ראש הנחש: הכירו את יחיא סינוואר

לאחר האיום של נתניהו "מכינים לחמאס את הפתעת חייו", יצאנו להתחקות אחר מנהיג ארגון הטרור שעשוי להיפגע בסבב הלחימה הבא מול ישראל • מתברר: הוא עוקב באדיקות אחר התקשורת הישראלית ומתמצא במידה רבה בפוליטיקה

יחיא סינוואר
יחיא סינוואר
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

"אנחנו מכינים לחמאס את הפתעת חייו – אם הם לא יתעשתו עם הרקטות ולא יפסיקו גם את הבלונים זה רק שאלה של זמן עד שנפעיל אותה", כך הבטיח השבוע בראיון ל'ערוץ 20' רה"מ נתניהו. התדמית של כניעה מתמשכת לארגון הטרור עומדת לו לרועץ ולמרות ששבענו מהבטחות, נראה כי בחמאס לקחו ברצינות את האיומים.

תושבי הדרום סובלים מזה תקופה משיגורי בלוני נפץ ורקטות לעבר שכונות המגורים שלהם. חצרות הבתים שפעם היו שטח משחק לילדים בכדור, הפכו שוממים בשל החשש שפתאום ינחת לו בלון נפץ וחלילה יסכן את הילדים ולא רק. אזעקות צבע אדום, הפכו לתדירות בשעות הערב, כמעט כמו שעון מעורר שמשמיע את קולו כל יום באופן קבוע. אולם למרות המצב העגום והקשה, אי אפשר שלא להתייחס לכך שאין כמעט עימותים על הגדר ואין כמעט ימי לחימה אגרסיביים כפי שראיינו עד לפני כמה חודשים. "הסדרה", זאת הייתה מילת הקסם שגרמה לשקט ברצועה, למעט אותם טילים ששיגר בהאא אבו אל-עטא שנעשה איתו הדין. ההסדרה למעשה כללה תהליך במסגרתו ישראל תעניק הטבות לתושבי הרצועה ובתמורה חמאס יחדל מירי רקטות וככה מצאנו את עצמנו בסוג של רגיעה.

אבל משהו התנפץ בשבועות האחרונים ובכל לילה מטוסי צה"ל מוצאים עצמם תוקפים ברצועה בשל הירי והשיגורים. השקט אט אט התפוגג. בדיוק בשביל זה הגיעה משלחת מצרית לרצועת עזה. תפקידם לנסות להחזיר את השקט בין ישראל ובין ארגון הטרור חמאס כמתווכים ובשלב הזה קורה רצף אירועים מעניין שתפס את תשומת ליבנו: יחיא סינוואר, מנהיג החמאס ברצועת עזה אינו מפיע במפגש המדובר עם המשלחת המצרית.

על פי העיתון אל אחבאר הלבנוני, הסיבה לכך היא חשש של סינוואר שישראל תחסל אותו. כמה שעות אחרי התקרית הזו, ראש הממשלה נתניהו בראיון בערוץ 20 אומר "אנחנו מכינים לחמאס את הפתעת חייו". לא עוברות עוד כמה שעות והעיתון אל-ערבי אל-ג'דיד מדווח מפי מקורות בעזה כי חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלשתיני, העלו כוננות לרמה הגבוהה ביותר, והורו לפעילים בזרועות הצבאיות של הארגונים להפחית למינימום את הופעותיהם בציבור ובמרחבים פתוחים. שלושת האירועים התרחשו בין ערב יום שלישי לבוקר יום רביעי ולנוכח כך נגזרת השאלה האם יחיא סינוואר בדרך להיות המחוסל הבא? אי אפשר לדעת. אבל אפשר בהחלט להבין את הפחד שלו מחיסול. איש צדיק הוא לא ולכאורה הוא אי שם בראש רשימת החיסולים של ישראל. בואו ונכיר אותו לעומק.

רוצח המשת"פים

את השם "יחיא סינוואר" שמענו לראשונה כאדם בעל משמעות לפני 9 שנים בשנת 2011 בעסקת שליט. עוד קודם הכירו את שמו, אך בעסקת שליט נפלה התובנה עד כמה הוא בעל השפעה. יחיא סינוואר, עד אז אסיר בישראל. כאשר עסקת שליט עמדה לצאת אל הפועל, פתאום התברר שמי שמבשר לאסירים אלו אסירים ישוחררו ואיזה לא, הוא סינוואר. כמובן שגם הוא שוחרר במסגרת העסקה. הסיבה שהוא זה סיפר להאסירים, היא שבמשך תקופתו בכלא הישראלי, צבר אהדה רבה בקרב האסירים והפך להיות מנהיג האסירים ובתור מנהיג אסירים, הוא האיש להכריז מי יכנס לרשימת השחרור ומי לא.

כאמור, אז באופן ברור ניכרה יכולת ההנהגה של האיש, אבל היה כבר מי שסימן אותו קודם לגדולות: השייח' אחמד יאסין, מייסדו ומנהיגו של ארגון חמאס. באותם ימים בתחילת שנות ה-,80 סינוואר היה יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה לאסלאם בעזה. יאסין ניתקל בו וראה מולו בחור כריזמטי ותוקפנותי מאוד, יחד עם חשיבה מחוץ לקופסה. יאסין התלהב ממנו והחל ליצור איתו קשר אדוק. התוקפנות של סינוואר והקרבה ליאסין, גרמה לו להתחיל ללכלך את ידיו המזוהמות בדם. יהודים ופלסטינים כאחד. העיקר לרצוח. מאז דבק בו השם "הקצב מחאן יונס".

בין הפעולות המיוחסות לו, תכנון חטיפותיהם של נחשון וקסמן, אבי סספורטס ואילן סעדון הי"ד. פעילות נוספת עבורה נשפט ונכלא בישראל – רצח פלסטינים ששיתפו פעולה עם ישראל. סינוואר הקים את מנגנון "אל מג'ד", שפעל כנגד משתפי פעולה ברצועה, מין ארגון שב"כ עזתי. הוא לא הסתפק בניהול הארגון, אלא פעל במו ידיו לרציחת משתפי הפעולה, ואף זכה לכינוי "איש ה-12", על שם 12 המשת"פים שרצח במו ידיו. מי נתן לו אישור לרצוח אתם שואלים? יאסין בעצמו נתן לא את הסמכות ע"פ דין האסלם לרצוח פלסטינים שיודו בחקירה ששיתפו פעולה עם ישראל, אך באורח פלא כל מי שסינוואר עצר, גם הודה ב'פשע' והוצא להורג. לצד אהבה שלו לדם ולהרג, הוא היה בעל כישרון פוליטי חד במיוחד ותמיד ידע ליצור את הקשרים הנכונים וגרם לכל סובביו להעריץ אותו ולראות בו לוחם משופשף בעל חוכמה פוליטית.

אבל כאמור הוא לא נתן לגדרות התיל לדכדך אותו ולגרום לו לזנוח את דרך הטרור, אלא להיפך. הוא הפעיל את חושיו הכריזמטיים ואת עוצמתו והתחיל לשאת בשם המדובר מנהיגם של אסירי חמאס בכלא הישראלי. סינוואר לא היה רק מנהיג אסירי חמאס, אלא אף היה הכתובת לשאלות והתלבטויות של הנהגת החמאס ברצועה שראו בו איש בעל יכולת לקבל החלטות. כאשר אסיר נחשד בשיתוף פעולה עם השב"ס, סינוואר היה מורה לאסירים האחרים להתעלל בו ולהעביר אותו מדורי גהינום. כאשר נוצרה שאלה לגבי אסיר כזה הוא אחר, היה איש אחד שקיבל החלטה איך לנהוג. סינוואר, בשלב זה מנהיג של ממש.

בזמן ריצוי ענשו, ישראל הייתה מי שלא פחות ולא יותר הצילה את חייו של המנהיג העתידי של חמאס. זה קרה כאשר גילו רופאים גידול במוחו של סינוואר שכאן בבית חולים ישראלי הוציאו אותו בניתוח מורכב ובכך נתנו לו עוד שנות חיות אותם ינצל לטרור רצחני. קצינת מודיעין בשב"ס באותם ימים סיפרה כי זאת הפעם הראשונה שסינוואר הקשוח גילה סימני שבר. "הוא אמר לי תוך כדי שהוא בוכה בדמעות ממש, שהמשפחה שלו דואגת לו וכי הוא לא יודע מה יקרה לו", סיפרה הקצינה. אגב, אנשי שב"ס נוספים שפגשו אותו, סיפרו על איש מרשים, לבבי ומדבר לעניין, אך גם אלים כשיש צורך בכך. כאשר הגיעה ההצעה לעסקת שליט, סינוואר התנגד אליה וטען כי היא לא מספיק טובה וניסה לשכנע את שאר האסירים שלא לקבל את העסקה למרות שידע שבמסגרתה הוא ישוחרר בעצמו. השב"ס הבין עם מי יש לו עסק ושלח אותו לבידוד בכדי שלא יוכל להשפיע על התהליכים. לבסוף ההצעה התקבלה והוא שוחרר אחרי 22 שנים בכלא יחד עם אלפי האסירים תמורת גלעד שליט.

הקצנת החמאס

יחיא סינוואר מגיע לרצועת עזה אחרי אותם שנים בכלא וכעת לנגד עניו מטרה חדשה: סינוואר רוצה להיות בצמרת החמאס. העבודה לשם כך לא הייתה קשה לו, משום שהוא היה ממייסדי הזרוע הצבאית של הארגון טרם כניסתו לכלא. כחלוץ של הארגון וכמנהיג האסירים, הוא זכה ליחס של כבוד ברצועת עזה. סוג של אליל שמכיר את העבודה יותר טוב מכולם. אך נזכיר כי מתי שסינוואר היה פעיל בארגון, הארגון עדיין היה קטן ולא משמעותי במיוחד, אולם כאשר שוחרר, היה הארגון ענק בגודלו והריבון על רצועת עזה והעבודה האחרונה יצרה אצלו חשש שלא יצליח לטפס לצמרת כי השטח שונה בהרבה ממה שהיה קודם.

אבל למזלו של סינוואר, הוא היה מוערך מספיק בכדי להיות להתמקם במקום גבוה והוא החל לשמש כמקשר בין הזרוע המדינית של חמאס לצבאית. כלומר, כאשר הדרג המדיני מקבל החלטה, הממונה להעביר אותה לדרג הצבאי זה הוא. סוג של שר ביטחון. התפקיד התאים לו מכיוון שהוא אהב את השטח ואת פעולות הצבא וגם ראשו הפוליטי מותאם בדיוק ללשכה המדינית.

סינוואר שם לעצמו באותם ימים מטרה משמעותית עבורו: שחרור אסירי חמאס. מבחינתו בכל מחיר לבדוק כיצד אפשר לשחרר אסירים מהכלא. אגב, השמועות אומרות שהוא אחראי לכך שעדיין לא שוחררו הישראלים המוחזקים ברצועת עזה, שכן הוא מאמין שככל שיעבור הזמן חמאס תקבל עליהם מחיר גבוה יותר וכאן ניתן להסיק ששחרור שלהם לא יהיה במסגרת הסדרה, אלא רק במסגרת הסכם בו ישוחררו מחבלים.

אגב, כבר בעת שחרור היה ניתן להבחין שהוא שם לו לדגל את עניין שחרור האסירים. אז באותם ימים בחרו בו כמנהיג האסירים לנאום בקבלת הפנים למשוחררים מול 200,000 בני אדם, שם כבר העלה את עניין האסירים: "אנחנו מרגישים שהשארנו את לבנו מאחור, השארנו אסירים רבים מאחור, מגדודי עז א-דין אל-קסאם וגדודי אל קודס", אמר לקהל המשולב. "הותרנו את מחמוד עיסא, הותרנו את חסן סלאמה. אני קורא למנהיגי פלגי ההתנגדות ולגדודי עז א-דין אל-קסאם שייקחו על עצמם לשחרר את כל האסירים בקרוב. אני קורא למי שיש לו יכולת שישתתף בכך". סינוואר אף שלהב את ההמונים תחת הקריאה "ברוח ודם נפדה אותך אסיר". וכך החל לשמר מדיניות בעזה לפיה שחרור אסירים מעל הכל ורק בעסקאות ענק ללא פשרות. כפי שאמרנו קודם, גם עסקת שליט הייתה לא מספיק משתלמת מבחינתו והחזון שלו שחרור הרבה יותר מחבלים. זה האיש.

לפני שנתיים ויום בדיוק בתאריך 13/02/17, הודח מנהיג החמאס ברצועה דאז איסמעיל הנייה בעקבות כך שחמאס לא הצליחה ליצור קשרים מדיניים עם ארצות כמו מצרים וטורקיה ובחמאס לא היו שבעי רצון מהתנהלותו ובבחירות פנימיות נבחר יחיא סינוואר. "אנחנו עוד נתגעגע להנייה", אמר באותם ימים ירון בלום בכיר לשעבר בשב"כ וההצטרף לקולות פרשנים ואנשי ביטחון שטענו כי יחיא סינוואר קיצוני בהרבה מכל מה שהכרנו עד לאותם ימים וישנה סיבה לדאגה. עם כי אמרו אחרים שהוא גם איש שמסוגל לשבת ולנסות להגיע להסדרה עם ישראל. "באותה היד בא הוא יכול להנחית אגרוף, הוא גם יכול ללחוץ יד", אומר לנו גורם. כאשר נכנס לתפקיד שם לעצמו למטרה חטיפת חיילים, חיזוק הקשרים עם איראן וכן חטיפת חיילים ואזרחים. בקשירת הקשר עם איראן הצליח סינוואר במידה רבה, אך בעניין חטיפת חיילים ואזרחים, ב"ה הוא נכשל.

בימים בהם נבחר סינוואר למנהיג החמאס, ד"ר דוד בוקעי, מרצה לאסלאם באוניברסיטת חיפה, תקף בחריפות רבה בראיון ל'כל ישראל' את ההתנהלות של ישראל שטיפחה אותו: "אם לא היה שומר על קשר עם ההנהגה בעזה, הוא לא היה בעמדת כוח. בתי הכלא בישראל, הם מחד בית מלון ליצורים הנאלחים הללו, ומאידך, החממה הטובה ביותר לחינוך, חברה ולטיפוח הדור הבא של הנהגת ארגוני הטרור. הם יודעים טוב מאוד שבעסקה כזו או אחרת מדינת ישראל המטומטמת, ואני מדגיש 'המטומטמת', תשחרר אותם. המדינה ריפאה אותו מהסרטן, הוא יגיד תודה רבה לישראל? מישהו מכיר לנו טובה על זה? הרי אנחנו מוגדרים מדינת אפרטהייד בעולם!", הוא אמר.

יחיא סינוואר יושב בתפקיד הגבוה ביותר ברצועה ומבחינתו אז להתחיל להקצין את המצב ברצועה, אלא שאז הוא מבין את גודל האחריות שישנה בהחזקת מיליוני התושבים ברצועה ופתאום הוא מבין שהוא אחראי לגורל חייהם. מה שרואים מכאן לא רואים משם, זאת התחושה שחווה סינוואר והוא מתחיל לחפש פתרונות בכדי להרגיע את תושבי עזה הממורמרים על הנהגת חמאס. ואז במוחו של סינוואר עולה המצאה נוצצת: צעדות השיבה. צעדות השיבה הן אותם הפגנות מוכרות מהגדר בהן אלפי פלסטינים מדי שבוע במשך שבועות רבים מתעמתים עם כוחות צה"ל ומסכנים את ביטחונם, ירי בלוני תבערה ולשם כך הוא מקים את יחידת הבלונים ומפעם לפעם ירי צלפים לעבר חיילים.

המטרה שלו בכך, להפנות את הטענות על מצוקת התושבים העזתים לישראל ולא לארגון החמאס ובכך למעשה הוא מוריד מעצמו את האחריות ובנוסף לגרום לישראל להגיע להסדרה שבמסגרתה ישראל תכניס כסף לחמאס וכן הקלות משמעותיות כמו הגדלת אזורי הדייג והכנסת סחורות לרצועת עזה. בכל שבוע הקפיד סינוואר בעצמו להגיע להפגנות על הגדר ולעיתים אף לנאום בפני המפגינים. בצורה מתוחכמת ואסטרטגית, הוא הצליח לגרום לתושבים לחשוב שישראל היא הבעיה ולא חמאס. בעניין זה הוא נחל הצלחה משמעותית שספק אם הוא חשב שתהיה כה מוצלחת.

לצד זאת, סינוואר אט אט הופך למתון בהרבה יותר. סינוואר התקיף של הכלא הוא לא הסינוואר שאנחנו מכירים עכשיו וגם הוא יודע זאת. "אני לפעמים רוצה לעזוב את מאחורי הקלעים ורוצה מאוד להוריד את החליפה הזאת שהלבישו אותי בה בעל כורחי בשביל העבודה הפוליטית", אמר לפני תקופה סינוואר. הערכה היא שהוא באמת לא נהנה בתפקיד שניתן לו. הוא היה בטוח כי הוא עומד להיות בעל סמכות שתגרור את החמאס לקיצון ותוביל מלחמות והרג ובמקום זאת הוא יושב ומטפל בבעיות של אזרחים כמו ראש עיר. לא עבודה הולמת עבור טרוריסט.

נוסף על כך, לאחר תקופה בה צעדות השיבה הוכיחו את עצמן, חזרו תושבי עזה להפגין נגד חמאס ברחובות. אז יעצו לו עוזריו לרדת אל השטח ולדבר עם התושבים ולבחון מה מציק להם. סינוואר אמר שזה רעיון מעולה שאפשר לעשות אותו אחרי שנהרוג את המפגינים. כלומר, אין שיח עם מפגינים ואכן הוא עצר את ההפגנות בצורה אלימה. אגב, הוא עצמו גדל בבית עני והיום הוא מתעלם מצרכי העניים, הנתון הזה יכול היה להיות עדות לרוע שלו, אך למה צריכים עדויות כשאנחנו יודעים שהוא רצח בידיו באכזריות רבה בני אדם?

מכיר את ישראל

בואו נשאל לרגע עד כמה הוא מכיר את ישראל? וכן, האיש יודע עברית בצורה חלקה. את השפה למד לפני שנים. בנוסף השהות שלו בכלא הישראלי לימדה אותו דבר או שניים על ישראל. הוא עוקב באדיקות אחר התקשורת הישראלית ומתמצא במידה רבה בפוליטיקה ובאקטואליה הישראלית. ככל הנראה, אין מישהו בחמאס שמכיר את ישראל כפי שסינוואר מכיר.

להיכרות שלו צדדים רעים וצדדים טובים. הצדדים הרעים הם שהוא מכיר את השפה והתרבות הישראלית ויודע כיצד מתקבלות החלטות בישראל. הצד החיובי הוא, שהוא מכיר את מאזן הכוחות ויודע שישראל חזקה ממנו בהרבה וזה מרסן אותו מאוד. המשפט הידוע אומר חמאס איננו מעוניין בהסלמה, זו הסיבה לכך שסינוואר יודע טוב מאוד מה מחיר ההסלמה. כעת, הוא מצד אחד לא נוצר את האש ומקפיד להזכיר כל העת שישראל היא אויב, אבל שומר על אש נמוכה שלא תגרור למלחמה ואף יהיה ניתן לדבר על הסדרה. גם בכל סבבי הלחימה אותם הוביל כנגד ישראל, הוא סיים אותם תמיד אחרי לא יותר מיממה בכדי לא להיגרר למלחמה. הוא מותח את החבל כמה שיותר בידיעה שיום אחד הוא עלול לעשות טעות שתגרור מלחמה ואולי אף לסכן את חייו.