היישורת האחרונה: עולים להתקפה

ימים לא פשוטים עוברים על יו"ר ימינה נפתלי בנט. זה שביחד עם שותפתו לחיים הפוליטיים איילת שקד עשו כל מה שניתן כדי לחבר אליהם קהלים רחבים ככל שניתן מהחברה הישראלית

בנט עם הרמטכל
בנט עם הרמטכל

בליכוד זיהו את המומנטום ועלו להתקפה אל מול 'כחול לבן'. הסיבה העיקרית שלא לומר היחידה שבעטיה זכתה 'כחול לבן' לסקרים מחמיאים היא פרשיות השחיתות בהן מואשם ראש הממשלה בנימין נתניהו. זה מה שיצר את מחנה 'רק לא ביבי' וללא זה הם היו נעים סביב העשרים מנדטים בקירוב. לא ימין ולא שמאל, רק תיעוב נתניהו ותו לא.

עכשיו שיש שיח תקשורתי העוסק בשחיתות של אי מי מחברי הקוקפיט, אז יאללה בלאגן. המימד החמישי זה השוס החדש ישן, כל מה שלא נבדק ונכתב הולך להיבדק ולהיכתב, כך החליט מ"מ פרקליט המדינה דן אלדד וכל מי שנותן להחלטה הזו ניחוח פוליטי עושה זאת על אחריותו בלבד. זה לא סוד שמחנה 'רק לא ביבי' הוקם רק בגלל הפרשיות שסבבו סביב נתניהו האיש והמשפחה, יש מי שיבחר להגדיר את המצב כמיצוי, רבים יותר יבחר להגדיר זאת כמיאוס.

כל אדם מן הישוב מתקשה להישאר שליו לנוכח ריבוי התיקים המעידים על דרך חיים בעייתית ומושחתת של מי שאמור להיות זך ונקי. זעקות אכלו לי, שתו לי, לקחו לי יכולות להיות יעילות פעם אחת, לכל היותר פעמיים, כשזה הופך לריטואל קבוע יש מי שרואה צורך בעצירה מוחלטת של האהדה העיוורת ובדיקה מחודשת של הנתונים. חישוב מסלול מחדש קוראים לזה בימינו וזה מה שעשו עשרות אלפי אזרחים שרואים את עצמם חירותניקים שורשיים אבל קצה נפשם משלל הפרשיות והם עשו מעשה. אם במקרה הטוב הם נשארו בבית ולא יצאו להצביע, במקרה הגרוע יותר הם חצו את הקווים והצביעו עבור 'כחול לבן' שראשיה פימפמו ללא הרף ובכל הזדמנות את עניין טוהר המידות.

לא משנה מה עשו יועצי הקמפיין של הליכוד, מפת הגושים נותרה יציבה וללא כל שינוי. גוש ימין מרכז קטן יותר מגוש מרכז – שמאל – ערבים מחד, אך אין לאף צד יכולת להקים ממשלה מאידך. תכנית המאה, החזרת נעמה יששכר והרכבת האווירית של מנהיגי העולם לישראל לא עשו שום סדק אמיתי במפת הגושים. גם מסעותיו של נתניהו ברחבי הארץ ושאולי תרמו ליצירת אווירת בחירות בקרב הבייס הטבעי לא הצליחו לבקוע את חומת הגושים כפי שנראתה בסקרים, עד שהגיעה הודעתו של מ"מ פרקליט המדינה רן אלדד שיצרה מומנטום. בעת כתיבת השורות מוקדם להעריך האם מדובר בזעזוע אמיתי או ברק מכה קלה בכנף, אבל המומנטום נוצר ונתניהו עט עליו כמו שסיני מצוי עט על מסיכת פנים בעידן הקורונה.

זו נקודת התורפה של מצביעי 'כחול לבן'. גם כשהיה קשה להם עם חוסר הבהירות באשר לנושאים העומדים לפתחה של הממשלה הבאה, הם עדיין הרגישו שזהו ביתם ובית לא עוזבים. גם כשהם הבינו שיש לגנץ בעיה קשה עם ראיונות ושהוא מרבה לטעות ולגמגם גם מול מראיינים ידידותיים וכשהכל מוקלט מראש, הם עדיין נותרו נאמנים לדרך ושמרו אמונים למפלגה עד שהגיע הבום הגדול והמימד החמישי נכנסה לבדיקה ולחקירה, דבר שקושר לסיפור גם את בני גנץ ומכיוון שבטל טעם בטלה תקנה. לדידם יש מחילה על כל דבר אין מחילה על שחיתות, וזעקות שבר על פוליטיזציה של הפרקליטות לא באות בחשבון. הם היו אלו שתקפו את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על הסחבת בה נקט בתיקי נתניהו ואף הטרידו אותו ואת שכניו באמצעות הפגנות מחאה שקיימו סמוך לביתו וטענת הפוליטיזציה נשלחה אל סל האשפה.

חזקה על נתניהו והליכוד שמרגע זיהוי הגופה הם יתעללו בה ללא רחמים, סוגיית המימד החמישי תככב בכל ראיון של נתניהו ובזמן שהסנגור העיקרי של גנץ זה אהוד ברק (ראש הממשלה הכושל בכל הזמנים) הירידה בסקרים היא פועל יוצא.

נתניהו ודרעי מתעקשים בכל ראיון ובכל תדרוך שגוש ימין עם שישים ואחד מנדטים זה אפשרי. "שלוש מאות אלף אנשי ימין נשארו בבית בסיבוב הקודם ואם רק מחציתם יגיעו הסיפור גמור לטובה" אמר נתניהו בכנס בחירות בעיר לוד. נתניהו יודע טוב מאוד שאופציית שישים ואחד היא כמעט ולא קיימת, גם דרעי יודע את זה. "מספרית זה לא ישים" אומר לי בכיר בעולם המחקר, תוך שהוא נשען על תוצאות מבדיקות העומק האחרונות אותן ערך לאורך כל תקופת הבחירות. בכיר במערכת הפוליטית אומר לי שהיעד האמיתי הוא שישים מנדטים וכבר בימים אלו יש מי שמכין נייר עבודה לאיתור הח"כ שיעשה שבת לעצמו ויתמוך בממשלה אותה יקים נתניהו מתוך תחושה של אחריות למדינה ולעצירת השיתוק המוחלט הקיים בה למעלה משנה. "נכון שבסיבוב הראשון זה לא עבד, והשניים שנתפסו כחוליה חלשה בשרשרת של כחול לבן לא שיתפו פעולה אבל השתנו הזמנים" מוסיף בן שיחי ומדגיש שוב את הנקודה שחייבים לחלץ את המדינה מהפלונטר הענק בו היא נמצאת.

הציר החלש

ימים לא פשוטים עוברים על יו"ר ימינה נפתלי בנט. זה שביחד עם שותפתו לחיים הפוליטיים איילת שקד עשו כל מה שניתן כדי לחבר אליהם קהלים רחבים ככל שניתן מהחברה הישראלית. בנט שחולם לעמוד בראשות מפלגת שלטון הבין מהר מאוד שהוא חייב להשתחרר מנישת הסרוגים המשופמים  ולהיפתח לקהלים חדשים שעד לאותו זמן לא היו חלק אינטגרלי מהמפד"ל ע"ה.

בנט, ההייטקיסט המצליח מרעננה עשה מייקאובר למפלגה שעליה השתלט, צירף לשורותיה את איילת שקד התלאביבית, זו שניהלה ביחד איתו את לשכת נתניהו וביחד הם חרשו את הארץ לאורך ולרוחב כדי לחבר עוד ועוד קהלים. "אני רוצה קולות ממרכז תל אביב ולא רק מההתנחלויות", אמר בנט לסביבתו הקרובה ותחת הסלוגן 'משהו חדש מתחיל' הוא החל להגיע לאירועים וכנסים בהם התמודד בהצלחה עם שאלות קשות ומורכבות מצד צעירים שלא מצאו עד אז עניין בפוליטיקה ואפשר שגם מאסו בפוליטיקאים מהזן הישן.

ההצלחה הפוליטית האירה לו פנים, הבית היהודי זכתה לשנים עשר מושבים בכנסת ובאמצעות ברית האחים שכרת בנט עם יאיר לפיד הם נהיו ציר מרכזי באותה ממשלה והדרך לתמיכה אבסולוטית בבנט ובמהלכיו הפוליטיים היתה מוחלטת. משיח נולד לציונות הדתית שזוהרה עומעם.

כיום ולאחר מספר שנים בפוליטיקה עובר בנט את אחת התקופות הקשות. אותם אלו שהוא טרח לצרף לשורות הציונות הדתית מאסו בו ובתרגיליו הפוליטיים והחליטו לחזור למה שמוגדר מבחינתם המקור ולא החיקוי. אם תוצאות הסקרים יהיו גם תוצאות האמת, בנט ייאלץ להסתפק בששה מנדטים שגם אם יזכו אותו בתיקים חשובים, הוא עדיין יהיה הציר החלש בממשלת נתניהו שמצידו היה מעדיף אותו קטן ככל שניתן.

בעיה נוספת ממנה הוא סובל זו העריקה לשורות 'כחול לבן'. יותר מאיש תקשורת אחד יכול להעיד כי הוא מזהה הצבעה מצד חובשי כיפות סרוגות שגדלו במשפחות המזוהות עם המפד"ל וכיום אין להם שום בעיה להצהיר שיבחרו בקוניוקטורה הפוליטית החדשה שקמה בישראל. אין להם טיפת אמון בזעקות הגיוועלד של נתניהו באשר לחיבור אפשרי בין 'כחול לבן' לרשימה המשותפת בראשות איימן עודה, וגם אם חיבור שכזה אכן יתרחש זה לא באמת מעניין אותם. החבר'ה הללו התברגנו, כל מה שמעניין אותם זה הביזנס הפרטי שלהם וכשהמדינה תקועה זה לא תורם ואף מזיק. סיפורי נתניהו על ממשלת שמאל נכנסים אצלם מצד אחד ויוצאים מהר מאוד מהצד השני. יועז הנדל לא שמאל, גם בוגי וצביקה האוזר אינם שמאל, אפילו בני גנץ עדיין לא סגור על עצמו ושיירת הסרוגים עושה את דרכה אל 'כחול לבן'.

"אין לי הסבר לתופעה הזו ואני חושש מאוד מהתוצאה הסופית במוצאי יום הבחירות" אומר בכיר בציונות הדתית לכותב השורות. "שים לב שאותם אנשים לכאורה נראים כמו בנט, חושבים כמוהו ובעלי מעמד כלכלי כמו שלו ועדיין הם לא רואים בו כיום את נציגם הטבעי" מוסיף הבכיר. ההסבר הקלאסי לתופעה הזו נעוץ באמצעות מסמרי פלדה בחיבור שעשה בנט עם בצלאל סמוטריץ' והאיחוד הלאומי. אותם פורשים שייך לאותה קבוצה שאמנם גדלה ביישובי הציונות הדתית ורבים מבני משפחותיהם עדיין נטועים עמוק בחברה הזו אבל כפועל יוצא מההתברגנות הגיעה גם הליברליות בסוגיות של דת ומדינה מה שהוביל להתרופפות הקשר, והחיבור למפלגת 'ימינה' שהיה אמור להיות טבעי כבר לא קיים.

שרת המשפטים לשעבר, טייס מוערך והייטקיסט לא מצליחים לייצר אחריהם סחף שיבוא לידי ביטוי בקלפי. הלגיטימציה הפנים מגזרית למפלגה שכזו רק הולכת ופוחתת ולא מן הנמנע שבעתיד היא תתמזג לשורות הליכוד, דבר שהוא חסר סיכוי כל עוד נתניהו בזירה.

מצמצמים פערים

במרץ 2015 נערכו הבחירות לכנסת ה-20, בהן קיבלה רשימת יהדות התורה 210,143 קולות, סכום נאה שהספיק לה לששת המנדטים המסורתיים. הבחירות הללו היו כנראה האחרונות בהן יהדות התורה הסתפקה בקהל היעד המקורי בלבד. השינוי הגדול הראשון התרחש בבחירות לכנסת ה-21 אז רשמה יהדות התורה תוצאת שיא של כל הזמנים, עם 249,049 קול. הגידול הטבעי עשה את שלו, אבל אין בכוחו להסביר פער של קרוב ל-20% בטווח זמן של ארבע שנים. המסקנה היתה כי השפעתו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, יחד עם הבנת האיומים מבית מדרשו של ליברמן עשו את שלהם וסייעו להחזיר הביתה מצביעים רבים שרעו בשדות זרים.

השוס הגדול התרחש בבחירות לכנסת ה-22 בהן שוב נשבר השיא ולראשונה בתולדותיה חצתה יהדות התורה את רף 6% מכלל המצביעים וגרפה 268,775 קול, תוספת של כעשרים אלף קולות חדשים. ניתן לומר שהגידול לא בא על חשבונה של מפלגת ש"ס, מאחר וגם היא רשמה גידול חריג אף יותר מזה של יהדות התורה. שלושה קהלים תפסו את תשומת הלב העיקרית, החרדים העובדים, הקהילה החרד"לית וחסידי חב"ד.

בישיבות האסטרטגיה ביהדות התורה הדעות חלוקות. יש הטוענים שניתן לשמר את ההצלחה ואף להגביר אותה, אך גם יש קולות האומרים שממקום גבוה קל יותר ליפול מאשר לטפס. השאלה המרכזית היא בקשר לקול החרד"לי ולחסידי חב"ד שכאן נאבקת יהדות התורה בש"ס שבסיבוב הנוכחי השקיעה המון בקרב על ליבם של שני הקהלים הללו.

למעשה, בבחירות שהתקיימו בחודש אפריל זכתה יהדות התורה למנדט השמיני בסיועה האדיב של ש"ס, מנגד, בבחירות השניות גם עודף של חמשה עשר אלף קול שתרמה ש"ס לא הספיקו למנדט השמיני ופינדרוס מצא את עצמו בחוץ על חודם של מאות בודדות של קולות שנויים במחלוקת ושעברו לליכוד והכניסו לכנסת את קטי שטרית.

בהחלט יתכן שאם ביהדות התורה היו מנהלים קמפיין רציני כבר מהרגע הראשון ושולחים גייסות של אברכים לפשוט על קהלים חדשים שאינם בבייס הטבעי במקום לבזבז זמן חשוב על ויכוחי סרק מיותרים היו יכולים שם לחייך הרבה יותר במוצאי יום הבחירות, גם אם זה יהיה במחיר של הכנסת יצחק פינדרוס לכנסת, דבר שקשה לעיקול לפחות בלשכה אחת ביהדות התורה.

עומדים למבחן

אנחנו עומדים רגע לפני הבחירות השלישיות ולכולם כבר נמאס ללכת לקלפי פעם אחר פעם, תוך הבנה שכפי המסתמן יתכן ולא תהיה הכרעה ברורה וסבב הבחירות הרביעי כבר נמצא מעבר לפינה. כיהודים החרדים לדבר ה' אין אצלנו מילה כזו בלקסיקון וכפי שלא נמאס לנו לשמור שבת, להניח תפילין ולחנך את ילדינו ברוח ישראל סבא, כך גם לא נמאס לנו ללכת לקלפי ולהצביע כפי שיורו לנו מרנן ורבנן עיני העדה.

יהודי חרדי אינו בוחר בליצמן או בדרעי וההברקות הציניות של גפני לא באמת גוררות מישהו לקלפי. למרבה הפלא הוא גם לא בוחר בבבצ'יק או במשריקי, הוא בוחר בגדולי וחכמי ישראל. קוראים לזה דמוקרטיה ובמילה מכובסת אלו 'בחירות' אבל הציבור החרדי בוחר בתורה, במשה עבדו ובמעתיקי השמועה שעמד ושתלן בכל דור ודור.

נכון, במגזר החרדי לא עורכים פריימריז, אבל הנאמנות של נציגי הציבור עומדת למבחן כל בוקר אצל המשלחים האמיתיים – גדולי ישראל. הם אלו שקובעים את רשימת המועמדים והם שקובעים גם על מה להילחם, מתי לעזוב את הממשלה ומתי להבליג.

נציגי הציבור מהמפלגות החרדיות – בתקווה שתהיה עליה נוספת לטובת ציבור היראים לדבר ה' – הם רק שלוחי דרבנן וכפי שחזקה על שליח שעושה שליחותו כך גם הם עושים מלאכתם נאמנה. ברור להם כשמש שביום בו יאבדו את האמון שניתן בהם, הם לא שווים כלום, ראו ערך אלי ישי, אמסלם ושאר ירקות ששנו ופירשו ונהפכו לקשים מכולם.

ביום הבחירות הקרוב, לא נכפל בו כי טוב, אבל עדיין כל מה שהקב"ה עושה לטובה הוא עושה, נצא ברבבותינו לקיים רצון צדיקים ונקרא בקול גדול: "לשמוע דברי חכמים".

אין לנו זכות בחירה, יש לנו זכות הצבעה. נעשה ונשמע.

השארת תגובה