ועדת הכספים תקדם: פיצוי נזקי טבע

במסגרת דיון בנזקי מזג האוויר בשבועות האחרונים, עלה כי בעלי עסקים תלויים במידה רבה בפוליסות הביטוח שלהם • הוועדה קראה לתקצוב מיידי של 11 מיליון ש"ח, להכשרת עסקים שעדיין אינם מתפקדים בעקבות נזקי הסופה

סערה. צילום ארכיון: שי וקנין
סערה. צילום ארכיון: שי וקנין
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני קיימה דיון בעניין פגעי מזג האוויר בשבועות האחרונים.

בפתיחת הדיון, עלתה קריאה מצד חברי כנסת שונים להכריז על אירועי השבועות האחרונים כאסון טבע, אך במהלך הדיון עלה כי הכרזה כזו מסייעת רק לפיצוי ענף החקלאות. נציג רשות שוק ההון ציין כי מי שעסקים המכוסים בפוליסת ביטוח מתאימה, מכוסים גם לעניין הפגיעות האחרונות: "הורנו לחברות הביטוח לתת תעדוף לתביעות הנוגעות לפגעי מזג האוויר, יש לנו סדר גודל של 4,500 פניות לחברות הביטוח. ההערכה כרגע של חברות הביטוח היא של נזקים בהיקף של כ-130 מיליון ש"ח".

סגן נציב כבאות והצלה, שמעון בן נר התייחס לאירועים, וציין:  "אנחנו גוף בהקמה והמצב הפוליטי משתק אותנו. לא המתנו לקריסת המערכות שלנו, התרענו מראש שיש צורך לרכוש מערכת שליטה בדומה למערכת של מד"א. לראיה המערכת שלהם היחידה שלא קרסה. אנחנו זקוקים ל-30 מיליון ₪, יש צורך במערכות נוספות". ח"כ מלכיאלי קרא לתת מעמד מיוחד למשפחתו של מוטי בן שבת, ולאנשים שמסרו את נפשם למען הצלת אחרים. ראש עיריית נהריה ציין כי כ-200 עסקים בעיר מושבתים לגמרי, וכי ישנו צורך מידי ב-11 מיליון ₪, על מנת להחזירם לפעילות. יו"ר הוועדה, וחברי כנסת נוספים קראו לקדם חקיקה שתאחד את קווי גופי ההצלה, מנגד טען סמנכ"ל מד"א, כי הנושא נכשל בחו"ל, ונבחן ונדחה גם בארץ.

נוכח הממצאים, ציינו יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני וחבריה, כי יפעלו לקידום חקיקה שתעגן פיצויים בגין אסונות טבע. יו"ר הוועדה ציין כי יפנה לרה"מ לעניין הכרזת אסון טבע, זאת על מנת לסייע לפיצוי לחקלאים. יו"ר הוועדה ציין עוד, כי יפעל לאיחוד קווי חברות ההצלה, לאחר בחינת המהלך. עוד קראה הוועדה בתום הדיון, להקציב מידית 11 מיליון ₪ להכשרת עסקים בנהריה שנפגעו קשות כתוצאה ממזג האוויר.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון: "אנחנו מתכנסים לעניין האסונות הגדולים שפקדו אותנו. מה שקרה בנהריה ומה שקרה בת״א לצערנו הרב, ובמקומות אחרים בארץ בכל המקומות הייתה מציאות קשה. אני כמובן בשם הועדה שולח תנחומים למשפחות שיקיריהם נפגעו. אני רוצה לשבח את רוה"מ והממשלה שהחליטו על תקצוב מידי של כמה עשרות מיליוני שקלים. אך אין הקומץ משביע את הארי, נעמוד על המשמר שהכסף הדרוש יעבור. אנחנו דנים על שני חלקים – האחד הוא התקציב מה ניתן לעשות בעניין הזה, והנושא השני הוא התאום בין משרדי הממשלה והרשויות, ואני מבקש מהיועצת המשפטית מה לעשות בעניין כזה שיורד גשם במעלות ואז נהריה מוצפת – מי נושא באחריות".

יועמ"ש ועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק: "אין חקיקה מסודרת בנושא אבל סעיף 90 א' לפקודת המשטרה מתייחס לאירוע חירום אזרחי, וזה אירוע שפוגע ברכוש לרבות פגיעת טבע. במקרה של אירוע חרום אזרחי, משרד הפנים מכריז על כך, ואז המשטרה אחראית על תיאום ותכלול של האירוע בייחס גם לייתר הגורמים. במקרה הזה של השיטפונות לא הייתה הכרזה על אירוע אזרחי.

לעניין הפיצויים, ציינה יועמ"ש הוועדה, כי האפשרות היחידה הקיימת בחוק, הינה פיצוי לעניין תשתיות חקלאיות, במידה והוכרז על אסון טבע. ביחס לכל יתר הפגיעות אין חקיקה שמסדירה את הנושא. עוד ציינה אפיק, כי בעבר ביקשה ועדת הכספים לקדם חקיקה בנידון, אך לא זו לא זכתה לשיתוף פעולה.

ח"כ גפני: "ניסינו להעביר זאת, אך האוצר לא הסכים לכך בשום אופן".

ח״כ מיכאל מלכיאלי התייחס למותו של מוטי בן שבת, שטבע לאחר שהציל מספר אנשים בנהריה: "יש לתת מעמד מיוחד לאנשים הללו, הילדים היתומים שלהם צריכים לקבל קצבאות גבוהות מהרגיל, יש כאן ערבות הדדית יוצאת דופן, ואנחנו כחברה צריכים להכיר את הטוב שבהם, להודות להם על כך".

רונן מרלי, ראש העיר נהריה: "נהריה עברה שיטפון, לצערנו איבדנו את מוטי בן שבת, גיבור לאומי, שהציל לא מעט אנשים עד שנסחף למותו. לעניין המצב, העיריה לא תצליח לעמוד בנטל, המים הגיעו מגב ההר. יש תוכנית ממשלתית שעולה כ-120 מיליון שקלים. אני מבין שרוה"מ רוצה לצאת לדרך עם תכנון ויש ההערכה רבה על הסיוע המידי לעיר. הפתרונות הם: אחד זה פתרון מדיני, לעניין שטפון שמגיע מגב ההר. יש פגיעה קשה בתשתית העיר, פגיעה נוספת בעסקים, 200 מהעסקים הקטנים והבינוניים מושבתים לגמרי מתוך 3,200 עסקים. יש כ-1000 עובדים בעסקים הללו, והם בעלי פדיון חודשי ממוצע של כ-200 אלף שקל. החלטתי לפתור אותם מארנונה לתקופה הזו. בעלי העסקים לא קיבלו סיוע מידי, הפגיעה היא גם במשפחותיהם, יש אפשרות לפתור זאת ללא עלות גבוהה".

ח"כ גפני השיב:" נכון שאנחנו נמצאים במצב פוליטי וציבורי רגישים, אך נפעל מול הממשלה, כמו שעשינו במבוא מודיעים, והועברו כספים לשיקום".

ח״כ עודד פורר: "אי אפשר לבקש מהעיריות לטפל לבד באתני הטבע, קרה אסון בתל אביב שהוא דוגמה, איך אפשר היה למנוע את זה, וזה איחוד מוקדי ההצלה. אין סיבה שבמדינת ישראל לא יהיה מוקד הצלה אחד. כשקורה אירוע לא צריך שהאדם יחשוב לאיזה מספר להתקשר".

ח"כ מיקי לוי: "בחוק מס רכוש וקרן פיצויים בגין נזקי מלחמה או בצורת, היה צריך להוסיף עוד סעיף אחד קטן – נזקי טבע. היו שולחים את השמאים של רשות המיסים ובזה היינו גומרים עניין. על הוועדה הזו חלה החובה שהחוק יכלול גם נזקי טבע".

ח״כ עומר בר לב: "אנחנו מגדירים כאסון טבע, מה שקורה אחד לעשרות שנים, סביר להניח שזה כבר לא סיפור של אחד לעשרות שנים בעקבות שינויי האקלים. הופתעתי לטובה שמודבר רק ב-11 מיליון שקל לעסקים ולכן מדובר בסכומים קטנים במובנים של מדינת ישראל, ועליה לפעול במהירות לכסות זאת".

ח״כ ינון אזולאי: "אנחנו שומעים את האזורים הללו רק כשיש אסון בנפש, וזה לא אמור להיות כך. בת"א היה מחיר גבוה לחוסר המענה מצד גורמי החירום. ישנה הצעת חוק לאיחוד מוקדי ההצלה, היא נתקעה בקריאה ראשונה".

סגן נציב כבאות והצלה, שמעון בן נר שנכח בדיון אמר: "העובדים שלנו עושים עבודה אדירה, אנחנו ממשיכים בפעילתנו, אנחנו גוף בהקמה והמצב הפוליטי משתק אותנו. לא המתנו לקריסת המערכות שלנו, התרענו מראש שיש צורך לרכוש מערכת שליטה בדומה למערכת של מד"א. לראיה המערכת שלהם היחידה שלא קרסה. הקמנו שבעה מחוזות, אנחנו זקוקים ל-30 מיליון ₪, יש צורך במערכות שליטה נוספות. מתעוררים רק כשיש אסונות".

ח״כ שלמה קרעי: "הנושא המשמעותי זה העסקים הקטנים שאין מי שיטפל בהם. אנחנו צריכים לתת גיבוי ולהמליץ לממשלה להעביר את התקציב. צריך לעשות כמו שעשינו עם המסעדנים או להעביר חוק בדרך שלנו".

יו"ר הוועדה ח"כ גפני, סיכם את הדיון: "נפנה לשר האוצר ורה"מ, נבקש ש-11 מיליון השקלים יעברו כמה שיותר מהר, למען אותם עסקים שלא יוכלו לפעול ללא הכסף הזה, מדובר בעניין קריטי לחיי ופרנסת המשפחות הללו. בנוסף אני מבקש מהיועצת המשפטית לנסח הצעת חוק שתקבע פיצויים עקב אסון טבע, אנחנו נצטרך לחתום על זה ואני מניח שזה יעזור לפיצוי זמני. אני מקווה שנוכל לקיים את הדיון. בנוסף אני מבקש להכין את הצעת החוק של איחוד קווי גופי ההצלה. במידה וזה לא הצליח בארה"ב, נבקש לקבל את הדו"ח לעניין זה, נפעל רק מתוך אחריות מלאה. עדיין אני תוהה, מה היה קורה אם השיחות בת"א היו מגיעות לכוח פנוי. אני מבקש מהיועצת המשפטית להכין הצעת החוק גם לעניין איחוד הקווים. לגבי הכרזה על אסון טבע אני מבקש שרשות שוק ההון תעביר נתונים, כמה ביקשו לקבל פיצוי מהביטוח, כמה נענו בחיוב, אנחנו רוצים לפקח על העניין הזה, הגשמים גם כנראה ימשכו. לעניין הכרזת הממשלה על אסון טבע".

השארת תגובה