הימין זכה בכל הקופה: ליברמן הצטמק

אדם שמסית בשנאה ועזות מצח כזו נגד מגזר שלם, מן הראוי שיוקע לעמוד הקלון, יסולק לאלתר ולצמיתות מכל תפקידיו באקדמיה ויסיים את הקריירה בבושת פנים

הגרח קנייבסקי מצביע
הגרח קנייבסקי מצביע
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

בשני הקרוב תצעד ישראל בפעם השלישית ברצף לקלפי, השפעת תיקי נתניהו והעמדתו לדין התפוגגה לה זה מכבר בין ערפילי הממד החמישי, ההקלטות האסורות לפרסום של אשכנזי ומטחי הקסאמים מדרום. הישראלי הממוצע מעוניין רק לצאת מהבית בלי 'צבע אדום' ולשוב אליו נטול קורונה.

קשה לדעת כיצד ישפיעו שני הנושאים הללו, יחד עם הייאוש שמכה בציבורים רבים – על אחוזי ההצבעה. מטבע הדברים, במפלגות החרדיות מקווים לאחוז הצבעה נמוך במגזר הכללי, בליכוד מבטיחים שהפעם הימין ייצא להצביע בהמוניו ובכחול לבן חוששים מהאדישות (אוי כמה התגעגענו לזעקות ה'גוואלד').

אם לסכם את הסקרים והניתוחים השונים עד כה, יהדות התורה צפויה לשמר את כוחה ואולי לגדול במנדט, כך גם ש"ס. ימינה נעה בין שישה לשמונה מנדטים ואילו הליכוד מקבל בממוצע שלושים ושלושה כאלו. מנגד, ליברמן רושם כמעט באופן גורף ירידה קלה ומתייצב על שישה-שבעה מנדטים, אך עדיין שומר את מעמדו כלשון מאזניים, כחול לבן מאבדת מעט גובה לטובת העבודה-מרצ שחוזרת לאזור הדו ספרתי והרשימה המשותפת מקווה לקבל את המנדט הארבעה עשר.

אל תתפלאו אם בסופו של יום יהיה הקשר למציאות קלוש למדי. ניסיון העבר מלמד שהסוקרים נוהגים לציין לפחות שני ימי כיפור בשנה, ומאחר ובסיבוב האחרון הם דייקו באופן יחסי, יש לצפות הפעם דווקא להפתעה.

השאלה שנותרה כמובן היא איזו הפתעה נקבל – האם גוש הימין ינצח, או שמא השמאל יצליח שוב לייצר בלוק חוסם שיישען על הרשימה המשותפת, ואולי, חלילה, תירשם מפלה של ממש לשומרי המסורת בישראל. בשורות הבאות שרטטנו עבורכם שלושה תרחישים אפשריים ומרכזיים. כך זה ייראה.

התסריט האופטימי

חסדי השם, מהפך, הקוסם מכה שוב, כותרות עיתוני יום שלישי הבא יתחרו ביניהם על הסופרלטיבים שייקשרו לראשו של נתניהו, בטורי הדעה העוינים כבר יחשבו בייאוש לאחור את קצו של מנדלבליט בפרט ושל מערכת המשפט "החוק והצדק" בכלל.

כן, ברגע האמת זה קרה: הציבור החרדי והדתי הגיע לקלפי בהמוניו והצביע עבור מפלגות הגוש. מאות אלפי ליכודניקים התנערו לטובת המנהיג שירד לשטח כמו שרק הוא יודע.

מנגד, האכזבה במגזר הערבי מחוסר התוחלת של הנציגים והעיסוק המוגבר שלהם בסוגיות לאומניות צמצמה בחזרה את אחוזי ההצבעה שם וגם במעוזי השמאל נרשמה ירידה קלה, אולי בגלל החשש מנגיף הקורונה ושמא בשל הופעותיו האחרונות של גנץ, אפוף בחשדות פרשת הממד החמישי, בלתי מובן ומטושטש מתמיד.

כך או כך, הימין זכה בכל הקופה. ליברמן הצטמק לארבעה מנדטים ואך בקושי צלח את אחוז החסימה. הליכוד וימינה השיגו יחד ארבעים ושישה מנדטים, שחלוקתם המדויקת תתברר רק עם סיום ספירת קולות החיילים. המפלגות החרדיות רשמו יחד שבעה עשר מנדטים, וגם כאן החלוקה תלויה ועומדת בין פינדרוס לאוריאל בוסו.

בשורות השמאל-מרכז בוקה ומבולקה, לצד הטענות הצפויות מראש על זיופים – נשמעו כבר קריאות להדחת גנץ והכתרת לפיד במקומו. יעלון וסיעתו כבר הודיעו שהם שוקלים את צעדיהם.

במקביל, ליברמן המריא לוינה, שם – על פי השמועה – הוא מתנחם בחברת ידידים ותיקים. שני רכיבי העבודה/מרצ כבר החלו לתכנן את הפרידה מחדש וסתיו שפיר נזכרה שהיא יודעת לצווח בנוכחות מיקרופונים ופצחה במסע האשמות מתוקשר נגד אלו שקברו סופית את השמאל הישראלי.

במפלגות החרדיות כבר הדפיסו טיוטות של הסכמים קואליציוניים: תמיכה מוחלטת בכל צעד שיחפוץ בו נתניהו לבלימת מערכת המשפט תמורת חוק גיוס מתוקן ומשודרג כולל פסקת התגברות מוקדמת, ייצוג הוגן בשולחן הממשלה ובועדות והסדרת התקציבים באופן הגון ונורמלי, במסגרת בסיס התקציב.

על הדרך נדרשת הממשלה להקים שתי ערים חרדיות נוספות, להחיל את האפליה המתקנת לטובת העסקת חרדים בכלל משרדי הממשלה, להכיר בלימודיהן של בנות הסמינר ולהשוות בין לימודים ישיבתיים לאקדמאיים בבחינת תנאי סף לשלל משרות.

הנשיא טראמפ התקשר לברך את נתניהו וכבונבוניירה הציע להחיל מיידית סיפוח של מחצית מהשטח שהובטח בעסקת המאה, גם פוטין וג'ונסון בירכו, מודי ובולסוניירו הצטרפו. ב'ימינה' כבר הודיעו שהם מתכוונים לשמר את שלושת התיקים שבידיהם (ביטחון לבנט, תחבורה לסמוטריץ' וחינוך לפרץ) ולקחת כבונוס את משרד המשפטים עבור איילת שקד. בכירי הליכוד החלו מיד בקטטות מרומזות על השלל, ומיליוני אזרחי ישראל נאנחו לרווחה.

הסיכוי: אם לומר את האמת, לא גבוה מאוד – אבל אפשרי. אם כל הצירופים יתחברו והכל ייפול על הצד הנכון – הימין בישראל שווה יותר מ62 מנדטים על הנייר.

התסריט הפסימי

לגרוע יותר לא יכולנו לצפות. גוש השמאל-מרכז הפתיע בענק, מצביעי הימין הושפעו מתבהלת הקורונה ונשארו בבית, הפריפריה הדרומית העדיפה את המקלטים על פני הקלפיות, אדישות שלטה ברחוב החרדי, ובימים האחרונים נרשם סחף בציבור הדתי לאומי לעבר כחול לבן.

גנץ רשם הישג בלתי צפוי עם 38 מנדטים, אליהם הצטרפו שני תריסרים של הרשימה המשותפת והעבודה-מרץ, כך שגם בלי שבעת המנדטים של ליברמן נוצר רוב לממשלת שמאל נטולת חרדים ודתיים.

בליכוד החלו במסע ליקוק הפצעים ודרישות להדחת נתניהו נשמעו מגורמים אופוזיציוניים בסיעה, ואילו ימינה התפרקה לגורמים – כשכל אחד מארבעת נציגיה הופך לסיעה עצמאית. המפלגות החרדיות שאיבדו מנדט פתחו בגישושים מבוהלים אצל כחול לבן, בתקווה לקבל איזו עצם, אבל המסר החוזר היה חד וברור – לפיד הטיל וטו על כל ויתור לחרדים.

עוד לפני הרכבת הממשלה, העביר גוש השמאל בתמיכת ליברמן תקציב "מתוקן", אחרי ביטול מוחלט של סעיף התמיכה בישיבות ובכוללים והשמדת ביטוח הכנסה לאברכים. את הכסף שהתפנה דרש ליברמן להפנות כחלק מתשלומי הפנסיות לעולים קשישים.

שר הביטחון החדש גבי אשכנזי הנחה את צה"ל לגבש תוך שבועיים תוכנית אופרטיבית לגיוס מאסיבי של בחורי ישיבות, כשבשלב הראשון יגויסו גילאי 18-20 ובהמשך גם בעלי משפחות ובחורים מבוגרים יותר. בצה"ל הבהירו כמובן כי ילכו לקראת המגויסים החרדים והם יקבלו אוכל כשר ו45 דקות ביום יוקצו לתפילות.

האפליה המתקנת לחרדים בשירות המדינה בוטלה, שר הפנים החדש איווט ליברמן הסביר שהחרדים מצצו את לשד המדינה כל השנים ומשכך אין שום אפליה לתקן. שר העבודה והרווחה ניסנקורן הורה באופן רשמי לבצע את כל עבודות התחזוקה הממשלתיות בשבת. "ממילא יש פחות תנועה בכבישים, זה זמן אידיאלי", הסביר.

בלחץ הרשימה המשותפת הוקפאה תוכנית המאה זמנית, עד להשגת הסכמתם של האיחוד האירופי, מלך ירדן, אבו מאזן, קיסר אתיופיה והדלאי למה. משרת פרקליט המדינה אוישה על ידי עו"ד משורות 'שוברים שתיקה', במקביל, הוחלט כי המפכ"ל הבא יבוא לראשונה מהמגזר הערבי, כצעד "בונה אמון" בין המגזרים בישראל.

חרדים רבים פשטו על שגרירויות ארה"ב ומדינות אירופה כדי לבחון אפשרות לקבלת אזרחות זרה. כמה רבנים אף הורו לתלמידיהם כי זו שעת השמד ואין ברירה אלא לצאת לגלות.

הסיכוי: זה נראה ונשמע מופקע, אבל זה בדיוק העניין – ככל שנהיה משוכנעים ששום דבר רע לא יקרה והכל בסדר, ככל שנניח לאדישות להשתלט עלינו, הסיכוי למימוש התרחיש הזה יגבר. ואל תחשבו לרגע שזה ייראה אחרת, אף אחד לא ירחם עלינו ולאיש במערכת הפוליטית אין סנטימנטים מיותרים.

התסריט הריאלי

בפעם השנייה ברצף הצליחו הסקרים לנבא את התוצאה, בקירוב. אמנם נרשמה התחזקות קלה לגוש הימין בשבוע האחרון, אך לא מספיק כדי לשבור את התיקו בין הגושים. חמישים ושמונה המנדטים של הימין ניצבו מול חמישים ושישה של השמאל, כששוב ליברמן מהווה לשון מאזניים על ששת נציגיו.

כאילו לא למדו כלום מהסיבוב הקודם, החלו הפרשנים לנתח את הסיכויים להרכבת ממשלה, כשהם רומזים אחת לשעתיים שאחד ממרכיבי הבלוק שוקל את צעדיו, נפגש עם גבי אשכנזי בחתונה אקראית או נצפה משוחח עם אבי ניסנקורן במסדרון.

נשיא המדינה מיצה את רגעי ההילה עד תום, כדרכו הצטלם ריבלין עם נתניהו וגנץ בשלל זוויות, הודיע שוב ושוב כי "אסור שישראל תלך לבחירות רביעיות" (כי שלישיות זה בסדר, כידוע) ו"חייבים לפעול למען ממשלת אחדות לאומית". למקהלה הצטרפו גם בכירי כחולבן והליכוד, אלא שהם מיהרו להאשים זה את זה בחוסר רצינות.

בשלב זה החליט ליברמן שכבר חשף את קלפיו בפני המצביעים די והותר וכי סיבוב רביעי עשוי לסכן אותו, משכך, הציע לגנץ לקדם את תרגיל הקמת הממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת, תוך הבנה שהממשלה לא תחזיק לאורך זמן ולקראת הסיבוב הבא – ישוריין לו מקום בקוקפיט ושם המפלגה ישונה ל'כחול לבן ביתנו'. לקול מחאות הימין (שר התחבורה הניף שלט 'יזבק לכלא' ושר הביטחון הבטיח לנקוט ביד קשה כלפי הרשימה המשותפת) הושבעה ממשלת גנץ החדשה והזמנית.

ממשלת החירום המעורערת החלה בהעברת תקציב, בביצור כוחו של בג"ץ ובפגיעה בסטטוס-קוו בענייני דת ומדינה, כשגפני ודרעי נאלצים להפעיל את קשריהם משכבר עם טיבי ועודה כדי לסכל העברת חוק גיוס קיצוני שגדיר אלפי בחורי ישיבה כעבריינים חלילה. בליכוד גברו הקולות להדחת נתניהו, שהעביר במהלך בזק החלטה לקיים פריימריז אך ורק בעוד 4 שנים, כדי להבטיח את התייצבותו בראש המחנה הלאומי גם לאחר בחירות 2020 מועד ב'.

הסיכוי: לא רע, למרבה הצער. אם לא תהיה התגייסות טוטאלית מימין ותרדמה קלה משמאל, התסריט הנ"ל סביר לחלוטין, גם אם הממשלה שתקום בעקבותיו לא תוציא שנתה.

מעשה בתם, ליצנית ואנטישמי

מגפת הקורונה כבר השפיעה – ישירות או בעקיפין – על רבבות אזרחים, כאלה שחזרו מהמזרח הרחוק, שבני משפחתם חזרו, שפגשו קוריאנים במערת המכפלה או שהעסיקו סינים בחממה. וכמו בכל נושא לוהט, הפוליטיקאים וסתם חפצי כותרות מיהרו לקפוץ על העגלה. שלוש תגובות מוזרות במיוחד ראויות לציון.

הראשונה היא של השר לשעבר, איוב קרא, שביקר ברוסיה וכתב בהתלהבות: "מכשיר מיוחד לעצירת התפשטות הקורונה במים נמסר לי עכשיו ברוסיה כמחווה לפתיחת המרכז הכלכלי לשלום. מדובר במכשיר לניקוי מי שתייה ואיזונם מבחינת תרכובתם שהמציא המהנדס איבגיני פרוטופובוב. איבגיני מסר לי את המכשיר היום בסן פטרסבורג בדרכי מחר לישראל". כדאי שתדע איוב היקר, שאצלנו היהודים חוגגים פורים רק בעוד שבועיים.

התגובה השנייה הראויה ליחס (או שלא), היא של מועמדת העבודה-מרצ לתפקיד שרת הבריאות, אורלי לוי, התבטאות שבעקבותיה כדאי לצמרת העבודה לשקול לשנות את ייעודה ליד שולחן הממשלה, לתחום בו תבין יותר ותזיק פחות, אם וכאשר.

"אנחנו מגלים שלא מדבר במרק של עטלפים אלא בהנדוס מעבדה", הידסה ה'מלומדת'. "לא יתכן שמדינת ישראל לא ערוכה להתקפה ביולוגית", הכריזה בביטחון. ובכן, ראשית, אף גורם מקצועי לא 'גילה' דבר כזה, שנית, ישראל אכן ערוכה, העובדה היא שממשלת ישראל נקטה זהירות יתר מופלגת בהובלת רוה"מ והשר ליצמן ואף ישראלי לא נדבק (נכון לשעת כתיבת השורות) בתחומי מדינת ישראל. ושלוש, אי אפשר להיערך למלחמה ביולוגית בנגיף חדש שזה עתה צץ. אלפי מדענים בכל העולם – כולל בישראל – עסוקים בניסיון לאתר חיסון ל'קוביד 19', אין קיצורי דרך.

אבל האמירה הבעייתית ביותר, ממנה אסור להתעלם, הגיעה דווקא משורות האקדמיה. פרופ' עמירם גולדבלום מהאוניברסיטה העברית כתב את הדברים הבאים: "מסתירים מכם את האמת בגלל הבחירות – הנגיף מתפשט במהירות בישראל מאז שקבוצת קוריאנים ביקרה במערת המכפלה. באיטליה חוסמים עיירות וערים כדי למנוע התרחבות ההדבקה. בישראל צריך לחסום את אלעד ובני ברק ומודיעין עילית וביתר עילית ונתיבות ובית שמש וכן שכונות גדולות באשדוד ובירושלים". וגם הוסיף להזהיר: "מי שרוצה לשמור על נפשו – לא מתקרב למזוזות, לא מניח תפילין בדוכנים ברחוב, לא נכנס בזמן הקרוב למקומות ציבוריים בשכונות דתיות וחרדיות. עד שיתברר שהנגיף בישראל חוסל – מומלץ להישמר מכניסה לבתי כנסת".

אמנם האוניברסיטה מיהרה להתנער וקבעה כי "הדברים המבישים והגזענים אינם משקפים את עמדת הנהלת האוניברסיטה", אבל בכך אין די, אדם שמסית בשנאה ועזות מצח כזו נגד מגזר שלם, שממחזר את העלילות הגרועות ביותר של גדולי האנטישמים באירופה של ימי הביניים, על היהודים מרעילי הבארות ומפיצי המחלות, מן הראוי שיוקע לעמוד הקלון, יסולק לאלתר ולצמיתות מכל תפקידיו באקדמיה ויסיים את הקריירה בבושת פנים.

מצד שני, במדינה שעוברת בשתיקה על התבטאויות חמורות לא פחות של איווט ליברמן, על מסע הסתה ושיסוי אינטנסיבי מבית 'ישראל ביתנו' נגד חובשי הכיפות, כנראה שאין למה לצפות.

אם אתם מתלבטים בשני הקרוב האם ועבור מי להצביע, כדאי שתזכרו היטב את ההתבטאויות הללו. כי מה שנראה כעת כקוריוז של תמהוני, עשוי לקבל לגיטימציה ליד שולחן הממשלה.

השארת תגובה