות משקפת הערכה שהבנקים המרכזיים יגיבו באגרסיביות כמו בתקופת המשבר העולמי, בעוד שלהערכתנו, המצבים אינם דומים.

השארת תגובה