הפוך ממנדלבליט: אוחנה הכריז על ועדת בדיקה למח"ש

לאחר מותו של הצעיר האתיופי סלומון טקה סירב היועמ"ש לכוונת אוחנה להקים ועדת ממשלתית בענין מח"ש בגלל "ממשלת מעבר" – "העולם שבחוץ איננו קופא על שמריו רק משום שיש עוד בחירות"

אמיר-אוחנה
אמיר-אוחנה
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

שר המשפטים אמיר אוחנה הודיע כי בכוונתו להביא לאישורה של הממשלה הצעת מחליטים לפיה תוקם ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט בענין מח"ש.

כאשר הוועדה תבחן בין היתר, את הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, את נהלי העבודה, את אופן ניהול החקירה בתיקים בהם הוחלט לנהל חקירה, קיומם של מנגנוני בקרה ופיקוח על פעילותה של מח"ש, הטענות בנוגע להתנהלותה, למבנה הארגוני ולכפיפות שלה ותקבע ממצאים ומסקנות.

בראשות הוועדה יעמוד השופט (בדימוס) הרן פיינשטיין, וחברי הוועדה יהיו פרופ' אברהם דיסקין ופרופ' רינת קיטאי-סנג'רו. דו"ח הוועדה יוגש לשר המשפטים בתוך ארבעה חודשים. כאשר השר רשאי להאריך מועד זה לבקשת הוועדה.

יצוין, כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מדנלבליט הביע עד לא מכבר התנגדות להקמת הוועדה משום שמדובר ב"ממשלת מעבר", אלא שהעובדה כי מדינת ישראל מציינת מערכת בחירות שלישית בתוך שנה, הרי שלדברי שר המשפטים, הדבר אינו יכול עוד להמתין גם אם מדובר לפני בחירות.

בהודעה שפרסם אוחנה נכתב, כי "הקמת הוועדה היא צעד חשוב לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט, משימה קריטית מעין כמותה עליה דיברתי רבות מיום כניסתי לתפקיד.

בסמוך לאחר אירוע מותו של סלומון טקה ז"ל, הוצפה בציבור – ובפרט בקרב ציבור יוצאי אתיופיה – בעיה שהכרתי מקרוב מעיסוקי כעורך דין: בעיה קשה שהיא ארוכת שנים וחוצת מגזרים של חוסר אמון ציבורי במח"ש. תחושות הכאב האמיתי והאותנטי שחשו רבים מיוצאי אתיופיה הגיעו גם לאוזני, הן בישיבת ועדת השרים למאבק בגזענות בראשות רה"מ, הן בישיבות שקיימתי בלשכתי והן כפי שעלו באמצעי התקשורת השונים.

רבות מהטענות הופנו אז נגד המחלקה לחקירות שוטרים, שיותר מדי מקרים המגיעים לשם לא זוכים – כך נטען – לטיפול ההולם והראוי. בחנתי את האפשרויות השונות, והודעתי עוד ביולי 2019 על כוונתי להקים את הוועדה.

אלא שאז עלתה טענה מהגורמים המשפטיים הבכירים לפיה בתקופת הבחירות יש בעייתיות בהקמת ועדת בדיקה שכזו, שהיא אירוע נדיר בתולדות המדינה, בנוסף, חשבתי שלא יהיה נכון שהקמת הוועדה תתפרש בטעות כניסיון להשפיע על ההחלטות בעניין סלומון טקה ז"ל. על כן נמנעתי מלהביא אז את הוועדה לאישור הממשלה".

שר המשפטים מציין עוד, כי "בשיחות רבות שהיו לי עם יוצאי אתיופיה, ראשי ארגונים ואחרים, הודעתי כי הכוונה על הקמת ועדת הבדיקה עודנה שרירה וקיימת. כך גם בשיחות שהיו לי עם חה"כ גדי יברקן, לפני ואחרי שחזר לתנועת הליכוד. משהבחירות לא הביאו, למרבה הצער, להקמת ממשלה ולאחר שנסתיימה החקירה במקרה סלמון טקה, הסתיים השימוע והתקבלה החלטה – החלטתי כעת להקים את הוועדה – ולהביאה לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה.

העולם שבחוץ איננו קופא על שמריו רק משום שיש עוד בחירות, והציבור זכאי למענה.

כדי לא לכבול את ידיה של הממשלה הבאה – תהא אשר תהא – אני קובע כי ממצאי ומסקנות הוועדה תוגשנה לממשלה רק בעוד 4 חודשים, ורק במידה שהממשלה תבקש מהוועדה לקבל המלצות – הוועדה תגיש גם את המלצותיה.

בישיבתה הבאה של הממשלה אביא לאישורה את הקמת ועדת הבדיקה, בראשה יעמוד השופט בדימוס הרן פיינשטיין, ויהיו בה חברים הפרופ' רינת קיטאי-סנג'רו והפרופ' אבי דיסקין. הציבור זכאי לגופי אכיפה טובים ויעילים, הוגנים ושקופים – הנכונים גם לעמוד בפני ביקורת.

אדגיש כי אין בצעד זה כדי לקבוע כי כל הטענות המושמעות הינן בבחינת ראה וקדש – אך לא ניתן יהיה לאתר ולטפל בסוגיות הנדרשות ללא בדיקת עומק.

בעיית האמון במח"ש זקוקה לבדיקה יסודית שרק ועדת בדיקה ממשלתית חיצונית, עצמאית ובלתי תלויה, תוכל להביא לידי ריפוי בקרב אוכלוסיות רבות בחברה הישראלית ותוביל לחיזוק אמון הציבור במערכת.״ לשון הודעת שר המשפטים.

כזכור, השר אוחנה הכריז פומבית על כוונתו להקים ועדת בדיקה בנושא מח"ש עוד בחודש יולי 2019, כחודש לאחר כניסתו לתפקיד, וזאת לאור המקרה הטראגי בו נהרג סלומון טקה ז"ל שהציפה מחדש את סוגיית חוסר האמון במחלקה מכיוונם של ציבורים שונים, כאשר עדות לכך ניתן למצוא בדו"ח המבקר משנת 2017 אשר קבע כי הטיפול בעבירות שוטרים סובל מבעיה יסודית – רוב התלונות והמידע המתקבלים אינם נבחנים בכל המישורים הרלוונטיים ובדגש על המישור הפיקודי".

תגובה אחת
  1. חכמים אמרו כל הפוסל במומו פוסל ושימו לב ליועץ שמתיל בכולם רפש אולי במומו הוא פוסל?

השארת תגובה