יותר מכולם: מצודת זאב זאב

כפי המסתמן, הבעיה של דרעי לא תהיה להשיג את התיקים, נתניהו חפץ לתחזק את הברית עם דרעי, הקושי שלו יהיה בהחלטה מי יהיה זה שימונה לשר במשרדים הללו

נתניהו והרמטכל כוכבי צילום עמוס בן גרשום לעמ
נתניהו והרמטכל כוכבי צילום עמוס בן גרשום לעמ

"אם ביבי היה בטוח בניצחון שלו ולא היה חושש מגדעון הוא לא היה רץ כל ערב מכנס בחירות לכנס בחירות", מילים שאמר בכיר במחנה גדעון סער לכותב השורות. הוא טועה.

בגיל שבעים ועם בעיות משפטיות וטרדות מבית ומחוץ, נתניהו הוא האדם היחיד במדינת ישראל שלא משאיר מקום לספק באשר לרצונו להיבחר שוב לראשות הממשלה במדינת ישראל. הוא רוצה את זה הרבה יותר מבני גנץ וחבורתו, הוא רוצה את זה הרבה יותר ממה שרוצים אותו. ככה זה אצל ביבי, הרעב לשלטון הוא משהו שלא ניתן להשביע. כשביבי מסתכל במראה משתקפת מולו דמותו של מושיע העם היהודי בארץ ישראל. הא ותו לא.

מזה שנים שתומכי נתניהו נאלצו לראות אותו רק באמצעות הרשת הווירטואלית. שם הם צפו במסרים ושם הם גם הגיבו עליהם ביחד עם אויבי נתניהו. מסיבות כאלו ואחרות הוא נמנע מלהגיע לכנסים ואירועים, הוא ראה בזה בזבוז זמן. לשיטתו, בכל כנס יש כמה עשרות ולכל היותר כמה מאות, הסרטונים זוכים לחשיפה גבוהה יותר ואין צורך בכנסים ואירועים. כך נהג לאורך שנים.

מי שמתרחק מתומכיו, תומכיו מתרחקים ממנו. אין צורך שיערקו למפלגה אחרת, די בזה שהם מבלים את יום הבחירות בחופי הים ובמרכזי הקניות ולא מגיעים לממש את זכותם בקלפי. זה מה שקרה בסבב הבחירות השני. אוהדי הימין ונתניהו לא התרשמו ממסע ההפחדה ומקריאות זאב זאב והתוצאה בהתאם.

במערכת הפוליטית בישראל ישנם רק שניים המסוגלים לשנות דפוס פעולה כאן ועכשיו מבלי למצמץ: נתניהו ודרעי. זו תכונה נדירה בקרב פוליטיקאים, היא נובעת בעיקר מיכולת הקשבה לצוות האסטרטגי ומהאומץ לקבל החלטות קשות תוך כדי תנועה וזה מה שקרה לנתניהו בסבב הבחירות הנוכחי.

כנס אחר כנס, חוג בית אחר חוג בית כשהוא מקפיד – למרות האבטחה – ללחוץ כמה שיותר ידיים ולהצטלם סלפי עם כמה שיותר אנשים. אין כמעט ערב ללא מספר אירועים ובכל אירוע הוא נראה כאילו שזה הראשון שלו לאותו ערב. ביבי והמיקרופון חד הוא ומהרגע בו נוצר החיבור בין השניים, עבור הליכודניקים הזמן עוצר מלכת. בזמן שהנתניהו'ז רואים בהם אוסף ילידים הם רואים בו מלך.

אל המערכת הנוכחית חברו שניים. ביבי מבין טוב מאוד שהקרב אותו הוא מנהל בימים אלו זהו קרב חייו. הוא נלחם כאן על מעמדו הציבורי אך בעיקר על מעמדו המשפטי ועל חירותו. כל תוצאה שהיא לא ניצחון מוחץ רק תזרז את היעלמותו מהזירה הציבורית בין בכח ובין במסגרת הסדר משפטי כזה או אחר.

ביבי לא מסוגל מנטלית לחשוב על היום בו הוא כבר לא יהיה ראש ממשלה. הוא גם מבין שכדי לנצח את הבחירות הכלליות הוא חייב קודם לפרק כל קן התנגדות בתוך המפלגה. גדעון סער יראה הצלחה גם ב-30% תמיכה בבחירות המקדימות בליכוד, אבל מבחינת נתניהו אם חלילה יקרה הגרוע מכל ואחוז התמיכה בסער יגיע ליותר מכך, תתחזק הטענה בדבר ההגעה שלו לסוף דרכו הפוליטית וזה עשוי לשמש כדלק לקמפיין הבחירות של כחול לבן. כשלכל זה מוסיפים את הרעב התמידי לנצח, ההתנהלות שלו בפריימריז ברורה בהחלט.

הבכיר במטה סער טעה, ימים יגידו אם טעה בגדול.

ההצגה הטובה בעיר

מלחמות היועץ המשפטי לממשלה ושר המשפטים אמיר אוחנה זו ההצגה הטובה ביותר בעיר. למעשה זו מערכה אחת מתוך הצגה שלימה המגלמת בתוכה את מלחמת הכוחות בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת, שהכרסום במעמדה החל עם האקטיביזם השיפוטי אותו ייסד והנחיל נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק.

חלומו של כל שר הוא להתוות מדיניות במשרד עליו הוא מופקד. ברוב המקרים זה הולך בקושי, בעיקר בגלל שלטון הפקידים שהושרש במבנה השלטוני בישראל, מבנה בו יועץ משפטי לעומתי במשרד ממשלתי יכול לחרב לשר הממונה על המשרד קדנציה שלימה.

אמיר אוחנה שמונה בתחילת חודש יוני לשר המשפטים לאחר פיטוריה של השרה שקד, קיבל שתי החלטות חשובות. ההחלטה הראשונה היתה לא לעצור את המהפכה אותה החלה קודמתו בתפקיד, אחרי הכל שניהם שייכים לאותו צד במפה הפוליטית. ההחלטה השניה היתה לספק את הסחורה למי שמינה אותו, החלטה שהיא בעיקר פוליטית ואמורה להשתלם לו בעתיד.

עבור רבים וטובים בשמאל הישראלי, אמיר אוחנה הוא למעשה טרגדיה פוליטית. עורך דין מצליח שהיה אמור להיות מקור לגאוות השמאל הישראלי התגלה כאיש עם נטיות ימניות מסוכנות המוכן להרוס את המערכת המשפטית ואת שלטון החוק רק כדי להציל את פטרונו.

ההתנגשויות הבלתי פוסקות של אוחנה עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ועם פרקליט המדינה היוצא שי ניצן, נועדו בעיקר לרצות את הבוס מבלפור ואם על הדרך הוא גם ירוויח מעט נקודות זכות בבייס הימני הרואה במנדלבליט ובניצן מארגני הפיכה שלטונית והיה זה שכרו.

אל תוך המלכודת הזו נפל אביחי מנדלבליט שהתגלה כעושי דברה של החונטה המשפטית, גם כשזה מאלץ אותו להתנהל כפיל בחנות חרסינה. ההזדמנות של אוחנה להתעמת אחד על אחד מול מנדלבליט הגיעה מיד עם החיפוש אחר פרקליט מדינה חדש במקום שי ניצן שסיים את תפקידו בתחילת החודש. בעוד שמנדלבליט היה חפץ בממשיך דרכו של ניצן, לאוחנה היו תכניות משלו ואלו של היועמ"ש כלל לא עניינו אותו.

אוחנה מתוקף היותו עו"ד מבין טוב מאוד את החשיבות שיש בתפקיד פרקליט המדינה ואינו נותן לרעשי הרקע בתקשורת להסיט אותו מהמסלול אותו התווה לעצמו בתחילת דרכו במשרד המשפטים. הוא נמצא כעת באחד המבחנים החשובים שלו ברמה הפוליטית וכולם ממתינים לראות האם בסיבוב הזה הוא יצליח לצאת כשידו על העליונה מול מסע הדה לגיטימציה הנעשה לו ע"י השופרות הקבועים של החונטה עליה הוא מופקד. את הנקודה הזו מנדלבליט לא לקח בחשבון כשהציע לתפקיד את המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר. "אביחי מנותק מהמציאות", אמר בכיר במערכת הפוליטית לכותב השורות. "הוא בגד במי שמינה אותו ועכשיו הוא רק יכול לחלום שלהמלצה שלו יהיה משקל, כל מי שהוא יציע לא ימונה", הוסיף אותו בכיר.

מנדלבליט שלא אהב את העצמאות שגילה השר אוחנה ואת הבחירה שלו באורלי בן ארי גינזברג ולאחר העתירה שהוגשה בעניין ע"י התנועה לאיכות השלטון, שיגר מכתב בו הוא כותב: "משרת פרקליט המדינה היא בעלת מאפיינים מיוחדים. מדובר במי שעומד בראש פרקליטות המדינה, אשר משמש כאחד מראשי מערכת אכיפת החוק והתביעה הכללית, שני רק ליועץ המשפטי לממשלה. במסגרת תפקידו, ממונה פרקליט המדינה על כלל פרקליטויות המחוז ומחלקות פרקליטות המדינה, והוא מתווה מדיניות משפטית בתחום אכיפת החוק בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. המאפיינים המיוחדים של משרה זו, בדגש על תחום אכיפת החוק, באים לידי ביטוי גם בדרך המינוי לה, שנקבעה באופן שיש בו כדי להבטיח את העצמאות המקצועית של פרקליט המדינה ואת אי-תלותו ברשויות השלטון להן הוא משמש כשומר סף. בהתאם לכך, נקבע בהחלטת הממשלה מס' 1585 מיום 29.7.2007 כי המינוי למשרת פרקליט המדינה יעשה באמצעות ועדת איתור מיוחדת, שבראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה".

בטקסט הקצר הזה ישנו מסר אחד שמנדלבליט חוזר עליו שלוש פעמים. אני בעל הבית. נקודה. הפרקליט הינו שני רק ליועמ"ש, הוא מתווה מדיניות משפטית בכפוף להנחיות היועץ והוא ימונה רק ע"י ועדת איתור מיוחדת בראשות היועמ"ש. במילים אחרות, היועץ אומר לשר מה לילוד אשה בינינו. לסיום כותב היועמ"ש: "מינוי זה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ולפיכך קיימת מניעה משפטית באישורו". צמדי המילים "מתחם הסבירות" ו"מניעה משפטית" הולכים להיתקע כאן הרבה אחרי שמנדלבליט יפנה את מקומו אבל את השר אוחנה הם לא מעניינים.

בזמן שהיועמ"ש נשען על התנועה לאיכות השלטון, לשר יש את התנועה למשילות ודמוקרטיה שאף שיגרה אליו חוות דעת הסוברת שעמדת היועמ"ש מנוגדת לחוק וכי המינוי נמצא בסמכות השר בלבד.

"לא ברור מה הבסיס המשפטי עליו נשען היועץ מנדלבליט בניסיונו להפקיע סמכות שניתנה במפורש לשר. שר המשפטים הינו נבחר ציבור שפועל בהתאם לסמכותו החוקית הקבועה בחוק יסוד הממשלה ובחוק המינויים וגם אם העניין יגיע לבג"ץ יש לדחות את העותרים על הסף".

פינג פונג אינסופי יש כאן. לשר אוחנה יש חברי מרכז ובוס שרוצים לראות אותו מפרק אחת ולתמיד את שלטון הפרקליטות. ליועץ מנדלבליט יש את החונטה שיושבת לו על הצוואר ורוצה לראות את חובש הכיפה מהימין שמחסל ראש ממשלה מהימין, בידיעה שכל תוצאה אחרת תמחק את החלום על מינוי בבית המשפט העליון.

שם המשחק הוא מי ימצמץ ראשון.

פניה חדה ימינה

לוי אשכול אמר פעם: "שלושה ציונים יקימו ארבע מפלגות". זו תמצית הבעיה של אנשי ומפלגות הימין. העובדה שבכנסת האחרונה הושבעו רק חמשה חברים ממפלגת הציונות הדתית בעוד שכארבעה מנדטים נזרקו לפח מספרת את כל הסיפור של הקבוצה הזו.

גורם בכיר בציונות הדתית אומר בשיחה איתי: "בתחילת הדרך כולם טענו שרפי פרץ אינו פוליטיקאי, כיום התברר שהוא פוליטיקאי אך מהזן הנחות". פרץ שחווה סוג של הדחה בסבב הבחירות השני, כזה שנוהל לפרטי פרטים מאחורי גבו והביא להצבת חברת הכנסת איילת שקד במקום הראשון, החליט הפעם שהוא עושה מעשה וחותם על ריצה משותפת עם איתמר בן גביר, שנבגד בין סבב הבחירות הראשון לשני.

תחילתו של הסיפור היה בעצם שליחת חה"כ מוטי יוגב לבדוק אופציה לאיחוד מלא בציונות הדתית, כזה שיכלול בשלב הראשון את האיחוד הלאומי ואולי גם את ימינה ורק בסופו של תהליך גם את עוצמה יהודית ואיתמר בן גביר. בסיס הרעיון היה שכאשר כולם מגובשים, המחיר לבן גביר יהיה זול יחסית לשאר הקבוצה. יוגב שהחל בבדיקות לא ידע שמאחורי גבו ממש מתנהל דין ודברים בין רפי פרץ לבין איתמר בן גביר ואף הגיב בהלם מוחלט כששמע על כך באמצעות כלי התקשורת.

האיבה בין יוגב לפרץ לא חדשה. יוגב ידוע ביחסיו עם ראשי מפלגות הימין, גם מערכת היחסים שלו עם בנט ושקד לא היתה סוגה בשושנים. יוגב שהגיע למקום הראשון בפריימריז לא באמת מבין איך זה שפרץ עקף אותו מימין וההערכה היא שהוא יעשה הכל כדי לנפנף את פרץ מהרשימה.

מבחינת בן גביר הדברים הרבה פחות מסובכים. "למרות היחס שקיבלתי לאחר סבב הבחירות הראשון והעובדה שעוצמה נזרקה לכלבים, הנחתי הכל מאחוריי ואני מעוניין בחיבור הגדול ביותר וזה כולל גם את בצלאל סמוטריץ' והאיחוד הלאומי", אומר בן גביר בשיחה עם כותב השורות. "ביקשנו להיות שליש מהרשימה, מקומו של בצלאל לא ייפגע והוא יישאר בתפקידו ובמעמדו", מוסיף בן גביר.

בכיר בעוצמה יהודית טוען כי אם רפי פרץ לא יעמוד בלחצים ויחזור בו מהסיכומים הוא יימחק מהזירה הפוליטית וגם מפלגת הבית היהודי תימחק.

גורמים בכירים בציונות הדתית מעריכים שסמוטריץ' מעדיף חיבור עם בנט ושקד כי זה מוציא אותו מנישת ימין קיצוני והופך אותו לימין מרכז, אך הבעיה שלו כרגע זו העובדה שכל הקשר שלו לימינה זה רק דרך איילת שקד ואילו נפתלי בנט לא מוכן לשמוע עליו בשלב מוקדם שכזה ולאור הפערים בין השניים.

יש רק דבר אחד שעל אנשי מפלגות הימין לקחת בחשבון. הפוליטיקה של הציונות הדתית זוכה אצל נתניהו לאפס הערכה. הוא תמיד יודע שיש לו את היכולת ללכת להם מעל הראש ולהגיע באמצעות שליחים כאלו ואחרים אל מנהיגי הציבור כדי שיגרמו לפוליטיקאים לרדת מהעצים עליהם טיפסו.

חלוקת תיקים

ראש הממשלה החליט לבצע סבב חלוקת תיקים לקראת סוף השנה האזרחית ולאחר הפריימריז בתוך מפלגתו. אין לו צורך בממורמרים שעלולים לבצע עריקה למחנה סער והוא מפזר רמזים על דמויות שעשויות לקבל תיק ביצועי מיד לאחר הפריימריז.

אל הסבב הזה מעוניינת להיכנס סיעת ש"ס. אין זכויות בלי חובות, ואחרי נאמנות ארוכה כלפי נתניהו ולאור השינוי במבנה חלוקת התיקים, דורשים במפלגה לקבל לידיהם את משרדי החקלאות והרווחה.

בכיר בלשכת השר דרעי אומר כי על תיק הרווחה הם לא יוותרו. מתוקף היותה המפלגה החברתית היחידה בקואליציה, והעובדה שהנושאים הנמצאים בטיפול המשרד תואמים את האג'נדה החברתית של המפלגה, מן הראוי שהיא תהיה זו שתחזיק בו.

כפי המסתמן, הבעיה של דרעי לא תהיה להשיג את התיקים, נתניהו חפץ לתחזק את הברית עם דרעי, הקושי שלו יהיה בהחלטה מי יהיה זה שימונה לשר במשרדים הללו.

אם את תיק הרווחה עוד יש סיכוי שהוא ישאיר אצלו כדי לטפל מקרוב בענייני המשרד הבוערים, בתיק הנותר הוא עלול למצוא את עצמו נתון ללחצים מצד חבריו לסיעה. יצחק וקנין הקרוב לתחום החקלאות עשוי לדרוש את התיק לעצמו גם במחיר ויתור על תיק הדתות, אך הוא לא בן יחיד וישנה הערכה שגם יו"ר הסיעה חה"כ יואב בן צור ינסה להפעיל לחצים דרך ביתו של חבר מועצת חכמי התורה הגר"ש בעדני שליט"א כדי לשדרג את מעמדו במפלגה מתוך תפיסה שמי שיהיה שר בממשלת המעבר, יהיה שר גם בממשלה הבאה במידה וש"ס תהיה חברה בה.

המשרד הבוערים, בתיק הנותר הוא עלול למצוא את עצמו נתון ללחצים מצד חבריו לסיעה

השארת תגובה