מתווה הנקמה: איראן – ארצות הברית

מסוק נשיאותי
מסוק נשיאותי
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

מטחי טילים על שני בסיסים אמריקאים בעיראק (עין אל-אסד וארביל) עולים בקנה אחד עם התחזית לגבי מתווה הנקמה האיראני.

הגירסה האיראנית מדברת על כ- 80 הרוגים ומנסה לייצר סיפור של נקמה רבת רושם. המנהיג העליון, ח'אמנהאי, מפריז כדרכו בחריפותה של פעולת הנקם, מה שאומר שהם מדברים בעיקר לציבור האיראני, מנסים להוכיח שכוחם במותניהם ומקווים שהאמריקאים יבינו זאת כתגובה מידתית ומחויבת המציאות מבחינתם.

שר החוץ האיראני מיהר לומר כי מדובר בפעולה מידתית וכי איראן אינה חפצה במלחמה איזורית. אכן, לאיראנים אין כל עניין להסתבך בעימות גדול, שכן במשוואה החדשה יש סכנה שגם האמריקאים (וגם הישראלים באם יתקפו ישירות) יפגעו בתגובה בתשתיות עומק (מתקני גרעין, מתקני נפט וקונצרנים כלכליים) באיראן ויזעזעו אגב כך את כסאו של המשטר, שכידוע לא חסרות לו בעיות מבית ומחוץ.

האיראנים קרועים בין הרצוי למצוי. הרצוי – השפלת טראמפ עד עפר, פגיעה בסיכויים להיבחר בשנית, מתקפת טילים על חיפה או על וושינגטון. המצוי – פגיעה בנוכחות האמריקאית בעיראק, אך בצורה מאוד מידתית.

זה במילא עולה בקנה אחד עם מטרת העל עליה הצהירו – סילוק הנוכחות האמריקאית במזרח התיכון. ותמיד יש בלב המשטר האיראני תקווה כמוסה, שאולי בנובמבר 2020 תסתיים כהונתו של הנשיא הנוכחי שאתו אין לדעת מה יביא יום המחר. לכן, כל עוד טראמפ על מכונו, איראן לא תיקח צ'אנסים. ככלות הכל, התעסקות עמו עלולה בסוף להיגמר בהפלת המשטר, ופגיעה בדבר היחיד החשוב באמת למשטר המאפיוזי, שהשתלט על איראן לפני 40 שנה.

צריך לומר כי חיסולו של קאסם סולימאני הוא מסוג האירועים שבעקבותיהם מתגלגלת המציאות במהירות רבה יותר.

חייו של חאג' קאסם סולימאני היו שזורים כחוט השני בקורות ימיה של הרפובליקה האסלאמית של איראן, שהגיחה לאוויר העולם לפני 40 שנה.

הנער שנולד בכפר נידח למשפחה דלת אמצעים, גדל והיה למפקד ומצביא במהלך מלחמת איראן-עיראק בשנות ה- 80. בשנת 1998 התמנה כמפקד כוח קודס ("כוח ירושלים") של משמרות המהפכה ומאז, למשך שני עשורים, ניצח על הקונצרט הגאופוליטי של איראן במזרח התיכון.

סולימאני, איש מבריק אך אכזר, יצירתי אך זדוני, "כבש" נתחים של מדינות ערביות מוכות גורל כדי להעצים את איראן. חיזבאללה בלבנון, טיפוח החמאס, הנסיון לתקוע מיליציות פרו-איראניות בגולן הסורי – כל אלה היו פרי מעשיו להתפאר.

אך יותר מכל, השקיע סולימאני בפרויקט העיראקי. מיליציות פרו-איראניות השתלטו בניצוחו על מערכים כלכליים, צבאיים ופוליטיים של עיראק. בבגדאד הוא מצא את מותו לאחר שיד הרודף האמריקאי השיגתהו.

אירוע בווליום כזה עלול להכניס את המזרח התיכון לסחרור נוסף. "אמריקה וישראל בנות מוות הן", מכריזים פרנסי המשטר באיראן. רהב תמיד היה בדבריהם, אך אין זה אומר שישראל צריכה להקל ראש.

העיר שושן לא צהלה ולא שמחה. אבל ירד על טהראן ומבעד לדמעות (מוטיב היסורים השיעי) נעים גלגלי המוח האיראני וזו הדילמה: איך, כמה ומתי מגיבים באופן הכי חריף כדי להציל את כבודנו, אך מבלי שניגרר למלחמה כוללת.

המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק עמלו על הפקת מסע לוויה בכוריאוגרפיה שיעית. ממסגד שיעי מרכזי בבגדאד עבור בשני מרכזי הקודש של עיראק, נג'ף וכרבלא, ומשם לאיראן.

הדבר נועד להבליט שאיראן ועיראק הן יחידה גאוגרפית אחת, שהשיעה היא הקו המרכזי בה. מוטיב הדמעה יתכתב היטב עם ההיסטוריה השיעית.

בימי האבל החל מבצע איסוף השברים. המפקד קאאני "איש הצללים", שהיה צמוד לסולימאני ושימש כסגנו, מונה במקומו בניסיון לשדר תחושה של יכולת שיקום מהירה.

במקביל להררי איומים ודברי בלע על אמריקה (גם מקומה של תל-אביב לא נפקד) בנוסחאות שכבר נשמעו ברחובות טהראן בארבעים השנים האחרונות.

זו גם טקטיקה שנועדה להרוויח זמן כי לאמתו של דבר, אין לאיראנים תכנית מגירה למקרה כזה, פשוט משום שלא האמינו שטראמפ יגיע עד שם באיבחה אחת כל כך מהירה וחזקה.

עם זאת, אשרי אדם מפחד תמיד, שכן איראן תבקש מענה מבוקר שישיב את כבודה ומי שיתפס לא מוכן, יפול כפרי בשל בידיה.

השארת תגובה