התרגיל המסריח של רפי פרץ

אלירן טל
אלירן טל
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

אי אפשר לחשוד בי שאני מתומכי עוצמה יהודית. יש לי הערכה רבה לבן גביר, ואני חושב שהוא יכול היה להיות חבר כנסת בולט ופעיל, אבל דעותיי רחוקות שנות אור (תרתי משמע) מדיעותיו.

עם זאת, התרגיל המסריח של הרב פרץ לבן גביר לא יסולח. זה ממש כיפה אדומה. מהלך פוליטי לא ראוי ולא מכבד. מבזה. מה הערך של הסכם כתוב וחתום, כשאחד הצדדים מפר אותו בלי שום סיבה הגיונית נראית לעין?

הרב פרץ חתם על הסכם עם בן גביר בעיקר כדי לנקום בסמוטריץ, או לכל הפחות להפעיל עליו מכבש לחצים כדי שיוותר על רעיון הפריימריז ויחבור אליהם. אבל סמוטריץ לא פראייר. הוא הלך וחתם עם בנט ושקד. מהלך של מט.

הרב פרץ נותר בודד במערכה, עם ביקורת מבחוץ ומבית על ההסכם עם עוצמה יהודית, ועם סקרים שניבאו כישלון צורם למפלגה שבראשותו. אי שם מתחת לאחוז החסימה.

הוא יכול היה למנוע את הביזיון הזה עוד לפני כינוס מרכז הבית היהודי, שלשום. עם זאת, הוא ביקש מחברי המרכז לאשר את ההסכם, ואחרי דיון סוער שהגיע גם לתגרות ידיים, הוא קיבל את מבוקשו.

אתמול בערב הוא עוד צייץ "מילה זו מילה", ציוץ שנמחק אחרי כמה דקות אבל המחיש לנו שאצל הרב רפי מילה זו לא מילה. הוא נכנע לדרישה של בנט, נותר בלי אף נציג של הבית היהודי בעשירייה הראשונה (שרה ב"ק נכנסה מטעם מפלגת אח"י) ואיבד מהאמון בו ומכוחו הפוליטי.

בן גביר שוב נזרק, עוצמה יהודית תרוץ לבדה. כבר אין הרבה כסף בקופה של המפלגה הזאת, אבל יצר הנקמה גדול מאוד. המוטיבציה של הפעילים בשיאה. בן גביר לא יסלח לרב פרץ על שהפר את ההסכם מולו. אני לא בטוח שהמומנטום עם בן גביר. הסקרים הפעם לא ינבאו לו בדרך נס ארבעה מנדטים. ספק אם יגיע ל 84 אלף הקולות שבחרו בו בסבב הקודם, אבל גם אם מחצית מהם ישמרו לו אמונים – הנה לכם שני מנדטים של הימין ששוב נזרקו לפח.

בנט מצידו, משופשף ומנוסה יותר בזירה הפוליטית, יצא המנצח הגדול. הוא נותר דבק בעמדותיו, קיבל את ראשות המפלגה המאוחדת וכוחו שם משמעותי מאוד, בטח כשלצידו מנהיג חלש ומבולבל, תלוש נוצות, בדמותו של הרב פרץ.

עכשיו תתארו לכם שגדי יברקן היה משתכנע בתום סבב הבחירות הראשון, לפני פחות משנה, לחבור לליכוד. גוש הימין היה מגיע ל 61, ליברמן היה נזרק לספסלי האופוזיציה יחד עם שותפיו החדשים מכחול לבן וממרצ, ולא היינו נגררים למבוי הסתום הפוליטי שאליו נקלעה מדינה שלמה.

יברקן הרי ליכודניק בלב ובנשמה. הוא גם מעריץ את נתניהו. שליחיו של ראש הממשלה הציעו לו אז עולם ומלואו ובתנאי שיחבור לליכוד. יברקן התלבט, התייעץ ולבסוף סירב. הוא חשש לפגיעה בשמו הטוב, הבין שהקריירה שלו עלולה להתחסל במהלך אחד פזיז כזה.

אז מה השתנה מאז מאי 2019? לאלוהים הפתרונים. הפעם יברקן, בחסות השושבין מיקי זהר, מצא את עצמו בליכוד והותיר את חבריו לכחול לבן המומים וזועמים. "הוא תקע סכין בגב לבוגי שהכניס אותו לפוליטיקה והאמין בו ולמפלגה שטיפחה אותו. הוא נאמן רק לכיסא שלו. " הטיחו בכירי כחול לבן על חברם שערק.

גם בליכוד הרוחות סערו. אם לא אוהבים באופן כללי שיריונים, בטח כאלה שכנראה לא יוספיו כוח לליכוד. מיקי זהר עוד ניסה לשכנע את המתנגדים שצירופו של יברקן יוסיף מנדט ואולי מנדט וחצי לליכוד, אבל אף אחד לא באמת קנה את  ההבטחה הנוצצת הזאת.

הרי כל בני העדה האתיופית שיכולים להצביע על פי חוק מונים בערך מנדט וחצי. הם מתפזרים בין ש"ס, הליכוד ומפלגות אחרות. עם כל הכבוד ליברקן, הוא לא מנהיג העדה שיסחוף את ההמונים אחריו לליכוד.

בינתיים נתניהו אולי נתן מכה קטנה בכנף לכחול לבן, אבל על הדרך הוריד את הרוח מהמפרשים לרבים מבכירי הליכוד שבשיחות סגורות מאוד לא אוהבים גם את ההחלטה הזאת של יו"ר המפלגה.

הם כרגע שומרים בבטן, אבל מתישהו הזעם יתפרץ.

השארת תגובה