'כחול לבן' מלחיצים את נתניהו

בהתחשב בפז"מ הקצר של חלק נכבד מחברי מפלגת 'כחול לבן', התרגילים שהם עושים כדי להשאיר את סוגיית החסינות בפרונט התקשורתי, מצליחים להכניס את נתניהו ללחץ

מליאת הכנסת
מליאת הכנסת
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

אין ארוחות חינם

במפלגת כחול לבן הבינו שלבית המשפט לא היתה לעת עתה בשורה עבורם ולצד המהלכים אותם מוביל אבי ניסנקורן לקיום סדרת דיונים בועדת הכנסת בעקבות בקשת נתניהו לחסינות מהעמדה לדין, הם חייבים להתחיל לנהל קמפיין בחירות. אין ארוחות חינם ובשביל לנצח צריך לעבוד קשה והרבה. כל הניסיונות מסביבת לפיד על צמצום הצוות האסטרטגי ואף החלפתו נעצרו מהר ורכבת הקמפיין יצאה לדרך.

"את נתניהו ננצח בקלפי", כתב יו"ר כחול לבן בני גנץ והעביר בכך מסר לחברי מפלגתו שכל תרגיל בחירות אחר לא מעניין אותו. את הדברים כתב גנץ לאחר פרסום החלטת בית המשפט בעניינו של ראש הממשלה אבל לא בגללה, אלא בגלל הניתוח אותו שמע מאנשיו בשל הצורך הדחוף להתחיל לדבר לעם ולשווק את ראשי המפלגה כבשורה לאזרחי ישראל. בתחילת מערכת הבחירות הראשונה ניסו בכחול לבן להבליט את עשרות שנות הביטחון שמאחורי שלושה מרביעיית הקוקפיט, אך בכל ראיון אפשרי המיקוד היה סביב המסר "רק לא נתניהו". נתניהו אמנם כשל בניסיון להרכיב ממשלה אבל את הבית בבלפור בני גנץ רואה רק בתמונות.

"נגטיב כנגד נתניהו זה מתבקש אבל רק כשמוצעת אלטרנטיבה", נאמר לגנץ, ולאחר שנה במערכת הפוליטית הוא מתחיל להפנים את הדברים ולקבל החלטות. הקמפיין הנוכחי יהיה בעיקר פוזיטיבי  ויתמקד בתכניות עבודה בנושא הכלכלי חברתי, במצבה של מערכת הבריאות ובהצגת פתרון כלכלי לצמצום הסכסוך הישראלי פלסטיני, את העבודה השחורה של קמפיין נגטיבי הוא ישאיר לצעקני המפלגה שעושים זאת בפורומים השונים.

בהתחשב בפז"מ הקצר של חלק נכבד מחברי מפלגת 'כחול לבן', התרגילים שהם עושים כדי להשאיר את סוגיית החסינות בפרונט התקשורתי, מצליחים להכניס את נתניהו ללחץ. הצליח לו לאבי ניסנקורן ולאחר חוות דעת ברורה מצד היועץ המשפטי לכנסת אייל ינון הוא כינס את הוועדה המסדרת לדון בהקמת ועדת הכנסת במהלך הפגרה ובמידת הצורך גם ועדות אחרות והכל כדי לאפשר דיון בבקשת החסינות של ראש הממשלה. מרבית הסקרים מראים שמה שהיה הוא מה שיהיה ולאף אחת מהמפלגות הגדולות לא תהיה את היכולת להקים ממשלה. משכך, בני גנץ נותן לאנשיו להשתמש בתרגילים פוליטיים ולקוות שאולי משם תצמח הישועה.

רוח גבית חזקה קיבלו מתנגדי נתניהו מהיועץ המשפטי של הכנסת איל ינון. המכתב ששיגר ליו"ר הכנסת יולי אדילשטיין ובו חוות הדעת המאפשרת את הקמת ועדת הכנסת נוסחה באופן שאינו משתמע לשני פנים. ינון שהיווה מטרה נוחה לחבורת הנתניהו'ז, שהטיחה בו האשמות בעקבות עיסוקה של אשתו, לא נשאר חייב והחליט לירות כדי להרוג. "אין חובה חוקתית משטרית להקים את ועדות הכנסת הקבועות ובכלל זה את ועדת הכנסת וכל שכן בתקופת פגרת בחירות", כותב ינון, אך בשורה הבאה הוא כבר מוריד את הפטיש הראשון: "עם זאת כאמור הדגשתי כי גם אם אין חובה כאמור, אין מניעה מלעשות כן אף שאנו מצויים בפגרת בחירות". אם בשלב זה היה לאדלשטיין את התחושה שהכדור בידיים שלו והכל תלוי בהחלטתו, הוסיף ינון את הפיסקה הבאה: "במילים אחרות ההחלטה נתונה בידי חברי הכנסת והם רשאים, אם הם מוצאים לנכון להקים את ועדת הכנסת". פשוט וקל. ינון ויולי כבר לא.

ינון ממשיך לסובב את הסכין בבטנו של אדילשטיין ומטיח בו: "אתה ביקשת ממני את חוות דעתי בשאלה מהם גדרי שיקול דעתו של יו"ר הכנסת בבואו להחליט בבקשה לכינוס הועדה המסדרת וכו'. כ"כ ביקשת את עמדתי בשאלת סמכות יו"ר הכנסת לכנס את מליאת הכנסת בנושא האמור". במילים אחרות, אתה פנית אלי ולא אני אליך, ומרגע שביקשת חוות דעת, תפעל על פיה.

מרגע ההחלטה לצאת לפגרת בחירות הוחלט בכנסת על הקמת ועדת הסכמות שתורכב מנציג מפלגת כחול לבן ומנציג מפלגת הליכוד שידונו בדבר האפשרות לקיים דיונים בוועדות השונות ואף סוכם שכל דיון יתאפשר רק לאחר הסכמת שני הצדדים. באשר לדיוני הועדה המסדרת, כאן לא יצטרכו את הסכמת הוועדה המסדרת אלא את אישור יו"ר הכנסת כפי שהיה מקובל בעבר. כאן למעשה החלה המחלוקת בין הצדדים שהחלו לחשוד זה בזה. כחול לבן חששו שיו"ר הכנסת לא ינהג בממלכתיות כאשר תעלה סוגיית החסינות, גם בליכוד חששו מכך שניסנקורן יבקש לכנס את הוועדה רק כדי לדחות את בקשת החסינות. שני הצדדים צודקים. כאן הנקודה בה התערב היועמ"ש של הכנסת איל ינון ובחוות הדעת שלו הוא מחדד נקודה חשובה הקריטית עבור יו"ר הכנסת. סמכות יו"ר הכנסת להתערב בהחלטות יו"ר הועדה המסדרת בבואו לקבוע דיונים בתקופת בחירות, נועדה למנוע מקרים חריגים בהם הסמכות הנתונה ליו"ר הוועדה המסדרת תנוצל לרעה במהלך פגרת הבחירות. "זאת בשים לב לכך שיו"ר הכנסת הוא דמות ממלכתית אשר השיקולים העומדים ביסוד החלטותיו לא אמורים להיות שיקולים פוליטיים-מפלגתיים גרידא", חותם ינון את החלק הזה בחוות הדעת ומשגר לעברו של יולי אדלשטיין מסר עבה האומר שגם הוא חשוד בפוליטיזציה של התהליך וזיהומו ע"י מהלכים לא ממלכתיים.

הבקשה המהירה של אדלשטיין לחוות דעת מצד היועמ"ש של הכנסת מהווה עבורו את תחילת הנפילה לתוך הבור העמוק שחפרו תחתיו חברי כחול לבן. אם התוצאה הסופית תהיה רעה לנתניהו, ההאשמה הנשמעת כנגד יו"ר הכנסת בחדרי חדרים תצא החוצה והמתיחות שהיתה לקראת אירועי השבעים למדינת ישראל תחוויר ביחס למתיחות החדשה. יש כבר בליכוד כאלו הטוענים שיולי הריח את הסוף של נתניהו ושיתף פעולה עם הגדולים שבאויביו. הליכוד 2020 כבר אמרנו.

לא היה ספק שדיוני הועדה המסדרת בראשות אבי ניסנקורן יהיו ההצגה הטובה ביותר בעיר. למרות שאבי ניסנקורן הוא יו"ר ההסתדרות לשעבר ששלט על מנגנוני העובדים הגדולים במשק, את כישורי המשחק שיש למיקי זוהר אין לו. זה בא לידי ביטוי בדיון הסוער אותו ניהל בוועדה המסדרת, במהלכו נאלץ זוהר לצאת החוצה לא לפני ששיגר עקיצה לחברי כחול לבן. "הייתם הרבה שנים במיעוט ועכשיו אתם הרוב, זה שיבש לכם את השכל", הוא יודע על מה הוא מדבר. זוהר בתפקידו כיו"ר ועדת הכנסת נאלץ לספק לבוס את הסחורה ודרס את כל מי שעמד בפני האינטרסים של הליכוד. זכויות מיעוט אפילו לא היו אצלו המלצה, כיום הוא מתקשה להתמודד עם מצב בו הוא בצד הנדרס. סביר להניח שהוא לא יפנים את מגבלות הכח וגם לא ילמד את הלקח.

שדה מוקשים

ישנו סוג מסוים של פוליטיקאים שגורמים לאדם מן הישוב לחשוב שהם חסרי סביבה תומכת, כזה הוא יו"ר הבית היהודי רפי פרץ. האיש פרץ לזירה רק לאחרונה וכמעט שאין מוקש שלא דרך עליו. התנהלותו התקשורתית התמוהה מחייבת חישוב מסלול מחדש. "אויבר חוכם", הגדיר לי אותו אחד מאנשי הבית היהודי והסביר: רפי פרץ לא מתייעץ עם אף אחד מבכירי הציונות הדתית, היועצת שלו זו אשתו ולאף אחד לא ברור מנין לה ההבנה בנושאים הציבוריים.

אין ספק שחלק מארגוני זכויות האדם ועוד מספר ארגונים אזרחיים נהפכו לארגוני טרור מחשבתי. כל אמירה שאינה תואמת את תפיסת עולמם הינה חשוכה ופרימיטיבית ההופכת את אומרה למטרה נוחה לטורים ולראיונות מתנשאים ופוגעניים. האחיזה של חברי אותם ארגונים בתקשורת ובפוליטיקה מאפשרת להם להשתלט על השיח הציבורי ולהחדיר פחד בקרב כל מי שלא חושב כמותם ושחפץ להביע את דעתו. אל שדה המוקשים הזה נכנס השר רפי פרץ ולא בפעם הראשונה והשאלה הנשאלת היא למה?

כדי להבין את הסיפור, יש ללכת אחורה במנהרת הזמן. כבר עם מינויו לרב הצבאי הראשי היו כאלו שהרימו גבה, הם הכירו את האיש ולא הבינו מה לכהן ולבית הקברות. אם כיום הוא מנסה להיתפס כנציג של ישיבת הר המור, ישיבה חרד"לית שאינה מקלה בקוצו של יו"ד, הקדנציה שלו כרבצ"ר הוכיחה שיש פער עצום בינו לבינם. התנהלותו בסוגיית שירת נשים באירועים בהם נוכחים חיילים חרדים וההמלצה שלו להדיח את רב חיל האויר דאז, הרב רמי ראב"ד רק בגלל המכתב ששלח לחיילי פרויקט שח"ר בו הוא מודיע על אי יכולתו לערוב להם לשירות ההולם את תפיסת עולמם, העידו כאלף עדים על האיש ועל רמת מחויבותו הדתית, כך שניסיון החיבור עם תלמידי הרב טאו לא ברור.

אחד מקנייני התורה זהו אדם המכיר את מקומו, לרפי פרץ אין מקום בפוליטיקה הישראלית. יהיה מי שיאמר שהוא טוב מדי לזירה הזו, יתכן. המציאות הוכיחה שהוא גרוע מדי וכשם שמקבלים שכר על הדרישה כך מקבלים שכר על הפרישה.

על שמאל שהוא ימין

מערכת הבחירות הזו העלתה לדיון את סוגית האיחודים והפילוגים בקרב המפלגות השונות, הן בשמאל והן בימין. כל מפלגת ימין גדולה צריכה מפלגת ימין נוספת מימין לה. כך גם בשמאל. כל הצרה מתחילה כשלמשחק נכנסת מפלגה נוספת שאז הבלבול השורר במחנה גורם לאיבוד קולות. ככלל, בעוד שהשמאל ידע למקסם את כוחו ככל שניתן, הימין תמיד שרף קולות ומנדטים וזה עוד מבלי להתייחס לעובדה שמפלגות הימין הפילו ממשלות ימין יותר מכל מפלגות השמאל.

טרגדיית הסיבוב הזה של השמאל היא ללא ספק סתיו שפיר. הצעירה שהיתה ממובילי מחאת 2011 ושהיתה בעיני רבים המרענן הרשמי של מפלגת העבודה, מוצאת את עצמה בעת כתיבת השורות כשהיא דחויה מכל עבר. במפלגת העבודה היא בגדה ולכן לא היתה רצויה, ולמפלגת השמאל החדשה 'המחנה הדמוקרטי' היא לא סיפקה את הסחורה ושם לא ראו תועלת בחיבור נוסף איתה.

ישנה תפיסה רווחת אצל חברי כנסת חדשים שהם באים לשנות את העולם, ולעשות את זה בדרך טובה יותר כי אלו שלפניהם היו רמאים שבאו לעשות לביתם. תחושה זו עוברת לאחר תקופה די קצרה ולאחר שנלמדים כללי המשחק, אצל סתיו שפיר זה לא קרה. בימים בהם סיקרתי את הכנסת נתקלתי בתופעה מוזרה. סתיו שפיר היתה מגיעה לאחת מוועדות הכנסת בעיקר ועדת הכספים, מרביצה מופע אימים של צרחות ונפנופי ידיים כשאחד מעוזריה מצלם סרטון וידאו שדקות ספורות לאחר מכן היה עף ברשת כדי להציג עשייה ולחימה למען אזרחי ישראל. בפעם הראשונה זה היה משעשע, בשניה עוד סלחו לה על זה, התייחסו לזה כאל משובת נעורים. משזה הפך לנוהל קבוע היא נהפכה לבדיחה ובכנסת כבר אין מקום לבדיחות.

על הציונות הדתית אין שאלות, רגילים לשרוף שם קולות וכפי הנראה זה גם לא הולך להשתנות. יו"ר הבית היהודי רפי פרץ לא המתין לבצלאל סמוטריץ', עשה מעשה וסגר הסכם ריצה משותפת עם איתמר בן גביר מעוצמה יהודית, המייצג את הפלג הקיצוני בציונות הדתית ויש שיאמרו שדמותו מבריחה מצביעים דתיים ליברלים. סמוטריץ' הפגוע ניתק מגע והחל באמצעות איילת שקד לבדוק אופציית חבירה לנפתלי בנט שהתיעוב שלו לסמוטריץ' מתחרה בתיעוב של איציק שמולי כלפי סתיו שפיר.

את ההסכם שחתם עם בן גביר, פרץ לא יעז לבטל ונכון לרגע כתיבת שורות אלו סמוטריץ ובנט ירוצו יחד על אף העובדה שמהלך שכזה מסכן הקמת ממשלת ימין.

חבל על דאבדין

סיפורו של איש החינוך הרב אברהם יוסף לייזרזון ז"ל שעמד בראשות החינוך העצמאי עשרות שנים, שזור בסיפורה של היהדות החרדית בארץ ישראל. אין איש ציבור שלא הכירו, אין כמעט איש תקשורת שלא קיבל ממנו שיחת טלפון בנושאים כאלו ואחרים שהיו על סדר יומה של היהדות החרדית. אחד המפגשים שלי איתו היה במהלך יום הבחירות לראשות העיר בית שמש בה התמודד חה"כ משה אבוטבול מול המועמד אלי כהן ולאחר שבית המשפט פסל את תוצאת הסיבוב הראשון בחשד לזיופי בחירות ושלח את בית שמש לסבב בחירות נוסף.

הגעתי כמו כל אנשי התקשורת לקלפי בה אמור היה להצביע משה אבוטבול ושם אני פוגש את הרב לייזרזון ז"ל כשהוא נראה מתוח מעט. לשאלתי על החשש במידה ויהיה מהפך בעיר הוא השתיק אותי ואמר: "למה לחשוב שיהיה מהפך, למה לעלות את זה על דל השפתיים בכלל. כל עתידה של בית שמש מונח כעת על כף המאזניים ובזמן שיש את אלו שמתפללים להצלחת המערכה, אני בא לחזק את ידידי ראש העיר אבל גם לסייע היכן שאתבקש". בכל זאת לא היה מדובר באדם צעיר וגם לא באדם בריא אבל כשיש מלחמה על ה' ועל משיחו (כהגדרתו) הוא מיד לוקח חלק במערכה.

מפגש אחר שלי איתו היה משהו שלעולם לא אשכח. הגעתי לשמחה של ידיד קרוב כשממולי מתקרב ר"י עטרת ישראל הגאון הגדול הרב ברוך מרדכי אזרחי. לאחר שזכיתי לקבל את ברכתו המיוחדת ניגש אלי הרב לייזרזון ז"ל שהמתין כל אותו הזמן וביקש ממני לסור איתו הצידה. "תגיד, יש לך רדיו בבית" שאל אותי, וכשעניתי בחיוב הוא החל לתת לי על הראש. "שמעתי אותך מדבר היום ברדיו ושמעתי איך שדיברת על פלוני. תדע לך שגם לו יש רדיו בבית אבל גם יש לו ילדים בבית ואם הם האזינו לדבריך בטוח שהם נפגעו מאוד ממה שאמרת על אבא שלהם. לא יזיק לך אם תתקשר אליו ותתנצל". בזה הוא סיים ועבר לדבר על נושאים אחרים. כשהצעתי לו לשתות משהו, הוא סיפר לי לראשונה על טיפולי הדיאליזה אותם הוא עובר ועל כך שאסור לו לשתות יותר ממספר מצומצם של כוסות מים ביום. למרות הסבל האישי שלו, היה חשוב לו לתת לי את מנת המוסר שהוא ראה לנכון בגלל הרגישות לכבודו של יהודי אחר. חבל על דאבדין.

השארת תגובה