ספר הקברנים וסודות הר הזיתים

מה עלה בגורל קברי הצדיקים שנטמנו בהר הזיתים לאחר הכיבוש הירדני? ספר הקברנים בן 188 שנים של משפחת פרנס הוא המפתח לפיצוח התעלומה. הרב משה אקרמן והרב מרדכי מוטולה

בית הקברות סמבוסקי 2
בית הקברות סמבוסקי 2
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

"המפתח לבניית פזל הקברים שנותרו בהר הזיתים, ללא מצבות, בעקבות שוד הירדנים, טמון בספר עתיק ישן ומהוה בן 188 שנים, ספר הקברנים אותו החזיקה משפחת פרנס", כך משיב הרב מרדכי מוטולה לשאלתנו כיצד יודעים לאתר את קברי הנפטרים בהר הזיתים.

הכול החל משיחה טלפונית עם הרב משה אקרמן, שהתקיימה ברקע המולת עבודה אינטנסיבית של חפירות בהר הזיתים. בקשתי להתחקות אחר פעילות הקודש שלו. הרב אקרמן חשף בפני מעט מעבודתו ואף חיבר אותנו לרב מרדכי מוטולה המשלים את עבודתו. הרב מוטולה שביום יום הוא אברך כולל, עוסק בשעות בין הסדרים במיפוי הקברים, וכן ביצירת קשר עם משפחות בכל צורה שהיא  על מנת להעביר להם את המידע שגילו את הקבר של סביהם או סבתותיהם, וכל זאת בהתנדבות.

הרב משה אקרמן הפועל במקום מטעם אתרא קדישא נחשב מומחה בשיקום קברים ויודע בדיוק נמרץ עד להיכן ניתן לחפור כדי לא לפגוע בקבר עצמו. הרב אקרמן נמצא בהר הזיתים יום יום. במסירות נפש כולל גם בזמנים מתוחים ובכול עונות השנה בחורף ובגשם, מלווה את המשפחות שבאות לעלות לקברי האבות שהתגלו, וכמובן מפקח על הפועלים.

הרב אקרמן מתאר לנו: "בית הקברות נפגע קשות בתקופה תחת השליטה הירדנית משנת תש"ח עד מלחמת ששת הימים. על בית הקברות נבנו שני כבישים שכיסו את הקברים בשישה ואפילו שבעה מטרים אדמה. חלק נוסף מן השטח הפך לחניון, כאשר שפכו עליו את פסולת הבניה של מזרח ירושלים. כעת המטרה לקלף את השכבות ולהגיע לקברים מבלי לפגוע בהם.

"בתחילת שנות ה-70 ניסו למצוא את הקברים, אך טדי קולק ראש עיריית ירושלים התעקש בשעתו שאין בית קברות מתחת הכביש. הרב שמעון אנשין, במקום להתווכח, לקח טרקטור וחפר בכביש הירדני בהר הזיתים מאמצע הלילה ועד הבוקר והצליח להגיע לקברים שהיו טמונים בעומק האדמה. לא נותרה לשלטונות ברירה והתירו לחשוף את כל בית הקברות, עם מימון כספי מהמדינה אך טרם הסתיימה המלאכה. רוב בית הקברות נשאר מכוסה אדמה ועפר, ועדיין אני ממשיך לחפור".

הרב מרדכי מוטולה מוסיף: "בתש"ח כשהר הזיתים נפל בידי הירדנים, הירדנים הוציאו מכרז לאספקת שיש. שנים לאחר מכן סיפרו השומרים הערביים, לוועדה מיוחדת שהקימה המדינה לטיפול בנושא, כיצד ביום הם היו מפרקים את מבנה הקבר ובלילה היו באים להעמיס. 19 שנים בין תש"ח לששת הימים לא יכלה ישראל לעשות מאומה, למרות העדויות על ההרס שנגרם לקברים בהר הזיתים. לאחר הניסים הגדולים שאירעו במלחמת ששת הימים כאשר חזרנו לעיר העתיקה, ההר היה נראה אחרי חורבן. שוד מצבות עצום. נמצא כי קרוב ל-30,000 אלף ואולי 35,000 מצבות נשדדו. בנוסף הירדנים סללו כבישים בתוך ובין חלקות ובחלק מהמקומות נסללו מגרשי חניה. פגיעה קשה הייתה בקברים ולפעמים גם בעצמות הנפטרים. אנשים רבים שעלו להר הזיתים אחרי ששת הימים לא היו ברי מזל ולא איתרו את קבר יקירם.

הרב אקרמן חושף הקברים, פועל בלהט ובמסירות נפש אדירה כבר 25 שנה במסגרת ארגון "אתרא קדישא" בראשותו של הרב דוד שמידל, הארגון שמנהל מאבקים רבים להצלת קברים בארץ ובעולם, חלקם נשארים מאחורי הקלעים.

מה היו הפרויקטים שטופלו על ידי אתרא קדישא בעולם?

הרב אקרמן: "כמה מהפרויקטים הגדולים של הארגון התפרסמו לאחרונה. האחד הוא הצלת בית קברות יהודי בפורטוגל – בית קברות עם 40 קברים בסך הכול שנבנה במקום מסובך על קצה צוק ועמד בפני סכנת קריסה היישר אל הים. מדובר על בית קברות יהודי מלפני 500 שנה. הים אכל את כל המצוק והחלו להתמוטט שם קברים ישר לים. לאחר שהשגנו תרומה גדולה מיהודים בארצות הברית ערכנו שם פעולות הצלה חיוניות. גם מערות קבורה שהתגלו ברומא שבאיטליה, מערות שמתוארכות לתקופת בית שני לפני 2,000 שנה זכו לפעולות שימור והצלה מטעם הארגון".

לא תמיד זה כך, כפי שמעיד הרב מוטולה: "לפני שנים רבות בעיר דוד בירושלים בוצעו חפירות ארכיאולוגיות על ידי יגאל ידין, תוך הרס בית עלמין עתיק מזמן בעלי התוספות, והארכיאולוגים נהגו לקחת עצמות אדם למטרות מחקר. לצערנו היה זה  סיפור מחריד עם תיעוד אמיתי, ונשפך דם רב".

טרקטור ומצבות האבן החדשות הן העדות למהפכה שמתחוללת כעת בהר הזיתים, מפרים את השקט בהר הזיתים. "אחרי שנים של מאבקים, לפתע בחודש תשרי האחרון", מתאר הרב מרדכי מוטולה, "קיבלו אנשי אתרא קדישא רוח גבית, וטרקטור החל בעבודת פינוי הפסולת בהר בזכות תקציב כספי שהוקצה על ידי החברא קדישא הספרדית. מאות טונות של עפר ופסולת מפונים ותחת כל זה מתגלים בזה אחר זה קברי צדיקים אבות ואימהות".

גלגולו של ספר הקברנים

מי הייתה משפחת פרנס שהחזיקה בספר הקברנים העתיק?

"משפחת פרנס ניהלו במשך 200 שנה את החברא קדישא הספרדית", עונה הרב מוטולה. "הקברן הראשון, לפחות משנת תקי"ח (1758), היה אליהו פרנס. משפחת פרנס השאירו אחריהם פנקסים כתובים בכתב חצי קולמוס החל משנת תר"ב (1842) עד שנת תש"ח. מפנקסים אלו ניתן ללמוד רבות על חיי היהודים בירושלים של אותה תקופה. לדוגמא, בראשית שנת תרכ"ו (1865) – התפרצה בעיר מגפת החולירע ואנשים מתו בהמוניהם. אם בחודש אב ובחודש אלול של שנת תרכ"ה ממוצע הנפטרים (בעדה הספרדית בלבד) בחודש עמד על 14-17, הרי שמתאריך ל' תשרי עד סוף חודש חשוון נמנו 167 נפטרים בתוך חודש, ובעדה האשכנזית מספר הנפטרים היה כ-600 נפטרים ביניהם גדולי תורה וענקי רוח רבים. חוקרים נוספים מציינים כי התיעוד בפנקסים מצייר תמונה של חיי דלות ועניות שהיו מנת חלקה של הקהילה היהודית בירושלים בין החומות, קהילה המתקיימת על כספי חלוקה בעיר נידחת, באימפריה העות'מנית, כשנציגי האימפריה לא מקלים על מי שאינו בן דת האסלאם אלא מכבידים את עולם עליהם.

לאחר מלחמת ששת הימים משפחת פרנס החזיקו את הפנקסים בידם. המידע שניתן היה להשיג באותן שנים ללא מחשוב של הפנקסים, היה מזערי למדי. יהודי יקר, נמרץ ונעים הליכות, הרב אפרים לוי איש ארכיון של ועד העדה הספרדית, הצליח לבסוף להשיג את הפנקסים בזכות נועם הליכותיו. 3 שנים ישב הרב אפרים לוי בהתמדה בלתי מצויה ופענח את הפנקסים, המכילים מעל 20,000 רשומות של קברים. בסמוך לסיום הפענוח נכנס לתמונה הרב מוטולה.

כיצד למעשה נחשפת לנושא הקברים בהר הזיתים?

"בחור הייתי בשנת תשנ"ז ולמדתי בישיבת "באר התלמוד" בירושלים. בשנת תשנ"ז לא היה בידי זמן לעלות להר הזיתים, אך  שנה אחר כך בתשנ"ח בליל  י' שבט, לילה חורפי עם קור ירושלמי, בהילולה המסורתית על קברו של הרש"ש הקדוש, שכנעו אותי חברים לעלות לקברו. נסענו במונית כמה חברים וכל הדרך חששתי לנסוע למזרח ירושלים. רק כאשר הגעתי להר הזיתים, עזבה אותי תחושת הפחד ובמקום זאת, אחזה בי התרגשות גדולה לראות את קברי הצדיקים שבתור נער צעיר נשאתי שמותם בהערצה כגון, ה"ישא ברכה". 'איזה רבנים גדולים יש לנו פה', הרהרתי".

הרב מוטולה הציץ ונפגע. "וכך בימי הצומות נהגתי באורח קבע ללכת ולבקר את הקברים בהר, בוודאי טמונים כאן צדיקים רבים, חשבתי בליבי. היה זה זמן רב לפני השיקום הגדול של הר הזיתים. שברי מצבות היו לאלפים, ערמות ערמות. חרפה גדולה. לאט לאט התחלתי לחקור את הנושא לעומקו ובשנת תש"ע התחלתי לכתוב ספר בנושא קברי הצדיקים הטמונים בהר הזיתים. אספתי את תולדות חייהם של הצדיקים הקבורים בהר ודברי תורתם, וכמובן ערכתי דרכי גישה אל קבריהם". בהדרגה, הנושא כבש את הרב מוטולה ומילא חלק ניכר מסדר יומו.

סוד המפתח למציאת הקברים

"תוך כדי איסוף החומר להוצאת החלק הראשון של ספרי, נפגשתי באקראי עם המנהל של מרכז המידע של הר הזיתים דאז מוטי שמיס", נזכר הרב מוטולה. "מוטי שמיס התעניין לפשר השוטטות שלי בהר הזיתים, סיפרתי לו על החלום שלי שהחל לקרום עור וגידים. מוטי חייך ושאל אם אני מודע לגודל הפרויקט. הוא לא ניסה לרפות את ידי, אלא להעמיד אותי על גודל המלאכה. אמרתי לו שאני מודע לגודל העבודה ובעזרת השם יתברך אני מאמין שאעמוד בזה, ואם לא, לא עליך המלאכה לגמור. המפגש הזה הוליד שיחות טלפון רבות בהן שיתף אותי מוטי בקברים שנחשפו מקרוב, ואז – יום אחד סיפר לי מוטי אודות הפנקס הישן והעתיק שהשאירו אחריהם הקברנים. היה זה כשחלקו השני של הפנקס הוקלד, אך חלקו הראשון (השנים תרי"ג-תרנ"ד) טרם הוקלד, וסביר להניח שבעזרת הנתונים שבפנקסים הללו אוכל למצוא עוד קברי צדיקים רבים. בפנקסים הראשונים נכתב בצורה תמציתית ביותר: שם, תאריך פטירה היכן התגורר הנפטר והיכן נקבר. תיעוד כזה הוא אמנם עשיר בממצאים לחוקרי היישוב היהודי באותה תקופה, אך דל נתונים מבחינת פענוח ואיתור מקום קבורה. אך משנת תרכ"ה (1865) כפי הנראה עקב חילופי גברי של כותב הפנקס, (שקרוב לוודאי התאכלס אף הוא בהר הזיתים) הקברן הבא אחריו, פירט במילים רבות וכתב היכן הוא קבר את הנפטר וליד מי הוא נקבר. לשמאלו, לרגליו וכן הלאה. וכך ניתן היה להרכיב פאזל. מדובר בכלי עצום, מדהים ואפשר להפוך את העולם בעזרתו. התחלתי להרכיב את החלקים של הפאזל, בעיקר חיפשתי רבנים ידועים. התוכן היה מרתק ואני לא שבעתי מלראות. כך אט אט התחלתי להרכיב תרשימים של בית הקברות".

מה הוא הפנקס העתיק ביותר?

"הפנקס הישן ביותר שאין בו יותר מדי דפים, המקיף כ-16 שנה, התגלה רק לפני שנתיים והוצא לפני שנתיים למכירה על ידי בית המכירות "קדם". יהודי יקר החוקר תולדות משפחתו, "משפחת מהודר" רכש אותה בממון רב. אמנם אין שם הרבה פרטים על מקום הקבורה מלבד ציון החלקה בה נטמן הנפטר, אך הוא עשיר במידע מחקרי על תושבי ירושלים".

הרב מוטולה רכש בקיאות עמוקה בכל הקשור לקברי הצדיקים בהר. הוא מכיר על בוריים את הקברים ואף חושף בפנינו את הסיפורים המרתקים של המצבות שטרם פורסמו. "באחד הימים", מספר לנו הרב מוטולה, "נזדמן לי הספר שאלות ותשובות "יד ימין" של הרב יעקב מיכאל ישראל – רבה של רודוס שביון. (לימים עלה הרב לארץ ישראל ונתבקש להתמנות לראשון לציון ולרבה של ירושלים ולא חפץ בכבוד) ושם מתואר נס מדהים ונורא כדלהלן:

"מעשה שהיה… במוצאי חג הפסח משנת תקפ"א נכנסו כמו חמישים נפשות מישראל בספינה אחת אנשים ונשים וטף בנמלה של עיר יפו ת"ו כדי לבוא לחו"ל … תפסו אותם הערלים בלב ים, ואחר שכבר לקחו מהם כל אשר להם… גזרו על כולם משפט מות … והתחילו להרוג אותם בייסורים קשים ומרים במיתות משונות אשר לא נשמע כמוהו וכמוהו לא תוסיף ואין חונן ואין מרחם… והרגו מהם כמו ל"ה נפשות…   היה שם אחד מתושבי עיה"ק ושמו יאודה יקואל הי"ו, והערלים גזרו עליו גזירת מות כשאר אחיהם הנהרגים, והוציאו אותו להמיתו, והכו אותו בגרזן על ראשו ועל צווארו כמו עשר מכות ולא מת, ואח"כ היכו אותו בחרב על ראשו ועל צווארו ולא מת ונעשה צווארו כמו עמוד של שיש, ומלבד שלא מת אף גם זאת לא יצא ממנו אפילו טיפת דם כחרדל… (יד ימין אה"ע סי' ב').

הרב מוטולה נדהם מהסיפור והחליט לבדוק, האם אותו יהודי חזר לירושלים. בדיקה מהירה בפנקסים העלתה שאכן יש יהודי בשם זה שנפטר בשנת תרט"ז, אך לא היה ברור שמדובר באותו אדם, ולקח קצת זמן עד אשר אותרה המצבה, והכיתוב עליה הוכיח כי אכן כאן נטמן ר' יהודה יקואל המדובר. וזה נוסח המצבה:

"איש היה שבוי בחו"ל. נס נפלא היה לו ובא לארץ נדכה בייסורין וצדקה זרע בארץ. יאודה יקואל נטמן בארץ. מ"ך י"ז טבת תרו"י"

עוד מצבה מעוררת סקרנות ,שהמילים המתנוססות עליה הן כמו כתב חידה:

"שחורה אני ונאווה בנות ירושלים, כאהלי קדש כיריעות שלמה" למה רומזות המילים? תעלומה לעת עתה ללא פתרון.

סיפורי השגחה

את הרב מוטולה קשה לעצור, והסיפורים מתגלגלים מפיו. "משפחת בורכוב – ג'יהאן אשר הקימו את בית היתומים הספרדי, הייתה משפחה אמידה שעלתה מבוכרה. כאשר התחילו החברא קדישא בחודש תשרי האחרון לחפור באזור שלהם, ידענו שהם אמורים להיות קבורים במקום. בערב ראש חודש חשון תש"פ הגעתי להר הזיתים כשעוד בדרך, עדכן אותי הרב אקרמן שתהיה לי הפתעה בהר. כשהגעתי ראיתי את הטרקטור, ואת העבודות לחישוף האזור האחרון. ירדתי אל המקום בו עבד הטרקטור, ושמתי לב שזו בעצם שורה חדשה, שלא הכרתי אותה. אז גם הבחנתי בבסיס של זוג קברים עם אבנים אדומות ששרדו וזאת למרות ששדדו את המצבה. הבנתי מיד שזה עתה מצאנו את קברו של אחד הבנים הבולטים במשפחה: משיח בורכוב ואשתו. בדיוק כפי שהקברן פרנס ציין זאת בפנקס, שהקברים צבועים בצבע אדום. בדיקה במחשב הנייד שלי שהיה איתי, העלתה שמשיח בורוכוב נקבר לראשו של אביו ר' ברוך ג'יהאן ז"ל – בדיקה שטחית בשטח לא העלתה ממצא. ראוי לציין שיומיים לפני כן ירדו גשמים בהר וניקו במקצת את משטח האבן שהיה למרגלות קברו של משיח בורוכוב, כך לפתע התגלה חור בתחתית לוח האבן, עוד חול היה צבור על גבי המצבה, אמרתי לעצמי מכיוון שמשפחת ג'יהאן קנו לעצמם קברים בחיים, יתכן ואולי נמצא כאן שארית משטר הקבר שלהם (מנהג היה בירושלים כאשר אדם רכש חלקת קבר בעודו בחיים – להניח לוח שיש על החלקה הקנויה עם השם. מה שכונה: "שטר קבר", וזאת על מנת להבטיח את מקום הקבורה) כאמור, באותו יום, החול היה רך ותחוח בשל הגשם, לקחתי מטאטא מאחד הפועלים ובעוד אני מנקה את המצבה, לפתע אני מבחין בשם "ברוך" חקוק על לוח השיש בפינה. זה היה שטר הקבר שנותר גם לאחר השוד שביצעו הירדנים. הוא בעצם אימת את הזיהוי שלי לקברו של ברוך גי'האן. עוד בהיותי בהר פניתי אל הרב אפרים לוי, ואל ידידי ר' יצחק גבאי וסיפרתי להם על התגלית. אחרי יומיים כבר עלה הצאצא הראשון להגיד קדיש על הקבר".

"בעזרת הפנקסים איתרנו פריצות דרך מדהימות ופיענוחים מדהימים", מספר הרב מוטולה. "חמיו של ר' שלמה מוסיוף היה איש מופת ומקובל, הרב אברהם חיים גאון. שנים רבות חיפשו בני המשפחה את הקבר שלו וידענו את המיקום בערך. לבסוף ע"פ הפנקסים הצלחתי להכין תרשים מדויק. שלחתי זאת לרב אקרמן וכך איתרנו את הקבר. כך גם מצאנו את הקבר של סבא וסבתא של גדעון סער".

# איזה קברים אתם אמורים לחשוף בעתיד?

"רק לאחרונה מצאנו את הקברים של הרבנים הצדיקים המרוקאים כגון, הרב יהודה אלבו רבי שלמה אבורביע, וכן רשימה ארוכה של רבנים צדיקים קדושי עליון: ר' שלום מני, ר' שלום גבאי, ר' אהרן בוטבול חתנו של הרה"ק ר' יום טוב ידיד הלוי, וחמיו של חכם ר' יוסף עדס זצ"ל. בשבועיים הקרובים אנחנו אמורים לחשוף קבר של אחד מהראשונים לציון לפני 300 שנה", מגלה לנו הרב מוטולה.

כיצד מאתרים את הצאצאים?

"איתור משפחות שונה מאיתור קברים. אם לנפטרים יש תיעוד בפנקסים, למשפחות שלהם אין תיעוד שכזה, לפחות לא בידינו, ארגז הכלים שלנו לאיתור משפחות, מתבסס בעיקר על פניות למרכז המידע, כמו גם בירורים אצל ר' אפרים לוי, שממשיך לשגר אלינו משפחות וצאצאים לקברי הר הזיתים, כמובן שגם חבר מביא חבר, ומשפחה שמצאנו לה את קברי אבותיה, מפיצה את המידע הלאה, וכמובן פרסומים מדי פעם בעיתונות. כמו כן יישנו אתר של אילנות יוחסין של חברת מיי היריטג' אשר נתן למרכז מידע של הר הזיתים  גישה פתוחה ללא תשלום, לעיתים כך אנו מצליחים לאתר את הצאצאים, זה כלי מדהים.

מידע שקבלנו היום – משפחה מחפשת את קברו של נכד של אחיו של הגאון מווילנא, רבי מאיר נכד של הרב אברהם שחיבר ספרים. העברתי להם את האינפורמציה שיש לי – תמונה ישנה של מצבה של אשתו של רבי מאיר. בני המשפחה שמחו מאד. כעת יש בידם קצה חוט ואולי כך יאתרו את קברו של רבי מאיר.

סיפור השגחה מדהים ארע לפני 3 וחצי שנים. שלמה כהן, יהודי יקר מירושלים התקשר למרכז המידע בנוגע לקבר של סבו. הבקשה הועברה לטיפולי, והוא סיפר לי את ההיסטוריה המשפחתית שלו, וציין תוך כדי שיחה שיש לו סבא מצד אביו שנטמן בהר וידוע להם מקום קבורתו, אך ישנו סב נוסף מהצד השני ושמו ר' שלמה המנחם, והוא נפטר בערב חג שבועות תרע"ו והם לא יודעים היכן הוא קבור. היה זה כמה ימים לפני האזכרה המאה שלו. אני כמובן שמחתי לבשר לו שמזמן אנו יודעים היכן הסבא קבור. הוא שמח מאד לשמוע על כך, ואמר כי הוא ימתין עם העלייה להר, מכיוון שהוא כהן ואינו יודע עד היכן מותר לו לגשת בהר. סיכמנו להיפגש יחד בהר בהילולת האור החיים הקדוש.

כעבור זמן, נפגשתי אתו בהילולה של האור החיים כשהוא עומד על יד הכביש ומשקיף לעבר המקום בו עמדתי, ושסומן על פי התרשים ששלחתי, כמקום קבורת סבו. לאחר שנפרדנו, שבתי לאזור הקבר ובדקתי שוב את השטח, ואז התברר, כי הקבר סומן בטעות מקום אחד דרומה, באותו רגע לקחתי צבע וכתבתי על הקבר הנכון את השם. מאוחר יותר התקשרתי אליו ותקנתי אותו כי יש פספוס של מקום אחד, ועל מנת שיוכל לראות זאת בעיניו ולהשוות עם הצילומים שצילם. בבוקרו של יום, שלחתי לו את התרשים שהרכבתי לאזור הקבר, תוך כדי שיחה רבי שלמה שואל אותי 'ליד הקבר של הסבא שלי יש קבר נוסף על שם "שרה סוכרי", מי זאת?'

הרב מוטולה מספר כי מיד בדק בפנקסים ואמר לו: "לאותה נפטרת היה בעל בשם רפאל. מסתבר כי זאת לא פחות ולא יותר, סבתא של אשתו. חתיכת פאזל ראשונה התחברה. המשכתי לחקור יותר לעומק, מכיוון שידעתי שבקרבת מקום קבור הרב יעקב סוכרי זצ"ל תלמיד חכם גדול בזכות עצמו, ובנו של הגאון ר' שלמה סוכרי ראב"ד דמשק (הקבור בטבריה) שהיה חתנו של הגאון הקדוש רבי יעקב ענתבי שנאסר ועונה בעלילת דמשק. התחלתי לחקור בכיוון זה, ואז אני מגלה שרפאל סוכרי הוא למעשה בנו של ר' יעקב, ונינו של הרב יעקב ענתבי. המשפחה הנרגשת גילתה לראשונה לא רק את מקום קבורתה של הסבתא שרה, אלא גם את שלשלת היוחסין הגדולה והמופלאה אליה הם משתייכים".

האם יש עוד בתי קברות שיש בהם קברים עלומים?

"לפי המידע שיש בידי, בית הקברות הערבי מתחת לשער הרחמים, היה לפני 700 שנה בית הקברות של יהודי קושטא וזאת על פי מחקר של דורון הרצוג. כפי שכותב זאת ר' יצחק בן לטיף. 'בית הקברות של היהודים שהיה בצידם של שערי הרחמים נלקח מהיהודים ונתרחקו כמטחווי קשת ומכל מקום סמוך למקדש מתקברים'. הרב מוטולה מציין עוד כי "בנוסף יש עוד בית קברות בהר ציון אך הוא לא מוכר לציבור. זה הוא בית הקברות "סמבוסקי" שנראה היום לצערנו כמו מגרש חניה, מלוכלך ומוזנח לעומת בית הקברות בהר הזיתים. על שום מה הוא מכונה סמבוסקי? יש הטוענים כי צורתו צורת סמבוסק. רוב בני האשכנזים וגם התימנים שחיו בירושלים לפני מאה וחמישים שנה נקברו שם. יש שטענו שזהו בית הקברות של עניי ירושלים אך אני איני מסכים עם קביעה זאת. קבורים שם גם רבנים על פי הפנקס של פרנס שלא הפליג בתארי כבוד לחינם והוא כותב שקבורים שם גם רבנים: הרב יהודה אשכנזי, והרב יצחק פריאנטי ועוד ועוד.

"בספר מסע של אחד הקראים (נמצא בתוך ספר אוצר מסעות של אייזנשטיין) הזדמן לי לקרוא תיאור על הר הזיתים ועל העלייה להר ציון, שם הכותב מציין את בית הקברות שנמצא בגיא בן הינום (עד היום) שבו קבורים בני מקרא (הקראים) ומולו נמצאים קברי בני הרבנים – היהדות הרבנית – קרי, אנחנו. הספר משנת תט"ז, מכאן ניתן להסיק כי בית הקברות קיים עוד לפני 364 שנים.

"המקום לצערנו לא נראה כלל כבית קברות. אנשים רבים רצו לגאול את בית הקברות מהעזובה השולטת בו אך לעת עתה המצב עגום, וזאת למרות שכרגע אומנם העבירו תקציב לנקות את בית העלמין. לא פעם איימו על רבי משה אקרמן, השכנים הערבים, ששטח בית הקברות הישן גובל בכפרם – סילוואן".

כרגע בית הקברות סמבוסקי ממתין למתנדב חדש שירים את הכפפה, ויאתר קברים נוספים על פי הפנקסים של משפחת פרנס כהכנה לתחיית המתים במהרה בימנו, אמן.

השארת תגובה