איילת שקד: ה'כאוס' באשמת בית המשפט

כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

נאומה של איילת שקד: ממשלת צללים היא מוסד דמוקרטי יפה שרווח בעיקר בקרב מדינות שבעבר היו חלק מהאימפריה הבריטית. כך למשל, מלבד בריטניה, הדבר נהוג באוסטרליה, ניו זילנד וקנדה.

**

ממשלת צללים היא כינוי לחברי אופוזיציה המשמשים כשרי "צל" למקביליהם בממשלת הקואליציה. תפקידה, בין היתר, להציג מדיניות חלופית לכל צעד שמבצעת הממשלה. בממשלת צללים מכהנים שרים מצוינים. שרים שלרוב הם מקצועיים בתחומם. כאלה המבינים בנושאים עליהם הם מופקדים. נבחרי ציבור רציניים, המשקיעים את זמנם בתכנון מדיניות, יוזמות חקיקה וביצירת אלטרנטיבה שלטונית.

**

רק דבר אחד קטן נעדר מארסנל הכלים שלהם – סמכות. היכולת לממש את המדיניות. העניין הקטן הזה שבלעדיו התואר שר הוא חסר משקל.

**

כעת, ברצוני לספר לכם על מדינה נוספת שהייתה בעבר תחת שלטון בריטי וכיום מכהנת בה ממשלת צללים. מדינה שבה השרים, ממש כמו סינדרלה, הופכים בשלב מסוים לשרי צל. שרים שהם לא יותר מראשי צוות תגובות של הממשלה, כל אחד בתחומו הוא. הם מדבררים את הממשלה. אבל חסרי יכולת לפעול בשמה.

כמובן, שמדובר ב – startup nation.

**

נתחיל בעובדות שעליהן אין חולק. בממוצע, במשך קרוב לחמישה עשר אחוזים מזמן כהונתן של ממשלות ישראל הן מתפקדות כ"ממשלת מעבר". מדובר על לא מעט זמן במונחים פוליטיים. הממשלה הנוכחית, באופן חריג, תשלים כשנה שלמה של כהונה כממשלת מעבר.

**

קולמוסים רבים נשתברו בסוגיית ממשלת מעבר. צמד המילים האלה, "ממשלת מעבר", פרנס כידוע הררי חוות דעת משפטיות ולא מעט פסקי דין. ניסיתי לחפש עיגון בחוק המגדיר את היצור המשפטי הזה, שכל כך מגביל את ממשלות ישראל. אך הפלא ופלא, העליתי חרס בידי. המושג ממשלת מעבר מעולם לא נכתב בחוק, מאחר שהמחוקק לא העלה על דעתו לייצר מושג כזה. מבחינתו ממשלה היא ממשלה היא ממשלה. אין חצי היריון וגם אין חצי ממשלה. כל הרעיון שעומד מאחורי ממשלה הוא שהיא מושלת. אם היא לא מושלת – היא לא ממשלה.

**

בשנות השבעים ישבה על המדוכה ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס צבי בֶּרֶנזון, שאגב טרם מינויו כשופט כיהן כמנכ"ל משרד ממשלתי, כך שידע מהי עבודת ממשלה. המסקנה של ועדת ברנזון הייתה חד משמעית: ממשלת מעבר היא ממשלה רגילה לכל דבר ועניין. ואצטט:

"הקטנת התחומים הפונקציונליים שממשלת מעבר תהיה רשאית לפעול בהם תגרום למפנה דרסטי מדי מממשלה סדירה לממשלת מעבר, תפגום בתפקודו התקין של הממשל והיא עלולה לפגוע בפעילות החיונית של מוסדות המדינה במקרה של משבר פתאומי. נוסחאות ערטילאיות כמו 'עניינים שוטפים' אין בהם כדי להבטיח את מידת הוודאות הדרושה לפעילות קונסטיטוציונית תקינה. לאור נימוקים אלה לא ראתה הוועדה לנכון להמליץ אף על קביעת תקופה שלאחריה תהיה ממשלת מעבר מוגבלת בסמכויותיה או להמליץ על הבחנות לעניין הגבלת הסמכויות בין סוגי ממשלות מעבר שונות".

עד כאן מסקנות ועדת בֶּרֶנזון. נדמה לי שזה חד וחלק.

הכאוס התפעולי במדינה עכשיו הוא תוצאה של כמה פסיקות של בית המשפט מעשרים השנים האחרונות וחוות דעת של יועצים משפטיים

**

חוק יסוד הממשלה קובע כי "עם בחירת כנסת חדשה או התפטרות הממשלה… תמשיך הממשלה היוצאת במילוי תפקידיה עד שתיכון הממשלה החדשה". המחוקק קבע באופן ברור וחד משמעי שלא להגביל ממשלה מכהנת עד לקיום בחירות חדשות. המחוקק הדגיש זאת והצמיד לסעיף זה בחוק היסוד את הכותרת "רציפות הממשלה". חייב להתקיים רצף שלטוני בין ממשלה לממשלה.

**

לצערי, על אף מילות החוק הברורות כשמש, בעשרים השנים האחרונות חלה הדרדרות בשחיקת סמכויותיה של ממשלת מעבר. באופן מדאיג ובסתירה מוחלטת לחוק היסוד, אנו חוזים בתהליך שבו שרי ממשלת מעבר הופכים לשרי צל, ומוקד קבלת ההחלטות עובר למגרש הפקידוּת, שמעולם לא העמידה את עצמה לבחירת הציבור. למעשה, המסר לציבור בישראל הוא כי אמנם בחרתם בבחירות את נבחרי הציבור, אבל בחלק האחרון של הקדנציה נבחרי הציבור הופכים לחסרי משמעות דה פקטו. לשרי צל. שרים בעלי אחריות אך נעדרי סמכות.

**

שורשו של התהליך הוא התפיסה כי פוליטיקה היא מילה גסה. על פי התזה המשפטית שקנתה כאן אחיזה, ערב בחירות קיים חשש שפוליטיקאים ישקלו שיקולים פוליטיים.

למי שפספס, אני חוזרת – קיים חשש שפוליטיקאים ישקלו שיקולים פוליטיים. ממש כך, ה' ישמור. חשש זה, לא בלתי מבוסס, שנבחר ציבור יבקש לממש את המדיניות בשמה נבחר על ידי אזרחי ישראל בטרם יסיים את תפקידו, מוביל אותנו לשלב ב' של התזה:

הכרחי שההחלטות הפוליטיות תאושרנה או תתקבלנה יחד עם היועץ המשפטי. צר לי לאכזב את חבריי המשפטנים שכוונותיהם טובות ללא ספק – פוליטיקה איננה מילה גסה. פוליטיקה היא ההוצאה לפועל של המשטר הדמוקרטי שלנו.

**

המצע המשפטי שעליו צמחה ערוגת הגבלות ממשלות המעבר הוא עילת הסבירות. לשיטתה של המערכת המשפטית בישראל, רק היועצים המשפטיים ובית המשפט יודעים להגדיר במדויק את המתחם החמקמק הזה. ממשלת מעבר היא מקרה קיצוני של השימוש בעילת הסבירות והקצה אליו היא הביאה את המשטר בישראל.

**

בשם היכולת הפנטסטית של המשפטנים לזהות את גבולות מתחם הסבירות, הגבולות גמישים כפלסטלינה. כך, למעשה, הוצא אל מחוץ למתחם מינוי מנכ"ל שנתפס בעיני השר כמי שיממש את המדיניות באופן המיטבי, משרת אמון רגישה שבלעדיה לשר אין יכולת אמיתית לממש את השקפת העולם שלו. לעומת זאת אין כל בעיה במינויה של דורית בייניש לבית המשפט העליון בזמן ממשלת מעבר. אותה בייניש, שכעבור שנים תסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בראשות פרופסור דניאל פרידמן ובניגוד לדעתו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, מאחר שהיה זה, איך לא, בממשלת מעבר.

**

לא די שהגבלות ממשלת המעבר נוצרו יש מאין בהבל פיו של בית המשפט, האכיפה היא סלקטיבית. והעיוות אינו נותר בתחום המינויים בלבד. כך גם בהחלטות דרמטיות במישור המדיני. ההחלטה של נתניהו בכהונתו הראשונה כראש ממשלה לסגור את האוריינט האוס בזמן ממשלת מעבר סוכלה על ידי בית המשפט, אך משא ומתן שניהל אהוד ברק לסגת מיהודה ושומרון במהלך דמדומי ממשלת המעבר זכה לחותמת בית המשפט. כך גם אישר בית המשפט העליון, הפלא ופלא, לראש ממשלת המעבר אהוד אולמרט לנהל משא ומתן על עתיד שטחיה של מדינת ישראל ולשחרר מחבלים. משטר בו המשפטנים מחליטים מה נכון ומה ראוי לקדם הוא הרבה דברים. אבל דבר אחד הוא לא. הוא לא דמוקרטי.

**

בכוונתי להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק מסוג חדש. כזו שאינה מתקנת חקיקה קיימת, אלא בסך הכל מהווה מעין כוכבית. הכוכבית, שתונח אחר כבוד בסעיף 30 לחוק יסוד הממשלה, תבהיר שסעיף זה יש לקרוא כפשוטו. ללא התחכמויות וללא פרשנויות המנתקות את המילים ממשמעותן. דווקא כמי שחרטה על דגלה מאבק בחקיקה מיותרת ובעודף רגולציה, איני רואה מנוס מתיקון חקיקה שיבהיר לבית המשפט שהכנסת התכוונה למה שאמרה.

לפני למעלה משבעים שנה השתחררנו מהשלטון הבריטי, כעת הגיע הזמן שנשחרר את ממשלת הצללים מהמשטר בישראל.