להביע תודה מותר, לשלם לרב – כרוך במס

'תרומה' למקובל? חזן בבית הכנסת? מעכשיו תשלמו מס הכנסה על 'מתן שירותי דת' ■ ויש סעיף מפלט: הענקת כספים כהבעת תודה , אמונה או חובה דתית, הינה מתנה שאינה חייבת במס

לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך
רשות המסים פרסמה היום טיוטת חוזר שאמורה להסדיר את סוגיית מיסוי שירותי הדת. על פי החוזר, במסגרת הסדרי המיסוי החדשים יוטל מס הכנסה על 'שירותי דת'. רבנים, מקובלים, מוהלים, חזנים ובד"צים שמספקים שירותים. עריכת חופות, בריתות, תפילות, "הילולות", "תיקונים", מתן ברכות, ייעוץ, חלוקה או מכירה של קמעות, מים קדושים ותשמישי קדושה שונים ושירותי כשרות.
החוזר יוצא בעקבות דו"ח מבקר המדינה שהביע תמיהה על כך שלמרות הסכומים העצומים שמגלגל ענף המקובלים והבד"צים הנושא לא כלול בתוכניות העבודה של רשות המסים, וכי הנושא לא הוסדר למרות שכבר ב-2003 התבקשה רשות המיסים על ידי פרקליטות המדינה, לקבוע עקרונות בנושא.
החוזר קובע מבחנים שונים לשם סיווג הכנסה כחייבת במס הכנסה. על פי התקנות, העובדה שהתמורה ניתנה עבור שירות מספיקה כדי לחייבה במס, כאשר אין הכרח כי נותן השירות ידרוש את התשלום, מספיקה הנורמה החברתית לשלם את התמורה הזו.
לעומת זאת, אחד הסעיפים העמומים קובע, כי "הענקת כספים הנעשית מתוך הבעת תודה גרידא במישור הרגשי, אמונה (או חובה) דתית (מטעמי צדקה או מעשר כספים), ככל שלא ניתן כל שירות, הינה מתנה שאינה חייבת במס" כמובן שבמקרים כאלה קשה לקבוע האם ניתן שירות או לא.
עוד קובע החוזר כי גורמים המעניקים שירותי דת, ולשירותים הניתנים יש אופי עסקי והם ניתנים במהלך עסק הם מחויבים להירשם במע"מ כעוסק ועסקאותיהם יהיו חייבות בתשלום מע"מ- כמו כל נותני השירותים.
רשות המסים גם קובעת, כי בדיוק כמו כל מכירת מוצרים. מכירה של מוצרים כמו מים קדושים, קמיעות, סגולות וכו', בעלת אופי עסקי הן עסקאות לפי חוק מע"מ וחייבות במס. לפי החוזר, הרשות תחייב, את נותני שירותי הדת לנהל פנקסים, להגיש דוחות והצהרות הון ומידע על נכסים, כולל חשבונות בנק בארץ ובחו"ל.
השארת תגובה