שיא בשיעור התעסוקה בישראל

שנת 2020 צפויה להיפתח עם מומנטום של צמיחה גבוהה. ירידה בסיכונים הפוליטיים בעולם, משפיעה לחיוב על ענף התעשייה, והריבית הנמוכה ועליות השערים המתמשכות בשווקים הפיננסיים מקרינים לחיוב על אמון הצרכנים ועל הצריכה הפרטית

פועלים באתר בניה. אילוסטרציה
פועלים באתר בניה. אילוסטרציה
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

כלכלה גלובלית

אווירה חיובית במרבית שוקי המניות בעולם בשבוע האחרון של שנת 2019. בהיעדר נתונים כלכליים חשובים, בשל חופשות הכריסמס, כולם התמקדו בשבוע החולף בסיכומים של העשור הכלכלי שהיה. מדד ה-500S&P עלה בעשור הזה בשיעור שנתי ממוצע של 13.6%! בניגוד לעשור הקודם שנקודת המוצא שלו הייתה יציאה ממשבר, אנו מתחילים עשור עם שווקים בשיא, ורצף של שנות צמיחה מהירה. אין כמעט חזאי שסבור שהשווקים יעלו בשנה הבאה בשיעור דו-ספרתי, ורואי שחורות יש כמו תמיד ואולי אפילו יותר. לפוליטיקה העולמית צפויה השפעה גדולה בשנה הבאה, זו דעה שהיא כבר כמעט קונצנזוס. מהפן הכלכלי, יש את הבנקים המרכזיים, שכרגע מנהלים מדיניות מאוד מרחיבה, שהיא הבסיס לתמחור הגבוה של כל הנכסים הפיננסיים, והר חובות שהולך ונצבר, בארה"ב, באירופה ובסין, ומהווה גורם סיכון ליציבות הפיננסית.

טרמאפ ממשיך לתדלק את השווקים 'בחדשות טובות'. גוברות ההערכות לחתימה בקרוב על הפרק הראשון בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. אין עדיין הרבה פרטים על ההסכם המתגבש, אך ההתבטאויות מהבית הלבן מבשרות על חתימה בקרוב של הפרק הראשון בהסכם הסחר. בינתיים, הקונגרס האמריקני אישר את הסכם הסחר החופשי בין ארה"ב, קנדה ומקסיקו, המכונה USMCA. כמו כן, נראה שהאפשרות שארה"ב תטיל מכס על יבוא מכוניות מחו"ל ירדה מהפרק.

ארה"ב: שוק הנדל"ן – עלייה מתמשכת בעסקאות. מכירות בתים חדשים הגיעו בחודש נובמבר ל-719 אלף, עלייה של כ-17% יחסית לנובמבר אשתקד. מזה ארבעה חודשים ברציפות המכירות הן מעל ל- 700 אלף לחודש והרמה הממוצעת בשנת 2019 היא הגבוהה ביותר מאז המשבר ב-2009. באשר למכירות של בתים קיימים, אלה ירדו מעט בנובמבר לעומת החודש הקודם, אך רמת המכירות בנובמבר הייתה גבוהה ב-2.7% יחסית לאותו החודש אשתקד. הצמיחה בארה"ב ברבעון האחרון של 2019, צפויה לעמוד על 2.0%, בדומה לרבעונים הקודמים, והשנה כולה צפויה להסתיים עם צמיחה של 2.3%.

ריבית הפד צפויה להיוותר ללא שינוי לאורך רוב שנת 2020. בהודעת הריבית לחודש דצמבר, עלה מהפד המסר שהריבית תיוותר בטווח הקרוב ללא שינוי, אלא אם כן יהיו שינויים מהותיים במצבה של הכלכלה. למעשה אף חבר פד אינו צופה הפחתת ריבית. שוק האג"ח גם הוא אינו צופה שינוי בריבית במרבית השנה הבאה, אך נותן הסתברות של כ-55% להורדת הריבית לרמה של 1.5% בדצמבר 2020. הלחץ על הפד להפחית ריבית פעם נוספת צפוי להיות גדול, בהינתן שזו שנת בחירות.

תקציב מצמצמם באיטליה. באיטליה, הקואליציה העבירה, לאחר משא ומתן ארוך במיוחד, את התקציב ל- 2020. יעד הגירעון נקבע ל- 2.2% מהתוצר, בדומה לשנתיים הקודמות. בתגובה לתקציב המצמצם התפטר שר החינוך האיטלקי, דבר המערער את הקואליציה השברירית ממילא. הצמיחה באיטליה שהסתכמה בשיעור אפסי של 0.2% בשנה הנוכחית, צפויה להאיץ מעט ב-2020 לרמה של כ- 0.8%, רמה הנמוכה מזו הצפויה בכלל גוש האירו.

יפן: לקראת הידוק הקשרים הכלכליים עם סין ודרום קוריאה. ראש ממשלת יפן, אבה, קיים פגישות בסין עם נשיא סין ועם נשיא דרום קוריאה במטרה לחזק את שיתופי הפעולה והסחר החופשי בין המדינות. ההאטה החדה ביצוא בשנת 2019, בין היתר השפעת מלחמת הסחר, הניעה את ראש הממשלה לחזק את הקשרים עם מדינות אסיה השכנות על מנת למנוע הידרדרות ביצוא גם ב-2020.

נמשכות המחאות בהודו. המחאות בהודו הינן תגובה לחוק האזרחות חדש של הנשיא מודי. החוק סולל את הדרך לאזרחות עבור מיעוטים דתיים שברחו מהמדינות השכנות אפגניסטן, פקיסטן ובנגלדש, פרט למוסלמים, עובדה שבעיני רבים מפלה לרעה את האזרחים המוסלמים במדינה. הנשיא מודי אומנם זכה השנה בכהונה שניה ברוב גדול, אך בשבוע שעבר, מפלגתו נחלה כישלון נוסף בבחירות המחוזיות, מה שמצביע על התנגדות הולכת וגוברת בקרב חלקים מהציבור לחוק החדש. כלכלת הודו שצמחה בין השנים 2014-2018 בשיעור ממוצע של 7.6%, האטה בשנה האחרונה לשיעור צמיחה של כ-5.5% בלבד, בעיקר בשל האטה בצריכה הפרטית ובהשקעות. על פי הערכות, ב-2020 צפויה האצה קלה בקצב הצמיחה, אך זאת תושפע כמובן לרעה אם המחאות במדינה יימשכו.

ישראל

שנת 2020 צפויה להיפתח עם מומנטום של צמיחה גבוהה. האינדיקאטורים הכלכליים שהתפרסמו עד כה לרבעון הרביעי של השנה נראים טוב יותר מאלו של רבעון קודם. הייצור התעשייתי עלה בחודשים אוגוסט-אוקטובר בשיעור שנתי של 5.7%, עלייה המיוחסת רובה ככולה לענפי ההי-טק. מדד מנהלי הרכש לענף התעשייה של בנק הפועלים מצביע אף הוא על התרחבות בפעילות מזה שלושה חודשים. הפדיון בענפי המשק עלה בחודשים אלו בשיעור שנתי של 3.9%. ירידה בסיכונים הפוליטיים בעולם, משפיעה לחיוב על ענף התעשייה, וראינו שיפור בנתוני התעשייה גם במדינות נוספות. כמו כן הריבית הנמוכה, ועליות השערים המתמשכות בשווקים הפיננסיים מקרינים לחיוב על אמון הצרכנים ועל הצריכה הפרטית. ההאצה בפעילות הכלכלית מרשימה נוכח מאמצי הממשלה לבלום את צד ההוצאות בתקציב בחודשים האחרונים. המדיניות הפיסקאלית צפויה להיות מרסנת בשנה הבאה – בחצייה הראשון בגלל מגבלת ההוצאות, ובחצייה השני, בהנחה שתהיה ממשלה עד אז, יתקבלו כנראה החלטות לקיצוצי תקציב והעלאות מסים. אנו מניחים לכן שנראה מגמה של האטה קלה בצמיחה במהלך 2020, אולם לא כזו שתביא לתפנית שלילית בשוק העבודה.

שנת 2020 נפתחת עם שוק עבודה הדוק ושיא בשיעור התעסוקה. מספר המועסקים גדל בקצב שנתי מהיר של כ- 4.5% בחודשים ספטמבר-נובמבר. שיעור האבטלה עלה בחודש נובמבר ל-3.9% מ-3.5% חודש קודם לכן, אולם עלייה זו נובעת כולה מעלייה בשיעור ההשתתפות. אם בוחנים את האוכלוסייה בגילאים 25-64 ניתן לראות ששיעור התעסוקה בה (מועסקים מכלל האוכלוסייה בקבוצת הגיל) הגיע לשיא של 78.3% בחודש נובמבר, לעומת 77.5% בממוצע ב- 2018 ו-77.1% ב-2017.

המוסדיים מכרו מט"ח בהיקף של 5.1 מיליארד דולר מתחילת השנה. רכישות המט"ח הן בעיקר על רקע עליות השערים בשוקי המניות בעולם, שפועלות להעלאת חשיפת התיק המנוהל במט"ח. מכירות אלו לא צפויות לחזור על עצמן ב-2020, תחת הנחה סבירה ששוקי המניות הגלובליים לא יעלו בשיעורים דו-ספרתיים.

גם ב-2020 שער החליפין יהיה גורם מפתח בקביעת האינפלציה ובמדיניות בנק ישראל. הכוחות הבסיסיים עדיין תומכים בשקל חזק – העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים צפוי לגדול ב-2020, והצטרפות ישראל למדד האג"ח העולמי צפויה להוביל לכניסת הון של 3-4 מיליארד דולר בשנה הבאה. מנגד, נראה שבנק ישראל נחוש עתה יותר למנוע ייסוף, זאת דרך התערבות ישירה בשוק המט"ח.

האם 2020 תהיה השנה בה התיאוריה הכלכלית תחזור לעבוד ונראה את האינפלציה עולה? השאלה הזו אינה ייחודית לישראל, ויש הרבה ניסיונות להסביר מדוע נעלמה האינפלציה מהעולם בעשור האחרון. חלק מההסברים רלוונטי לגבי ישראל, כמו התגברות התחרות בעקבות הטכנולוגיה, וחלקם פחות, כמו הזדקנות האוכלוסייה לדוגמה. אנו סבורים כי לפחות לגבי השנה האחרונה, האינפלציה הנמוכה בישראל הושפעה בעיקר מהייסוף החד בשער-החליפין. בנטרול השפעת הייסוף האינפלציה הייתה כנראה דומה לזו השוררת בגוש האירו – מעט מעל אחוז אחד (במקום שיעור של 0.3%). בהנחה ששער-החליפין יתייצב ברמתו הנוכחית, אנו צופים שהאינפלציה תעלה מעט לשיעור של כאחוז בשנה הבאה. סביר להניח שחידת היעדר האינפלציה בעולם לא תיפתר גם בשנת 2020.

הקשר בין אינפלציה לריבית מתחיל להיסדק. לתקופה הממושכת של ריביות נמוכות יש מחיר – עלייה בסיכונים הפיננסיים בעקבות מינופים גדולים, פגיעה בשיעורי החיסכון, הקצאה לא יעילה של הון, וכדומה. בשנה האחרונה בנקים מרכזיים החלו לתת לגורמים אלו משקל גדול יותר בהחלטותיהם. ציינו כבר לדוגמה את שוודיה שעברה לריבית אפס מריבית שלילית, תוך כדי שהיא ממשיכה לרכוש אג"ח בשוק. במידה מסוימת גם ההחלטה של בנק ישראל להתמקד ברכישות מט"ח ולא להפחית כעת את הריבית, פועלת בכיוון דומה. שנת 2020 לא תהיה כנראה השנה בה נראה גל של העלאות ריבית בעולם, אבל זו השנה בה הם יכינו את השווקים לנורמליזציה כזו. ישראל לא צפויה להיות החלוצה בנושא זה, בנק ישראל מתמקד אמנם ברכישות מט"ח, אולם עדיין לא ניתן לשלול הפחתת ריבית אחת, בתרחיש בו כוחות הייסוף יהיו גדולים.

השארת תגובה