מטר ביצוע עדיף על קילומטר הבטחות

לא להאמין, יד ימין שלנו מברברת את עצמה לדעת ויד שמאל מנהלת במקביל את המשא ומתן לחתימה על כתב כניעה המכונה במחוזותינו הסדרה

תא"ל (במיל') צביקה פוגל
תא"ל (במיל') צביקה פוגל
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

המנהיגים שלנו מתחילים להיות דומים יותר ויותר למנהיגי המדינות השכנות שלנו. האמירות המתפארות, דברי הרהב והיעדר המחויבות להבטחות, מעמידים אותנו במדרגת המנטליות הנמוכה ביותר, המדרגה של מנוצחים שמחפשים תירוצים. מאחר ואיבדנו את האמון בצדקת דרכנו, ומכיוון שאין לנו כוח להילחם ולנצח, כל שנותר למנהיגנו הוא לברבר, ליצור אשליות בסיסמאות, ולהבטיח הבטחות שווא.

"חזקים נגד החמאס", "נפוצץ את סכר אסואן", "נמוטט את שלטון החמאס", "מכינים הפתעה". אלה רק חלק מהסיסמאות ששמענו בעשור האחרון בהתייחסות מנהיגנו לחמאס ולחיזבאללה. והם, בזמן שהאזינו לכל מילה, הקימו במהלך עשור זה שתי מדינות שכנות לישראל, האחת ברצועת עזה והשנייה בדרום לבנון. הם לא מפחדים, הם משוכנעים כי רוח הקרב של מנהיגנו אבדה והתואר שאימצנו לעצמנו בעבר כי "האדם הוא הפלדה" כבר מזמן הפך ל"עם חלש יותר מקורי עכביש".

"תוך שעתיים נחסל את איסמעיל הניה" הבטיחו לנו לא מזמן. ואילו השבוע, שמענו מהמצרים כי גילינו להם שאנחנו יכולים בכל רגע נתון לחסל את יחיא סינואר, מנהיג החמאס ברצועת עזה, ואת מראוון עיסא, סגן ראש הזרוע הצבאית של החמאס.

לא להאמין, יד ימין שלנו מברברת את עצמה לדעת ויד שמאל מנהלת במקביל את המשא ומתן לחתימה על כתב כניעה המכונה במחוזותינו הסדרה. האויבים שלנו ברצועת עזה וביו"ש כבר למדו כי עם בלונים ורקטות תוצרת בית, עם "טרור של בודדים", אפשר להשיג יותר מאשר עם מטוסי קרב מפוארים וטכנולוגיה מתקדמת.

מלחמת ההתשה שכופים עלינו המנהיגים האסלאמיים בחמאס, בג'יהאד ובחיזבאללה, בעידוד האייתוללות מאיראן, נובעת מההבנה והשכנוע העצמי שלהם כי טווח הנשימה שלהם ארוך יותר. הם מנסים לנצל כל נקודת חולשה שלנו ולפגוע בנו ובשגרת חיינו, ובכל הצלחה הם מעלים את מחיר השקט.

הם כבר הפנימו כי אצלנו מדברים על מלחמות בזק והכרעה אבל אנחנו ממשיכי ותוקפים מבנים ריקים וערמות חול. אנחנו מדברים על התקפה וניצחון אבל ממציאים עוד ועוד פטנטים להגנה. אנחנו מקבלים את חוליהם לטיפול אצלנו בבתי החולים, אבל לא מסוגלים להחזיר הביתה חיילים ואזרחים חטופים. אוי לבושה. מנהיגות ללא עמוד שדרה.

הגיע העת לחזור ולהבטיח את קיומנו וליהנות משגרת חיים ראויה. אין לנו זכות להמשיך ולבזבז זמן על ניסיונות לקנות שקט בכסף ולהסיר איומים באמצעות גדרות. מדינות הטרור שנוסדו מסביבנו להוטות לבנות את מדינתם על חורבותיה של מדינת ישראל. הן לא מכירות בזכות קיומנו. הדרך היחידה, בה נוכל להן, טמונה ביכולת שלנו לקבל החלטה להכריע אותם, לגרום להן להבין כי אנחנו מוכנים לשלם את מחיר הניצחון, להסביר להן בשפה שאינה משתמעת לשני פנים כי הובסו וכי כל שנותר להן הוא לקבל את תנאינו.

לא צריך לכבוש את רצועת עזה או להשתלט על כל ערי הגדה. מנהיגים לא צריכים לצאת בהצהרות מפוצצות. במקום לייצר אשליות, יש לעצב את המציאות הרצויה לנו. במקום להבטיח הבטחת בחירות, מנהיגים צריכים לממש את מה שנבחרו לעשות. כמו שאמר נפוליאון "הדרך הטובה ביותר לקיים הבטחה היא לא להבטיח אותה".

זו לא ברירה טובה, אבל צריך לצאת למלחמה!  במקום לחסל מנהיג אחד שמחר יוחלף, יש לפגוע בכל יום בעשרות מפקדי ומנהיגי חמאס וג'יהאד, באוויר, בים, ביבשה מעל ומתח לקרקע. במקום להתהדר בפרוות דב שעדיין לא ניצוד ולחשוף מידע מודיעיני וכוונות, מוטב נאמץ את המשפט המתוקן "סייג לחוכמה ולהפתעה, שתיקה".

אני יודע כי רבים ינסו להסביר למה זה לא יעבוד, אבל אני תמיד אתן את אותה סיבה אחת טובה בזכותה זה יקרה – אנחנו מסוגלים!

הכותב שימש רמ"ט ומפקד מרכז האש של פיקוד הדרום

השארת תגובה