רק כך יגיע הימין ל-61 מנדטים

אחרי הסתגרות ממושכת, שלא לומר התבצרות, בחדרו של פרץ – יצא בן גביר לשיחת טלפון קצרה, משניסה לחזור ודפק על דלת החדר, היא נותרה סגורה. "הם לא רוצים להכניס אותי", סיכם במשפט מריר וכפול משמעות

ראשי הימין המאוחד
ראשי הימין המאוחד
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

40 יום לבחירות, מבינים כולם שהמפתח לשבירת הקיפאון הבין-גושי נעוץ במצביעי הימין הרך, אותם מנדטים שבסיבוב הראשון הצביעו לפייגלין, כחלון ובנט, ומקצתם תמכו בישראל ביתנו ובכחול לבן. אם הליכוד ובנט ישימו עליהם יד, הם יזכו לגוש ה-61 – את השורה התחתונה הזו מבינים היטב ב'כחול לבן' ולכן התקבלה שם החלטה אסטרטגית – שוברים ימינה, תרתי משמע.

תרמה לכך גם ההבנה שהפגישה המיותרת והמתועדת של גנץ עם נציגי הרשימה המשותפת תשמש את קמפיין הליכוד, בצירוף תרומתו הצנועה של ח"כ אחמד טיבי, שטרח להסביר לח"כ יועז הנדל את כללי המשחק במהלך דיון בכנסת השבוע – "תמשיכו לדבר על סיפוח, ואם תעזו להתקדם בכיוון הזה – גנץ יישאר יו"ר האופוזיציה", הסביר הרופא מתע"ל, בשפה פשוטה, ככה שכל אחד יבין.

מי שהאזין בקשב רב ומדויק לדבריו של טיבי, היה דווקא סמוטריץ', שהבין היטב את המסר – כל עוד כחול לבן רק מדברים כדי למשוך מצביעים, ניחא, אבל אם ייכשלו במבחן המעשה ויתמכו בעמדת הימין – הם יכולים לשכוח מתמיכת הרשימה המשותפת. יותר מזה הוא לא היה צריך.

לרוע מזלם של נציגי הקוקפיט, התלבש סמוטריץ' על הדיון שהם עצמם יזמו, בבחינת 'כופה אותו עד שיאמר רוצה אני' ליו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, שהכריז לבסוף כי הכנסת תתכנס בשלישי הבא לדון בהקמת הועדה שתוכל לעסוק בחסינותו של ראש הממשלה. אם אנחנו ממילא מתכנסים, כך סמוטריץ', הבה נדון גם בסיפוח הבקעה.

צריך להבין, כמעט ואין יהודי בישראל שאינו תומך בסיפוח הבקעה, קל וחומר אנשי ימין. אם 'כחול לבן' יצביעו נגד הצעה כזו, לא יעזור שום הסבר מפולפל על הצורך בהסכמת שני הצדדים והנזק הטמון בצעדים פזיזים, מקולות מצביעי הימין הם יוכלו לשכוח. אם כך ינהגו, כדאי להם לשוחח עם הנסיך הבריטי לשעבר הארי, ולשמוע מכלי ראשון על התחושה של איבוד המלוכה.

מנגד, אם יתמכו בהצעה – יפסידו פעמיים, בראשונה, את הרשימה המשותפת שבסיבוב הבא לא תשתף פעולה עם משחקי ממשלת המיעוט אפילו בגירסת הנדמה לי, ובשנייה, יספקו לנתניהו הישג טרי טרי לנפנף בו בפני בוחריו, הנה, יאמר נתניהו, הבטחתי לספח את הבקעה – וגם קיימתי. תוסיפו לזה את התיעוד המרשים שמצפה רוה"מ להציג בסוף השבוע, בציון 75 שנים לשחרור מחנה אושוויץ-בירקנאו, כשהוא מוקף בשורה של מנהיגי עולם, מהנשיא פוטין ועד המלך הספרדי פליפה, מסגן נשיא ארה"ב מייק פנס, עבור דרך הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון, וכלה בנשיאי האיחוד האירופי וברשימה מכובדת של מנהיגים אורחים ורכבי שרד שטרם נראתה במחוזותינו.

על הדרך, צפוי נתניהו לחזק את מעמדו כ'משיב הבנים האבודים', אחרי השבת החייל החטוף גלעד שליט (במחיר דמים יקר) והחזרת גופתו של זכריה באומל הי"ד, מסתמן כי נתניהו יסמן וי גם על שחרורה של הצעירה הישראלית נעמה יששכר מהכלא הרוסי. עם רשימת הישגים שכזו, מי צריך חסינות?

ביני לביני, חוששים בכחול לבן מאבדן מנדט של מצביעים יוצאי אתיופיה, בעקבות מעברו של ח"כ גדי יברקן, הפופולארי למדי בשורות העדה – לרשימת הליכוד, אחרי שגנץ מיהר להיפטר ממנו עם פרסום המגעים שניהל מול הסיעה המתחרה. כותב השורות חשף בשבוע האחרון כי גם חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר חששו לעתידם וקיימו מפגשים עם בנט ושקד כדי לדון באופציה של ריצה משותפת בימין החדש, מה שלבסוף לא יצא לפועל בשל חוסר הסכמות בעניינים שונים, וכבר תהה מי שתהה האם רק בשל צבע עורו הופלה יברקן לרעה ונגזר דינו להגליה.

פרצת עליך פרץ

האגדה מספרת שבילדותו של מרן הגר"ח מבריסק זצ"ל, נשאל אחד מבני משפחתו האם הוא יותר חכם מחיימק'ה או שמא הילד, שכבר נודע כעילוי – חכם ממנו. ענה אותו בן משפחה: "אם אגיד שאני חכם יותר – אהיה גאוותן, אם אגיד שחיימק'ה יותר – אהיה שקרן". שמע חיימק'ה הקטן את הדו שיח, ניגש וציין בשנינות: "אתה גם גאוותן וגם שקרן".

להבדיל, לפני שבועות אחדים, כאשר הקים השר רפי פרץ עם איתמר בן גביר מחלף מאחורי גבו של שר התחבורה, הוא התגלה כטיפש פוליטי, כי אם אכן הוא לא מאמין שבריצה משותפת שלו עם בן גביר הם עוברים לבדם את אחוז החסימה, כפי שהתברר למפרע, אל לו להפגין שרירים מול הדמות הכי כריזמטית שהייתה בצד שלו, בצלאל סמוטריץ'.

ברביעי שעבר, כש'חתך' ברגע האחרון מהשותפות שחתם וסגר בתנאים משפילים עם הימין החדש, הוא התגלה כשקרן שאינו עומד ב'מילה זו מילה'. כך, במקום להישאר או טיפש או שקרן, הוא יצא גם וגם.

על הדרך, הספיק פרץ לפרק את סיעת הבית היהודי לגורמים. עידית סילמן נמלטה מאזור האסון דקה לפני החתימה, מוטי יוגב שובץ במקום לא ריאלי ומסר הצהרה תוקפנית מכוונת אישית נגד פרץ, ושאר החברים כבר מזמן טווים תוכניות להיפטר מטייס המסוקים, שהתרסק בנחיתה.

אל תתפלאו אם כבר בימים הקרובים יתכנס מרכז המפלגה ביוזמת נאמני ח"כ יוגב, שהם מרבית חברי המרכז, ויחל בהליכים להדחת פרץ מתפקידו כיו"ר המפלגה, מבלי להמתין לפריימריז שהבטיח לערוך שלושה חודשים אחרי הבחירות. כך, הוא יישאר ח"כ ללא סמכות, ללא כוח, ללא חברים וללא עתיד פוליטי, ומעמדו יהיה כשלג דהשתא, בצניחה ולא נראה לעין.

חטאו של פרץ אינו מסתכם רק בחתימה הפזיזה הראשונית עם בן גביר או בעריקה הסופית לזרועות בנט. גם באמצע הוא הוסיף חטא על פשע, כשהתנהל באגרסיביות מול סמוטריץ'. שר התחבורה הציב שלוש דרישות משמעותיות בפני פרץ ובן גביר, ובהינתן שדרישותיו היו נענות – היה חובר אליהם: האחת, לקבל את התפקיד הראשון לאחר הרכבת הממשלה. השנייה, לבצע חילופי גברי בין מקומות 4 ו5 ברשימה (כך שמקום רביעי יהיה איש האיחוד הלאומי ומקום חמישי איש הבית היהודי). והשלישית, מינוי מנכ"ל מטעמו למפלגה.

פרץ התעקש על זוטי דברים ודחק את סמוטריץ' החוצה לזרועות שקד ובנט. במבחן התוצאה הוא נשאר קירח מכאן ומכאן, תפקיד הוא יקבל רביעי, אם בכלל, לעשירייה הפותחת של הרשימה המשוחזרת לא נכנס איש מלבדו מטעם הבית היהודי (למעט שרה בק, הצנחה של הרגע האחרון אחרי שהאיחוד הלאומי כבר נטש. לא למענה הוא נלחם בסמוטריץ') ומנכ"ל לימין החדש כבר יש, והוא אינו מטעם רפי פרץ.

כוחו בפיו

סיפורו של איתמר בן גביר עשוי להיות הסיפור המכריע של מערכת הבחירות הזו, לכן גם ראוי להתעכב עליו. זהו סיפורו של אידיאולוג קנאי, בעל גרעין חזק ויציב של תומכים, שכושל פעם אחר פעם בניסיון למנף את כוחו הפוליטי למושב בכנסת. הסיפור הזה מורכב מעקשנות, תמימות פוליטית, מעט פזיזות והרבה ביש מזל ושנאה שהוא סופג על בסיס קבוע.

ביום רביעי בערב, בשעות הדרמטיות של סגירת הרשימות, לכדו את עיניי שלושה רגעים שסיכמו יותר מכל את השיעור הפוליטי שהעבירו לו השועלים המנוסים של הציונות הדתית.

הרגע הראשון התרחש בערך בשעה 9 בערב, בן גביר, מודע לכך שרוה"מ מפעיל לחץ אגרסיבי במטרה לפורר את ההסכם שחתם עם פרץ, יושב עם קומץ מנאמניו בקומת הכניסה החשוכה של הכנסת. אחד מחברי ועדת הבחירות עובר במקום ובן גביר מבקש את עזרתו בחשאי, להביא לו את טפסי הרישום למפלגה עצמאית. הוא כבר מריח משהו.

הרגע השני, התרחש כשעה לאחר מכן – אחרי הסתגרות ממושכת, שלא לומר התבצרות, בחדרו של פרץ – יצא בן גביר לשיחת טלפון קצרה, משניסה לחזור ודפק על דלת החדר, היא נותרה סגורה. "הם לא רוצים להכניס אותי", סיכם במשפט מריר וכפול משמעות.

הרגע השלישי והאחרון, היה לאחר חצות ליל וסיום טקס הגשת הרשימות, אז התייצב עורך הדין שבו מול המצלמות ונשא בגרון ניחר כתב אישום נגד הצמרת הפוליטית של המגזר הדתי לאומי, "רפי פרץ תקע סכין בגב שלי ושל 84 אלף הבוחרים שלי", ירה והגיע למסקנה המוזרה במקצת: "כדי להציל את שלטון הימין – נרוץ באופן עצמאי".

לפני שיוצאים בפרץ של הזדהות עם הנבגד האומלל, חשוב לזכור שהוא ורק הוא האשם במצבו. אילו לא היה משתף פעולה עם התעלול של פרץ מלכתחילה, וחלף זאת היה חותם הסכם דומה עם סמוטריץ', ככל הנראה היה הימין רץ בשתי רשימות שונות, חרד"לית וליברלית, ומקומו של בן גביר בכנסת היה מובטח.

ומאחר וכבר צץ סקר פה ושם שמרמז כאילו ל'עוצמה יהודית' יש איזה שהוא סיכוי לעבור את אחוז החסימה, ומאחר ונציגי הרשימה כבר התכנסו והודיעו כי ירוצו עד הסוף בכל מחיר, אחזור על מה שכתבתי כאן ערב הבחירות הקודמות – הפער בין עוצמה יהודית לאחוז החסימה הוא יותר מ50 אלף קול ביום כתום, ובקונסטלציות מסוימות עשוי לטפס עד 70 אלף, זהו פער בלתי סגיר, אין שום סיכוי, תיאוריה או תסריט בו עוצמה יהודית עוברת את אחוז החסימה, ולפיכך הצבעה עבורה היא השלכת קולות לפח גרידא. ולוואי שאתבדה…

חזקיהו ואמצהו

חודש ינואר מסתיים תיכף ובמוסדות התורה כבר נערכים להתמודדות עם התקציב המקוצץ, כפי שסוקר בהרחבה מעל במה זו בשבועות האחרונים. בתחילת השבוע ניסו הנציגים החרדים לשנות את רוע הגזירה, אך עד כה – ללא תוצאות של ממש.

לפני שמפנים אצבע מאשימה לעבר החשב הכללי, רוני חזקיהו, שעל פי החוק הוא בעל הבית הבלעדי של כספי מדינת ישראל בתקופה הקרובה, חשוב לזכור שחזקיהו עצמו מוגבל באופן דרקוני וטווח הגמישות שלו מצומצם במיוחד.

חזקיהו, יהודי בעל לב חם שאוהב ומכבד את שומרי המצוות, נקלע לעמדת האיש הרע שלא בטובתו, לו הדבר היה תלוי בו – היו כספי הישיבות והכוללים מועברים תמידין כסדרם וילדי האברכים שומרים על פת לחמם, אלא שהכללים פועלים לרעת המגזר החרדי.

לפי הספר, לחזקיהו מותר 'לבזבז' מדי חודש עד אחד חלקי שנים עשר מגובה התקציב בשנה שעברה, לפי סדר עדיפויות כדלקמן: ראשית מה שמתחייב על פי חוק, אחר כך חובות המעוגנים בהסכם, בהמשך חובות על פי אמנה בין-לאומית, אז מגיע תורם של שירותים חיוניים ובסוף, הפירורים שנותרו – לכל השאר.

למעשה, המאבק הריאלי היחיד הוא להגדיר את תקציבי עולם התורה כ'צורך חיוני', ויתכן בהחלט שבהתנהלות נבונה מול האוצר – יצליחו נציגינו לרשום הישג נאה, שיקל מעט את תזרים הכספים במוסדות התורה עד להקמת הממשלה והשבת ימי גפני כקדם.

עם זאת, מסתמנת קרן של אור בקצה המנהרה, ובחודש פברואר צפוי המצב להשתפר במעט משתי סיבות. האחת, תשלום הקרנות על אג"ח של מדינת ישראל ירשום ירידה קלה וישתחררו מעט מזומנים, והשנייה, חזקיהו הניח בצד סכומים משוערים לועדת חריגים, ויתכן שלאחריה תישאר בקצה הצלחת איזו עצם.

סיום לסיום

"ברשות מרן שר התורה, רבן של כל בני הגולה, הגאון רבי חיים קנייבסקי", לו היה אחד מיני אלפי המשתתפים ב'סיום הסיומים' הגדול שנערך ביום שני בהיכל 'מנורה מבטחים' עוצם את עיניו, לבטח היה משער שהדובר הוא אחד מראשי 'לב לאחים' או בעל תפקיד ישיבתי כלשהו. לו היה פותח את עיניו, היה נאלץ לשפשף אותן בתימהון, על הבמה עמד ראש העיר ירושלים, משה ליאון, שהאריך בכבודם של גדולי ישראל בהגייה ישיבתית כבקי ורגיל, ולא שכח להודות להם על התמיכה במועמדותו, לפני מעט יותר משנה.

אכן, זה לא מכבר חלפה שנה למערכת הבחירות ההיסטורית בירושלים, וקל שלא לזכור מה היה המצב עד לא מזמן. וכי מישהו יכול לדמות לעצמו את ראש העיר הקודם, ניצב במעמד סיום הש"ס ומקבל בדחילו ורחימו את גדולי ישראל? האם מאן דהוא זוכר את הימים בהם הנציגות החרדית הייתה בגדר בל ייראה ובל יימצא בקומה שש בספרא? היכן הימים שועדת תכנון ובניה וועדת הכספים נשלטו על ידי נציגות עוינת, וחברי המועצה החרדים בלעו את עלבונם פעם אחר פעם?

לפעמים, כדאי לקפוץ לביקור בעיריית ירושלים רק כדי להיווכח בשינוי העמוק, תודעתי ומעשי, שחל בכל הקשור לצרכי המגזר החרדי בעיר. לא עוד כעניים בפתח, לא עוד זעיר כאן זעיר שם. ראשי ישיבות ורבני שכונות מתקבלים בכבוד ובהערצה, מ"מ ראה"ע לייזר ראוכברגר מנצח בגאון על ועדת תכנון ובניה, סגרה"ע צביקה כהן מוביל את ועדת הכספים, לכל פניה יש כתובת, כל אירוע ראוי מתוקצב ולנציגי התעוררות נשאר רק להתקוטט על האנדרטה של פוטין. היינו כחולמים.

לסיום, באווירת ימי הבחירות והמאבקים בין המפלגות, מן הראוי לצטט מאותו מעמד נשגב, משפט מדבריו של מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, "כל התורה כולה היא לא בשלמות – כשחסר באהבת הבריות".

תגובה אחת
  1. אני לא מבין מה חטאו של בן גביר בכך שחתם עם פרץ לפני סמוטריץ'

השארת תגובה