הרבי הורה לחסיד: תקנה כרטיס לוטו

נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים

הקדוש ברוך הוא מבטיח ליעקב: "כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך" (כח, טו). ויש להבין אריכות לשון הפסוק, וכפל הדברים. וכי לא די לומר: "אני אעשה את אשר דיברתי לך", מדוע יש צורך לומר גם שלא אעזבך? כמו כן, לשם מה ההבטחה שאני אעשה מה שדיברתי, הרי ההבטחה הייתה השמירה בדרך, וכפי שנאמר בתחילת הפסוק: "והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת". מה צריך יותר לפרט אחרי מילים אלו, ומהו שוב "כאשר דיברתי לך"?

מסופר על הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זצ"ל, שבא לפניו חסיד מאנשי שלומו שמלפנים היה גביר נכבד בעמיו, וסיפר לו על מצבו ומעמדו כי ברע הוא, עד שנהיה ל"ע יורד מנכסיו ובעל חוב גדול. אבל זאת נחמתו בעוניו- שח החסיד לפני הרב, שעוד לא התפרסם הדבר בין הבריות שפשטתי את הרגל.

אמר לו הרה"ק מבארדיטשוב: לך ותקנה כרטיס לוטו ותרוויח בו מעות הרבה. אמר החסיד אני מאמין באמונה שלמה שהבטחת אדמו"ר תעשה פרי, אך עד הגרלת הלוטו יש עוד מספר חודשים, ולבינתיים צריך אני להשיא את בתי, וכסף מנלן? הבטיח לו הרבי שבמהרה יזמין לו הקב"ה מעות עוד טרם שיזכה בהגרלת הלוטו. נפרד החסיד מרבו ויצא לדרכו בטוח בה' ובישועתו.

בדרכו לביתו סר ללון בבית מרזח על אם הדרך. בלילה בא לשם אחד מן הפריצים הגדולים, ונשאר שם ללינת לילה. בשנתו חלם כי לידו, בחדר הסמוך ישנה יהודי שיש לו כרטיס לוטו שעתיד לזכות בהגרלה הגדולה, ולכן כדאי לו להחליף איתו ולתת לו את כרטיסו, שבוודאי אינו שווה מאומה.

התעורר הפריץ מחלומו ולא שם ליבו לדבר. מששב ונרדם, חלם בשנית את אותו דבר. הוא התעורר וציווה למשרתו שיבדוק אם אכן יש בבית המרזח הזה עוד אורחים, ואם ימצא יהודי שיביאנו אליו. המשרת הלך לחפש ומצא את אותו חסיד. השר חקר אותו ונודע לו שיש באמתחתו כרטיס לוטו. אמר לו הפריץ: גם לי יש כרטיס כזה, בוא ונחליף זה עם זה, ואתן לך בעבור החליפין כמה זהובים.

החסיד שהיה בטוח בהבטחת רבו שכרטיסו יעלה בגורל, לא הסכים בשום אופן להחלפה, ואף כשרצה הפריץ לתת לו סך עצום של אלף זהובים לא היה מוכן להתחלף עמו. השר שהיה בטוח בחלומו שכרטיס הלוטו של היהודי הולך לזכות, ציוה למשרתו שייקח בחזקה את הכרטיס, ויחד עם זאת אמר ליהודי: אינני רוצה לגזול אותך, ואני נותן לך את האלף זהובים וגם את כרטיס הלוטו שלי. החסיד קיבל את הכסף והכרטיס בעל כורחו, קיבל עליו את הדין ונסע לביתו. את חתונת ביתו הוא כמובן חגג בהרחבה, בהודאה על העבר ובבקשה על העתיד.

לא ארכו הימים ובהגרלת הלוטו זכה הכרטיס שנתן לו הפריץ בעל כורחו בסך של אלף זהובים.

החסיד קם ונסע מיד אל רבו הרבי הק' מבארדיטשוב זי"ע. כאשר בא אל הקודש פנימה אמר לו הרבי: דע, שראיתי כי המזל שלך מושפל עד עפר, והייתי צריך לשלוח את 'בעל החלומות' שידבר על לב הפריץ שיחליף איתך, כי ראיתי שהכרטיס שלו יזכה ולא שלך. ואותם אלף זהובים שהוא הוסיף, ניתנו לך כי אמרת שמוכרח אתה להשיא את בתך. לכן בתחילה הייתה לך ישועה קטנה ואחר כך ישועה גדולה.

סיפור זה סיפר הרה"ק בעל ה'צמח צדיק' מויזניץ לחסיד רבי אליעזר קליוויר מסערט, כשהיה פעם אחת להזכיר את עצמו לישועה לפני רבו בעל ה'צמח צדיק'. וכשסיים לספר לו זאת, פירש בזה מה שאמר הקב"ה ליעקב אבינו: "כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי", כלומר אפילו עד שתבוא הישועה הגדולה של המנוחה והנחלה, בכל זה מבטיח הקב"ה ליעקב – "כי לא אעזבך" – ויהיה לך ישועה קטנה בתחילה. וכאשר תבוא הישועה הגדולה בוודאי יהיה טוב סלה. ואכן כך היה, שיעקב לכל אורך שהותו זכה לניסים קטנים, ולבסוף זכה לשלימות, עד שמיטתו הייתה שלמה וכל צאצאיו הלכו בדרך ה'.

השארת תגובה