בערבות אוקראינה אצל צדיקי עולם

האדמו"ר מליובאוויטש
האדמו"ר מליובאוויטש
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

״כמה עצב יש בעולם״ רווית, בת השירות הצעירה, מוחה את עיניה הרטובות מדמעות וחברותיה מחבקות אותה. הרמקול בחדר האוכל של המלון בברדיצ’ב מנגן שירי פורים, והלב יוצא אל הנערה.

״איך אפשר לבחור בשמחה בתוך ים הכאב הזה?״ ממללת רווית את צערן של האימהות, סיפור רודף סיפור ולכל אישה – שק העצב שלה. עוד רגע תאסוף רווית את עצמה ותיזכר שהיא בתפקיד המשמחת, תחבק את האימא שקיבלה בשורה קשה ותרים אותה לריקוד מתוק.

במסע האימהות לתפילה בקברי צדיקים יש ארבעים אימהות ועשר מתנדבות וסייעות, שילדיהן מתרפאים מהמחלה הארורה. פער הגילים לא מטריד אף אחת, גם לא המצב המשפחתי או התורני, הנע בין אם חד-הורית משינקין שזהו ילדה היחיד לאימא לאחד עשר ילדים מברכפלד שבעלה אברך. כולן עובדות בדבר אחד – להסיר את מסיכות העצב וללבוש מסיכות של שמחה.

הגורל משותף לכולן, ועכשיו הן כאן, בערבות אוקראינה אצל צדיקי עולם, להתפלל לישועות.

קראנו על ציונו של הבעש״ט את שמות הילדים המתרפאים המאושפזים ומטופלים במחלקות האונקולוגיות, והרשימה התארכה והתארכה והתארכה… ממש הרגשנו את כל הילדים הללו נמצאים איתנו, ואת אביו של הבעש״ט, כמו אבא טוב ומרחם, אומר ״ישראליק הקטן אל תפחד מאף אחד רק מה׳ אחד״.

״אז ממה חיים?״ אני שואלת את אחת הנשים שכבר שנה לא יצאה מבית הרפואה, והיא עונה: ״אנשים טובים תורמים ועוזרים לנו ודואגים להקל את המצוקה״.

פרשת תרומה נפתחת בנתינה בלתי רגילה ומפרטת את החומרים הנדרשים לבניית המשכן. משה מתרים את בני ונשי ישראל לבניית הבית לה׳. הרמב"ם מציין כי כל אחד ואחת – חייב בבניית המשכן (והמקדש), בין בגופם ובין בממונם. ואכן, בתרומות השתתפו גם הילדים הקטנים.

ה׳ מבקש לבנות בית גשמי בעולם כדי שבו תשרה השכינה. ולכאורה יש צורך דווקא באנשים נעלים ביותר מבחינה רוחנית למשימה. אז איך יכול כל אחד להיות שותף?

אלא שבניית המשכן הייתה לאחר מתן תורה, ומאותו זמן אנו בקשר מתמיד עם ה' ויכולים להוריד קדושה לעולם ולחבר 'עליונים' ו'תחתונים'. גם כשאין הדבר ניכר לעין, הרי האמת הפנימית (נקודת היהדות) של היהודי היא – שהוא רוצה לקיים את רצון ה', ורק "יצרו הוא שתוקפו" (הרמב"ם). אם כן, בוודאי שכל יהודי הוא חלק מבניית בית לה'.

לצורך בניית המשכן היה צורך במעט זהב ביחס לכסף ולנחושת, אלא שהזהב מבטא את מעלתם של בני ישראל התורמים. מאז מתן תורה כל יהודי הוא בעצם עשיר: "בן מלך" למלך מלכי המלכים. התורה מתחילה בזהב כדי ללמדנו שהכוח לעשות משכן לה' בא מהעובדה שהיהודי, גם בהיותו למטה, הרי הוא בדרגת 'זהב'. ולומד מכך הרבי שכל יהודי צריך להיות בעשירות ('זהב') הן ברוחניות הן בגשמיות. ויש לו את העושר בפועל, אך לא תמיד רואים זאת, כי ה' רוצה שהדבר יתגלה דווקא על ידי עבודתנו, ודווקא אז יש ריבוי ושפע ו"יתרון האור הבא מן החושך".

רווית מסכמת את החוויה: "כל אישה כאן היא זה"ב – ״זה הנותן בריא״. באתי להעצים ויצאתי מועצמת, באתי לתרום ויצאתי נתרמת". ככה זה, כשנותנים נכנסת שמחה גדולה ללב.

הכותבת: מנטורית ברוח יהודית, יו"ר נפלאו"ת.

מרצה מנחה ושליחה בתקשורת  לכניסה לאתר לרכישת הספרים "פרשה באהבהלחצו כאן    mail: mirisch1@gmail.com   טלפון 054-9292901

 

השארת תגובה