בדרך לממשלה: מיעוט אחר מיעוט

נתניהו, המודע לפיצול בצמרת כחול לבן, מלבה את האש בגזרת לפיד בעוצמה רבה. בעוד הוא נמנע השבוע מלתקוף את ליברמן, שפך אש וגופרית על לפיד ושלח אותו לערוך שוב ברית מילה ולחבוש שטריימל

כינוס בלוק הימין
כינוס בלוק הימין
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

אם בזמן שחלף בין כתיבת לקריאת שורות אלו הכל התנהל כשורה, או השתבש לחלוטין – תלוי בנקודת המבט – אזי הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ הוא גם המועמד להרכבת הממשלה לשעבר, ואחרי ארבע שבועות של 'שיחות טובות' ו'הבנות' – המנדט שקיבל מרובי ריבלין עושה את דרכו בחזרה למשכן הנשיא, משומש במצב טוב.

למעשה, איש במדינת ישראל לא יודע בוודאות מה יקרה עד יום רביעי בערב במערכת הפוליטית, ובכלל איש גם איווט ליברמן עצמו. אחרי שהצליח להפוך לנושא השיחה המרכזי בכל בית בישראל בשבועות האחרונים, מתקשה איווט למנף את דקות התהילה ולתרגם אותן להישגים של ממש.

תיאורטית, ההתפתחות היחידה שעשויה לקרום עור וגידים עוד בטרם החזרת המנדט, היא הכרזה של כחול לבן על הקמת ממשלה בראשותם. שני תסריטים עשויים בכל זאת לאפשר הכרזה כזו: האחד, ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת מזה וליברמן מזה, והשני, חשש מהתסריט הראשון שיוביל את נתניהו להסכם בזק על ממשלת אחדות, עם החרדים או בלעדיהם, וכמאמר חז"ל "אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות".

קרל פון קלאוזביץ, מגדולי ההוגים בפרוסיה של לפני כ-200 שנה, התפרסם בעיקר בשל ספרו 'עקרונות המלחמה'. במשפט שהוא כנראה המפורסם ביותר בספר, מסביר קלאוזביץ כי המלחמה היא בעצם המשכו של המשא ומתן המדיני – בכלים שונים.

לו היה נחשף קלאוזביץ לפוליטיקה הישראלית העדכנית, מן הסתם היה מציין כי מלחמה עשויה להיות גם כלי פוליטי, ולא כחלק ממו"מ אלא כתחליף מונע. ספק אם זו הייתה כוונת המשורר, אך בפועל חיסל צה"ל עבור נתניהו בסיכול ממוקד את החיבור הבלתי אפשרי בין איווט לאלו שהגדיר רק לאחרונה "גיס חמישי", כך שעל פניו האפשרות הזו אינה רלוונטית עוד.

בהערת אגב, מן הראוי לציין כי לא בהכרח שממשלה כזו הייתה רעה כל כך למגזר החרדי. ניקח לדוגמה את נושא חוק הגיוס, וכי הח"כים הערבים יתמכו בחוק כזה? האם ליברמן ולפיד יוכלו להסתמך על אצבעותיהם בחוק שיחייב את החרדים להתגייס אך יפטור את הערבים? גם בנושאי דת ומדינה אחרים נהנים הח"כים החרדים בשוטף מגיבוי של הסיעות הערביות, והללו לא יהססו לטרפד כל חקיקה אנטי דתית.

לשבחם של הנציגים החרדים ייאמר, שגם בתקופה האחרונה הם להטטו בזהירות מרובה ונמנעו מלתקוף את הסיעות הערביות. ואין המדובר רק בדרעי וש"ס שמלקטים מספר נאה של קולות ביישובי המגזר, גם באחות האשכנזית נזהרו שבעתיים בכבודם של טיבי ועודה. הנה דוגמה טריה מישיבת ועדת הכספים שנערכה בבוקר שלישי. יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני פתח בהצהרה: "מבחינתי, הציבור הערבי וגם הנציגות הערבית לגיטימיים. אני אומר את מה שרבים אצלנו חושבים, פוליטיקה היא דבר אחד, מערכת יחסים היא דבר שונה. נדבר על זה גם בישיבת הסיעה של יהדות התורה". איימן עודה לא יכול היה לנסח את זה טוב יותר.

היה מי שהעלה תיאוריית קונספירציה נאה, לפיה ליברמן עשוי להבטיח לכחול לבן שיתמוך (בהצבעה אקטיבית או בהימנעות) בממשלת מיעוט בראשותם, רק כדי לצוץ ברגע ההצבעה, לזעוק חמ(א)ס ולהתנגד. כך, יוכל יו"ר 'ישראל ביתנו' להרוויח נקודות בדעת הקהל ולסמן את גנץ ולפיד כמי שסיכנו את ישראל וחברו לרשימה המשותפת, לעומתו הוא, מושיע ישראל שמנע הקמת ממשלה כזו ברגע האחרון.

חישובי לפיד

גם הסיכוי לממשלת אחדות נמוך במיוחד, מי שמטרפד עד כה את המהלך הוא דווקא יאיר לפיד. זה האחרון עשה חשבון פשוט (וכשמדובר בו, גם חשבון פשוט אינו עניין של מה בכך, תשאלו את האברכים שמקבלים 7,800 שקל לחודש מהמדינה לפי חישוביו), אם תוקם ממשלת אחדות – הוא יידחק לשולי השוליים, לכל היותר שר בכיר. מנגד, אם הולכים לבחירות – מעמדו הפנימי בכחול לבן יתחזק על חשבון גנץ, ולדעתו, גם כחול לבן עצמה תרוויח מנדטים נוספים, תרומת מפלגות העבודה ומר"צ הגוססות.

נדמה כי נתניהו, המודע לפיצול בצמרת כחול לבן, מלבה את האש בגזרת לפיד בעוצמה רבה. בעוד ראש הממשלה נמנע השבוע מלתקוף את ליברמן בכינוס החירום של הליכוד ובמקביל נפגש עמו פעמיים לשיחות אישיות, הוא שפך אש וגופרית על לפיד בכינוס נציגי בלוק הימין ושלח אותו להניח תפילין פעמיים ביום ולחבוש שטריימל.

ביבי מקווה כי האיבה האישית תגביר את הלחץ הפנימי בהנהגת כחול לבן לדחות את מתווה הנשיא וממשלת האחדות, ובכך להפעיל לחץ על ליברמן לחבור לממשלת ימין- חרדים. לכל הפחות, יאפשר הדבר לנתניהו במערכת בחירות שלישית לגלגל את האשמה על עצם קיומן שמאלה.

בכל מקרה, גם אם תקום ממשלת אחדות, היא תחכה לעשרים ואחד הימים שאחרי החזרת המנדט לנשיא. לנתניהו לא אצה הדרך, וגם הוא מודע לחוסר הסבירות באיומי הקמת ממשלת המיעוט של כחול לבן.

מנותקים וחוששים

הנציגות החרדית מתמודדת עם בעיה משולשת – חוסר ביטחון, חוסר ידע וחוסר באופציות. חוסר הביטחון נובע מהחשש שגם הקוסם נתניהו, בסופו של דבר אנושי ומושפע מלחצי מערכת המשפט והתיקים הפליליים. לחץ כזה עשוי להוביל אותו לקבל החלטות שאינן בהכרח נובעות רק ממניעים פוליטיים שקולים, בין אם מדובר בממשלת אחדות נטולת חרדים ובין אם בהחלטה ללכת לבחירות.

חוסר הידע נובע מתקשורת פגומה. בשונה מהסיבוב הקודם, הנציגות החרדית אינה משחקת תפקיד ממשי במו"מ, ומעבר לכינוסים שבועיים של הבלוק אינה מעורה בפרטי המו"מ. גם הניסיונות העקרים לבינתיים להחזרת ליברמן תוך כיפוף ידיהן של המפלגות החרדיות, נעשים ללא תיאום של ממש עד כה. בין החרדים לליברמן אין ערוץ פעיל וכל המידע וההצעות מגיעים לאוזניהם בשיטת הטלפון השבור.

אבל הבעיה האמיתית והקשה מכולם היא חוסר באופציות. רשות הדיבור לח"כ אורי מקלב, שהעריך כאן נכונה לפני שבועות אחדים כי לא תהיה ממשלת מיעוט בראשות גנץ. "חייבים להבין שהציבור החרדי נמצא בסכנה. גם בחירות חוזרות הן לא פתרון בהכרח", אומר מקלב. "כל הקונסטלציות שיכולות להיות במידה שלא הולכים לבחירות – לא מיטיבות אתנו, גם הבחירות הן לא אופציה טובה, כי אי אפשר לדעת מה התוצאה… אבל זה הרע במיעוטו. יש איזו שאננות שהכל בסדר ונעבור את זה, זה לא כך", הוא מזהיר.

בצד המעשי, נראה כי התסריט האידיאלי ביותר עבור החרדים הוא ממשלת ימין-ליברמן, בתקווה שההבנות שיושגו עם יו"ר 'ישראל ביתנו' בענייני דת ומדינה, יתבססו בעיקר על אלמנטים יצירתיים של דחיות לטווח רחוק והקמת ועדות, כך, יתאפשר לשני הצדדים להציג תמונת ניצחון. ליברמן אולי עוד יספיק לעלות ולנחם את מורו ורבו לשעבר, האדמו"ר מפרמישלאן, היושב 'שבעה' על אחיו הרבי מקרעטשניף קרית גת זצ"ל, וגפני וליצמן יוכלו ליהנות בשלווה מארוחות בוקר וצהריים שהסכימו באבירות לב להקריב עבור שותפות מחודשת עם 'ישראל ביתנו'.

האם במפלגות החרדיות כבר נערכים עם רשימת ויתורים אפשרית? מבדיקה שערכתי, הפעם לא מתכוונים להתגמש בקלות יתירה. "בפעם הקודמת ליברמן סחט את הלימון עד הסוף ואז פוצץ הכל ורץ לספר למצביעים שהוא גם השפיל את החרדים וגם עמד על שלו, תמונה כזו לא תחזור על עצמה", אומר בכיר ב'אגודת ישראל', שגם מציין כי אל לנו לצפות לשינויים של ממש בעמדתה של 'אגודה' בחוק הגיוס. "חברי ה'מועצת' אמרו את שלהם, גם ברמה ההצהרתית אין מה לקוות ש'נרד מהעץ' או נפעל בניגוד לדעתם".

במערכת הפוליטית עלתה כבר הצעה לנטרל את מוקש הגיוס באמצעות פיצוץ מוקדם. קרי, הבאת חוק הגיוס להצבעה כבר בשבועות הקרובים, טרם הרכבת הממשלה. למרבה הצער, ככל שהמהלך גאוני הוא כמעט בלתי ישים, החל מקביעת הנוסח שיוגש וכלה בלוח הזמנים הצפוף בלאו הכי.

מחכ"ל למזכ"ל

בינתיים, עסוקים בסיעות החרדיות בטיפול בענייני פנים, השבוע החל חכ"ל יצחק פינדרוס לכהן כמזכ"ל סיעת 'דגל התורה'. באופן רשמי צפויה ההודעה על כך להתפרסם כבר במהלך סוף השבוע הקרוב, אבל לא נזקוף גבות בפליאה אם יחולו עיכובים כלשהם, כנהוג מקדמת דנא.

את פינדרוס הנמרץ זה לא יעצור, מי שסימן את הפריפריה החרדית כיעד מרכזי בבחירות האחרונות, מתכוון לשטוף בסערה את סניפי 'דגל' ברחבי הארץ מקצה לקצה. הסיעה שהגדילה את כוחה תודות להשפעתו העצומה של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, זקוקה לתחזוקה שוטפת, מירושלים ועד חיפה, מצפת ועד ביתר ואלעד ועובר גם בכנסת.

כבר בליל שישי שעבר, בפדיון הבן לנכדו, תועד פינדרוס בשיחה אל תוך הלילה עם ראש העיר ירושלים משה ליאון, אולי הערוץ האחרון שעשוי לקשר באופן ישיר בין ליברמן לחרדים. ליאון מצדו הפך למוצר מבוקש בקרב נציגי גוש הימין שמחפשים מסילות לליבו של איווט, ורק בשבוע האחרון פקדו את לשכתו במרומי הקומה השישית בכיכר ספרא איילת שקד, גדעון סער ועוד. תרשו לנו לנחש שהשיחות לא עסקו רק במאבקים על שינוי שמה של שכונת הר נוף.

ואפרופו הסיעות החרדיות, השבוע יחול יום השנה החמישי לטבח הר נוף, אך גם יום השנה הראשון לטבח הפוליטי המכונה 'אירועי ה6:3'. נדמה שיש מי שמתגעגע לקטטות חסידים-ליטאים, וכבר בתקופה הקרובה, לקראת אירועי סיום הש"ס הבעל"ט, נזכה לעימות עסיסי וסוער, שבשעה זו עודנו מתנהל מתחת לרדאר.

תמצית הסיפור, על קצה המזלג, בראשי פרקים ולמיטיבי לכת בלבד: בעוד ב'דגל' משקיעים את מירב המאמצים וההיערכות במעמד המרכזי המתוכנן להיערך בהאנגר בצומת בית רבן, סמוך לאשדוד, כשאת הבמה יפארו חברי שלוש מועצות גדולי וחכמי התורה בראשות מרנן הגר"ח קנייבסקי, האדמו"ר מגור והגר"ש כהן ובקהל הצפי הוא לכ-50 אלף משתתפים, הרי שב'אגודה' יש מי ששם את יהבו דווקא על אולם הספורט ה'ארנה' בירושלים, בתקווה לחדש ימיו כקדם. נותר רק לתהות הכיצד זה הוזנח אצטדיון בלומפילד לחסדי נציגות זרה מדרום אמריקה ולהתפלל שהקשרים הסמויים בין הנציגות החרדית והערבית ימנעו מטח טילים פתאומי במהלך האירוע הנשגב.

פייק התקדמות

בפוליטיקה, כמו בתחומים רבים, התרגלנו כבר להודעות שמשוחררות 'על אוטומט', לרוב על ידי דוברים ויחצ"נים שבוחרים לעשות עבודה קלה ונצמדים לשבלונות ותבניות מהעבר בתיקונים קלים.

כל עוד מדובר במודעות אבל או מכתבי הסכמה לספרים, ניחא, אבל כשמפלגות שמקיימות משא ומתן קואליציוני משתמשות בטקסטים שחוקים וחסרי פשר, זה מביך ומשעשע בו זמנית.

ניקח לדוגמה את ההודעה הדרמטית שפורסמה לאחר פגישת המשא ומתן של כחול לבן וישראל ביתנו ביום ראשון. לפי ח"כ פורר, "חלה התקדמות של ממש בניסוח קווי היסוד, בפרט בנושאי דת ומדינה".

המאזין הנבון עשוי לגרד באוזנו ולתהות אלו מחלוקות עמוקות בנושאי דת ומדינה ניצבו בין ליברמן וכחול לבן? האם לפיד דרש שכל אזרח יתחייב להשתתף בטקס הפרשת חלה שעורכת רעייתו וליברמן הסכים רק בתנאי שמדובר בחלות ויז'ניץ? ושמא בקוקפיט הרמטכ"לים דרשו להדיר נשים מצמרת המפלגה וב'ישראל ביתנו' נאבקו בתוקף וביקשו לשריין מקום של כבוד לאורלי לוי?

אבל זו רק דוגמה אחת. ככלל, בכל הודעת סיכום לפגישת מו"מ שנערכה עד כה נכללה מילה משורש ק.ד.מ. התקדמות, התקדמנו, מתקדמים, מקודם.

תתקדמו, בבקשה.

מתנה מעבר לים

אם הודאגתם מהפרסומים בתקשורת השבוע על כך ש"טראמפ מאוכזב מנתניהו שלא נותן לו לקדם את תוכנית המאה", הגיע מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, והעניק מתנה נוספת לראש הממשלה, בדמות ביטול מדיניות ממשל אובמה והכרזה כי ההתנחלויות ביהודה ושומרון אינן הפרה של החוק הבינלאומי.

ההכרזה הייתה כמים קרים על נפש עייפה לנציגי משרד החוץ הישראלי, שנחלו בשבוע האחרון אכזבה מרה בגזרה האירופית, לאחר שהפרלמנט האירופי הכריע ברוב מוחץ (525 נגד 70) לטובת סימון מוצרים מההתנחלויות.

בתקשורת הישראלית היה מי שמיהר להסביר כי ממשל טראמפ אינו מנסה לעזור לנתניהו ולמעמדו בישראל. ברור, פומפאו בכלל התכוון להעניק תשורה מיוחדת לרבי מסאטמר, לרגל ביקורו בארץ הקודש… ככלל, במצב הדברים הנוכחי, יתכן וכדאי לשקול סיבוב בחירות רביעי, אולי נקבל מטראמפ בחזרה גם את חצי האי סיני.

בינתיים, נערכים בארה"ב לתחילת המרוץ הדמוקרטי לנשיאות, על רקע פרישתו של אחד המועמדים היותר עוינים ומסוכנים לישראל – חבר בית הנבחרים לשעבר בטו או'רורק. או'רורק, שנתמך על ידי ארגון השמאל היהודי ג'יי סטריט, הספיק לכנות את ראש הממשלה נתניהו 'גזען' והיה אחד משמונה הבודדים שהתנגדו לסיוע התקציבי למערכת 'כיפת ברזל' שהעבירה ארה"ב. לא נזיל דמעות על לכתו.

היום ייערך בארה"ב העימות התקשורתי הפנים-דמוקרטי החמישי בין המועמדים, מתוך סדרה של שישה עימותים שתסתיים בעוד חודש. ובתחילת פברואר 2020 יחל בפועל הליך הפריימריז הפנימיים, בסיומן ייבחר מועמד המפלגה לנשיאות. לעת עתה, המועמדים בעיקר משחקים ב'נדמה לי' ונאבקים על הזכות להפסיד לטראמפ, מאחר ומעמדו של הנשיא יציב למדי וקשה לראות מי הכוכב הדמוקרטי שמסוגל להדיח נשיא מכהן.

השארת תגובה