גם בימים אלו: הכלכלה צומחת

עלייה חדה בהכנסות המדינה ממסים בחודש ינואר מהווה אינדיקציה למשק שממשיך לצמוח בקצב מהיר של 3% ואולי אף יותר. הריבית הנמוכה ועליות המחירים ממשיכים כנראה להשפיע על הביקוש לדירות

בנק הפועלים. (אילוסטרציה)
בנק הפועלים. (אילוסטרציה)
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

גלובלי

שילוב של נתוני מקרו טובים ודוחות רבעוניים חיוביים הביאו לעליות בשווקים בשבוע האחרון, שנבלמו לקראת סוף השבוע בעקבות חששות  מהתפשטות וירוס הקורונה. העלייה במספר מקרי המוות וההידבקויות מווירוס הקורונה נמשכת, אם כי, לא חלה החמרה בשיעורי ההדבקה. עד כה (8 בפברואר) דווח על כ-813 מקרי מוות בסין ומחוצה לה ועל כ-38,000 נדבקים. מספר הנדבקים ממשיך לגדול אבל נראה שהסגר ההדוק על האזורים הנגועים בסין, וצעדי מנע במדינות המפותחות, מונעים עלייה בקצב ההידבקויות, כך לפחות על-פי הנתונים הרשמיים. השיתוק של הכלכלה הסינית והחששות מהאטה בצמיחה הגלובלית הביאו לירידה חדה במחירי הסחורות. ומחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד לרמה של 54.5 דולר. בסוף השבוע תשואות האג"ח הממשלתיות שבו לרדת והתשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ירדה לרמה נמוכה של 1.58%.

סין עשויה להידרדר למיתון. מאז 2002 סין הפכה להיות הרבה יותר פתוחה לעולם, משקלה של סין בכלכלה העולמית עלה (חלקה בתוצר הגלובלי עומד כיום על כ-19%) והצמיחה בסין מבוססת כיום יותר מבעבר על שירותים וצריכה פרטית. בנוסף חלקה של סין בתיירות הבינלאומית גדל באופן ניכר בעשור האחרון. בשנת 2018 נרשמו כ-150 מיליון יציאות של תיירים סינים שהוציאו במהלך שהותם בחול כ-277 מיליארד דולר המהווים כ- 20% מסך הוצאות התיירים בעולם. סין גם הפכה ליעד תיירות מרכזי עם כ-60 מיליון כניסות תיירים. הפגיעה בכלכלה הסינית היא כבר משמעותית – מספר ערים בסין נתונות בסגר מוחלט, ביתר הערים נרשמת ירידה חדה בפעילות, ישנה עצירה כמעט מלאה בתיירות הפנים והחוץ בסין, ירידה חדה במסחר ובשירותים ועצירה חלקית של הייצור. נתוני הפתיחה בסין הם של צמיחה בשיעור של 6%. בהנחה שהמגיפה תימשך בחודש הקרוב, התוצר ברבעון הראשון בסין עשוי לא לגדול בכלל, ואולי אף לרדת. הסיכוי שנתון כזה יתפרסם בסין אינו גבוה, ולמעשה כבר עתה סין מעכבת פרסום של חלק מהנתונים הכלכליים, כמו נתוני סחר החוץ לחודש ינואר. סין מצידה נקטה בשורה של צעדים על מנת לרכך את הפגיעה בכלכלה, כמו הרחבת האשראי ומתן סובסידיות למשקי בית וחברות שנקלעו לקשיים עקב ההתפתחויות האחרונות.

ההשלכות על הפעילות הגלובלית הן לא זניחות. ההתפתחויות בענפי התעופה, התחבורה, הסחר הבינלאומי, מעבר של עובדים, שרשרת האספקה הגלובלית, והחברות הרב-לאומיות מצביעה כבר עכשיו על נזקים לא זניחים. הפגיעה במדינות אסיה היא כמובן חמורה יותר, וחלק מהבנקים המרכזיים כבר מתאימים את הריבית: בתאילנד הופחתה הריבית באופן מפתיע, בהמשך צפויה גם הפחתה בקוריאה, ויתכנו הפחתות ריבית גם במלזיה, בפיליפינים ובאוסטרליה. בהנחה שהווירוס יוסיף להתפשט בחודשים הקרובים, הצמיחה השנתית במדינות המפותחות עשויה לפחות בעד חצי אחוז.

וירוס הקורונה מגביר את הציפיות להפחתת ריבית בארה"ב. התשואות בארה"ב שבו לרדת ושוק האג"ח מגלם כעת כמעט שתי הפחתות ריבית ב-12 החודשים הקרובים. נתוני המקרו האחרונים אומנם טובים ולא תומכים בהפחתת ריבית, אך החלטת הפד מושפעת גם מציפיות השוק והלחץ על הפד גובר. השווקים נותנים כנראה גם משקל לזה שמדובר בשנת בחירות, וכל נתון שלילי, או ירידות שערים בוול-סטריט יתורגמו מיד ללחץ מצד הממשל על הפד להפחית ריבית.

ארה"ב- נתוני מקרו מעודדים. בחודש ינואר נרשמה הפתעה חיובית בנתוני התעסוקה בארה"ב ולמשק האמריקני נוספו 225 אלף משרות חדשות. הגידול החודשי הממוצע במספר המועסקים בשלושת החודשים האחרונים עלה ל-211 אלף, מ-184 אלף בחודש הקודם. שיעור האבטלה בינואר עלה מעט לרמה של 3.6%, בעיקר בגלל עלייה בשיעור ההשתתפות לרמה של-63.4%, הרמה הגבוהה ביותר מזה כמעט שבע שנים. גם בנתוני השכר נרשמה עליה ואלו עלו מרמה שנתית של 2.9% בדצמבר (לפני העדכון הרטרואקטיבי) לרמה שנתית של 3.1%. גם במדדי האמון למגזר התעשייה והשירותים נרשמה עלייה. מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה, לחודש ינואר, המתפרסם ע"י ה-ISM עלה לרמה של 50.9 נקודות ועבר להצביע, לראשונה מאז יולי אשתקד, על התרחבות בפעילות. מדד מנהלי הרכש לענפי השירותים רשם את העלייה הגבוהה בששת החודשים האחרונים ועלה לרמה של 55.5 נקודות.

חולשה בייצור התעשייתי באירופה. ההאטה בצמיחה באירופה והשביתות בצרפת הביאו לירידה של 3.5% ו- 2.8% בתפוקה התעשייתית בגרמניה ובצרפת בחודש דצמבר. במונחים שנתיים, הירידה בתפוקה התעשייתית בגרמניה היא של 6.8%, המשמעותית ביותר מ-2009. מדד מנהלי הרכש הכולל של גוש האירו למגזר התעשייה נותר בחודש ינואר ברמה של 47.9 נקודות, רמה שמוסיפה להצביע על התכווצות בפעילות.

ישראל

עלייה חדה בהכנסות המדינה ממסים בחודש ינואר מהווה אינדיקציה למשק שממשיך לצמוח בקצב מהיר של 3% ואולי אף יותר. גביית המע"מ נטו בחודש ינואר הייתה גבוהה ב-6% מזו של ינואר אשתקד. סך כל גביית המסים עלתה ב-13%. גם אינדיקטורים אחרים לפעילות הכלכלית, כמו מחזורי העסקאות בכרטיסי אשראי, מצביעים על עלייה בפעילות. מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים יציב מזה תקופה ארוכה סביב רמות השיא שלו, נתון המרמז על המשך גידול מהיר של הצריכה הפרטית. הנתונים מפתיעים לחיוב במידה מסוימת בעיקר לאור הריסון בתקציב המדינה. הריבית הנמוכה ועליות המחירים בשווקים הפיננסיים ממשיכים כנראה להשפיע על הצריכה הפרטית, ועל הביקוש לדירות ואלו שומרים על רמת צמיחה גבוהה.

בחודש ינואר נצבר עודף תקציבי גדול של 5.9 מיליארד שקל. חודש ינואר מאופיין בעודפים בתקציב, אך השנה העודף הוא גדול יחסית הן בשל מגבלת החוק על ההוצאה התקציבית, והן בשל הפתעה חיובית בגביית המסים. האוצר נאלץ לשמור על תקציב הדוק בכדי שפירעונות גדולים של קרן אג"ח שצפויים לקראת מחצית השנה לא יביאו לחריגה ממגבלת ההוצאות, שנובעת מאי-אישור התקציב. הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים ירד לשיעור של 3.2% מהתוצר. ריסון התקציב צפוי להימשך עד שתוקם ממשלה חדשה ויאושר תקציב מדינה. אם תוקם ממשלה באופן מהיר יחסית אחרי הבחירות, אזי יועלו כנראה מסים עוד השנה. בתרחיש בו מלאכת הקמת הממשלה מתעכבת, נראה סביר שהעלאות המסים ידחו לתחילת השנה הבאה.

וירוס הקורונה פועל בשלב הראשון לירידת מחירים של דלק, ושירותים כמו טיסות ומלונות. ככל שהמשבר במזרח ימשך ושרשרת הייצור תפגע, יתכן שירידת המלאים תפעל לעליית מחירים. הייסוף החד בשער השקל מתחילת השנה פועל לירידת האינפלציה בטווח של החודשים הקרובים, וכמו  כן אנו פחות בטוחים עתה בהנחה שמסים עקיפים יועלו עוד השנה. תחזית האינפלציה עומדת עתה על 1.0% ל-12 החודשים הקרובים, עם נטייה לעדכנה כלפי מטה (נעדכן לאחר פרסום מדד ינואר).

בנק ישראל רכש בחודש ינואר מט"ח בהיקף גדול של 2.95 מיליארד דולר, בהמשך לרכישות של 3.5 מיליארד בחודשיים הקודמים. יתרות המט"ח הגיעו לשיא של 130 מיליארד דולר. שער החליפין של השקל המשיך להתחזק גם בשבוע האחרון, ומתחילת השנה הייסוף עומד על 1.6% מול סל המטבעות האפקטיבי. היקף רכישות המט"ח של בנק ישראל הוא גדול, וניתן להעריך שבלעדיהם הייסוף בשער השקל היה חד הרבה יותר. מגמת הייסוף נתמכת כנראה בעליות המחירים בשווקים הפיננסים בעולם ואולי גם מתחילת יצוא הגז ממאגר לוויתן, שמעלה ציפיות של השחקנים בשוק להתחזקות השקל. יתכן גם שזרים החלו להגדיל את אחזקותיהם באיגרות חוב-ממשלתיות לקראת הצטרפות ישראל ל-WGBI בחודש אפריל. נתוני אחזקות הזרים קיימים רק עד חודש נובמבר, ועד למועד זה רכישות הזרים לא היו גדולות.

בנק ישראל מתמקד בשלב זה ברכישות מט"ח, אבל עדיין לא ניתן לשלול הפחתת ריבית אחת במהלך השנה, בעיקר אם נראה את הריבית יורדת בארה"ב. הייסוף החד בשער החליפין של השקל מרחיק עוד יותר את ההתכנסות של האינפלציה ליעד. הוועדה המוניטרית הבהירה שהתגובה לכוחות הפועלים לייסוף היא רכישות מט"ח, וכי כלי הריבית שמור למצב שנראה האטה בפעילות הכלכלית, או הפחתות ריבית נוספות בעולם. התפשטות הקורונה העלתה את ההסתברות שהשווקים מיחסים בארה"ב להפחתת ריבית, ואנו סבורים כי אם תרחיש זה יתממש, בנק ישראל יגיב בהפחתת ריבית גם כן.

השארת תגובה