להיות או לחדול

האדמור מסתרי חיים
האדמור מסתרי חיים

מציאות האדם בזה העולם, עולם העשייה מתחלקת לשלבים של תודעה אותם אנו עוברים במסע החיים.

בתורת הח"ן מחלקים אותם לג' פרקים והם עיבור ראשון יניקה ועיבור שני. התרגום הכללי הינו שלב ראשון – תשעה חודשי לידה בהם מתגבשת צורת הולד וכן חלק ראשוני מתודעתו. שלב שני: שינוי מרגע הלידה ועד שהילד להבדיל משאר בעלי החיים מסוגל ללכת על רגליו וכידוע מספרי הח"ן שעמידה יציבה מלמדת על מסוגלות שכלית ועמידה על רגל אחת בצורה יציבה מלמדת על איזון בין גוף לנפש.

השלב השלישי הינו השלב התודעתי שבו הילד נעשה נער ועומד על דעתו. זהו השלב שלרוב הוא כבר צריך להתחתן על מנת שיוכל לזכות לחזור להיות שלם כפי שהיה טרם היווצרותו נשמה אחת.

שני השלבים הראשונים נקראים גם כן כח המרכיב וכח הזוכר, משמעותם של שני מושגים אלו היא שבראשית כל בריאה ישנה הרכבה כלומר ממה אני מורכב מאילו חלקים של שני ההורים והנשמה אני עשוי. חלק זה של הכרה עצמית הינו חשוב ביותר, בכדי שאדם יהלך במסלול החיים שבנוי עבורו ואם תפקחו את עיניכם תראו סביבכם שמתקיים בעת ובעונה אחת אין ספור מסלולי חיים וצורות חיים ולכן התשובה הראשונה לשאלה להיות או לא הינה זו: "אני מי שאני, אני מקבל ואוהב את עצמי כפי שאני, וגם לי באין ספור מסלולי החיים יש מסלול משל עצמי". וזה מה שכתוב בתורתנו הקדושה כשם שפרצופיהם שונים דעותיהם שונות. ברגע שאנו כציבור או כמחנכים והורים מטפלים וכדומה נאפשר לשתילים שלנו כל אחד להיות מיוחד ובזה יהיה שמחה ועונג בקיומו.

בכוח השני עליו מדובר הינו כוח הזוכר. הכוח הזה שיוצר במוחנו בתודעתנו צורות חשיבה. זיכרונות מהעבר מנהלים את האדם בהווה. הכח הזה מסוגל להרוס את חיינו לנצח אם לא נדע פעם בכמה זמן למחוק את הזיכרון ולעדכן אותו להיום.

כמה אנשים בצעירותם היו רזים ואז אחרי החתונה שכחו את הכלל של הרמב"ם נפש בריאה בגוף בריא ופתאום יכולים למצוא את עצמם במצב כפול ממשקלם בעת החתונה ואף יותר. ואז הם מניחים לנגד עיניהם תמונה מהחתונה וכמהים לחזור לאותו מצב ובכן מחשבה שכזו הינה שגויה. צריך לתת לגוף שלך להיות במצב הנכון לגוף שלך כעת בגיל חמישים ולא בגיל עשרים.

כוח הזוכר הוא הכוח המדמה שבמוחנו אשר הופך כל מציאות שנקלטה בחמשת החושים שלנו בצורה אובייקטיבית לתחושה סובייקטיבית.

המח שלנו אינו מחשב שפועל כל הזמן באותה צורה. הוא יותר דומה לתוכנות שונות ומשונות שכל פעם נשלפות מהזיכרון ומתפעלות אותנו בצורה שאנו לא תמיד אוהבים.

לדוגמה אם אירוע ילדות שלי גרם לי לפחד מלהיות סגור בחדר בלי אור כי כך הענישו אותו פעם, אם הוא לא עשה מעשה לבטל את אותה תחושת מצוקה, יכול להיות שביום מן הימים בגיל מבוגר הוא ישב בבית לבד ופתאום תהיה הפסקת חשמל ואותו זיכרון יכנס לפעולה והמוח שלו יביא אותו לרגרסיה ותהיה התנהגותו כשל ילד מפוחד בחדר חשוך. ואם אותו אירוע ימשך זמן רב מידי, יתכן ואותו זיכרון יכנס ללופ שחוזר על עצמו שוב ושוב והנה לכם אדם בן חמישים שמתנהג כמו ילד בן חמש ואין מבין. אותו רכיב שנקרא זיכרון מנוהל ע"י תודעה וזה החלק השלישי אותו אנו צריכים לחיות במסלול חיינו הפרטי.

שלכם בברכה
יוסף חי אברהם
מסתרי חיים

השארת תגובה