העליון נגד קיפוח בעלי מניות המיעוט

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות הערעור שנתנה הצצה אל התנהלות שהצביעה על קיפוח בעלי מניות המיעוט ומינוי בעל תפקיד שכל הצדדים יישאו בשכרו.

עורך דין נועם קוריס
עורך דין נועם קוריס
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

בבקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' סוקול) בת"א 68355-05-19 מיום 23.10.2019 במסגרתה הורה כי המבקש ומשיבה 1 (להלן: המשיבה) ישאו יחדיו בכל ההוצאות הדרושות למימון פעילות בעל התפקיד שמונה ושכרו, בחלקים שווים. נטען כי, מדובר בהקמתה של חברה לניהול עסק למכירת מוצרי אופנה באינטרנט (להלן: החברה) על ידי המבקש והמשיבה. בשלב מסוים היחסים בין השניים עלו על שרטון. בסוף חודש מאי 2019 הגישה המשיבה תביעה לבית המשפט המחוזי להסרת קיפוח זכויותיה לפי סעיף 191(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות), במסגרתה העלתה טענות רבות נגד התנהלות המבקש. לאחר מספר דיונים שהתקיימו בבקשה, משהובהר כי מצבה הכלכלי של החברה אינו מן המשופרים, ביקשה המשיבה כי בית המשפט ימנה בעל תפקיד אשר יפעל למכירת נכסי החברה בהקדם.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

מדיניות פרטיות

ואכן, ביום 9.9.2019 הורה בית המשפט על מינויו של משיב 3 כבעל תפקיד (להלן: בעל התפקיד), אשר יגיש דו"ח לבית המשפט לגבי מצבה של החברה, לאחר שיברר האם יש תוחלת בהמשך פעילות החברה או שמא ראוי להפנותה להליכים אחרים. עוד קבע בית המשפט כי בשלב זה הצדדים יישאו בשכרו של בעל התפקיד בחלקים שווים.

ביום 10.10.2019 הוגש הדו"ח מטעם בעל התפקיד אשר המליץ להורות לצדדים להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק), עקב חדלות פירעונה של החברה. בעקבות הגשת הדו"ח ביקשה המשיבה כי בית המשפט יורה, בין היתר, על מתן צו לפתיחת הליכים לפי החוק או יסמיך את בעל התפקיד להגיש מטעם החברה בקשה למתן צו לפתיחת הליכים כאמור. מנגד, המבקש הביע נכונות להמשיך להפעיל את החברה בעצמו, ולא תמך בפתיחה בהליכי חדלות פירעון. עם זאת, הבהיר המבקש כי אם יחלו הליכים אלה, ישנה אפשרות סבירה שלא יתנגד למתן צו לפתיחת הליכים.

לאחר שהתקיים דיון במסגרתו נשמעו טענות הצדדים, קבע בית המשפט בהחלטה מיום 23.10.2019 כי המלצת בעל התפקיד לנקוט בהליכי חדלות פירעון,  היא הדרך הנכונה להביא לצמצום הנזקים לחברה, לבעלי המניות ולנושים ולאפשר מימוש מהיר של הנכסים. לפיכך, הסמיך בית המשפט את בעל התפקיד לפעול בשם החברה לצורך הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לפי החוק.

על כך הוסיף בית המשפט וקבע כי על המבקש והמשיבה לשאת בכל ההוצאות הדרושות למימון פעילות בעל התפקיד ושכרו, בחלקים שווים. בהקשר זה הוסיף בית המשפט כי אם אחד מבעלי הדין לא ישלם את חלקו, ולא יהיה בקופת החברה כדי לשאת בהוצאות הדרושות, יוכל בעל הדין האחר לממן את חלקו של חברו או לחלופין לפנות לבית המשפט לצורך קבלת הוראות.

על החלטה זו – בחלקה הנוגע לחלוקת שכרו של בעת התפקיד והוצאותיו בבקשה שיגיש למתן צו לפתיחת הליכים – הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנַי, במסגרתה טען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בעת שהורה לו להשתתף במחצית מהוצאות בעל התפקיד ושכרו, בהיותו בעל מניות אשר לא חפץ במסלול זה, בהיעדר מקור חוזי או חוקי לכך, ומבלי שניתנה הכרעה מהותית בקשר לתביעת הקיפוח המצדיקה לחייבו כאמור.

מנגד, המשיבה הצביעה על מקורות בדין המבססים לשיטתה את סמכות בית המשפט לחייב בעל דין בתשלום שכרו והוצאותיו של בעל תפקיד (ביניהם סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 המגדיר באופן רחב את סמכותו של בית המשפט לתת סעדים בהליכים אזרחיים). כמו כן טענה המשיבה כי ניתן לראות בהסכם המייסדים שנחתם בינה לבין המבקש כמבסס אף הוא את הסמכות להורות למבקש לשאת בשכר והוצאות בעל התפקיד כאמור. בעל התפקיד מצדו הבהיר כי בצדק נדרש בית המשפט המחוזי לסוגיית תשלום שכרו והוצאותיו בגין הגשת הבקשה, אף כי אין לו עמדה בשאלה מי ישא בתשלום שכרו והוצאותיו בפועל.

בית המשפט העליון קבע, כי דין הבקשה להידחות. שכן לבית המשפט מוקנית גמישות רבה בהענקת סעד לפי סעיף 191 לחוק החברות, והתאמתו לנסיבות המקרה הקונקרטי המונח לפניו (ע"א 8712/13 אדלר נ' לבנת, פסקאות 76-75 (1.9.2015); ע"א 7798/17 ליטה ניהול נכסים ומימון בע"מ נ' גני באר שבע בע"מ, פסקה 21 (18.4.2019); ע"א 4179/17 יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ נ' רובין, פסקה 49 (6.12.2018)). ככלל, כאשר מדובר במצב של אובדן אמון בין בעלי המניות, הסעד המתאים הוא סעד של "הפרדת כוחות", אשר עשוי ללבוש צורות שונות ומגוונות, ובמקרים קיצוניים גם להביא לפירוק החברה (ע"א 3662/17 פלוני נ' פסגות זיו השקעות ופיתוח, פסקה 23 (1.2.2018)).

על כן בענייננו נקבע כי לבית המשפט נתונה הסמכות להורות על הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים על ידי בעל התפקיד שמונה. משכך, ושעה שמונה בעל תפקיד, ממילא עומדת לבית המשפט סמכות טבועה להבטחת שכרו ותשלום הוצאותיו (השוו: רע"א 8522/18 דוד נ' וייס (22.1.2019)). בדין אפוא השית בית המשפט את שכר בעל התפקיד לעת הזאת על כתפי שני הצדדים. הבקשה נדחתה בבית המשפט העליון ונקבע שהמבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך של 10,000 ש"ח.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק דיני אינטרנט, פרטיות ובייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

השארת תגובה