מחלקת חיפוי שוטרים

שוטר מכים את יענקי רוזנברג
שוטר מכים את יענקי רוזנברג
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

השבוע שמענו כולנו על החלטת מח"ש (בעיקרון: מחלקת חקירת שוטרים) לסגור את תיק החקירה כנגד השוטרים אשר תקפו את יענקי, נער חרדי בעל צרכים מיוחדים. שמענו וכעסנו. אמנם, היו למח"ש תירוצים למכביר, כפי שהיו לשוטרים עצמם. אני מוכן לקבל אפילו כאקסיומה שאין די ראיות לבסס תיק פלילי.

נניח כי לא ניתן להוכיח ברמת הוודאות הנדרשת בבית משפט, כי השוטרים שומעים טוב. ייתכן שהם אכן לא שמעו את קול הנער בהתחננו אליהם, ואף לא הצליחו לשמוע את עשרות האנשים שצעקו להם מסביב כי מדובר בנער לא רגיל. גם נניח ששמיעתם לקוייה (כנראה גם רגישותם) עדיין יש תחושה, כי אם לא היו קוראים לו יענקי, היחס היה אחר.

עיקר המרמור הוא לאו דווקא על עצם הודעת סגירת התיק. חוסר ראיות היא עילת סגירה שאין כמעט אפשרות להתמודד עימה והיא תלויה בשיקול דעתו של הגוף המחליט. תחושת הכעס היא על כך שלא התלוותה אליה התנצלות רפה כלשהי. אפילו לא מילה על כך שאין זה ראוי לנהוג כפי שנהגו. משהו כזה אמורפי שילמד שמשטרת ישראל איננה צריכה להינות מתמונות של נער חרדי מוגבל אשר דמו דינגר ארצה. אפילו זה לא היה.

אדרבה, מח"ש הדגישה כי היא איננה אומרת אמירה ערכית אלא רק אמירה חוקית נטו. התחושה הסובייקטיבית של האזרח החרדי, היא מהמסר הסמוי של האמירה הזו: מצד אחד עומדים טובי השוטרים, ומהצד השני נער, מיוחד, וחרדי. ברור שהשוטרים הטובים צודקים.  תזכרו את זה בתקופה הקרובה, כשאותם משפטיקאים (משפטנים-פוליטקאים) ינסו לשכנע  אותנו כי יש להחליף את ראש הממשלה בגלל הערכים למרות שהחוק עומד לצידו.

אז למה השוטרים באמת מרביצים? עד לפני כמה שנים היה מקובל לחשוב כי שוטר לא מרביץ סתם. תמיד כשמיפגש שוטר-אזרח היה מסתיים כאשר האזרח במצב מאוזן והשוטר במצב מאונך, הנחנו כי הייתה לכך סיבה מוצדקת. בחלק מהמקרים זה אכן היה צודק, ואוי ואבוי לנו אם נחיה במדינה נטולת משטרה, או משטרה נטולת כח.

אלא שבשנים האחרונות כל אזרח נושא מכשיר טלפון (אצל החרדים ב"ה 90% מתנזרים מכך) שהוא בעצם גם פוטו מצקועי, כולל צילום בלילה ובתנאי שדה, אולפן הקלטות לא רע, ובעיקר תחנת שידור ניידת עם אופציה להפצה לכל העולם בתוך שעות. ומה שרואים בצילומים הללו, זה שוטרים שמכים על ימין ועל שמאל (בעיקר על ימין) בלי אבחנה, בלי רחמים, ובלי צורך מבצעי. אז למה הם באמת עושים זאת?

ברוח פרשת השבוע, אומר: את מצוותיי אני מזכיר היום. בצעירותי, השתתפתי בהפגנות רבות על קדשי ישראל, ואף נעצרתי לא פעם. באחת הפעמים (בגין חפירת קברים במודיעין) נעצרתי על לא עוול, אך זה לא היה מפתיע. מה שהפתיע אותי, היו מכות הרצח שחטפתי בדרך, כשלא יכולתי כלל להתנגד למעצר ותוך כדי ריצה לניידת, סתם בלי שום סיבה.

השוטרים נכנסו לתוך הפוסטה (משאית אסירים נעולה) והפליאו מכותיהם לנגד עייני בראשו של אחד העצורים, שהיה מנוטרל ונעול (לא זכור אם גם אזוק) רק בגלל שהוא הביע, באמצעות פרצופו, את מידת הערכתו למשטרת ישראל.

לאחר שנרגעו הרוחות, וישבנו עם השוטרים יחדיו, שוב כאחים, שאלתי אותם, מדוע הם עשו זאת ללא שום עוול בכפינו? והתשובה הייתה מפתיעה בפשטותה, ולימדה אותי מדוע אין שיעורי קראטה וג'ודו בחיידרים, ומדוע במקומות אחרים יש: "תראה" אומר לי השוטר "מה מלמדים אותנו כל היום בקורס שוטרים? להרביץ. אז זה מה שאנחנו יודעים לעשות". מתברר כנראה, כי כאשר אדם לומד כל היום טקטיקות של נתינת מכות, איך להכאיב לזולת, מאבדים את הרגישות ומפתחים סוג של אפאטיות לסבלו. איך הוא אמר לי אז? "אתכם מלמדים ללמוד, אותנו מלמדים להרביץ".

אז בפעם הבאה, כשנכעס אם נראה איך מרביצים לחרדי, יען כי הוא חרדי, נתנחם בכך, שאשרינו שאנו מהמוכים ולא מהמכים.

תגובה אחת
  1. לצערי , יש לי ניסיון גרוע עם קצין במשטרת נהריה .שהתנכל לי ושיקר בחקירתו בנושא . הוא מן הסתם התקדם ואולי יהיה מפכ"ל …

השארת תגובה