מכה אנושה לקמפיין כחול לבן

כשהיה מדובר בנתניהו, לא התמהמה בעניינו ומיהר לקבל החלטות עד כדי חופזה. אך כשמדובר במי שמתמודד נגדו – פתאום נכנסים שיקולים שונים וקבלת ההחלטות נדחית רק לאחר יום הבחירות

בני גנץ: צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן
בני גנץ: צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

קמפיין 'כחול לבן' כמרקחה. מזה חודשים ארוכים שבהם השקיעו מאמצים ודמים מרובים בהטפה על סכנת השחיתות וההאשמות כלפי נתניהו. שלטי חוצות מפלצתיים הבליטו את הפער שבין הליכוד אשר בראשותה עומד אדם שהוגשו נגדו כתבי אישום (בעבירות תקדימיות למדי, אבל זה כבר פחות חשוב) ופתאום מתברר שמנהיגם, עד כמה שהוא עונה להגדרה זו, נגוע בפרשיות חמורות לא פחות.

המפלגה שהציגה עצמה כטלית שכולה תכלת, פינת היקרת האחרונה במדינה שנגע השחיתות לא דבק בה, שרוממות שלטון החוק בראש מעייניה, סופגת מכה אנושה ומסתבכת בשבוע החולף עם התפתחויות דרמטיות בפרשיות בהן מעורבים בכירי המפלגה נקיי הכפיים.

אם היו מי שהטריחו עצמם לצאת אל הקלפי כדי לבער את נגע השחיתות מהמדינה באמצעות הצבעה ל'כחול לבן', הרי שבימים האחרונים העילה הזו נעלמה משום שבחירה בגנץ כמו החלפת פרה בחמור בהקשר הזה.

נתניהו זיהה מהר את הפוטנציאל הגלום בבדיקה המשטרתית החדשה סביב פרשת 'המימד החמישי' והשיב באותה מטבע שקיבל מיריבו הפוליטי, עת פורסמו כתבי החשדות והאישומים כלפיו. הטקטיטה ברורה: מעתה לא יוכלו ב'כחול לבן' לרחוץ בניקיון כפיהם ובשם כך לקרוא להצביע עבורם.

ושוב, בדומה לאירועים אחרים שהתרחשו בחודשים הטרופים שחלפו עלינו, שאלות נוקבות עולות באשר לאופן התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה. הרושם שנוצר לגביו כאדם בעל סמכויות בלתי מוגבלות שאוכף את החוק רק בהתאם לראות עיניו והעדפותיו האישיות, מקבל חיזוק בהתחשב בהחלטה הטרייה שלו להכריע בפרשת גנץ והממד החמישי לאחר הבחירות.

כשהיה מדובר בנתניהו, לא התמהמה בעניינו ומיהר לקבל החלטות עד כדי חופזה. אך כשמדובר במי שמתמודד נגדו – פתאום נכנסים שיקולים שונים וקבלת ההחלטות נדחית רק לאחר יום הבחירות.

העננה שמרחפת על מנדלבליט מתעצמת לאחר שהקלטות שיחותיו המביכות עם גורמים הקשורים ב'פרשת הרפז' דלפו החוצה והתפרסמו בראש חוצות.

בהקלטות שפורסמו בחדשות רשת נשמעו הרמטכ"ל דאז אשכנזי, עוזרו ארז וינר, והפרקליט הצבאי בשעתו מנדלבליט בהקלטות מתוך לשכתו של הרמטכ"ל, שייתכן שמצביעות על ידיעתו של מנדלבליט על המסמך שחולל את הסערה.

לו ייערך סקר בקרב אזרחי ישראל כמה מהם בקיאים בפרטי אותה פרשה בה מעורב מנדלבליט, התוצאות יוכיחו את חוסר העניין של הציבור. אודה ואתוודה, אף אני לא מכיר את נבכי הסיפור.

עם זאת, על דבר אחד אין חולק: ריח עז של סירחון עולה מהפרשה הזו שהכתימה קשות את המעורבים בה. עד כמה שידוע, ורב הנסתר על הגלוי, מנדלבליט הפך לחבר בקנוניה הזו וייתכן שהסתיר מידע חשוב מהיועמ"ש דאז יהודה וינשטיין.

אותו מנדלבליט שהציב את המאבק בשחיתות כנושא הדגל שלו, ובהתאם לכך הגיש כתב אישום חמור בעבירות תקדימיות נגד ראש הממשלה המכהן, עשוי בסבירות לא נמוכה להיות נגוע בעצמו בשותפות לפשע.

חמור מכך, אם לטענת היועמ"ש "שופטי בג"ץ קבעו פה אחד שלא דבק כל רבב בהתנהלותו של מנדלבליט, והתיק נסגר לפיכך מחוסר אשמה", מדוע הוטל צו איסור פרסום על השיחות הללו, מה יש לו להסתיר?

כך או אחרת, היאך יכול מנדלבליט לצפות לגרם של אימון בו ובמערכות הכפופות לו אם בראש הפירמידה ניצב אדם שייתכן והוא רחוק מלהיות נקי מכל רבב. מה לו ליועמ"ש כי ילין על מי שתוקף את התנהלותו כשהוא מסתיר מידע שמציג אותו באור שלילי.

השארת תגובה