המאבק על עצמאות החינוך החרדי בישראל

חזרנו לראיון המיוחד עם אברהם יוסף לייזרזון, עם פתיחת שנת הלימודים תשע"ד, במהלכו דיבר בסערת נפש על הגזירות הממשלתיות שנחתו על עולם התורה והסביר ממה הוא באמת חושש

הרב לייזרזון בפורום המנהלים
הרב לייזרזון בפורום המנהלים
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

דמעות הרבה זלגו בצאתה של השבת האחרונה, עם קבלת הידיעה המעציבה על פטירתו של הרב אברהם יוסף לייזרזון זצ"ל, שניצב בחוד החנית של הציבוריות החרדית בישראל בעשורים האחרונים ודאג לשמירת החינוך הטהור בדרך ישראל סבא עבור ילדי תינוקות של בית רבן.

פרק גדוש ועילאי שייזכר בתולדות הציבוריות החרדית, הותיר אחריו הרב לייזרזון. מאבקיו לשמירת צביון הדת בירושלים ולמען קדשי ישראל, בראשם המערכה הגדולה נגד המורמונים, עשייתו האדירה לטובת חינוך ילדי ישראל, הטביעו חותם עמוק על חיי המגזר החרדי בארץ הקודש.

בשעת הצורך לא חת לצאת למלחמות קשות ומורכבות על כבוד שמיים, בכל מערכות היהדות החרדית ובמיוחד במלחמתו להגנת עצמאות החינוך החרדי על כל גווניו בו גילה עוז ותעצומות.

עדות למאבקיו בזירה זו נצרנו בארכיון ובעקבות פטירתו לשמי רום חזרנו לשיחה המרוממת שקיימנו עמו. היה זה בימי הקמת ממשלת לפיד הזכורה לשמצה. הגזירות שהממשלה החדשה הטילה על עולם התורה ועל החינוך החרדי, הביאו אותנו בשעתו לשמוע את דעתו של הרב אברהם יוסף לייזרזון, יושב-ראש "החינוך העצמאי", שנלחם בכל כוחו נגד הניסיונות לפגוע בעצמאותו החינוכית של המפעל החינוכי הוותיק.

ביום פתיחת שנת הלימודים תשע"ד, בין סיור מבית ספר לבית ספר כפי שהוא נוהג זו השנה ה-34 מאז נבחר לתפקידו הבכיר, הצלחנו לקיים עמו שיחה קצרה, אודות הקשיים וההתמודדות עם הגזירות החינוכיות והתקציביות המאיימות לאחרונה על החינוך העצמאי, המציין השנה ששים שנה להיווסדו.

מה היא התחושה ביום של פתיחת שנה"ל?, שאלנו אותו

"כל פתיחת שנת לימודים חדשה במערכת החינוך החרדי הוא יום בשורה והודיה להשי"ת – השיב הרב לייזרזון – "זה יום מרנין ומשמח לא רק לרבבות התלמידים והתלמידות ולאלפי עובדי ההוראה, כי אם ליהדות החרדית כולה, כל שנה אנו מתרגשים מחדש למראה רבבות רבבות "ילדי סיני" כפי שאני מגדיר אותם, מכל החוגים, הזרמים והעדות, שבים לספסלי הלימודים בחדוות יצירה במאות מוסדותינו, תלמודי התורה ובתי הספר לבנים ולבנות, הנפתחים בצורה מסודרת ומאורגנת, חרף הקשיים, שזה ממש בגדר נס וסייעתא דשמיא מוחשית.

הרב לייזרזון ציין בסיפוק ובקורת רוח את עבודת ההכנה המעייפת והמפרכת הנמשכת בכל חדשי הקיץ על ידי כל הגורמים, המחלקות והאגפים בבית החינוך העצמאי, במאמץ בלתי נלאה להבטיח את פתיחתם התקינה והסדירה של מאות המוסדות הפזורים בכל רחבי הארץ.

"הדבר מקיף את כל התחומים, כמו שיבוץ אלפי המורים והמורות, ארגון מבני בתי הספר, ההתמודדות עם מצוקת הדיור, הפעילות העניפה להסדרת הרשיונות, הדיונים המייגיעם לרישום וקבלת התלמידים והתלמידות, הבטחת מערך ההסעות ועוד".

מהיכן שואבים את הכוחות לכך?

"התחושה וההרגשה המלוות אותנו יום יום כי אנו פועלים בשליחותם ובכוחם של גדולי הדורות האחרונים מאז יסודו של המפעל ועד היום כדי להעניק את החינוך הטהור לבני דור העתיד, הם שמעניקים לנו את הכוחות והיכולות להתגבר על כל המכשולים העומדים בדרך ולעשות כל מאמץ ועמל על מנת למלא את שליחותנו ההיסטורית להגן על חומת החינוך העצמאי ולפעול להרחבתו והמשך התפתחותו".

כיצד אכן מתמודדים עם הגזירות?

"בסייעתא דשמיא ובזכותם של גאוני וצדיקי הדור זי"ע שהקימו ויסדו את החינוך החרדי העצמאי עם קום המדינה, שהפקירו את בריאותם ומסרו נפשם ללא כל הגזמה להקמת מסגרת חינוכית עצמאית מוחלטת ללא תערובת חיצונית-ממלכתית, כפי ששר החינוך הנוכחי (שי פירון) חותר ופועל, בניגוד לדעת גדולי דורנו".

האם הקיצוץ התקציבי המתוכנן כבר הופעל?

"למעשה, בשלב זה לקראת שנת הלימודים החדשה, עדיין לא עלה בידי שר האוצר להניף בפועל את גרזן הקיצוצים במערכת, הכרוכים יחד עם הגזירות החינוכיות, כפי שהוא שואף, מאחר ולא הספיק להעביר זאת במועד החוקי, אך כפי שפורסם בתקשורת ביקש שר החינוך לתת לו ארכה של חצי שנה כדי להקים, כדבריו, אלטרנטיבה, למה שהוא מכנה 'מרכז חינוך חרדי-ממלכתי' ובדרך זו, לפגוע חלילה ברשתות החינוך החרדיות המתנגדות לתכניות הלימודים שהוא מבקש להחדיר במוסדותינו".

ומה דעתכם על המרכז החרדי-ממלכתי?

מיותר לחזור ולהודיע על התנגדותנו התקיפה והנחרצת לרעיון פסול זה, שהוא בניגוד גמור ומוחלט לדעת גדולי ישראל, שהם בלבד המוסמכים והקובעים בכל הקשור לתכני וסדרי הלימודים בחינוך החרדי.

הרב לייזרזון לא היה מסוגל לכבוש את סערת רוחו כשהוא מתייחס לנושא העומד כיום על הפרק, "הייתכן" -הוא זועק בכאב בולט- כי דווקא שרי החינוך החילוניים של ממשלות ישראל לדורותיהם, בהם גם כאלה שהיו אנטי דתיים מובהקים, ידעו לכבד את הסיכום שהושג לראשונה עם ממשלת בן גוריון, על מתן אוטונומיה ועצמאות חינוכית מלאה לחינוך העצמאי, בהקשר לכך הוא גם מזכיר שמות שרים כמו זלמן ארן, בן ציון דינור, שולמית אלוני, יוסי שריד, אמנון רובינשטיין, יולי תמיר ואחרים, ואילו דווקא שר החינוך הדתי הנוכחי, מנסה לקעקע הסכם זה באיומים של קיצוצים תקציביים דראסטיים ובפיתויים של הקמת מרכז ממלכתי-חרדי חילופי.

הרב לייזרזון, בשטף דיבורו הקולח, שולף פרוטוקולים נוסטלגיים מתקופת ה"בראשית", בהם מתואר כי בשעתו הציע שר החינוך דאז לפתור את הקשיים התקציביים של החינוך העצמאי על ידי צירוף עובדי ההוראה במערכת כעובדי מדינה, באותם ימים קיימו עמו פגישה היסטורית גדולי התורה והחסידות זי"ע במהלכה הודיעו לו בצורה הברורה ביותר את החלטת מועצת גדולי התורה דאז בראשות גדולי גאוני וצדיקי הדור ההוא, כי הם מתנגדים בכל התוקף להשתלב בדרך זו או אחרת כעובדי חינוך ממלכתי, בהדגישם, כי מאז ומתמיד שמרנו על העיקרון המקודש כי המורשה החינוכית נתונה ומסורה אך ורק בידי גדולי התורה וחכמיה שהם בלבד המוסרים ומעבירים את המסורת העתיקה כיצד ואיך לחנך את ילדי ישראל מבלי שיהיו תלויים בגורם חיצוני כלשהוא.

כ"ק האדמו"ר ה"ברכת אברהם" מסלונים זצוק"ל אף התבטא באותה פגישה כי גם אם השלטון במדינה יהיה בידי נציג אגודת ישראל, גם אז לא נוכל להסכים שהחינוך העצמאי ייהפך לשלוחה ממלכתית. ראש הישיבה הגרא"מ שך זצוק"ל אמר באותה פגישה, כי באם נהפוך לעובדי מדינה  ונקבל משכורתנו ישירות ממשרד החינוך והם ימנו ויפטרו עובדי הוראה שלנו, זה יהיה הרס עצמאותנו, בהוסיפו בהתרגשות שעל כך מסרנו נפשנו בעבר ונמסור נפשנו גם כיום.

אחרים אף ציטטו את דבריו של אבי תנועת המוסר רבי ישראל מסלנט זצוק"ל שקבע כי אין לצרף להנהלת הישיבה בעלי-בתים עשירים אפי' כאלה שמחזיקים את הישיבה כי הם עלולים להשפיע על רמתה ומהותה עד כדי כך שהוא כותב "תיסגר הישיבה מאשר לשנות את אפייה".

כששאלנו אותו איך הם מתכוונים להיאבק על עצמאותם, הרב לייזרזון נדרך ונשמע נחוש והחלטי. "הדרך היא פשוטה. ללכת בנתיבותיהם ובעקבותיהם של רבותינו מניחי היסודות לחינוך העצמאי ולגלות נחישות איתנה, אמיצה ובלתי מתפשרת, במערכה על הבטחת המשך עצמאותנו הרוחנית והחינוכית" בהתייחסו לשר החינוך החדש, הוא מציע לו להפנות את כל מרצו לתחלואי החינוך הממלכתי הכללי ההולך ומתדרדר בצורה חמורה ביותר".

בהקשר לכך הרב לייזרזון הצביע על סקר שפורסם ע"י מכון כלל-ארצי שקבע כי כל מורה שני בחינוך הממלכתי סובל מאלימות מילולית ופיזית מצד התלמידים, מצב בלתי נסבל זה מחייב את התערבותו המיידית של שר החינוך, שבמקום למלא חובתו להצלת החינוך הכללי הוא בוחר משום מה להציק לחינוך החרדי המפואר המשמש כידוע דוגמא ומופת לחינוך אמיתי וקורי המביא כבוד למדינה.

"מה עוד שאנו מקוים כי הוא לא יצליח בתכניותיו בכיוון שלו, כי אין אנו מסוגלים להעלות על דעתנו כי מוסדות חרדיים הכפופים לדעת תורה יעזו לפגוע במפעל החיים הקדוש של גדולי הדורות אשר כפי שאמרתי, מסרו נפשם על קיומו", אמר.

בתום השיחה המאלפת אמר יו"ר החינוך העצמאי כי חזרנו למרבה הכאב לתקופת ה"בראשית" של ייסוד החינוך העצמאי, כאשר גדולי הדור הוא זי"ע נרתמו בכל הלהט וההתלהבות לגייס את הכספים והמשאבים שהיו דרושים לקיומו והתפתחותו, מעבר לתיקצוב הממשלתי, גם כיום, ששים שנה לאחר מכן כאשר משרד החינוך מאיים לקצץ סכומי עתק מהתקציב הממשלתי, כ"עונש" על אי ציות להנחיות ממשלתיות בתכני החינוך, כולי תקווה כי כבימים עברו כן גם בימינו יירתם הציבור החרדי בכל פזוריו בהוראת רבותינו מנהיגי הדור וייחלץ בכל כוחו להצלת החינוך הטהור בהשלמת התקציבים המקוצצים.

בתשובה לשאלה מדוע רק קולו נשמע ברמה במערכה על עצמאות החינוך, סירב הרב לייזרזון להתייחס לאחרים, אך ניאות לומר כי "נער הייתי וגם זקנתי במערכות היהדות החרדית בהנהגתם של גדולי עולם, בהם גם אלה שזכיתי לשבת במחיצתם בישיבות ההנהלה השבועיות שהתקיימו בבית החינוך העצמאי, ומשתדל אני בע"ה לבצע את רצונם ושאיפתם ולהגן על מפעלם הקדוש בצורה נחושה כפי שחונכתי על ידי אותם גדולי ישראל ששלחו אותי לתפקידי הבכיר".

השארת תגובה