נתניהו שלח למו"מ את החזקים

דרעי שוחח טלפונית עם ליברמן ואמר לו שהוא מצא נוסחה לחוק הגיוס שתהיה מקובלת על כולם. איווט הקשיב, לא ענה וכבר למחרת פירסם מאמר נגד בעיתון ידיעות אחרונות

דרעי וליברמן צילום יעקב כהן
דרעי וליברמן צילום יעקב כהן
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

בעיצומו של קמפיין

אמנם באיחור, אבל האסימון נפל. ניתן לומר שבליכוד הבינו שאין במפלגת כחול לבן מישהו לעשות איתו עסקים. ארבעה ראשים למפלגה אחת לא מאפשרים התנהלות תקינה ומסודרת. זה נכון בתקופת הקמפיין בה הליך קבלת ההחלטות היה לקוי באופן חמור עד כדי הפרעה לעבודתו של צוות הקמפיין וזה נכון גם עכשיו כאשר צריכים לנהל מו"מ קואליציוני לטובת הקמת ממשלת אחדות, בו בזמן שהאחדות והאחידות בתוך 'כחול לבן' מוטלות בספק.

נתניהו ניהל את תהליך המו"מ בשני מישורים עיקריים. במישור התקשורתי ובמישור הפוליטי. בעוד שאל המישור התקשורתי הוא שלח את הדרג הנמוך שבשורות הליכוד, דוגמת דודי אמסלם, מיקי זוהר ודוד ביתן, אלו שהוא יכול לדרוך עליהם ולהפעיל אותם בעת ובעונה אחת, אל זירת המו"מ הוא כבר שלח את התותחים הכבדים ביותר שלו כדוגמת השרים יריב לוין וזאב אלקין ששיחקו בהתאמה מול הצוות של כחול לבן בשח מט ובפוקר. לוין על הקלפים ואלקין על משטח החיילים.

בזמן שלוין נועד עם צוות המו"מ של כחול לבן לשיחות מו"מ, אלקין בעיקר פעל לחדד נקודות שיוציאו את גנץ וחבורתו כמי שבחוסר אחריות גררו את אזרחי ישראל לסבב בחירות שלישי. ככה זה אצל נתניהו, צוות אחד מתכנס בחדרי חדרים עם יריבים פוליטיים אבל הוא כבר עובד על הקמפיין הבא, בעיקר כי הוא מבין את מצבו של בני גנץ ואת מעמדו האמיתי בתוך מפלגתו ואת חוסר יכולתו לכפות על שותפיו החלטה אמיצה.

בני גנץ שבוי בידיו של שותפו יאיר לפיד שמחד מנע ממנו ללכת לממשלה בתמיכה חיצונית של הרשימה הערבית המשותפת בגלל תפיסת עולמו הפוליטית מדינית, ומאידך גם מונע ממנו ללכת לממשלת אחדות ע"פ מתווה הנשיא בו נתניהו ראש ממשלה ראשון ולזמן קצוב, מתוך רצון שלא לתת לביבי לגיטימציה לאחר שלושת כתבי האישום עליהם הכריז היועמ"ש אביחי מנדלבליט ולאור ההכרזה החד משמעית במהלך הקמפיין שלא ישבו עם נתניהו, הכרזה שחזרה על עצמה פעמים רבות גם לאחר סבב הבחירות.

בעוד שאצל לפיד השיקול הוא אלקטורלי, הקרשים שמכניס יעלון בגלגליו של גנץ נובעים ממניע אחר לחלוטין. כאשר בוגי יעלון אומר: "אנחנו נמשיך להילחם נגד חקיקה פרסונלית שנועדה להפוך את הכנסת לעיר מקלט לעבריינים ובראשם נתניהו עם כתב החשדות", הוא לא באמת מונע מהרצון לבית נבחרים ללא כתבי אישום ועם הליך הסרת חסינות גורף לכל ח"כ שיחטוף כתב אישום. יעלון מבין שבעידן בו הריבון האמיתי זו הפרקליטות, היום זה הם ומחר זה עלול להיות הוא ולכן סוגיית הסרת החסינות היא לא באמת הסיפור. בחודש מאי 2016 הודח יעלון מתפקיד שר הביטחון שהועבר ממנו ליו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ואת ההשפלה הזו הוא לא שוכח. נתניהו השפיל את יעלון פעמיים. האחת בעצם ההדחה שהדיח אותו, השניה כשלא עשה איתו שיחת הכנה שמתבשל מהלך כלשהו שעשוי להביא לשינוי בעמדת שר הביטחון. יעלון הושפל וצפוי היה שינקום, התנהלותו כיום זו הנקמה.

צורת החשיבה של יעלון שבלונית וגמלונית כאחת. למרות שנתניהו הדיח אותו לטובת אביגדור ליברמן שלטש עיניים למשרד הביטחון, אין לו שום בעיה לעשות איתו יד אחת ולפעול להדחת נתניהו מראשות הממשלה, גם כשהמחיר הוא בחירות חוזרות יקרות ומיותרות. התנהלותו הלא רציונלית של בוגי היא זו שמנעה ממנו לנשוך שפתיים, להבליג על ההשפלה ולעבור לתפקיד שר החוץ ממנו היה יכול לשאוב ניסיון מדיני והיא זו שמונעת ממנו גם היום לשמש בתפקיד שר – משהו שהוא מאוד רוצה – בממשלת אחדות אם היתה קמה. ככה זה אצל גנרלים מסוגו, אין היגיון.

היה היו שני חברים

זה היה מחזה קורע לב להשתתף בישיבת הסיעה של ישראל ביתנו שהתקיימה בכנסת ביום שני בצהרים. חברי הכנסת של המפלגה נראים כמי שכבר הפנימו שהם רק ניצבים בסרט ההזוי אותו מביים ומפיק יו"ר מפלגתם אביגדור ליברמן.

חלקם הגדול, בדיוק כמו ליברמן בעבר, ניהלו ועדיין מנהלים קשרי עבודה עם מקביליהם החרדים אך חובה עליהם לשמוע את השתלחויותיו חסרות הרסן של הבוס הגדול כנגד הציבור החרדי ונציגיו בכנסת.

בשיחה שקיימתי לפנות ערב של יום שני עם חה"כ יעקב אשר מיהדות התורה, כשאנו נהנים מהאוויר הירושלמי הקריר במרפסת הסמוכה למזנון הח"כים במשכן הכנסת הוא אמר לי: "אין להם חופש מחשבה והם חייבים ליישר קו תוך כדי תנועה". אמירה זו שמבטאת את מצבם של הח"כים בישראל ביתנו באה לאחר הנאום אותו נשא ח"כ אשר במליאה ובו השווה את ליברמן למנהיג האופוזיציה באנגליה ג'רמי קורבין שהואשם ע"י רבה של אנגליה באחריות לרעל האנטישמי במפלגת הלייבור שבשמה הוא מתמודד לתפקיד ראש ממשלת אנגליה.

"אין לנו שום דבר כנגד הציבור החרדי, הטענות שלנו מופנות אך ורק להנהגה שמשעבדת את המגזר החרדי לטובת אינטרסים פוליטיים ומונעת ממנו השתלבות בחברה הישראלית", אומר ליברמן פעם אחר פעם, אך בסשן הבא של רצף המילים הלא ברורות הוא שולל את זכותם למערכת חינוך ע"פ תפיסת עולמם.

כשאביגדור ליברמן משתלח בציבור החרדי, בנציגיו בכנסת ובאורח חייהם הוא מנסה להעביר מסר כלשהו לחברה כלשהי. לא סוד שעיקר התמיכה בליברמן מגיעה מהאלקטורט של יוצאי חבר העמים. הם רואים בו מישהו משלהם, הם גם רואים בו מנהיג חזק נטול עצם בלשון שלא מפחד לומר את מה שהוא חושב על כל גווני החברה הישראלית. יש לו דעה ברורה כלפי הערבים, כך גם כלפי שמאלנים וכיום גם כלפי החרדים אותם שונאים מצביעיו המסורתיים הרבה יותר מאשר את הערבים. הם רואים בהם מי שמונעים מהם לעלות לארץ ולקבל סל קליטה מכובד. הם גם רואים בהם מי שמונעים מהם להתחתן איך שהם רוצים ועם מי שהם רוצים. שומו שמים, הם גם מונעים מהם לאכול את מה שהם רוצים. דא עקא שהדמוגרפיה לרעתו והאלקטורט שלו הולך ומזדקן, הולך ונעלם ובני הדור הצעיר כבר נטמעים בחברה הישראלית ופחות מעניין אותם נציג פוליטי עם מבטא כבד הזהה למה ששמעו בבית סבא.

ליברמן שועל פוליטי, מיד כשזיהה את איבוד האלקטורט הטבעי, הוא פנה לאלקטורט אחר, אל זה ששנאת חרדים מניעה אותו לקלפי. בתחילת ההשתלחויות שלו כלפי המגזר החרדי, היו כמה שלא הבינו מדוע לא מחזירים לו מנה אחת אפים. ההסבר שקיבלו היה, כלב נובח לא נושך. ליברמן כדרכו רק מצהיר הצהרות, בשורה התחתונה הוא לא באמת עושה משהו. יתירה מזו, שיתופי הפעולה שלו עם הנציגים החרדים במגוון נושאים ראויים לכל שבח. "רק עם אחד כזה ניתן לגנוב סוסים", אמר לי גורם בכיר ביהדות התורה.

לית מאן דפליג שנפל דבר בישראל. ההתנהלות של ליברמן כיום היא כבר לא מן השפה ולחוץ, יש כאן משהו עמוק יותר. תעיד על כך סדרת הפינג פונג בינו לבין חברו הקרוב ביותר (לשעבר) אריה דרעי. החברות בין השניים היתה כזו שהשניים דיברו ביניהם ורק עם העיניים. הם הבינו אחד את השני, חיו אחד את השני עד שהחברות ביניהם היתה בשביל השניים סוג של דת. ברית דמים.

בשיחה עם בכיר בש"ס הוא אומר לי שנקודת השבר ביחסים בין השניים אירעה בשתי פעימות. הפעימה הראשונה אירעה כאשר ליברמן בהיותו בתפקיד מיניסטריאלי במשרד הביטחון הגיע בעיצומה של השבת לביקור מתוקשר במתחם ביג באשדוד ונתן שם הצהרה לוחמנית בעד פתיחת חנויות בשבת ונגד חוק המרכולים. הפעימה השניה היתה למחרת ל"ג בעומר האחרון. דרעי ששהה במירון שוחח טלפונית עם ליברמן ואמר לו שהוא מצא נוסחה לחוק הגיוס, כזו שתהיה מקובלת על כולם ואף התחייב לכנס את מועצת חכמי התורה לצורך אישור המתווה החדש. איווט שהקשיב, לא ענה וכבר למחרת פירסם מאמר בעיתון ידיעות אחרונות. בראיון שקיים דרעי בזמנו אמר: "שאני מדבר על ליברמן מתוך כאב גדול. הוא היה חבר שלי, וגם המשפחות חברות. בכל השמחות חגגנו יחד. ב-96' בבר מצווה של הבן שלי הוא הגיע לשבת חתן במגדל העמק, התארחנו אחד אצל השני. קשה לי מאוד לדבר על זה. אני פגוע ומרגיש נבגד". מבחינת דרעי, איווט הלך צעד אחד רחוק מדי ובגד בחברות בין השניים. מאז האיש משתלח בדרעי בכינון ישיר ולאחרונה החל גם לחטוף ממנו חזרה.

אין דבר שאיווט אוהב יותר מאשר להציג את החרדים כסחטנים, השבוע זה חזר אליו ובגדול. דרעי ששמר על פאסון לאורך זמן התפוצץ וטען כי הסחטן האמיתי הוא ליברמן שבמהלך המו"מ הקואליציוני דרש תקציבי עתק לטובת המגזר הרוסי ותיקים באופן לא מידתי לגודלה של מפלגתו. כשדרעי תוקף את איווט הוא בעיקר רוצה לסגור את פיות אלו שטוענים בתוקף שליברמן והוא מתואמים ומהר מאוד נראה את שניהם חוזרים לימים הטובים של החברות המפורסמת בין השניים. חשוב לו לשדר כלפי חוץ שהחברות נגמרה. לא תהיה יותר חברות. שיתוף פעולה פוליטי זה כבר סיפור אחר. אין אהבות או שנאות בפוליטיקה, הכל אינטרסים ויבנה וחכמיה לפני הכל.

התחזית של עו"ד ויינרוט

בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו יש נוהל קבוע בו מאשימים את כל העולם באשר למצבו של הבוס. אפס לקיחת אחריות, מקסימום הטחת האשמות, בעיקר האשמות שווא. בחודש אוקטובר 2017 הורשע השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב במרמה ובהפרת אמונים ונשלח לרצות עונש מאסר בפועל למשך שנה ושלושה חודשים. מידע בסיסי שאם היה מונח בזמן אמת לנגד עיניו של ראש הממשלה, יתכן שכל הסאגה המשפטית שהוא עובר היום היתה נחסכת ממנו.

בשנת 2017 פורסם שפרקליט הצמרת יעקב ויינרוט ז"ל ששימש כעורך דינם ומקורבם של בני הזוג נתניהו פרש מניהול התיק המשפטי של ראש הממשלה. הסיבה לכאורה היתה בגלל העובדה שהמלצתו לנתניהו לא התקבלה. בסיס ההמלצה היה שנתניהו יחתור לעסקה מול הפרקליטות, יפרוש מהחיים הפוליטיים וילך לעשות לביתו, כפי שעשה לאחר התבוסה לאהוד ברק בבחירות 2009.

דעתו של ויינרוט נבעה בעיקר מההיכרות שלו את חומרי החקירה ומההיכרות הגדולה שלו את נתניהו האיש והרעיה. עורך דינם שהכיר טוב יותר מכל אחד אחר את נבכי נפשם של בני הזוג נתניהו, ידע שהקליינט הסורר שלו עשוי להצית מלחמת עולם כנגד הפרקליטות ומערכת אכיפת החוק ורצה בכל מחיר למנוע מצב בו הסוגיה המשפטית תהפוך למאבק אישי בין נתניהו לממסד.

לדידו של ויינרוט לא היתה אופציה נוספת על השולחן וכל החלטה אחרת נתפסה אצלו כהימור כבד ובפרט לאור התוצאה העגומה במשפטו של אולמרט, שסירב להגיע לעסקה כלשהי וסיים במעשיהו. מתחם הענישה בתיקים המתנהלים בבתי המשפט מורכב מרף עליון ומרף תחתון וחומרת העונש נגזרת מחומרת העבירה יחד עם בחינה של הנסיבות האישיות. משכך, מעטים הסיכויים שמיסז'ניקוב סיים בכלא ואילו במקרה של נתניהו זה יסתיים בעבודות שירות ולכן סבירות גבוהה שהוא יישלח לכלא. לאחר שנים סוערות, בעיקר מבית, נתניהו זקוק לשקט הזה ואולי אפילו יהנה ממנו.

בנתיב הנגדי

לא רבים שמו לב לתרגיל אותו עשה שר התחבורה בצלאל סמוטריץ'. האיש שצמח מהשטח החרד"לי המתנחלי, יודע יותר טוב מכל אחד אחר מהם הצרכים האמיתיים של ציבור בוחריו וכמה דם הם צריכים להקיז כדי שצרכיהם ימולאו, בפרט בתחום התשתיות.

מאז מונה לשר תחבורה ובפרט בחודש האחרון הוא סופג ביקורות קשות מהציבור בגלל הפעלת מיזם הקארפול, מיזם שנועד לבנות מערך של נסיעות שיתופיות ובכך לצמצם את מספר כלי הרכב בכבישי ישראל. לטובת המיזם ייעד משרד התחבורה בראשות סמוטריץ' נתיבי נסיעה מיוחדים שברובם נלקחו מהנתיבים הקיימים ושהיו עמוסים בלאו הכי והפך אותם לנתיבים שיתופיים שנסיעה בהם לבד וללא נוסעים נוספים עשויה לגרור קנסות.

הכפר חווארה נחשב לאחד הכפרים המסוכנים ביותר ושממנו יצאו מרצחים רבים לפיגועי הרג בתוואי הכביש הקיים כיום. מזה מספר שנים שראשי המתנחלים ונציגיהם בכנסת לוחצים לסלילת כביש עוקף לכפר המרצחים הזה כדי להימנע מהחיכוך שגבה דמים רבים ולמרות שלפני כשנה וחצי סוכם על סלילת כביש שכזה שהדיבורים אודותיו הם כמעט עשור, שום דבר באמת לא קרה. את שר התחבורה הקודם ישראל כץ עניינו כביש 38, מחלף רעננה וכביש 6 צפון הרבה יותר מכביש עוקף חווארה שהיה אמור להציל חיי אדם ומדיניותו בסוגיה היתה ברורה, מה שמייצר אימפקט תקשורתי עושים, כל השאר ימתין לשר הבא והוא אכן הגיע.

סמוטריץ ידע שאמנם שר יכול להתוות מדיניות ולהקצות משאבים לפרויקטים בהם הוא רואה חשיבות יתר ובלבד שאינו פורץ את מסגרת התקציב. אך הוא גם ידע שהביקורת הציבורית תהיה כזו שיתכן והוא לא יוכל להתמודד איתה וגם אם כן, סביר להניח שראש הממשלה המסובך בצרות של עצמו יתקע את המיזם ובלבד שיצמצם את הביקורת עליו ועל ממשלתו ככל שניתן. חישב ומצא שיש פרויקט בינלאומי שמשום מה טרם הופעל בישראל. סמוטריץ' גם ידע שהנהג הישראלי מאוהב בנסיעה ברכבו הפרטי וממילא הביקורת שתגיע בעקבות הפעלת המיזם היא אפילו לא שאלה של זמן, אלא תגיע כבר מהיום הראשון וכך אכן קרה. מהרגע שהחלו זעקות השבר על העמידה הממושכת בפקקים, החל לנוע פרויקט סלילת כביש עוקף חווארה שעלותו מוערכת ב-260 מיליון שקלים וזו רק הערכה ראשונה שלבטח תגדל. ביקורת מאזרחים החיים בין חדרה לגדרה לא מעניינת את שר התחבורה כל עוד הוא צוחק כל הדרך אל יהודה ושומרון.

השארת תגובה