סר החינוך והרב רפי פרץ

עו"ד נתן רוזנבלט
עו"ד נתן רוזנבלט
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

אין לי טענות כלפי שר החינוך פרץ, ככה נוהגים פוליטיקאים. נכון שבן גביר לא כזה (אני אישית שוחחתי איתו בשבוע שעבר על צעד מסויים שהצעתי לו לבצע, והוא סרב אפילו לחשוב על  כך בגלל ש"הרב רפי לא יאהב את זה, ואני מחויב לו") אבל זה בדיוק למה הוא לא בכנסת.

יש לי טענות כלפי הרב פרץ. בשביל מה הביאו אותו לבית היהודי? איזה מסר חינוכי זה מעביר לדור הצעיר, כאשר שר החינוך חותם א' ועושה ב'. אתה לא מצפה מטייס קרב, שברגע שיזהה סכנה מרחוק, יברח עם כסא המפלט (תרתי משמע) ויותיר את פקודיו להתרסקות הבלתי נמנעת בהיעדר טייס. אין ספק כי דרכו הפוליטית הסתיימה ובקרוב נחזהו בשובו לישיבתו ובשוב החיוך על פניו.

הוא לא אשם. הוא לא הרב הראשון שנכשל בפוליטיקה. קדמו לו רבנים דגולים וגדולים: הגר"י פרץ והגר"י מאיה בש"ס, והגרמ"ז פלדמן זצ"ל ביהדות התורה, ועוד רבים וטובים. כולם אנשי אמת אדירי תורה, שהגיעו עם כוונות טהורות, ולא המשיכו בכנסת. התחליפים שלהם לא מגיעים לסוליותיהם, אבל שורדים עשרות שנים. מדוע זה קורה?

כנראה שכמו בחשמל: צריך כבל חיובי (התורה) וצריך את השלילי (הפוליטיקה). כשמחברים את שניהם יחדיו, באישיות אחת,  נוצר קצר! טומאת הכנסת איננה יכולה לסבול את אור התורה. ומכאן הכשלונות הידועים מראש.

השבוע נפרדנו מהרב לייזרזון. אני זוכר אותו מספר לנו, באיזה מלווה מלכה, כיצד הוא הצליח לשרוד שנים ארוכות בעיריית ירושלים, מול טדי קולק וחביריו, ולא הצליח לשרוד יותר ממספר חודשים בכנסת: "זה מקום אחר לגמרי. הכל צביעות ושקרים" הוא אמר ופרש לחינוך, שם אכן עשה חייל.

ועוד משהו: תכופות אנו שומעים את נציגי הציונות הדתית, לועגים לחרדים, על כך שחברי הכנסת "המנהיגים" כביכול, כפופים לגדולי ישראל, אשר מתקרבים לגיל מאה לאויו"ט. "מה מבין זקן שלמד כל חייו תורה בתהלוכות הפוליטיקה?" הם טוענים. השבוע, קיבלנו את התשובה: גם רב גדול, שהוא גם טייס וגם ראש ישיבה, דמות הכי מוערצת לכל הדעות, מוכיח כי יש צורך בכפיפות מוחלטת לגדולי ישראל על ימין ועל שמאל, שכל חייהם תורה. ובהיעדר התבטלות כזו, הימין הופך לשמאל והשמאל לימין.

השארת תגובה