מה ליברמן רוצה?

אביגדור ליברמן
אביגדור ליברמן

אלף פעמים בחצי שנה האחרונה נשאלה השאלה – לאן ליברמן חותר. ליברמן, עושה ככל שביכולתו למנוע מנתניהו הקמת ממשלה. הוא גם יודע שממשלת אחדות היא חסרת סיכוי. גנץ לא ייתן את ראשות הממשלה לנתניהו שלושה שבועות אחרי שהוגשו נגדו כתבי אישום, כאשר המצע הפלגתי היה בפירוש על התיקים המשפטיים ואילו ביבי לא ייתן את המלכות לגנץ במחיר אפסי. למרות כל זאת, ליברמן מתעקש על אחדות שלא תהיה בשום אופציה.

התשובה לכך, היא כמעט ברורה. ליברמן רוצה בכל מחיר להפיל את נתניהו. אולם בניגוד לטענת נתניהו שליברמן הוא שמאל, הסיבה טמונה במשרד הביטחון. לפני שלושה שבועות ב-14.11, ציינו את יום ההתפטרות של ליברמן ממשרד הביטחון. הסיבה להתפטרות הייתה לטענת ליברמן  אי הסכמות: "זה לא סוד שהיו כבר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בין ראש הממשלה לביני", כלשונו של ליברמן בנאום בו נפרד מתפקידו. למעשה, נתניהו לא נתן לליברמן יד חופשית בכלום. ליברמן הגיע למשרד הביטחון כאשר הוא מצהיר שיפעל ביד קשה במיוחד נגד הטרור וביבי לא נתן לו. רק לפני מספר שבועות קיבלנו עוד ראיה לכך כאשר אחרי חיסול בהא אבו אל-עטא, ליברמן התלונן שנתניהו מנע ממנו לעשות זאת: "אחרי אחד הדיונים הביטחוניים שבהם העליתי את הדרישה הזו, נתניהו, כהרגלו, עמד על הרגליים האחוריות ומנע את התוכנית הזו בכל מיני תירוצים שונים ומשונים", אמר ליברמן.

היום ליברמן נוקם. ליברמן יודע כמה שהוא הושפל בתקופתו כשר ביטחון ע"י ראש הממשלה והוא לא מתכוון לוותר על זה לנתניהו. וגם נתניהו ידע שהוא עומד לחטוף נקמה במוצאי הבחירות הראשונות, ביבי כבר אמר למקורביו שליברמן עומד לעשות בעיות: "הוא (ביבי) אמר לי כל הזמן שליברמן פועל באופן אישי נגדו ולא ייכנס לממשלה. לצערי ראש הממשלה צדק", סיפר דרעי. נתניהו כאמור כבר אז זיהה את הנקמה. וזה מה שליברמן רוצה. להפיל את ביבי על ההשפלה במשרד הביטחון.

אבל זה לא סוף הסיפור. נתניהו באמת ובתמים לא יודע מה עתידו הפוליטי, אבל הוא כבר מחזיר מנה אחת כפליים לליברמן וכבר היום הוא נוקם בו בחזרה וזורה לו מלח על הפצעים; נתניהו מינה את בנט לשר ביטחון לפני כמה שבועות. ובנט, הוא לא חברו הטוב של ליברמן. במהלך כהונת ליברמן במשרד הביטחון, בנט היה תוקף אותו כל שני וחמישי: "חמאס נעשה חצוף בשל מדיניות ליברמן", אמר בנט וזו אמירה אחת מתוך עשרות. למנות את היריב הפוליטי המר של ליברמן זו נקמה אחת וכואבת, אבל יש המשך.

מהיום בו מונה בנט לשר ביטחון, הוא לא מפסיק לקדם יוזמות מדיניות וביטחוניות חשובות כמו אי שחרור גופות מחבלים, הריסות בתים, גם שינוי המדיניות בעזה לתקיפה בהרבה, תגבור התקיפות באיראן והצהרה על הקמת שכונה יהודית בחברון.

בנט לא מגיע ומדבר סתם, כל הצהרה, היא בתיאום מלא עם ראש הממשלה וראש הממשלה מאשר לו לפרסם את הכוונות שלו. ליברמן רואה כיצד לבנט ראש הממשלה מאפשר לפעול – מה שהוא לא נתן לו והדקירה בלב אוי כמה שהיא כואבת.

לסיום, אם יורשה לי אאחל מזל טוב לידידי עורך העיתון שניאור ובר לרגל הולדת בתו במזל"ט. אברכו שיזכה  לגדלה לתורה לחופה ולמעשים טובים מתוך בריאות נחת ואריכות ימים.

השארת תגובה