משה רעיא מהימנא

הרב משה ובר אצל האדמו"ר מליובאוויטש
הרב משה ובר אצל האדמו"ר מליובאוויטש

זכות היתה לי. ברוב חסדיו של בורא עולם, זכיתי להיוולד בבית שהיה מואר בדמות של צדיק קמאי. זכיתי לגדול על ברכיו של יהודי אשר כל ישותו הוקדשה לעבודת השם באמת ובתמים. חסיד שהתקשרותו לרבו היתה יוצאת דופן וכמים הפנים לפנים, זכה ליחס מיוחד מהרבי הקדוש אליו היה מחובר בכל נימי נשמתו.

בהיותי ילד רך בשנים בעת שהשיב את נשמתו ליוצרה, הזיכרון שלי מהגאון הצדיק רבי משה ובר זכותו תגן עלינו מעומעם. למרות בעיית הזיכרון, השפעתו האדירה של רבי משה זצ"ל על חיי מלווה אותי בכל צעד ושעל.

מידת החסד שאפיינה אותו ובלטה באישיותו הטמירה, מהווה עבורי מודל לחיקוי ומטרה לשאוף אליה. יחסו האבהי של רבי משה זצ"ל ליהודים, דאגתו העמוקה לשבורי לב, אהבתו לכל אשר בשם ישראל יכונה תוך הקרבה גשמית ורוחנית למענם, אלה עיצבו את אישיותי והעניקו בי תעצומות לדבוק בדרכו הנשגבה.

דביקותו בבורא עולם שבאה לידי ביטוי בכל רגע מחייו, הזכירה לרבים את התיאורים המפליאים על גדולי צדיקי הדור בדורות קודמים. הרגעים המרטיטים בהם היה קורא קריאת שמע על המיטה דבר יום ביומו, ניגוני ההתעוררות שהיו בוקעים מגרונו בזמן הנעלה הזה בחצות הלילה, הרעידו לבבות והביאו לידי ביטוי את צמאון נפשו לק-ל חי.

גאונותו העצומה בכל חדרי תורה, הידע המקיף של רבי משה זצ"ל בכל ספרי החסידות והקבלה, העמידו אותו בשורה אחת עם אדירי התורה שהשתעשעו עמו רבות בדברי תורה והעריכו את גודל מעלתו בלימוד תורת משה.

היטיב להגדיר זאת אחד מגדולי מרביצי התורה בדורנו, שאמר כי "רבי משה היה דמות רבת גוונים. מצד אחד – עובד השם גדול באופן שאי אפשר לתאר. כל ירושלים היתה נרעשת מהאופן שבו עבד רבי משה את הקדוש ברוך הוא. מצד שני – היתה לו אהבת ישראל עצומה, שאף היא חרגה מכל גדר מצוי. הוא לא הבחין בין שומרי מצוות לשאינם כאלה, אלא את כולם קירב באהבת ישראל שאין לה קץ. רבי משה היה קשור לכולם, והיה מסור בכל לב ונפש לקרב יהודים לקדוש ברוך הוא. ענק בעבודת השם, ענק בחסידות, ענק במידת החסד וענק בענווה".

בזכרונם של וותיקי המתפללים סמוך לשריד בית מקדשנו צרוב המחזה של רבי משה זצ"ל עת היה מגיע לכותל בשעת בוקר מוקדמת ומתפלל תפילת שחרית כשהוא עומד ליד דוכן התפילין, וכשהיה רואה אנשים שאפשר לזכותם בהנחת תפילין, היה מניח איתם ואחר כך היה ממשיך בתפילתו.

לאחר סיום התפילה היה עומד עוד שעות ארוכות, עד שעות הצהריים, כשמישהו היה מגיע להחליף אותו. רק אז חזר הביתה וטעם משהו. לעתים קרובות, הגיע בלוויית ידידים חדשים – אנשים שפגש רק הבוקר במבצע תפילין וכבר באו לביתו, אם לצורך ארוחה וסיוע גשמי ואם לצורך לימוד והשפעה רוחנית.

היה מרבה להפציר באלה שתחילה סירבו להניח תפילין ולא היה מוותר לשום יהודי. תמיד הביט על הנשמה הטהורה של כל יהודי ולא על המראה החיצוני, ובלבביות היה פונה ואומר: "שלום, שמי משה. מה שמך?" את האורחים מחו"ל היה שואל מהיכן הם, והיה אומר: תיכנס לבית חב"ד בעירך ותמסור ד"ש בשמי. כשהלה היה אומר שאיננו מכיר את בית חב"ד, היה רבינו תוחב לידו כרטיס ביקור של בית חב"ד שפועלת בעירו, וכך היה הקשר נמשך. ידוע שרבים חזרו בתשובה בדרך זו.

מעלותיו הרבות ושגב קדושתו לא מנעו ממנו ליצור כימיה עם פשוטי העם ולהיות להם לאוזן קשבת. אלה שפכו בפניו את מר ליבם וזכו לעידוד ומילה טובה ולעיתים לסיוע כספי בהיקפים כבירים שרובם נעשו בסתר ואינם ידועים לאיש.

אנשים שנקלעו לביתו הקטן שזכה לכינוי 'מלון ובר' נדהמו. המחזה הנפוץ בביתו היה של יהודים קשי יום שממלאים את הבית, חוטפים בו תנומה באין להם בית, סועדים את ליבם בארוחה דשנה, כזו שבמקרים רבים היתה שארית המזון שנותר והיה מיועד להאכיל את פיהם של רבי משה זצ"ל ורעייתו הרבנית מרים ע"ה.

הבית הפלאי בליבה של השכונה העתיקה, שינה את חייהם של יהודים מקצה לקצה: גלויי ראש הפכו בו לחסידים עם שטריימל. שבורי לב הקימו בו משפחה יהודית מפוארת. מעוטי יכולת נחלצו ממצבם העגום וזכו לסעד גשמי. בני אדם שנפלו למחוזות של ייאוש קיבלו אופק ותקווה.

זו היתה משאת חייו של בעל ההילולא. לשמח נדכאים, לעזור לנזקקים, לקרב רחוקים, לרומם יהודים, להצמיח ישועות ולהביא רפואות. אלו לא היו סיסמאות בעיניו. זו היתה דרך חיים שהשפיעה על יהודים רבים והקרינה על כל הסביבה.

הסיפורים אודותיו אליהם נחשפתי מכלי ראשון על ידי אנשים שזכו לטעום מאורו הגדול, כמו גם אלו שהופיעו בעלוני 'שמעו ותחי נפשכם' אשר יוצאים לאור קרוב לשלושים שנה בידי אבי מורי שליט"א, יש בהם כדי לשפוך אור על דמותו רבת האנפין ולהוות מופת אשר אחריה כל אדם ימשוך.

עשרים שנה חלפו מאותו יום מר ונמהר שבו הותיר אותנו לאנחות, אבל התחושה אצלנו בבית היא שרבי משה חי וקיים. מפעל חייו העצום שבשנותיו האחרונות בעלמא הדין התנהל בבתי אונגרין 182, שוקק חיים ומוסיף להגביר חיילים לתורה.

יחד עם השאיפה ללמוד מדרכיו ולאמץ את גישתו המדהימה בעבודת השם, מתחזקת הציפייה להתראות עמו פנים אל פנים, יחד עם משיח צדקנו, בקיום הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם.

השארת תגובה