המפלגה שבורכה בהעדר נקיון כפיים

"זה פייק מאבק", פסק פינדרוס, "שיתוף הפעולה שלנו עם המפלגה האחות מעולה", הכריע ארבל, "אנחנו פונים אך ורק לכאלו שמסיבות שונות לא התכוונו בכלל להצביע למפלגה חרדית", הדגיש

אשכנזי כרמטכ"ל עם מנדלבליט כפצ"ר | צילום: דובר צה"ל
אשכנזי כרמטכ"ל עם מנדלבליט כפצ"ר | צילום: דובר צה"ל
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

בזמנו, כאשר הוקם מבנה משרד האוצר בירושלים, הוזמן יהודי פיקח שעבד לפרנסתו כמסגר, להתקין סורגים למבנה. במהלך ההתקנה, העירו מאן דהוא כי מאחר ובמשרד האוצר עסקינן, מן הראוי לחזק את הסורגים במיוחד. השיבו המסגר לאלתר: "בדרך כלל יש לחזק את הסורגים מפני הגנבים, אלא שכאן כל הגנבים כבר בפנים…"

נזכרתי באנקדוטה הזו השבוע, עם חשיפת מקצת מתמלילי השיחות שניהלו הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי והיועמ"ש בהווה אביחי מנדלבליט בפרשה שזכתה לכינוי 'מסמך הרפז'.

מתברר שהמפלגה שהוקמה כביכול בשם המאבק למען טוהר פוליטי ונגד העדר ניקיון כפיים, אינה צריכה להיאבק בתופעות הללו, שכן היא בורכה בהן.

לאלו שאינם עכברי פוליטיקה מנוסים, נזכיר בקצרה כי פרשת מסמך הרפז החלה לפני עשור, בשלהי כהונתו של אשכנזי, בפרסום מסמך שיוחס לאסטרטג איל ארד ואשר נטען כי גובש על ידי שר הביטחון דאז אהוד ברק במטרה לקדם את מועמדותו של יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל הבא, על חשבון מועמדו של אשכנזי דאז …אלוף בני גנץ. למרבה המבוכה, התברר לבסוף כי מי שזייף את המסמך במטרה לפגוע דווקא במועמדותו של גלנט, הוא סא"ל בועז הרפז, מי שנחשב אז למקורבו של אשכנזי.

בפרשה, שהתפתחה הרבה מעבר לממדיה הצפויים, נחקרו בין השאר הרמטכ"ל אשכנזי וכמה ממקורביו. מי שהיה דמות מפתח בחקירה זו, הוא אביחי מנדלבליט, שכיהן בתקופה זו כפצ"ר (פרקליט צבאי ראשי).

על פי תמלילי השיחות שנחשפו, מתברר כי אשכנזי נמנע במשך כמה ימים לאחר פתיחת החקירה הרשמית מליידע את היועמ"ש דאז, יהודה וינשטיין, על כך שהמסמך נמצא בידיו כבר כמה חודשים. בנוסף, עולה מהתמלילים חשד חמור לתיאום עדויות מוקדם בין אשכנזי לאנשיו, ובעיקר, מעורבות עמוקה של מנדלבליט, שאף נשמע חושש מכך שייחקר בעתיד בפרשה זו.

נחסוך את פרטי הדיונים ונאמר רק כי מגירסת החקירה עולה כי מנדלבליט למעשה עדכן את הנחקרים הפוטנציאליים, בדגש על אשכנזי ומקורביו, בפרטים רלוונטיים ובמידע מקדים לגבי החקירה. פרטים אליהם נחשף מתוקף תפקידו כפצ"ר. ואכן, בספטמבר 2014 המליצה המשטרה להעמיד לדין את אשכנזי ומנדלבליט, בחשד להפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט, אולם במאי 2015 החליט וינשטיין לסגור את תיק החקירה נגד מנדלבליט.

ההקלטות שנחשפו הן רק מעט מזעיר, מאחר וקיים צו איסור פרסום על עיקר החומרים, הכוללים שיחות ישירות בין מנדלבליט ואשכנזי. צא"פ הנשמר בקנאות חסרת היגיון לכאורה, על פרשה שאין בה עניין ביטחוני רגיש כזה או אחר ואשר חלף כבר עשור מאז פרצה לתודעה.

מאחר והקשר בין השניים (אשכנזי ומנדלבליט) מתגלה כהדוק במיוחד, הרבה מעבר להיכרות בעלמא, מתעוררת שאלה כבדת משקל באשר לניגוד עניינים מובנה בו שרוי מנדלבליט בקבלו החלטה הנוגעת ליריבו הפוליטי הגדול של אשכנזי ועמיתיו, רוה"מ בנימין נתניהו.

המשמעות הישירה של חשיפת ההקלטות, ובפרט אם וכאשר יותרו לפרסום הקלטות נוספות בפרשה, כי הקשר החברי הזה פוסל את מנדלבליט מלקבל החלטה בתיקי נתניהו ומציב סימני שאלה מהותיים על החלטתו להגיש כתבי אישום נגד רוה"מ, כל זה מתפרסם במקביל לטענות חריפות על קשר וקיומו של 'קו הדלפות' בין מנדלבליט לעיתונאי צמרת, גם זאת בניגוד לחוק.

ספק אם יימצא בעת הזאת מי שיוכל "לחקור את החוקרים" ולבחון את תפקודו של מנדלבליט ואולי אף לשחררו מתפקידו, אך אין ספק שחומרי התעמולה של כחול לבן ספגו מכה לא פשוטה השבוע, וגם תדמית ה'קלין' שניסו לצייר במפלגה מתמוססת לאיטה, כשברקע מרחפים סימני השאלה על פרשת 'הממד החמישי' בכיכוב יורשו של אשכנזי בתפקיד, רא"ל לשעבר ח"כ בני גנץ.

מי שחגג באושר רב את פרסום ההקלטות, הוא דווקא יריבו המר של נתניהו, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שמיהר להאשים את אשכנזי בפומבי כי "שיקר שוב ושוב לחוקרי המשטרה, לחברי המטכ"ל ולציבור".

ברק טען כי הצא"פ שהוטל על ההקלטות, כולל 15 שיחות המאירות את אשכנזי באור של "עבריין לכאורה". לסיום, הוא מציין כי מה שעלה עד עתה הוא רק "קצה הקרחון" וכי על מנת לצמצם את הנזק האפשרי הוא נמנע מלפרט אף יותר.

לליכוד נותרו כעשרה ימים להשתמש בפרס שנפל לחיקם באופן מושכל. שימוש נכון בחומר ומיתוג של אשכנזי כמי שטהרת הכפיים רחוקה ממנו, עשוי להותיר בבית נתח נכבד מבוחרי כחול לבן, אנשי 'ימין רך' שחצו את הקווים בשל קמפיין 'רק לא ביבי' שנבנה על יסודות כתבי האישום והחשדות נגד רוה"מ. ההבנה שגם בצמרת מפלגתם הנבחרת יושב "עבריין לכאורה", בצירוף תחושת הכישלון בהחלפת נתניהו אחרי שתי מערכות בחירות של גיוס מלא מלא, מצטרפות יחד לתחושת ייאוש, שאם תפחית לכחול לבן מנדט או שניים, עשויה להיות נקודת המפנה שתכריע את בחירות מועד ג'.

סגל תחילה

בינתיים, זכה הליכוד מההפקר בקמפיין חינמי נוסף, על גבו של תאגיד השידור הישראלי 'כאן'. ראשיתו של הסיפור בסרטון ויראלי חביב בו מצטרף ראש הממשלה לשירת 'שבחי ירושלים' עם שלושה עיתונאי ימין מוכרים – ינון מגל, שמעון ריקלין ואראל סגל.

בתאגיד השידור, בו מגיש סגל תוכנית יומית, מיהרו להודיע על השעייתו ושיחקו לידי תעמולת הליכוד. בימים בהם כל כתב, מגיש או פרשן טורח להביע את דעתו, בעבודה ומחוצה לה, ומרביתם נמצאים עמוק בצד אחד של המפה הפוליטית, ההיטפלות למגיש בודד על רקע סרטון הומוריסטי רק בשל היותו "בצד הלא נכון" – צרמה לרבים.

רבים מעמיתיו של סגל, המצטיינים במחאות פומביות והגנה על זכויות הקולגה כאשר הוא מביע את הדעות הנכונות – מילאו פיהם מים. אבל די היה במחאה שהושמעה ובהודעת שותפו להגשה, העיתונאי קלמן ליבסקינד, כי בלי סגל גם הוא ייעדר מהתוכנית, כדי לבטל את ההשעיה ולהחזיר את סגל לתפקידו.

אבל טועה מי שמשלה את עצמו שהצדק ניצח, הפעם הייתה זו ההבנה שהדחת סגל תפעל כבומרנג לטובת הימין שהצילה אותו. ביום שאחרי הבחירות, אם וכאשר תוקם ממשלת שמאל-מרכז, אנחנו עשויים לצפות בטיהור שיטתי של אנשי ימין מעמדות מפתח בתקשורת. יהיה מי שינסה 'להפיק לקחים' מהשפעתם בשנים האחרונות ולהחניק את קולם, כדי שחלילה לא יעזו להשמיע טון צורם במקהלה האחידה.

נסראללה מתוסכל

במוצאי שבת התייצב שר הביטחון לראיון פומבי, אחרי שבוע קשה מבחינתו. הסקרים לא האירו פנים ל'ימינה', בן גביר ונתניהו איימו לנגוס במצביעיו מימין, ליברמן וכחול לבן ניסו לעשות זאת משמאל. אך מתבקש היה שבנט יחזיר מלחמה שערה.

המראיינת, בעלת אג'נדה שקשה להסתיר, ניסתה לגרור אותו להטחת בוץ והשלכת תפוחים על נתניהו, אבל בנט לא נפל במלכודת ונותר ממלכתי, למעט פליטת פה בנוגע לגלנט ה'ממורמר'. "הכי קל לי עכשיו להשיב אש ולהתגושש בתוך המחנה הלאומי", אמר, "את יודעת מי עוד ישמח, חוץ מהיבא יזבק ואחמד טיבי וחוץ מלפיד וגנץ, גם נסראללה ישמח אם שר הביטחון וראש הממשלה של ישראל יתכתשו ביניהם".

את התשובה המפורטת יותר, נתן בנט למחרת, כשהצטרף למכתב מחודש של ראשי בלוק הימין, יחד עם המפלגות החרדיות, ובו התחייבות חוזרת כי יתמכו אחרי בחירות סיבוב ג' אך ורק בנתניהו. פחות או יותר, מאותו רגע, נרגעה החזית הפנים-ימנית בין הליכוד וימינה ומשתה הקולות נפסק.

האם נתניהו הסיק את המסקנות המתבקשות מבחירות אפריל, אז 'הצליח' לו יותר מדי ובנט ושקד לא עברו את אחוז החסימה? ושמא בתקופת כהונתו של בנט בקריה נוצר אמון מחודש בינו ובין רוה"מ? ימים יגידו.

אבל למכתב המדובר הייתה סיבה נוספת, במוצאי שבת, אחרי חודשים ארוכים בהם נמנע מהופעות בתקשורת (מסיבות מובנות), פצח גנץ בבליץ ראיונות. מסר אחד חזר על עצמו שוב ושוב, גנץ הבהיר כי לא ישב בממשלה עם הרשימה המשותפת, גמגם כאשר נשאל כיצד ירכיב ממשלה בלעדיה או בלי להישען עליה, ורמז כל העת כי ישנן מפלגות נוספות שיחברו לממשלה בראשותו.

אמירות אלו התפרשו כאמירה לפיה המפלגות החרדיות (ולמצער אחת מהן) או ימינה מנהלות מו"מ מתחת לשולחן עם 'כחול לבן'. גנץ, שמבין ככל הנראה שרבים מתומכיו מקרב הימין הרך כבר מיואשים ולא רואים עניין לתת לו צ'אנס נוסף, הוכרח להצית אצלם שביב תקווה לתסריט בו יצליח להרכיב ממשלה. לשם כך נועדה ההתחייבות הממוחזרת של גוש הימין, על הארכה נוספת בתמיכה המוחלטת בנתניהו, עם ההצהרה החד משמעית: "לא נתמוך בשום ממשלה מלבד ממשלה שירכיב הליכוד, ובראשה רה"מ נתניהו".

שוב היא 'מתחזקת'

במהלך השבוע, חשתי דז'ה וו עמוק, עם פרסומם של הסקרים העדכניים שהצביעו במפתיע על "התחזקותה" של עוצמה יהודית ש'מתקרבת' לאחוז החסימה.

וזאת ראוי להקדים, בניגוד לעמדת השמאל והתקשורת, עו"ד איתמר בן גביר ואנשיו הם מועמדים ראויים, שומרי מצוות ובעלי עמדות במגוון נושאים שחשוב לשמוע ולהשמיע, מה גם שארבעת המנדטים שלהם עשויים להביא את ה-61 המיוחלים לגוש הימין-חרדים.

ואחרי שאמרנו את זה, רצוי להתעורר מהחלום ולהיזכר בשבוע שקדם לבחירות מועד ב', גם אז גילו הסקרים לפתע ש'עוצמה יהודית' מתחזקת ובסקרים רבים אף עוברת את אחוז החסימה, גם אז טענו ב'עוצמה' כי הם הסיכוי היחיד לרוב של 61 וגם אז התפתו מצביעים רבים לתמוך בהם.

התוצאה העגומה של 84 אלף קול, הרחק מאחוז החסימה שדרש 144 אלף קול, מלמדת שהסיכוי שהפעם זה יקרה קלוש עד בלתי קיים. פער של 60 אלף קול הוא כזה שגם מפלגות מבוססות היטב מתקשות לסגור, קל וחומר בן בנו של קל וחומר כאשר מדובר במפלגה שגם כך נאלצת להיאבק על שימור בוחריה לאחר האכזבה הקודמת. ולוואי ואתבדה.

פייק מחלוקת

ה'מחלוקת' בין ש"ס ויהדות התורה, שסוקרה בהרחבה בשבועות האחרונים בתקשורת המגזרית, משולה למגפת הקורונה, שהפילה חללים רבים בסין אך לא הצליחה לעת עתה לבצר לה מאחז בשאר העולם, כך גם העימותים הללו, מילאו חללים רבים של שעות שידור וטורי פובליציסטיקה, אך לא גלשו למחוזות המציאות.

שוחחתי השבוע עם השניים שמסמלים את הקרב על קולו של החרדי העובד, ח"כ משה ארבל מזה ומזכ"ל דגל התורה יצחק פינדרוס מזה, שניהם גיחכו קלות, "זה פייק מאבק", פסק פינדרוס, "שיתוף הפעולה שלנו עם המפלגה האחות מעולה", הכריע ארבל, "אנחנו פונים אך ורק לכאלו שמסיבות שונות לא התכוונו בכלל להצביע למפלגה חרדית", הדגיש.

למען האמת, גם אין כל סיבה למתיחות כזו. בשעת כתיבת השורות חודש הסכם העודפים בין המפלגות, שהבטיח ניצול מקסימלי של כל קול חרדי. אמנם בסיבוב האחרון לא הספיקה תרומה בסדר גודל של כ-15 אלף קול מש"ס להבטיח את מקומו של פינדרוס בכנסת, על חודם של עשרות קולות שהעבירו את המנדט לליכוד, אבל ראוי גם להיזכר בתוצאות הסיבוב הראשון, אז הספיקו הקולות (גם אז כקוצו של יו"ד) למנדט החרדי ה-16.

הסכם העודפים בין הרשימות, בשילוב עבודת השטח האיכותית של שתיהן, ההתעוררות בציבור הרחב, הגידול הטבעי ותחושת האחריות שמאפיינת את המצביע החרדי יותר מאשר מקבילו מהמגזר הכללי, מבטיחים כמעט בכל מצב תוצאה של 16 מנדטים לפחות לסיעות החרדיות, בשתי חלוקות אפשריות – שמונה לכל אחת או תשעה לש"ס מול שבעה ליהדות התורה.

גיוס רבנים מהמגזר הדתי לאומי, דוגמת הצהרתו של הרב אליקים לבנון השבוע, כי מי שמרגיש שהרשימה שהוא תומך בה אינה מספיק תורנית יצביע ליהדות התורה, לצד נמנום כללי וירידה אפשרית באחוזי ההצבעה הגלובליים, ובשילוב נפלאות חוק באדר-עופר – עשויים עוד להביא את המפלגות החרדיות לתוצאה מדהימה של ח"י מנדטים. לו יהי.

תגובה אחת
  1. נכון שיש דיבורים שהופרחו באוויר על אפשרות שג' יחבור לממשלה ברשות בני גנץ
    אבל אין סיכוי שהם יסתדרו אפילו בשעת המו"מ הקואליציוני עם לפיד וליברמן…

השארת תגובה