כיצד להתנהל בחקירה  ברשות המיסים?

עו"ד סיימון יניב
עו"ד סיימון יניב

זימון לחקירה הינו אירוע מלחיץ ובטח כשהדבר נעשה במפתיע, לפנות בוקר, בדפיקות רועמות בדלת של חוקרי רשות המיסים המלווה בחיפוש בבית לעני בני המשפחה ולאחר "שליפה מהמיטה". במאמר זה אבקש להבהיר ולהסביר באופן כללי כיצד מתנהלת חקירה על ידי רשות המיסים בישראל וכיצד יש להתמודד עם חקירה שכזו.

חקירה פלילית ברשות המיסים אינה שונה מזו שנערכת במשטרת ישראל, והיא מלחיצה לא פחות אם לא יותר, שכן ברוב המקרים האנשים שנקלעים לחקירה ברשות המיסים הינם אנשים נורמטיביים שאינם בעלי רקע ועבר פלילי.

רשות המיסים בישראל אמונה מטעם המדינה על גביה ואכיפה של דיווח ותשלום של מס הכנסה, מע"מ, מכס, מס קניה, בלו, מס שבח ומס קניה. רשות המיסים פועלת בשני מישורים, ולרוב ביחידות נפרדות, האחד; במישור האזרחי שומתי והשני; במישור החקירתי – פלילי, שני מישורים שפועלים במקביל אחד לשני.

תחילה יובהר כי ביקורת שומה – הינו הליך אזרחי שכיח ואינו מהווה הליך פלילי, למרות שרבים טועים לחשוב שמדובר בהליך פלילי, אם כי במקרה שבו כתוצאה מעריכת ביקורת שומה אזרחית, עולה החשד לביצוע מעשה שנחשב לעבירת מס (למשל: דיווח כוזב או אי דיווח על הכנסות כנדרש בחוק), הגורם האזרחי יעביר את המידע לגורם המוסמך לנהל הליך חקירה ברשות המיסים, על מנת  שיבחן את האפשרות לפתיחה בחקירה כנגד אותו אדם/חברה וזאת במקביל להליך הביקורת האזרחי. יובהר כי במע"מ, במכס ובמס קניה – לרוב לאותו אדם שעורך את הביקורת האזרחית קיימת סמכות מורחבת לחקור את אותו אדם באזהרה בחשד לביצוע עבירת מס.

ההתנהלות בחקירה

ההבדל בין עדות לחקירה באזהרה – על פי רוב החקירות מנוהלות במשרדי החקירות של רשות המיסים, הפרושות ברחבי הארץ.  לעיתים אדם נדרש למסור עדות בפרשה שהיה מעורב בה כשהוא עצמו שאינו חשוד בביצוע העבירה, אם כי לעיתים מעמדו של העד משתנה במהלך העדות לנחקר באזהרה כמי שחשוד בביצוע העבירות, ועל כן  יש לדברים שנמסרים בעדות חשיבות יתרה.

ככלל "עד" נדרש לענות על השאלות שנשאל ע"י החוקר ולא עומדת לו האפשרות לשתוק בעדות,  ועדיין במקרה ועולה שאלה שעלולה להביא להפללתו של העד, עליו לבקש שלא לענות על אותה שאלה. כאן המקום לציין את המשפט העממי "משמתעורר ספק אז אין ספק". כלומר, גם אם יש ספק בדבר התשובה שנמסרת לחוקר במסגרת העדות שיכולה לקשור את העד בקשר לביצוע עבירה, קיימת לעד זכות לבקש שלא לענות על השאלה, גם אם הדבר כרוך ב"מחיר" של מעבר לחקירה תחת אזהרה. ואומנם סביר שבמצב שכזה החוקר יבקש לשנות את מעמדו של העד למי שנחקר תחת אזהרה, שאז חלה על החוקר חובה להודיע לעד שהוא עובר ממעמד של "עד" למעמד של "נחקר תחת אזהרה" ולהזהיר את הנחקר שכל שיאמר על ידו עלול לשמש כנגדו בעתיד ולידע אותו בדבר זכותו להיפגש עם עו"ד ובזכות לשמור על השתיקה אם כי הדבר עלול לשמש כנגדו בהמשך.

הזכות להיוועץ עם עורך דין

עוד לפני שמתחילים למסור גרסה כלשהי לחוקרים,  יש לבקש להיפגש מיד עם עורך דין.  לנסות החוקרים חייבין לאפשר לנחקר לערוך שיחת טלפון לעו"ד ו/או לקרוב משפחה. כמובן שאין לנחקר את האפשרות לערוך בדיקה בזמן בחקירה מי העו"ד המתאים, ועל כן מומלץ להתקשר לקרוב משפחה שידע לפנות לאנשים שיכולים להמליץ על עו"ד מתאים. בנקודה זו אציין כי מומלץ להיוועץ עם עו"ד שמתמחה במיסים במישור הפלילי ולא כזה שמתמחה בעבירות אחרות.

מטבע האדם, יש לנחקר רצון להצדיק את דרך פעולתו ולבקש למסור את גרסתו עוד לפני שנפגש עם עו"ד. יודגש – קיימת חשיבות  מאין כמוה להיפגש עם עו"ד לפני מסירת גרסה כלשהי ואסור לוותר עליה, מתוך מחשבה מוטעית שמדובר ב"חקירה קצרה" שלאחריה ישתחרר הנחקר וימשיך בדרכו אל ביתו, גם אם נוצר רושם שכזה ע"י החוקרים, שעלולים לנקוט בתרגילי חקירה שכוללות מניפולציות רגשיות ופסיכולוגיות בכדי שהנחקר ימסור גרסה  עוד לפני ההיוועצות עם עורך הדין.

ניהול פרוטוקול חקירה

החוקרים חייבים לנהל על פי חוק פרוטוקול מסודר לדברים שנאמרים בחקירה, ואף בצילום החקירה. בסיום החקירה הנחקר יתבקש לחתום על הפרוטוקול שנערך במהלך החקירה. לנחקר עומדת הזכות לקרוא את הפרוטוקול ואף לבקש לתקן הדברים שנאמרו לכאורה על ידו  אם יבקש לעשות זאת. ועל כן, לפני שנחקר חותם על הפרוטוקול, למרות העייפות, הלחץ וסערת הרגשות,  חובה לבקש לקרוא את הדברים היטב לפני החתימה ואף מס' פעמים שכן לכל מילה שנמסרה ישנה משמעות שיכולה לשנות את פני הדברים ואת ניהול ההליך הפלילי בהמשך שכן לא פעם מניסיוני נמצא שהאמור בפרוטוקול נרשם בצורה חלקית בלבד בצורה שלא משקפת את הדברים שנמסרו ע"י הנחקר. יצוין שנחקר לא חייב לחתום על הפרוטוקול, אך לדבר אין משמעות יתרה אם החוקר ציין שהנחקר קרא את הפרוטוקול ולא תיקן דבר באמור בו או ויתר על הזכות לקרוא את הפרוטוקול.

תרגילי חקירה

חשוב לזכור שהחוקרים  הינם לרוב חוקרים בעלי ניסיון רב בניהול חקירות, שעברו הכשרות מקצועיות בנושא. חוקר רשאי להשתמש בתרגילי חקירה וכמובן בתנאי שהם לגיטימיים. לכן, אין לטעות במצב הדברים ולנסות "לרצות את החוקר" גם לא את "החוקר הטוב" וגם אם תמורת קבלת הטבות "קטנות", או בקבלת הבטחות כאלה ואחרות, או לטעות בדברים שנמסרים ע"י חוקרים, כמו למשל: "אם אין לך מה להסתיר למה לך להיוועץ בעו"ד?! תמסור את האמת שלך ותלך הביתה", או אם להלחיץ במשפטים כגון: "אם לא תשתף פעולה תמצא את עצמך שנים ארוכות מאחורי סורג ובריח",  או הצגת דברים בצורה מטעה, כמו טענה לקיומן של ראיות שקושרות את הנחקר לביצוע עבירות ואף בהצגת ראיות מדומות, או בהצגת גרסאות שנמסרו לכאורה ע"י אחרים שקושרות את הנחקר בביצוע עבירות,  או בשיחות  "שלא לפרוטוקול"  או במסדרון. יודגש שגם אם נערכות שיחות עם החוקר או כל אדם אחר במתחם היחידה או מחוצה לה, הכל נרשם ומתועד ע"י החוקרים במזכרים וגם בחלק מהמקרים בצילומי וידאו.

אסיים במשפט המפורסם "סוף מעשה במחשבה תחילה"!!!  – המשפט נכון לגבי כל תחום בהתנהלות היום יומית ובמיוחד בהתנהלות שחושפת את הנחקר או מי שצפוי להיחקר לפגיעה קשה בעתיד בהגשת כתב אישום כנגדו. ולכן, ככל שנקלעתם לסיטואציה שבה מנוהלת כנגדכם חקירה ע"י רשות המיסים או שקיים חשש לפתיחת חקירה שכזו מומלץ להיוועץ עם עו"ד מנוסה בתחום הפלילי במיסים ועדיף שיהיה גם בעל ידע וניסיון במיסוי במישור האזרחי, שיש בכך יתרון עצום לצורך ניהול ההגנה בצורה מיטבית.

הכותב: עו"ד ורו"ח סיימון יניב, יוצא רשות המיסים ופרקליטות מיסוי וכלכלה, בעל משרד עורכי דין מתמחה בדיני המס על כל רבדיו, הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי יחד עם עבירות הלבנת הון ואיסור השימוש במזומן. לפרטים נוספים: [email protected].

ידע המוצג כאן הינו בעל אופי כללי ואינו מיועד לענות על הדרישות הספציפיות של יחיד או ישות.

המידע המוצג לעיל הינו בעל אופי כללי ואינו מהווה יעוץ משפטי ו/או מיועד לענות על הדרישות הספציפיות של יחיד או ישות כלשהי.

השארת תגובה